חבר שלי אומר שזה בגלל שבמדבר אין עננים ואני אומר שזה בגלל שהחול משמר אנרגייה בצורה גרועה...(כשיש עליו שמש הוא ממש חם וכשאין הוא ממש קר)

בסוף שנינו נהיה צודקים

כעיקרון החום הסגולי של החול הוא נמוך ולכן מה שקורה הוא שהשפעת הסביבה על החול היא מיידית.
כמו כן, מחסור בעננים לא יוצר את 'אפקט החממה', אשר ידוע שבחורף הוא מחמם אותנו ובקיץ זה מקרר אותנו [חוסר אפקט החממה].

אז כן, התשובה הנכונה היא למעשה שילוב הטענות של שני הצדדים.

ככה שבגלל זה בחורף יהיה במדבר יותר קר מבמקומות אחרים מהסיבה שבמדבר יש פחות משקעים, משמע - פחות עננים.

זה בדיוק מה שאמרתי, בחורף העננים מחממים את האדמה בגלל אפקט החממה שנוצר בזכות העננים,
חוסר עננים במדבר גורם לכך שאין את אפקט החממה - יחד עם ההשלכות של אפקט זה.

קשה לקבל את הטענה שעננים בלבד משפעים על שימור חום הסביבה במדבר, גם בצפון הארץ אין עננים במהלך הקיץ והטמפרטורה לא צונחת כמו במדבר.
גם הטענה שחול לא משמר חום טוב מתנגשת במדבריות שונות בעולם, לדוגמה מדבר יהודה הסלעי.

דעתי היא שהחום בורח יותר מהר כי אין צמחיה או לחות שתחזיק אותו, תכלו לבדוק את שינוי הטמפרטורות בין מרכז באר שבע למדבר הסמוך, או אפילו בין בסיס צבאי גדול לשטח אימונים ( יצא לי השבוע, איזה קור בלילה..)

לדעתי ההבדל העיקרי במדבר הוא דווקא החוסר בלחות, אדי מים המומסים באוויר.
המים הם אחד החומרים בעלי קיבול החום הגבוהים שיש. הם משמרים חום(וגם בולעים אותו) בצורה פנומנאלית.
שים לב שבקיץ לוקח לים ימים רבים להתחמים, ואילו בחורף הוא מתקרר בקצב איטי(הפרשי הטמפ' הנ"ל הם אגב מה שיוצר את הרוח בים, אבל זה כבר לדיון אחר).

באיזורי חוף יש לחות גבוה מאד (60%) ולכן אדי המים באוויר משמרים את החום שצברו במהלך היום גם במשך הלילה.
במדבר לעומת זאת, הלחות נמוכה מאד (אחוזים בודדים). החול, כמו שצויין משמר חום די גרוע, האוויר - כנ"ל.
המחסור במים באוויר גורם לכך שאין משמרי חום במדבר ולכן במהלך היום השמש היוקדת מחממת את הסביבה, ואילו בלילה החום מתפזר במהירות ונהיה קר.
זה דומה למצב בכוכבי לכת חסרי אטמוספירה. בירח למשל, שורר חום גבוה באיזור המואר וקור אימים בחלק החשוך...

זו דעתי, יתכן שעוד סיבות שנאמרו פה נכונות...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

הנה מפה של המדבריות.
יש למישהו הסברים על החוקיות כאן?

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://geology.com/records/sahara-desert-map.gif]

בוודאי שיש חוקיות.
קודם כל, רוב המדבריות נמצאים בקווי רוחב מסויימים, למשל הסהרה ומדבריות אסיה. איזור שיורדים בו פחות משקעים.
המדבריות לאורך החוף המערבי של שתי האמריקות נושקים שרכסים עצומים (האנדים ושכחתי את שם הרכס באמריקה הצפונית).
אלו, בדומה למדבר יהודה, הם מדבריות בצל הגשם. העננים שמגיעים עם רוח מזרחית ממטירים את המשקעים שבהם
בצידו השני של הרכס, ובהיותם קלים יותר הם "מצליחים" לעבור לצידו השני. נאמר שלאורך החוף המערבי של דרא"מ
יורד גשם לעיתים רחוקות ובחלק מהמקומות לא יורד כלל. בצפון צ'ילה היו שאמרו שלא ירד במקום גשם כ-100+ שנים.
את זה שמעתי ממקור ראשון כשטיילתי ביבשת, והמקום אכן יבש כמו.. זה המקום הכי יבש

לא לשכוח שיכול להיות גם מדבר שופע מים אך במצב צבירה מוצק

It's Never Lupus

האמת שהתכוונתי להזכיר את אנטארקטיקה, אבל נמנעתי כדי שלא יהיו מתחכמים

אנטארקטיקה זה מדבר?! :O

למרות שלמען האמת זה נשמע דיי הגיוני. אין שם צמחים, אין שם חיים ולמיטב ידיעתי גם לא יורדים שם הרבה גשמים, פשוט האזור מאוד קר כי הוא בקושי נחשף לשמש.

גם בראש הר קניה יש מדבר, כנראה כי הוא מעל העננים או בגלל שאין מספיק חמצן ( מקום מדהים דרך הגב )

אז יש לי שאלה.
מדוע בדובאי, אזור עם אחוזי לחות גבוהים מאוד (!), זה אזור מדברי?
יש שם מים בשפע, יש שם לחות... למה אין צמחים?

אני אשמח אם גם שאלתי תקבל תשובה.

אם תשים לב, תראה שדובאי נמצאת ברצועת המדבריות הצפונית.
כל הסהרה נושק לים התיכון ואחוזי הלחות סמוך לים גבוהים מאד.
אין קשר בין נוכחות מים מלוחים לבין צמחיה, משום שהיא לא תורמת במאום לצמיחתה.
צמחים זקוקים למים מתוקים, עם ריכוז זה או אחר של מינרלים. מעטים הצמחים שיכולים לשרוד בסביבה עם תנאים
כל כך קשים כמו בחופי הסהרה או בחצי האי הערב, בטח בנוכחות מים מלוחים בלבד. יתר על כן, כדי שצמחים כאלו ישגשגו
שם - הם צריכים להגיע לאזור מלכתחילה. אם זרעים של צמחים ששורדים במים מלוחים או מליחים (כמו שיש במפגש
הירדן עם ים המלח) לא יגיעו לאיזור באופן כלשהו (רוחות או בעלי חיים) - לא תהיה שם צמחיה כזאת.
אגב, יכול להיות שבחלק מהמקומות ישנם אקוויפרים (מאגרי מים מתוקים תת קרקעיים גדולים שנוצרים מהצטברות מי
גשמים ומשקעים במערות ומנהרות תת קרקעיות), אבל לרוב אלו עמוקים מכדי לאפשר לצמחיה כלשהי לנצל אותם.
גם עצים בעלי שורשים עמוקים מאד צריכים קרקע נוחה להשתקע בה.

תודה רבה על ההסבר. בהחלט הסביר לי חלק מהדברים.
אבל עדיין לא הבנתי למה דובאי זה מקום שיש בו המון המון לחות או הוא מדברי מאוד.
האם תוכל להסביר לי את בניסוח אחר?

יש שם בממוצע 60% לחות שכנראה מגיע מהים אבל 60% זה לא מספיק צריך 100% לחות כדי שתהיה התאבות.

האוויר צריך איזה שהוא הר כדי להתנגש בו, לעלות ולהתקרר ואז להתאבות, או מקור מים מספיק גדול וחם כדי לקבל לחות מספיקה שהאוויר לא יוכל עוד לשאת את המים ולהוריד גשם.
בדובאי אין את שני התנאים האלה (למרות שהם בונים שם הרים), ולכן רק 150 מ"מ בשנה.
תוסיף שהם נמצאים על קו רוחב 30 המדברי, ואת הקרקע שלא סופגת מים (כמו בנגב) ויש לך מדבר.

זה על רגל אחת

עכשיו אני מבין!
תודה רבה!

מה שאומר שאם באזור אילת הייתה לחות - האזור היה דיי פורה? כי יש שם הרים רבים, יש שם עמוק באדמה אקוויפרים מלאים במים.
אז בתאוריה - 100% לחות לכמה שנים באילת תגרום לשינוי המדבר לאזור פורה?

עוד משהו, למה אתה מתכוון כשאתה אומר שבדובאי בונים הרים? אני יודע שהם בונים איים, אבל הרים?

הבעיה של אילת היא שהיא נמצאת באיזור שהוא מדבר בצל גשם, כמו במדבר יהודה הגשם שמגיע מהים התיכון יורד על ההרים ופוסח על איזור הארבה.



איזור השבר הסורי אפריקאי מיצר מצב נחמד שבוא אפשר להיות במדבר הנמוך (נגיד בים המלח או אילת) בשמש ובהרי מואב ואדום שמעבר לבקע ירד שלג.

וההרים שהם בונים בדובאי - 800 מטר
http://ankitsurti.blogspot.com/2007...t-building.html

אהה... עכשיו אני נזכר, פעם בשיא החורף נסעתי לאילת, היה אפשר לראות שלג מהצד הירדני.
למשל השנה, בערד ובמיתר ירד שלג רב, בעוד שבים המלח ובאר שבע לא ירד כלום.


הבניינים האלה, הם לא אמורים לשנות את מצב האקלים בדובאי נכון? זה בניינים רגילים כן?

אוקי, עכשיו אני רואה במפה טופוגרפית את האזורים של ההרים והקשר ההדוק.
אבל מה הקשר בין מדבריות לקו רוחב?

בגלל שהם בחוג הסרטן וחוג הגדי

בקו 30 (חוג הסרטן ודלי) יורד האוויר היבש ומתחיל לנשוב על פני הקרקע לכיוון קווי רוחב 60 ו 0 (קו המשווה) לאורך הדרך האוויר אוסף לחות ומתחמם, ובקו המשווה האוויר עולה, מתקרר, מאבד לחות ומתחיל לנשוב בגובה לכיוון קו 30, שם הוא כבר יבש כשהוא שוב יורד.

זה נקרא תא הדלי שיוצר גם את רוחות הסחר.