זעם רב בקרב הפלשתינים וחוגי השמאל באירופה בשל הופעתו המתוכננת בישראל של הזמר פול מקרטני: "מעניין מה ג'ון לנון היה אומר על זה?"
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/img/midBull.jpg]
"הופעה בישראל כיום דומה להופעה בדרום-אפריקה בשיא תקופת האפרטהייד"

http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-...ml?tag=10-11-26

הפלשתינים מאיימים גם על סנופ דוג
ארגון ברמאללה דורש מהראפר האמריקני המצליח, סנופ דוג, לבטל את הופעתו המתוכננת בישראל: "כיצד יכול אדם ששיריו מזוהים עם חופש, להתעלם מפשעיה המפלצתיים של ישראל", הם שואלים
http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-...ml?tag=10-11-57

ציפיתי לתגובה הרפלקסיבית הערבית הזאת כבר למחרת ה"סגירה" על ההופעה. כמובן, שההגיון היה שמקרטני יבכר הופעה אצל הנאצים המוסלמים צאצאי המופתי - אנשים שאצלם היטלר הוא "מוסלמי של כבוד".

מעניין שכל אותם מטורפים המסייעים לערבים להחליט מה הם חושבים, לא מעלים על דעתם לעולם שאולי לא כולם טיפשים מספיק כדי לחשוב שישראל היא מדינת אפרטהייד כאשר במרחק כמחצית השעה נסיעה מנמל התעופה שלה אפשר בקלות להווכח שלא כך הדבר.

אבל שלא ידאגו: סיר פול בטוח ינגן איזו הצהרה ארוכה על כמיהתו "לראות שלום בינינו ובין שכנינו" - 2-3 דקות מביכות שאני אישית אנצל כדי לשתות, לענות לSMSים ולגרד מעל החריץ של התחת (בגלל הזיעה... בכל זאת ספטמבר). אני די בטוח שרוב הנוכחים חושבים כמוני.

.

רב הנוכחים לא מבינים אנגלית גם ככה לכן יעשו כל מיני דברים כולל החריץ של התחת בזמן שהוא מדבר, אל תייחס יותר מדי חשיבות לתוכן הדברים

יש לי תחושה שאתה מבוגר ממני באיזה 5-10 שנים, מה שאולי אומר אתה אומר את זה מתוך הרגל, אבל חלק נכבד מהאנשים באזור ת"א היום דווקא יכולים להבין את מה שהוא אומר (*) דווקא לא רע בכלל. רמת השיחה באנגלית השתפרה פלאים ואני מכיר כמה תושבים ממוצא אנגלו סאכסי שנוהגים להתלונן שבמקום לתת להם לדבר עברית, מלצרים/קופאים/זבנים/סתם אנשים עוברים אתם לשיחה באנגלית.

פעמיים הגעתי לבניין הישן של הקאמרי לקנות כרטיסים והופתעתי לגלות שבני 20-25 קנו כרטיסים בהתלהבות כאליו שעכשיו 1965...


* לא כולל את ההשתטויות הרגילות, בהנחה שמה שהיה ב 1990/1 עדיין נכון להיום, של סיר פול בהופעות שלו שהן מין נסיונות די דביליים לדבר בשפת המקום.

.

דווקא אני חושב שאנחנו בערך באותו גיל, 2-3 שנים פלוס מינוס, מתישהו אולי נברר את זה.

רמת האנגלית בקרב בני 30-45 היא גרועה ביותר, גם בקרב בעלי תואר אקדמי.
אולי ילדים יודעים יותר, הם מחוברים הרבה יותר לטלויזיה ולטקסטים באינטרנט באנגלית.

זה שילדים בני 20-25 קונים כרטיסים זה אחלה, אולי הם יבינו נאום באנגלית עם מבטא ליברפולי.
אני יודע ממקור אישי וראשון שלא מעט חברים שלי לא מסוגלים לראות סרט ללא תרגום, שלא נדבר על להבין נאום ללא תרגום באנגלית.

לגבי האנגלוסכסים, אתה מדבר אולי על רעננה?
ורמת שיחה בבית קפה באנגלית, זו לא רמת הבנה של שיחה חופשית או הבנת נאום.

הרבה ישראלים מסוגלים לנהל שיחה סבירה באנגלית, מיעוט קטן יחסית מסוגל גם לקרוא ולכתוב ברמה גבוהה. אמריקאים שביקרו בישראל העידו בפני שהשליטה היחסית של ה"מקומיים" באנגלית הקלה עליהם מאוד. ניתן לומר שידיעת האנגלית של הישראלים גבוהה יחסית לרוב מדינות העולם, אם כי נמוכה יחסית לחלק ממדינות מערב וצפון אירופה (באיטליה וספרד אתה יכול להסתובב באיזורים בהם אף אחד לא מדבר מילה באנגלית). גם לסטודנטים הישראלים שמגיעים ללמוד בארה"ב יש בדרך כלל אנגלית טובה יותר משל רוב הסטודנטים הזרים (גם אם לא פעם המבטא מזעזע...).
מעבר לכך, אני יכול להעיד ש g.l.s.h צודק לגבי האנגלוסקסים. אימי עלתה בארה"ב והגיעה מהר מאוד לשליטה אבסולוטית בעברית. למרות זאת, ברגע שישראלים רבים היו מזהים את המבטא שלה הם היו עוברים לאנגלית, מה שהיה מוציא אותה מדעתה. וגם לחברותיה של אימי מאותה מוצא היו אותן חוויות.
יחד עם זאת, המצב יכול להיות טוב יותר מבחינת רמת השליטה באנגלית. גם אחרי כמעט 4 שנים בארה"ב, כולל מתן הרצאות באנגלית באופן שוטף, אני עדיין נזקק לכתוביות (באנגלית) שיקלו עליי כשאני רואה סרט בDVD ונדיר שאקרא ספר קריאה (בניגוד לספרי עיון) באנגלית. אני חושב שזה נובע מכך שהוראת האנגלית במערכת החינוך לוקה בחסר בתחומים מסויימים-אין מספיק דגש על אנגלית מדוברת (עניין שניתן לתרגל בקלות) ואין מספיק עידוד לקריאה באנגלית.

אני יכול להסכים לדבריך, משקפים די נאמנה את המצב, לדעתי הידיעה קצת פחות טובה, אולי כל אלה שבאו במגע עם ישראלים דוברי אנגלית, באו במגע עם נותני שירות כלשהם.
קשה לצפות מישראלים לדעת אנגלית (אתה דיברת על הרבה) כאשר עברית בקושי הם יודעים לדבר.

לגבי האנגלוסכסים, דווקא דעתי חלוקה, בתור אחד שעבד המון שנים וגם הסתובב ברעננה. מעוז האנגלוסכסים. הילדים שם מדברים אנגלית אחד עם השני ועם המשפחה, גם ילידי הארץ. העסקים באזור (אלה שמבינים בעסקים מן הסתם) דואגים שדוברי אנגלית ימנו עם עובדיהם. הרעננים אוהבים לפנות באנגלית או לפחות למשוך את השיחה לאנגלית אם אפשר.
אין ספק שמערכת החינוך לא עושה מספיק על מנת ללמד שפות בישראל.
ערבית שהיא שפה לאומית נלמדת ברמה מבישה ואף אחד לא יודע ערבית לאחר לימוד בבית ספר יסודי. גם אלו שלמדו לבגרות בערבית - לא בהכרח יודעים משהו עשר דקות אחרי. אני למשל למדתי בבית הספר היסודי ערבית ואיכשהו זכרתי את יסודות השפה גם בדיבור וגם בקריאה. בצבא עברתי קורס של כמעט חודש, אבל נזרקתי (תרתי משמע) לשטח הפלשתינאי, וזו הדרך היחידה ללמוד וגם לדעת. סיימתי את שרות החובה כאשר אני מדבר ערבית שוטף, קורא וכותב לא רע בכלל.
לגבי אנגלית - זהו מקצוע חובה לבגרות, אבל ממש לא כל בעלי הבגרות באנגלית יודעים אנגלית. הפחד מפני השפה הזרה הוא משהו שלא יודעים לפצח בלימודים. יש שינון בעל פה, זוכרים חוקים בסיסיים, ועשר דקות אחרי המבחן לא יודעים כלום. רק שימוש בשפה יכול לגרום לתלמיד לדעת שפה. לא שינון של חוקים ומילים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מצפון . לגבי אנגלית - זהו מקצוע חובה לבגרות, אבל ממש לא כל בעלי הבגרות באנגלית יודעים אנגלית. הפחד מפני השפה הזרה הוא משהו שלא יודעים לפצח בלימודים. יש שינון בעל פה, זוכרים חוקים בסיסיים, ועשר דקות אחרי המבחן לא יודעים כלום. רק שימוש בשפה יכול לגרום לתלמיד לדעת שפה. לא שינון של חוקים ומילים.

מצפונצ'יק,

סוף סוף נמצא נושא מוסכם על שנינו, הללויה!

ברם אולם קבל תיקון/חיזוק לדבריך:

אנגלית זה לא רק מקצוע חובה לבגרות ,זהו כלי בסיסי וחיוני לחיים!

מי שרוצה ללמוד משהו,במיוחד בפיזיקה ,מדעי החיים ועוד, בלי אנגלית הוא פשוט מת, מפני שרוב החומר המקצועי הוא באנגלית. רוב? הכל!

וזה נכון מה שכתבת בהמשך הציטוט:

חשוב לדעת אוצר מילים, ולא את הדקדוק . צריך להכריח תלמידים לקרוא ולדבר, ולא לשנן את החוקים שהאמריקאים בעצמם לא שולטים בהם.

מוות למחבלים!

רק שלא נהיה חברים בסוף.......

אני מקווה שהדור הצעיר יודע אנגלית יותר מהדור הקודם.
הדור שלי שכנראה אתה נמנה עליו מלמעלה (אתה מבוגר ממני, לא בוגר ממני) הוא הדור שאני מדבר עליו שלא ממש יודע אנגלית ואפילו מפחד ממנה.
לגבי כלי בסיסי וחיוני לחיים, לצערי זה לא ממש.
אני מכיר אנשים שעשו מילארדים ולא יודעים לדבר אנגלית בלי לרעוד, לטעות, להתבלבל ולהזיע גם בינואר. זה עדיין לא מנע מהם לשלם למי שכן יודע אנגלית ולדבר במקומם או לתרגם אותם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מצפון רק שלא נהיה חברים בסוף.......

בלי אשליות, זה לא יקרה.אז תירגע ותשתה כוס מים.

מוות למחבלים!

ברעננה הייתי רק כשעבדתי בבית נעם ושם אנגלית לא הייתה שפה שגורה...
לא אמרתי שהישראלים מדברים אנגלית תקנית...אבל הם מדברים מספיק טוב בשביל תקשורת ברמה מינימלית. הייתי במספיק ארצות שבהן ידיעת האנגלית משתווה בערך לידיעת יפאנית בישראל....
אני חושב ברמת לימוד האנגלית בבית הספר קצת יותר גבוהה ממה שאתה מתאר. זה לא רק חוקים בסיסיים ובגרות-קוראים יצירות באנגלית, כותבים חיבורים וכו'. כך לפחות היה בזמני בתיכון שלי.
וזה עדיין לא מספיק לטעמי.
אגב, אני מקנא בך ביחס לערבית. בבית ספר למדתי שש שנים ערבית ובסוף ידעתי מעט מאוד מילים, שלא לדבר על קריאה. עד היום אני יודע בעיקר ערבית של מחסומים (ג'יב אל עוויה, רוח' מין הון, וכמובן אי אפשר בלי "איפתח אל באגאג'" המיתולוגי) ולדעתי ידיעת ערבית צריכה להיות ענין בסיסי לישראלי.

ברור שיש גרועים מאיתנו באנגלית, אבל זה עדיין לא מקנה ציון עובר.
יכול להיות שאני מגזים לגבי חוסר הידיעה, אבל אני מכיר לא מעט אנשים שאפילו אחרי שנים של עבודה מול מחשב, לא מבינים מה המחשב רוצה מהם כאשר הכפתור המוכר נעלם.
לפני הרבה שנים ראיתי ילדים הרבה לפני עדין האינטרנט, בגילאי 6-8 משחקים במשחקי מחשב ובוחרים לבד את הרמה, הדמות, הכוחות ועוד פרמטרים שאדם בוגר לא מבין מאיפה הילד יודע, ממש גאון.
לצורך העניין זה לא ממש שינה לאותו ילד בן 6 אם המשחק הוא באנגלית רוסית או יפנית. הוא צילם את הפקודה וככה זכר אותה, על פי התמונה ולא על פי המשמעות. ככה אני מרגיש שאלה שלא יודעים אנגלית מסתדרים. כפתור OK או YES מאד קל לזכור. כאשר מופיעה שאלה מסובכת, מייד אני מקבל טלפון לעזרה, מנסיון כמובן.

לגבי הערבית - אני טוען שזו אחת הפשלות של החינוך בישראל. אולי זה היה מקדם משהו ביחסים בין ישראלים וערבים.
אם הוחלט שזו שפה רשמית של המדינה, ואנחנו לא מדינה דו לשונית סטנדרטית (מאז הקמתנו) היה צורך לתת דגש אמיתי ולדאוג שהשפה תהיה שגורה, לפחות כמו שאנגלית שגורה.
לדעת ערבית של מחסומים זה די מביש. אפילו (לא מצאתי מילה נאותה יותר) אסירים בכלא ישראלי לומדים עברית טובה יותר מחיילים שבילו את כל שרותם בשטח זה או אחר והם מתגאים אחד לשני בידיעת הערבית שלהם עם עוד פנינים בנוסף לשלך "אטלא מן אל סיירה" "לחזה שוויעה" או "סתנא שוויעה" ואם כבר מיתולוגי אז "וואקפ וואלא בתוחכ" אמור להיות בראש.
זה מצחיק היה לראות שדווקא חיילים אשכנזים מהמנהל האזרחי (לא גזענות, הדגמה) מדברים ערבית שוטף עם מקומיים וחיילים וקצינים ממוצא עירקי, מרוקאי וכד' ששמעו ערבית בביתם, לא יודעים מעבר לפנינים. יצא לי לשמוע קצינים בכירים מדברים בערבית עם מקבילים ושרים פלשתינאים בימים הראשונים לקיום הסכמי אוסלו, וזו היתה בושה לא קטנה.
לצערי אצלי הערבית בורחת ככל שאני מדבר פחות לאחרונה, אבל כאשר אתה יודע את הבסיס, השתפשפות קלה וזה חוזר די מהר.

ועבור רבים מאוד, כולל אני, זו אינה שפה ש"בא" להם ללמוד. ואם אתה חושב שהשלום יגיע מהר יותר בגלל שרבים ילמדו אנגלית - מרצון יותר או פחות, אני חולק על דעתך ולא כאן המקום לוויכוח.

ברעננה רוצים דוברי אנגלית בסוכנויות נדל"ן, קאנטרי קלאבים ויועצי השקעות בבנק??? בנתניה רוצים צרפתים, באשדוד רוסים ובכ"ס ספרדית תמיד יכולה לעזור. אין לזה שום קשר לתופעה שבה לישראלים "כיף" לעבור לשפה זרה על חשבון בן שיח: תופעה, אגב, שמאוד מאוד נפוצה בקפריסין, כרתים ומאלטה (מנסיון) אבל שם רק משום שהאנגלית היא פשוט כלי השרדותי מבחינת קריירה.

.

ציטוט:

אין מספיק דגש על אנגלית מדוברת

אתה לא ממש מעודכן אבל זה בדיוק הדבר האחרון שצריך לשים עליו דגש.
היום כאשר יש כל כך הרבה סרטים\סדרות באנגלית, ילדים בגיל 12-15 שולטים היטב באנגלית מדוברת.

אני לא יודע על איזו פלנטה אתה חי, אבל הדור של 20-30 בארץ, רובם מדברים אנגלית(מדוברת) באופן רהוט.
אגב אין שום קשר בין תואר אקדמי(תואר ראשון) לידעת השפה האנגלית(כל עוד לא בחרת במקרה ללמוד אנגלית בתור תואר).

למה אתה נלחם כל הזמן.
אכן אמרתי שכנראה בני 20-25 ידעו אנגלית, לא טענתי אחרת. ואני חי באותה פלנטה שעליה אתה חי, רק בעיר אחרת, קצת יותר מרכזית (אלא אם עברת דירה, עד כמה שזכור לי אתה גר ברמלה/לוד ? )

פרט לרעננה, גם רמת השרון ו.... מודיעין! זה כמובן בלי להכנס לת"א וירושלים. אני לא מדבר על כמה אנגליות ממנצ"סטר שלא יודעות איפה זה פתח תקווה, אלא על סוג הישראלים ה"רגילים" שעלו מארצות אנגלוסכסיות בגיל צעיר-נוער וכל אשמתם זה שנשאר להם המבטא הטיפוסי. כמובן שזה לפעמים קצת מעליב כאשר עוברים אתך לאנגלית (מקסימום קולחת, אבל לרוב לא ספרותית מאוד...) כאשר העברית שלך טובה+, רק עם מבטא כלשהו.

אני די בטוח שנסכים שלא להסכים לגבי רמת השיחה של הישראלים (מכל הגילאים). מנסיוני עיקר הבעיה שלהם (תמיד ביחס לאנשים ששפת אמם אינה שום נגזרת של שפה לאטינית) היא המבטא הנוראי והלא נעים לאוזן. מי שלא נתקל מימיו בפרופסור נכבד איטלקי שלא יכול לחבר שני מילים באנגלית, אולי ימשיך לחשוב שהישראלים זו ממש מכה...

בת"א, ירושלים, ראש פינה וקיסריה תמיד יהיו מלצרים שדוברים אנגלית מספיק טובה בכדי להבהיר באופן משביע רצון לאמריקאי, מה בדיוק יש בתפריט הפלצני (ואמריקאים אוהבים מאוד לרדת לקישקעס של מרכיבי האוכל). עדיין פה ושם אני למד מילים חדשות בתחום הקולינרי כאשר אני שומע מלצרים (שמן הסתם למדו את המילים בעבודה). בקיצר: המצב השתפר מאוד. רק צריך להפטר מהמבטא הדי מביך שמהצד נשמע כמו גרוזינית או כמו איזו שפה שמדברים הקווקזים.

.

ישבתי בלא מעט הרצאות באנגלית של חוקרים ישראלים ושל חוקרים מדרום מזרח אסיה. הישראלים רהוטים ומובנים בהרבה. המבטא הוא בעיה שקשה מאוד להתמודד איתה-חוקרים בתחום מדווחים שמי שלא נחשף לעיצורים מסויימים בילדות המוקדמת יתקשה מאוד לאמץ אותם בבגרות. גם ישראלים שבטוחים שהם מדברים אנגלית ללא מבטא מזוהים מייד כזרים על ידי דוברי אנגלית מלידה.

מאשר לאיטלקים, שלא יודעים אנגלית בעיקר מעצלנות (שמוכרת, אגב, היטב מישראל של לפני 40 שנה שגם בה משום מה חשבו שאין צורך לדקדק בלימודי שפות).

בכל מקרה: כמי שאין לו שמץ של כשרון לשפות, אבל דובר אנגלית מאוד רהוטה (ולפי מה שאומרים אחרים, גם נכונה ועם מבטא סביר) אני חייב לציין שפרצת הדרך צלי הייתה כאשר מסיבות מסויימות נאלצתי "לחשוב באנגלית" בתחום מסויים. חודשים לאחר מכן רק יצא לי להקלע למצב שבו אנגלית הייתה שימושית גם לדיבור (עברתי לקיבוץ חנתון) ואז כאליו בין לילה שטפתי באנגלית. כל הסיוטים של "פרזנט פרוגרסיב" וכו של התיכון היו לשווא... רק מעבר לחשיבה באנגלית הביא פריצת דרך.

.

זה שילוב של השניים.
אם אתה מכיר ישראלים שחיים שנים רבות בחול, הם מדברים אנגלית שוטפת. די מובנת, עם מבטא שבדרך כלל נשמע איטלקי אבל לא ישראלי, והשגיאות התחביריות שלהם קשות וכואבות, אבל עדיין השפה קולחת. כל דבר מקבל TO ונהיה DON"T TO SPEAK. לדעתי חייבים לדעת דקדוק ותחביר בסיסיים על מנת להרכיב משפט שגם עובר מבחן.
אין ספק בכל מקרה, שלחשוב באנגלית, זה השלב החיוני. אני יודע שאני דיברתי אנגלית מעולה עוד לפני הלחשוב באנגלית, אבל כאשר חייתי תקופה מסוימת (ולא ארוכה דווקא) רק בקרב דוברי אנגלית, או בלי אף דובר עברית. כאשר נשארתי לבד הייתי נזכר בדברים רק באנגלית, הייתי חולם באנגלית וכמובן חושב באנגלית. זו חוויה די נעימה, כשפתאום אתה מגלה שאתה יכול לחשוב ולדמיין בשפה אחרת.

בסך הכל הערצתי באופן כפייתי כל מה שהיה מונטי פייתון (פעמיים בשבוע הייתי נוסע בשני אוטובוסים לאוזן השלישית בשביל זה... "שוק הימאים" של התרבות החו"לית בימי טרום אימיול) ומאחר והבנתי מהר מאוד ששום מתרגם (ששולט בעברית) לא סביר שגם יבין את הקרביים של ההומור הזה, וגם יבין אנגלית ברמה גבוהה, פשוט הייתי יסודי והתאמצתי מאוד להבין את המילים, לבדוק במילון וכו, (שזה מאוד מאוד קשה משום שבבריטית מילים רבות קשות להבנה ע"ס שמיעה. בעצם גם באמריקאית. תנסה פעם להבין יותר מ20% משיר כמו ליידי מרמלד רק ע"ס שמיעה). מכיוון שכל בני ה 16 נוטים להפריז בשטויות, כמו לעשות תנועות חיקוי של נגינה בגיטרה כששומעים לד זפלין, אני, בין השאר, ניסיתי לחכות את המונולוגים מבחינת השטף והתחביר. בשלב מסויים עברתי את מחסום המבטא וקלטתי לא מעט מההגיון התחבירי של השפה הזאת.

הכל בזכות מונטי פייתון ועוד קומדיה בריטית אחת (שבכלל תרגומה היה מזעזע)!

.

אני חושב וחולם באנגלית כבר שנים רבות ועדיין אף אחד לא יחשוד שגדלתי בניו ג'רזי...

אני מעדיף שיחשבו שאני ישראלי, ולא אמריקאי...

בכל מקרה: פרט לערבים הלבנטינים - שכמו כל הפרימיטיביים יש להם חושים חדים וחשד טבעי בכל דבר - לא קרה לי ש"נחשדתי" כישראלי, אלא כאחד משלל מדינות שהדבר היחיד המשותף לכולן הוא ששפתן לא מזכירה עברית (כשערבים שואלים אותי באירופה "ור אר יו פרום" אני עונה "מלטזי", אלא אם כן יש לי מצב רוח טוב שאז אני כאילו מרגיש רטט של הפלאפון בכיס, עונה ואומר "הי אמא" בעברית ברורה ומיידית. איכשהו ההתנשאות הזאת, ככה נראה לי, די מרגיזה אותם).

.

אני ויאשתי בדרך כלל "נחשדים" כגרמנים או הולנדים וכאן המבטא הולך טוב עם החזות. כבר היו מקרים שבני שיח (אמריקאים שורשיים...) התקשו להסתיר זעזוע קל כשהסתבר להם שאנחנו בעצם ישראלים.
על כל פנים, באמריקה עדיף להיחשב אמריקאי. ברוב הסיטואציות מבטא זר מהווה מכשלה והסיטואציות המעטות שבהן יש לו יתרון כבר מזמן לא רלבנטיות מבחינתי והמבין יבין

לא כל כך קשה להבין, ולו היית מקפיד על כללי הנימוס זו גם הייתה המילה הפותחת בגוף ההודעה

אני ואישתי => אישתי ואני. (ואז "אישתי" הייתה המילה הראשונה בגוף ההודעה, קרי לא בכותרת).
נראה לי שהיא הגורם לחוסר הרלוונטיות של מבטא זר כיתרון. זה מה שאני הבנתי.

ואתה צודק כמובן

אני קצת יותר סקפטי אבל הסכמנו לא להסכים.
אני טוען שהרמה נמוכה יותר ממשביעת רצון, אבל לא אומר שהיא גרועה שבגרועות.
מהטיולים שלי בעולם כמטייל, ומהביקורים שלי לעסקים, ומביקורים שלי כאורח, אני לא מתרשם מרמת השיחה הישראלית ולא שותף לאין אנגלית של הארופאים. כאשר מישהו רוצה ממך משהו, הוא יתאמץ להגיד אותו גם אם הוא איטלקי או ספרדי, שלא נדבר על הצרפתים שהשתפרו במוכנות שלהם לדבר אנגלית פתאום (הייתה לנו שיחה לפני שנה ומעלה לדעתי על צרפת וביקורינו השונים בה)

אני צריל הסכים עם מישהו: בשורש העניין מצוייה "בעיה" שכבר ציינתי כמה פעמים אצל הישראלי: הזלזול והמחסור ב"אסטטיקה" של השפה, ההתנהגות, ההופעה והלבוש. הישראלי - ואני מדבר על בני מעמד בינוני גבוה, משכילים, אנשי עסקים וכו,, פשוט משדר רישול ומין "צבריות" שעבר זמנה. השפה קולחת אבל דלה עד כדי כאב, המכפלת לא קיימת, על מגהץ לא כולם שמעו, גילוח זו המלצה, המכנס יכול להיות במידה של מה שהוא היה בגיל 20 (ועוד ועוד: גילוח הראש או גידול שיער פרא, לבישת סניקרס חדשות כאילו שזה שהן מבריקות הופך אותן לנעלי יציאה וכו וכו).

כל אלה סממנים חיצוניים שלישראלי נראים די זניחים - כל עוד התכלס חשוב - בעוד שבמדינות מסויימות לא ממש מקשיבים לך כמו שצריך כי אתה לא משדר אמינות.

.

תכלס

מנסה להספיק לראות את פרקי העונה האחרונה. איזו סידרה!
ומה הבעיה עם גילוח הראש? זה נראה יותר מסודר מהרבה מאוד תסרוקת, בעיקר של מאבדי השיער למיניהם. אגב, הסתבר לי שראש מגולח הוא מאפיין סטריאוטיפי של ישראלים בארה"ב והוא מתקשר יותר עם קשיחות מאשר עם רישול. אני גם חייב לציין שלפחות בסביבה שלי הישראלים לא גרועים מהממוצע מבחינת "אסתטיקה".

ולכן מרגע שהשיער החליט לנדוד מהראש לכתפיים עברתי לכיסוח טוטאלי של הקרקפת...

לדעתי זו העונה האחרונה, או הלפני, אבל כבר כמה ימים שיש רצף פרקים שלא ראיתי אף פעם. סידרה אמריקאית שמראה טיפוסים מורכבים שלא לפי הסטריאוטיפ של "או טוב או רע"... זה כבר יותר מדי טוב מכדי להיות אמיתי. מזכיר לי שגם רומא הקיסרית הוציאה כמה יצירות מופת ספרותיות: לא הרבה כמו סירקוזה, אבל די הרבה בכל זאת.

גילוח ראש, בערך כמו שאמרת, נתפס לדעתי כמין קיצור דרך וזריקה הצידה של אלמנט טיפוחי שברוב העולם די מקפידים עליו (חוץ מבישראל ובברית המועצות! לא זכורות לי עוד מדינות שבהן המנהג הזה כ"כ נפוץ), לטובת "תכלס ישראלי. אז נכון שבארץ חם, מזג האוויר בכלל די מתעלל בגוף מבחינת טיפוח ושלהרבה ישראלים יש שיער עבה ולא חלק (מה שאומר שמישהו מקריח יראה כמו בן גוריון...) אבל אל תשכח שמי שמולך לא חושב על זה. בישראל אני מבדיל בשניה ורבע בין אמריקאים יהודים (חובדי כיפה לדוגמא - אלה שאתה פוגש במלונות הגלאט של ירושלים) וישראלים יהודים: האמריקאי יטפח את מה שנשאר לו מהשיער, בעוד הישראלי יגיד "אני לא מתכוון לבזבז זמן על השאריות הללו". גם בין הילדים, אגב, קל להבדיל באותו אופן.

עם החום והנאחס אני מתמודד ע"י תספורת קצוצה רוב הזמן (לפני מילואים אני הופך את זה למין "מארינס") וכך גם ילדי, שיש להם מין העתק. בכמה פעמים שפגשתי בארץ מכרים מחו"ל הייתה לי הרגשה שהם קיבלו מין רושם (או חיזוק לרושם) שזה מין סממן של ישראלים ספרטניים וקשוחים (סבתא שלי, עליה השלום, הייתה קוראת לזה "ראש של פירחח" "עאפרעחעל'ס קופ") בעוד שהמציאות היא שזו התמודדות עם אקלים, חוסר זמן בבוקר להשקיע זמן בדיכוי כרבולות וכו'.

.

איומים על חייו של מקרטני?



עומאר בכרי הלבנוני איים בשידור אינטרנטי על חייו של פול מקרטני, בשל בואו לישראל בשבוע הבא. מסביבתו של מקרטני סירבו להגיב לאיום, ואמרו "המסר של פול הוא מסר לשלום"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3596321,00.html

.

עם של ברברים וכלבים.
זה החינוך שהם מקבלים בבית , אין מה לעשות עם זה.
תרבות של הרג , צעקות , ואי שפיות.
אפילו בינם לבים עצמם מנהלים מלחמות והרג. כמה עלוב