לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > הסטוריה ותיעוד
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #2  
ישן 28-09-2008, 19:47
  ארדיכל ארדיכל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,094
קראתי את הספר, טרם ראיתי את הסרט
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי irir שמתחילה ב "חיפה - שוק תלפיות"

בעוונותי, למרות שממש בא לי, טרם ביקרתי בשוק תלפיות. אתוודה שגם בבית הזכוכית של מנקס לא הייתי.
אבל אספר ששוחחתי פעם עם אדריכל חיפאי זקן, פרופסור בטכניון, שעלה לארץ בשנות השישים, וזכה לארח בארץ לא מעט קולגות מכל העולם. הוא סיפר שהוא לוקח את כולם לראות את שוק תלפיות, וזוכה להרבה מאוד קריאות התלהבות בשל כך.
מה שמזכיר לי שארכיטקטים, בדרך כלל, אוהבים בנינים שאף אחד אחר לא סופר.
כך למשל - מקובל בקהילתנו שאחד הבנינים היפים והמיוחדים בארץ הוא בית ההבראה של רכטר בנצרת. אבל אף אחד לא מכיר אותו.
בירושלים אנחנו מתמוגגים למראה בית בונם (בנק לאומי רחביה), אבל רק אנחנו. אף אחד לא מתייחס אליו בכלל (עכשיו כבר כן. אחרי שהאדריכלים עשו המון רעש, ובנק לאומי החליטו להשקיע בשימורו).
זה נכון אפילו בעולם. אנחנו הארכיטקטים מאוהבים באיזה בנין בשם "קזה דל פאשיו", שנבנה כמטה המפלגה הפשיסטית בעיר קומו, בצפון איטליה. ממיטב היצירות המודרניות. יום אחד אחותי נסעה לחופשה בצפון איטליה, ונחתה בקומו. לכי לככר העיר, אמרתי לה, עמדי מול הקתדרלה, והביטי ימינה. מחכה לך שם הבנין הכי יפה בעולם.
היא חזרה אחרי שבוע. נו - ראית? עמדתי בכיכר, היא ספרה, הבטתי ימינה, והיה שם סתם איזה בנין משרדים, עם מרפסות, כמו שיכון.
לך דבר עם הדיוטות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 29-09-2008, 11:33
  ארדיכל ארדיכל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,094
ההעדפות האסתטיות של האדריכלים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי irir שמתחילה ב "חיפה - שוק תלפיות"

ברור שקשה מאד להסביר במילים מה הוא "יופי". אנסה, אם כן, להסביר מה הוא ייחודו של בית בונם.

זמן לא רב אחרי מלחמת העולם הראשונה וההתמוטטות המוחלטת של כל ערכי המאה ה-19 שהתלוו למלחמה, קם אמן/אדריכל צעיר בשם חריט ריטוולד, הולנדי, והציע אסתטיקה ארכיטקטונית חדשה. האסתטיקה של ריטוולד שנודעה בשם ניאו-פלסטיציזם התבססה על משחק קצבי וצבעוני של רבועים וצורות גיאומטריות בסיסיות. ללא שום מאמץ ליצור "צורות טבעיות", או זורמות. הוא ניסה לייצר "טבע" רק ע"י שימוש בצבעי יסוד, מקצבים, קומפוזיציה וכו'. ריטולד הושפע מאד מאמן בן זמנו, בשם פיט מונדריאן.

רמת המופשטות שמונדריאן וריטולד הציגו לא היתה מוכרת לעולם קודם לכן. במאה ה-19, שעסקה הרבה מאד בטבע וברומנטיקה, הייצוג של הטבע היה בדרך כלל בציורים מאד ריאליסטים, ולקראת סופה התחילו לדבר על אימפרסיוניזם. ההולנדים לקחו את זה צעד ענק קדימה, והציעו לייצג את הנוף בצורה מכנית, כמעט תעשייתית, שפה עירונית של קצב, הנדסה, נוף מעשה ידי אדם.

ב-1924, ריטולד בונה לאיזו גברת שוחרת אמנות את בית חלומותיה המודרני. הבית נבנה באסתטיקה החדשה, הוא גמיש, משתנה, עליז, קצבי ורחוק מאד מהתפישה הקופסתית של הארכיטקטורה. להזכירכם - עד אז הארכיטקטים תכננו קופסה, דחפו לתוכה את מה שנתפש כ"צרכי המשתמש", ואז "קישטו" את חזיתותיה של הקופסה על פי צווי האופנה. ריטוולד הציע מהפך.
הנה בית שרדר, של ריטוולד:

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

4 שנים מאוחר יותר קם בהולנד אדריכל אחר בשם דודוק, שהיה מהנדס העיר של איזו עיירה קטנה, ומתכנן את מבנה העירייה עפ"י העקרונות של ריטוולד. אלא שהוא מוותר על הצבעוניות, ולוקח את הפלסטיות החדשה לכיוון חדש - הוא מפרק את "הקוביה" להרבה חתיכות קטנות. הוא מייצר משחק מעניין של מנסרות, חלקן קטנות, אחרות גדולות, חלק אנכי וחלק אופקי, ומרכיב מהן את העירייה. שוב - משהו חדש, אחר, עירוני, תעשייתי, ההפך מהקופסה המקושטת של המאה ה-19. הנה זה:




תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

ובכן, לאט לאט נוצרת באירופה אסתטיקה חדשה. בשלב הבא צובעים אותה בלבן, וקוראים לה "מודרניזם". מי שקידם מאד את הארכיטקטורה הזו היה ביה"ס לאמנות ולעיצוב בשם באוהאוז. ואז מתחילים להיווצר שני זרמים שונים של מודרניזם: המודרניזם של הפלסטיות החדשה, שמדבר על מגוון צורות, קומפוזיציות עשירות, ההפך הגמור של "הקופסה" - ומנגד חוזרת וצצה הקופסה המקושטת. אלא שהפעם, כצו האופנה המודרני, הקופסה המקושטת בוחרת בשפה החדשה לצורך הקישוטים שלה. החלונות המאורכים, הגגונים הקטנים, הצבע הלבן, המעקות המינימליסטים, אבל בגדול - זו עדיין הקופסה המקושטת.

בתחילת שנות השלושים מגיע המודרניזם לארץ ישראל. מהר מאד המחלוקת בין שני הזרמים הללו נעשית ברורה: בתל אביב בונים קופסאות לבנות, מקושטות בקישוטים מודרנים. בירושלים, בין היתר בגלל "צו האבן", הם לא יכולים לבנות קופסאות לבנות, ובוחרים בסגנון השני - הפלסטיות החדשה. הם "שוברים" את המסה ליחידות קובייתיות בגדלים שונים, ולעיתים אף משתמשים בצורות גיאומטריות אחרות, בעיקר גלילים. כך בנוי, למשל, בית אגיון (בית רוה"מ), בנין הדואר ברח' יפו, והרבה אחרים.

המורכב והמיוחד מכולם הוא בית בונם, של קרקואר. קרקואר הוא מי שגם תכנן את חדרי האוכל בבית אלפא ובחפציבה, ובשניהם שילב מגדל תצפית/הגנה שתועדו באשכולות של ביצורי המאורעות. הוא היה גם צייר נהדר, ואבא של טרודה דותן, מבכירות הארכיאולוגיות.

בבית בונם הוא מנצל את הטופוגרפיה כדי ליצור משחק מעניין של מסות, כמעט בכל הגדלים. חלקן הן קופסאות, וחלקן רק רמז לקופסה: מרפסת וגגון מעליה, למשל, שאם "נשלים את הקוים" בדמיון, נקבל מסה קובייתית. המשחק הרבגוני, המפתיע, והטופוגרפיה התלולה, הפכו את בית בונם לדוגמה הטובה ביותר של הסגנון הניאו-פלסטי באדריכלות המודרנית בא"י. אין הרבה דוגמאות טובות כל כך. מאידך - יש המון דוגמאות שהתקבלו לקנון הארכיטקטוני והן למעשה קופסאות מקושטות בעיטורים מודרניסטיים, ואני אישית לא ממש אוהב אותן.

אז הנה מבחר תמונות של בית בונם. ושנה טובה לכולנו.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 01-10-2008, 10:28
  ארדיכל ארדיכל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,094
מלון טלטש
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי irir שמתחילה ב "חיפה - שוק תלפיות"

לפני כעשר שנים יזם גוף בינלאומי בשם DOCOMOMO (תיעוד ושימור של מבנים מהתקופה המודרנית) ספר בינלאומי ובו מיטב המבנים שניבנו באותה תקופה (1920 עד 1960). כל מדינה התבקשה לבחור את עשר היצירות הטובות ביותר שנבנו בה באותה תקופה.

בארץ הוקמה ועדה, שזכיתי להמנות עליה. שלחנו בסוף 15 מבנים, בטענה שלנו, בישראל, יש כל כך הרבה בניה מהתקופה הזו, שלא ייתכן בכלל שהם יגבילו אותנו ל-10 בלבד, כאילו היינו רומניה, או ארה"ב, או מדינה אחרת נטולת-אדריכלות-מודרנית-איכותית! להפתעתנו הם קיבלו את הטיעון, ואכן זכינו לפרק נרחב משל האחרים.

בכל אופן, אני זוכר את ההתלבטויות לגבי מלון טלטש. מצד אחד - אכן יצירה מצוינת ומקורית מאד, גם בנוף הארצישראלי. מצד שני - ההרס שעשו לו הוא כה בלתי נסבל, שלא בא לנו לתת פרס וכבוד למי שהרסו אותו. החלטנו בסוף להשאיר אותו בחוץ.

גם מלון טלטש הוא במסגרת הניאו-פלסטיות שעליה דיברתי, עם צורות שכוללות גלילים, ואפילו מנסרות משולשות. מה שמיוחד ואפילו שובה לב בו הוא המעבר המקושת מתחת למדרגות החיצוניות. אין קשתות באדריכלות המודרנית, אבל כאשר קרקואר היה צריך להתמודד עם מעבר מתחת לגרם מדרגות משולש - הוא החליט שהתשובה הקומפוזיציונית הטובה ביותר היא קשת, ונראה לי שהוא צדק.

הנה תמונות נוספות על אלה שאיריר העלה, של פעם ושל עכשיו. תוכלו לראות מה קרה למעבר המקושת.
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


היו שייחסו את הקשת הזו לאיזו מחווה "מזרחית" אבל אני לא מסכים עם ההנחה הזו. בבית אחר שתכנן בשכונת בית הכרם, בירושלים - בית בועזסון, הוא נקט עמדה קיצונית נגד האבן הירושלמית שנכפתה עליו, וסידר את האבנים כשחלקו "עומדות", בתור מחאה. אני חושב שמי שהיה מנסה להיות טיפה אוריינטליסט לא היה עושה את זה.
ואסיים בתמונה של בית אגיון, בית רוה"מ, שעליו כתבתי בהודעה הקודמת.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 02:16

הדף נוצר ב 0.50 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2018 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר