שלום חברים. האם חנה סנש שהתה פרק זמן בקבוצת כינרת?, האם היא שלטה בשפה האידית.?.

למדה לאחר עלייתה ארצה במוסד החינוכי בנהלל והייתה לאחר מכן בקיבוץ שדות ים.
בהקשר לאידיש - מאחר והיא נולדה וגדלה בהונגריה, היא מן הסתם ידעה אידיש ככל היהודים שחיו באירופה באותה תקופה.

מעבר לכך - יכולת לא להתעצל ולחפש אפילו בויקיפדיה או בגוגל "חנה סנש" והיית מקבל מידע מכאן ועד בודפסט.

הגרבלו [שהוא לפי מה שהבנתי מהפורום אביה של הגר וגם מר בלומברג] - הוא בהחלט איש כלבבך: בוקר, ציוני, חובב היסטוריה וגם שירה - וממש לא תיכוניסט עצל...

אני מניח כי כוונתו הייתה בעיקר לשירתה של סנש ולא לאפשרות כי הבינה מידה זו או אחרת של יידיש.
חיפוש מתיש [שהיה הרבה מעבר לויקיפדיה] לימדני כי חנה סנש כתבה בעברית ובהונגרית אך על כתיבה ביידיש לא מצאתי מידע.

סנש עלתה כנערה. מן הסתם באוירה של אותם ימים בא"י - יידיש הייתה 'גולה' ועברית הייתה ה'דבר האמיתי'. אבל האם לא כתבה קודם לכן בהיותה בהונגריה?

טלי, חתולים, ציבי - יש לכם פתרון לחידה?

אל נא באפכם חברים, אבל חיפשתי בויקי, ולא מצאתי הקשר של סנש לכינרת, וזאת למרות ששמעתי שהגרעין עימו עלתה שהה תקופה בחצר כינרת. בקשר לידיעתה את השפה האידית, גם כן אין איזכור בויקי.אגב לנחש שיהודי הונגרי ידע אידיש רק על סמך העובדה שחי באירופה, זה קצת נועז. יהדות הונגריה של בין המלחמות חוותה פיצול בין התבוללות מוחלטת לאורתודוכסיה. ועכשיו למה השאלות. שאני עדיין מקווה להיענות עליהן.: לפני יומיים הוזמנו,זוגתי ואני לקבוצת כינרת לדירתו של אדם שניפטר בגיל 95.אנו מוכרים כאספנים בין חברינו ומוזמנים לעיתים לאסוף זבל כמו הסיכה מן האשכול השכן, ובעיקר ספרים.....

ובכן, אחד הספרים שהתגולל שם כזבל שלאיש אין חפץ בו, היה ספר באידיש:אידישע גשיכטע,מאת שמעון דובנוב. הספרסוקר את ההסטוריה היהודית עד לשנת 1930.על הכריכה האחורית, בצד הפנימי, הפתעה:

[מתוך תקוה שהספר היה בבעלותה של המשוררת והכיתוב אינו קשור לשמה של ספריה כלשהי]

האם יש דמיון בין כתבי היד?


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.global-report.com/x-files/inline/he/5b0281cdd6d47856bb72dbb011fcd398.jpg]

קשה לומר אם יש דמיון בין כתבי היד,אך נראה שהכיתוב מקורי, שים לב לסוג הדיו. ההשערה שלי,סנש השאילה את הספר למי שאחרי כ70 שנה ביקרתי בחדרו. לכן חשובות השאלות בנוגע לשהותה בכינרת, וידיעתה את השפה שבה כתוב הספר שלכאורה היה שלה. מחכה לעזרתכם.

אני למשל כותב בעיפרון ובעדינות בכריכה של ספרים שלי, כל מיני הפניות לעמודים חשובים לי.
אילו עמודי הספר מדובר היו מאויתים (מלשון ממוספרים) באותיות. אצלי הפירוש היה: על חנה סנש ראה עמוד מא. כפי הנראה בפנינו לא המקרה, אבל אולי בכל זאת יש הסבר אחר ?

...

מסוג המקרים הנדירים הנחשבים לחלומו של כל אספן באשר הוא !
אני ממתין בקוצר רוח לעוד פרטים !

נהדר !

ציטוט:

במקור נכתב על ידי The_Merlin למדה לאחר עלייתה ארצה במוסד החינוכי בנהלל והייתה לאחר מכן בקיבוץ שדות ים. בהקשר לאידיש - מאחר והיא נולדה וגדלה בהונגריה, היא מן הסתם ידעה אידיש ככל היהודים שחיו באירופה באותה תקופה. ממש לא מדויק - היידיש לא הייתה נפוצה בין יהודי הונגריה וגם לא בין היהודים החילונים/עירוניים שחיו בארצות ההשפעה הגרמנית. מחצית ממשפחתי הגיעה מסלובקיה ומוראביה, כולם דיברו סלובקית/צ'כית/הונגרית/גרמנית אבל אף מילה ביידיש. מעבר לכך - יכולת לא להתעצל ולחפש אפילו בויקיפדיה או בגוגל "חנה סנש" והיית מקבל מידע מכאן ועד בודפסט.

ומוסיף: בעיני הדיוט, גם הכתב דומה מאד. ניסיתי להשוות אות אות, והן כתובות בצורה דומה מאד.

סיפרתי את הסיפור לאבי, בוגר אושויץ בן 83, ולדעתו, מא פרושו: שנת 41.

רק החרדים דיברו יידיש, יתר היהודים היו "הונגרים" גאים וסירבו לדבר בדיאלקט. אלא, מרבית היהודים והמשכילים דיברו גרמנית, לכן יכלו להבין מידה כזו או אחרת של יידיש. אביה של חנה סנש, בלה סנש לא כתב יידיש אלא הונגרית.
כיוון שיש הרבה חיפאים בפורום כדאי שהם יבררו את העניין בעירם. האמא של חנה סנש קיבלה שיכון בחיפה וגם אחיה גר שם תקופה ארוכה.

בקיבוץ שדות ים אמור להיות בית חנה סנש. יש את הטלפון ואדבר איתם. באלבומו היה זה או חלמתי חלום, כותב מוליק יזרעלי כך:...ערב שילוחם של הצנחנים ...נערך בחדר האוכל בחצר כינרת, ערב בלתי נשכח, של פרידה וחשבון נפש, בו השתתפו חנה סנש, חבריהגרעין של מעגן, נוער המושבה ואחרים. הפרידה היתה קשה ורק בשעותהמאוחרות של הערב, התפזרנו ברגשות מעורבים, באשר למה צופן בחובו העתיד...יזרעאלי הוא בחור ציבעוני וכך גם סיפרו, אך מבחינה הסטורית הייתי לוקח את דבריו עם קצת מלח...קשה להאמין שערב מבצע חשאי ערכו ערבי פרידה ליוצאים.בקשר ליהודי הונגריה,נראה שמוסכם שלא כולם שלטו באידיש, כך שמוזר שספר כזה היה שייך לסנש, אלא אם כן היה זה מספרי אביה שהתגלגל לארץ. אגב, הדיון הסוער שהיה כאן לפני זמן מה אודות קסטנר רלוונטי גם לכאן לאור העובדה שהנל נחשד בהסגרת סנש וחבריה.