פרשת שופטים
פרשתנו פותחת בפסוק "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". ופרש"י במקום "שופטים ושוטרים - שופטים, דיינים הפוסקים את הדין. ושוטרים, הרודין את העם אחר מצותם. שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט". ע"כ.

פרשה זו יפה נדרשת לכמה אופנים, אך במאמר זה נעסוק בתחום המשפט בישראל, וזאת ע"פ הדרגות השפיטה בעם ישראל.

ידוע ע"פ מאמרם ז"ל (סנהדרין) כי משפט התורה מתחלק לפי דרגת ה"עבירה", בתחילה ישנו בית דין המורכב משלשה, אשר הינו בית דין לממונות, אשר שם דנים בבירור טענות ומענות הנוגעות בין איש לרעהו, סכסוכים כספים ועוד. לאחר מכן ישנה עליה בדרגה והוא דיני נפשות, אשר בשונה מבית דין ממונות, (דיין שדן שהוסמך לדון בדיני ממונות אינו יכול לדון בנפשות, מה שאין כן בדיין שהוסמך לדון בדיני נפשות שרשאי לדון בדיני ממונות) שם בבית הדין יושבים עשרים ושלשה דיינים, [כאשר הדין משתווה, ואינו מגיע להכרעה, ביה"ד "מתרחב" ואף מגיע שבביה"ד ישבו שבעים ואחד דיינים], וכן הלאה עד שמגיעים אנו לבית הדין הגדול אשר מושבו בלשכת הגזית שבבית המקדש, שממנו יוצאת האורה וההלכה לעם ישראל, מבית דין.

לכל אומה יש מערכת משפט כי בלעדיה כלל אי אפשר לחיות חיים תקינים, כנאמר באבות (פרק ג משנה ב), הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאילולי מוראה ?יש את רעהו חיים בלעו. ברם, משפט העמים עשוי להקנות לאזרחיהם רק השקט ובטח עלי אדמות. לא כן משפט התורה. דיני התורה מיישרים האדם ביסודו. ותיקון זה משפיע לא רק על מערכת היחסים שבין אדם לחברו בעולם הזה אלא אף לעולם הבא נשאר הרושם. אומות העולם הם בניו הגדולים של המלך. הם תופשים את רוב העולם, הם בוניו והם מיישביו. ישראל לעומתם אינם אלא נקודה קטנה על פני מפת העולם. מבחינה כמותית ישראל הם קטנים, אין עיקר תפקידם ליישב העולם, אלא לבנות את עצמם לא רק בעולם הזה כי אם לנצח, לעולם הבא. אותם הולם רק משפט התורה. ממילא כאשר ישראל דנים על פי משפטי תורת אמת, הקדוש ברוך הוא מתגבה בעולם ושמו מתקדש ונודע. ומשעה ששמו של הקדוש ברוך הוא מתקדש בא הוא למידת הצדקה ובה מנהיג הוא את יושבי הארץ. או - אז מגיעים ישראל למידה בה לא רק המשפט הצרוף הוא המנחה אותם, אלא משפט בתוספת הצדקה - לפנים משורת הדין - ואז מביא הקדוש ברוך הוא את הגאולה, זוהי השעה בה מגיעים ישראל לשלמותם. וישראל - נמשלו ללבנה, מיעוטה של הלבנה הוא מיעוטם של ישראל בעולם.

אומות העולם מונים לחמה והם משולים לה כי היא עיקר הממשלה בעולם. מאידך הרגלים חלים דווקא כאשר הלבנה במלוא זוהרה, כי ישראל מתגלים בעת ההיא בכל יפעתם. אכן, בראש השנה, כאשר הקדוש ברוך הוא בא לשפוט תבל, זכותם של ישראל היא דווקא בהיותם קטנים בכמות, בזה שעיקר תפקידם בעולם הוא להרבות בקידוש שמו של ה' יתברך ולא כשאר האומות, אלו שתפקידם מתמצה רק ביצור התנאים החומריים לישוב העולם. במובן זה דווקא כיסויה של הלבנה ביום הדין הוא הוא המרומם את קרנם של ישראל. ולכן בראש השנה אנו מתפללים ובכן תן פחדך על כל מה שבראת וגו' ויראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים וגו'. מצד אחד ישראל הם השואפים למלאות עולם במלכות שדי, ומאידך הם אלו שמגשימים מלכות זאת בעולם. לכך מזכה אותנו הקדוש ברוך הוא ביום הדין.

אָבִינֹוּ מֹורֵנֹוּ מֶלֶך מְלַכֵי הָמְלַכִים אָנַחְנֹּו אֹוהַבִים אֹותְך

http://www.reader.co.il/article/164...%98%D7%99%D7%9D

אָבִינֹוּ מֹורֵנֹוּ מֶלֶך מְלַכֵי הָמְלַכִים אָנַחְנֹּו אֹוהַבִים אֹותְך