מרגרט לי עובדת בחנות הספרים של אבא שלה, שלימד אותה לאהוב ספרים. היא גרה בדירה נפרדת מעל החנות, וכותבת, בעיקר, ביוגרפיות, אבל לא ביוגרפיות של אנשים חשובים, דווקא. מרגרט אוהבת את הסיפורים הפשוטים. היא גם קוראת, הרבה, ספרות ישנה.

וידה וינטר היא סופרת מודרנית מוערכת, מפורסמת ומצליחה מאוד. במשך השנים ניסו עיתונאים רבים לראין אותה, את הסופרת הגדולה. היא נתנה להם ראיונות, והיא סיפרה להם המון סיפורים על העבר שלה, רק שאף אחד מהסיפורים האלו לא היה אמיתי. כולם היו מרתקים ומעניינים, עבודה של סופרת מצויינת, אבל אף לא אחד מהם היה אמת.

יום אחד מרגרט לי מקבלת מכתב מוידה וינטר. היא, הסופרת המסתורית, רוצה שמרגרט תבוא אליה ותכתוב את הביוגרפיה שלה, באמת. מרגרט מתלבטת. טוב לה בחייה הפשוטים. בנסיון להחליט היא קוראה את ספריה של וידה וינטר בפעם הראשונה (בין השאר ספר בשם "שלושה-עשר סיפורים...", המכיל רק שנים-עשר...). לבסוף סקרנותה מכריעה אותה. היא יוצאת לביתה של הסופרת, ושם כובלת אותה הסופרת אל הסיפור בכבלים חזקים הקשורים בסיפורה של מרגרט עצמה.

הסיפור מתעתע, מלא תהפוכות, רמזים וסודות, סיפור של משפחה מטורפת ומוזרה, כאשר כל הזמן עומדת ברקע השאלה - האם וידה וינטר מספרת הפעם את האמת?
מתי יגמרו הסודות? עד לאן ועד למי יקח אותנו הסיפור?



זהו ספר מרתק, שקשה לעצור איתו לפני שמסיימים. וגם כשחשבתם שהבנתם, שפיענחתם את התעלומה, היא מתגנבת מאחוריכם ומרביצה לכם בראש וצצה מכיוון אחר לגמרי. ספר מתח, אבל מסוג אחר לגמרי, שידבר גם אל אוהבי הספרות וגם אל אוהבי המותחנים.

בהחלט שווה נסיון.

"הסיפור השלושה עשר" - דיאן סטרפילד, הוצ' "כתר".


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.text.org.il/07_covers/0702029.jpg]

תודה- נוסף לארכיון

באמת סיפור נפלא, ממליצה בחום למי שעוד לא קרא, ובמיוחד לתולעי ספרים. ההתחלה אמנם פחות דיברה אלי, אבל מהקטע שבו היא מגיעה לביתה של הסופרת מתחיל להיות ממש מעניין. הכתיבה טובה, העלילה מעניינת וכי חשוב בספר, לפי דעתי: הסוף לא צפוי ובכלל לא מאכזב.

אחד הספרים היותר מוצלחים שקראתי בשנה האחרונה.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."