לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 05-10-2008, 16:48
  שקדי 1 שקדי 1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 22.09.07
הודעות: 1,108
שאלה איפה תפסה מלחמת יום כיפור??

היגעתי לשארם כשבוע לפני המלחמה...האוירה היתה של שלווה....גן עדן...בדואיזם
היחידות שקלקלו קצת את האוירה הפסטורלית היו בנות בסיס ההאזנות הסמוך
שכשהיו באות לבקר אותנו בערב אמרו לנו שהצבא המצרי מתכונן למלחמה
כמובן שנזפנו בהן על שהן מנסות להעכיר את האוירה והמשכנו בשגרת החיים היפים
כשלושה ימים לפני הבנות סיפרו לנו שהלילה עמדנו רגע לפני פרוץ מלחמה...עמדנו בזה
הגיע יום ו'....שגרה...לקראת 12 יצא האוטובוס להביא את היוצאים הביתה לשדה התעופה
פתאום הגיע טלפון והורה להחזיר את החופשים מהשדה לבסיס....השתררה מתיחות קלה
בערב אסף מפקד זירת ים סוף את חילי הבסיס לאמפי וסיפר לנו שאנחנו נמצאים בכוננות ג'
בטח לא יהיה כלום...אולי ניסיון מחטף.אבל מכיוון ששארם היא מקום מפורסם
אם המצרים ירצו לעשות פעולת ראווה אולי יבחרו בנו........הלכנו לישון.......
בבקר היתה כוננות מלאה...תותי כל הספינות מאוישים והכל מוכן לכל התפתחות
מפקד הדבורים ביקש שאשלח צוללים לנקות את העשבים והצדפות מתחתית הדבורים
דבר המעלה בכמה קמ''ש את מהירותם...הצוללים יצאו לדרך ואני פיקחתי עליהם מהחוף
באחת וחצי בערך בקשו לחדול את הצוללים כי הדבורים רוצים לצאת לים לניסויי שיט
לפתע הגיע אלי בריצה אחד מחילי והודיע לי שהגיע מברק ובחמש אחה''צ תתחיל מלחמה
טוב עניתי לו....אז יש לנו כמה שעות לישון טוב עד ש.......
אגב שאלתי...מהם המטוסים שהחלו למלא את השמים??
אהה....דני שאחיו טיס חיל האויר אומר שאלו משלנו
אהה כן...כך אני...אז למה הם צוללים ומפציצים את כוחותינו?? המלחמה החלה........
ידעתי מייד מה צריך לעשות...צעקתי לחבר'ה לעזוב את המגורים שבטח תיכף יחטפו
ואני רצתי פנימה ולקחתי את המצלמה שלי עם השיקופיות התמקדתי על הספינה הכי גדולה
הלא היא אח''י בת שבע כיוונתי אור ופוקוס והמתנתי לצילומי חיי...פרל הארבור הישראלי
את החגיגה קלקלו שני מטוסי פאנטום ישראליים חצופים שהופיעו לפתע והחלו לתקוף את המטוסים המצרים.השמים מלאו קרבות אויר בגבהים השואפים לאפס.תותחי הספינות ירו ארגז אש אדיר בקיצור מהומת אלוהים.הסתובבנו עם ידים על הראש כי בכל מקום נפלו מטוסים מצריים.
אחרי כמה דקות שקט הכל...7 מטוסים מצריים הופלו השאר ברחו
באויר עמד ריח אדיר של הפתעה מוחלטת ומבוכה של חוסר מידע מוחלט
מלחמת יום הכיפורים החלה......................
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #22  
ישן 05-10-2008, 17:52
צלמית המשתמש של אמיר ג.
  אמיר ג. אמיר ג. אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 19.01.07
הודעות: 946
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי שקדי 1 שמתחילה ב "איפה תפסה מלחמת יום כיפור??"

זה היה בצהרי יום כיפור.
אני ( ילד ), ועוד ילד, הבן של חברים של המשפחה
היינו על המרפסת בקומה רביעית, מטיסים מטוסים של נייר
מקומה 4, לגינה של הבניין למטה.
המרפסת של הדירה שלנו השקיפה על כביש חיפה - עכו.
שמנו לב ( הילדים ), שיש הרבה תנועה על הכביש, וזה נראה לנו
מוזר, כי הרי זה יום כיפור. הלכנו לספר להורים. אף אחד כמובן
לא ידע מה קורה, כי השעה היתה סביבות 12:00.
הדלקנו את הרדיו לשמוע אם אומרים משהו. היה צפצוף של רדיו שובת.
חברה של אמא שלי, שדוברת צרפתית, ניסתה להאזין לתחנות בצרפתית,
ואכן, כבר בסביבות השעה 12:00, תחנות צרפתיות דיברו על מתיחות
במזה"ת...!!!
ואז ב 14:05 ההזעקה.

והזכרון החזק ביותר: באותו ערב, או אולי למחרת בערב ( לא זוכר בדיוק ),
הנאום של גולדה בטלוויזיה. כולם המומים.. הלם מוחלט.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #23  
ישן 05-10-2008, 18:28
  לבני לבני אינו מחובר  
תחמושת בע"מ
 
חבר מתאריך: 09.03.04
הודעות: 27,685
כילד תל אביבי בן חמש...
בתגובה להודעה מספר 22 שנכתבה על ידי אמיר ג. שמתחילה ב "זה היה בצהרי יום כיפור. אני (..."

לא ממש הבננו מה קורה , בצמתים היו צובעים למכוניות את הפנסים בצבע כחול, ברדיו נשמעו כל מני דווחים דמטיים שלא ממש הבנתי את תכנם ומדי ערב בטלויזיה שודרו כל מני דווחים וכתבות מהחזיתות (יש לי משום מה זכרון מעומעם של סרטון שחור לבן בו נראה מטוס קל דוגמת פייפר נופל לקרקע) ...בהחלט היתה תחושה שמשהו לא טוב קורה...
הזכרון החזק ביותר שלי מהמלחמה שהוא עדיין כל כך ברור הוא של אותו ערב (אבי לא היה בבית) בו נשמעה לפתע אזעקה !
אמא שלי לקחה אותי ואת אחותי ויחד עם השכנים ירדנו לקומת הקרקע וישבנו בחדר המדרגות עד שתשמע צפירת הארגעה...
(ישבנו במדרגות היות והמקלט של הבניין היה מוצף במי תהום)...

לימים כשביררתי מה היה פשר אותה צפירת אזעקה בתל אביב גיליתי את הסיפור על הטופולב 16 המצרי ששיגר טיל "קלט" לעבר העיר, טיל אשר הופל על ידי מיראז' של חיל האויר.....
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #24  
ישן 06-10-2008, 00:20
  דיפלודוקוס דיפלודוקוס אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.12.07
הודעות: 35
ילד בן 9 בקיבוץ בעמק הירדן
בתגובה להודעה מספר 23 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "כילד תל אביבי בן חמש..."

אחרי הצהרים הודיעו לנו שפרצה מלחמה. אני והאחים שלי יושבים ליד החלון ומסתכלים על דרום רמת הגולן אבל לא רואים ולא שומעים שום דבר מיוחד. סתם שבת סתוית פסטורלית ושטופת שמש וקשה לדמיין איזשהו דבר רע. מכניסים את כל הילדים בקיבוץ למקלטים. במקלט שלי ישנים אולי 40-50 ילדים, והמזרונים צמודים לחלוטין בלי אף טיפת רווח בינהם. כל מי שיוצא לפיפי צריך לעבור מעל עשרה ילדים אחרים. כמובן שאף אחד לא ישן וכל הלילה התפרענו ועשינו מלחמות כרים. רק שנים אחרי זה תפסתי שבאותו לילה הטנקים הסוריים היו רחוקים מאיתנו פחות מ-20 ק"מ. את המבוגרים אני לא זוכר בכלל - אולי היו עסוקים עם דברים יותר חשובים ואולי החליטו לתת לנו להיות ילדים כל עוד אפשר. בימים שאחרי זה התחילו להגיע הידיעות על ההרוגים של הקיבוץ.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #27  
ישן 06-10-2008, 10:03
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 11,742
קוריוז...
בתגובה להודעה מספר 26 שנכתבה על ידי שקדי 1 שמתחילה ב "אכן הבנות מבסיס יעקב (שלוחה 480 אגב) היו ממש בסדר"

נזכרתי שפעם בביקורי במקום, ראיתי בבוקר כל החיילים רצים מהר לשירותים...
לשאלה שלי, מה קרה האם יש איזה כוננות?
נענתי, תבוא גם אתה מהר למשתנה של החיילים. ליתר הבטחון לקחתי את הנשק ורצתי לשירותים....
המראה נגלה לעיני, לא ישכח במהרה...

החיילים עמדו והחזיקו את "הברית המילה שלהם ביד" והשמש התחילה לבצבץ במזרח מעבר לאופק.
זה היה הטכס של "קבלת יום חדש".
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #28  
ישן 05-10-2008, 19:08
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 11,742
המודיעין לא הופתע, זה הכל פוליטיקה!
בתגובה להודעה מספר 25 שנכתבה על ידי האזרח שמתחילה ב "אז אתה מאשר שמודיעין היה בסדר...?"

בתפקיד של ראש איזור ת"א התחלנו לגייס אנשים ביום חמישי בלילה.

ביום שישי אמא שלי קבלה שטף דם במוח ואישפזתי אותה בבי"ח איכילוב והעברתי את הגיוס לסגנים.
בשבת בבוקר פונה כל בי"ח והוצאו אלונקות ונפרסו בכל מקום אפשרי.

בשעה 12:00 בשבת עברתי ליד הקריה והיא הייתה מלאה במכוניות חברי המטכ"ל.
היות ולא היה לי בשלב זה מה לעשות, נשארתי בבי"ח ועזרתי להוציא ערכות חרום...
בסביבות השעה 14:05 נשמעה אזעקה.

בערך בשעה 18:00 הגיעו ראשוני הפצועים מהתעלה. זוכר חייל אחד שנפגע ע"י פגז או פיצצת זרחן. הוא התנהג כגבר אמיתי, לא התלונן שכב בשקט למרות הכאבים העזים וכאב על חבריו שנהרגו.
ביום ראשון בבוקר הצטרפתי למלחמה והיתר זה כבר היסטוריה.
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #32  
ישן 06-10-2008, 14:45
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 11,742
הלו, זה לא ילך לך כל כך בקלות!
בתגובה להודעה מספר 31 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "לא יודע. כנראה שעדיף לא..."

מצד אחד את מאשים שמודיעין שומר את הידיעות לעצמו, רק לא הבנתי בשביל מה הוא צריך לשמור ולא להעביר למי שצריך.

אני מדבר רק בשם עצמי כמובן. כידוע בכל צבא יש איזה סולם דרגות.
אם תפקידי הוא להעביר למפקד שלי את הידיעה, אז אני מעביר אותה ובזה אחריותי נגמרה. מה הוא עושה עם זה זאת האחריות שלו, נכון?
וכך זה הולך בסולם הפיקוד - עד הקברניט הבכיר.
הוא עושה עם הידיעה מה שהוא מבין לנכון, הרי הוא הבכיר ממני.
אך אם הוא מתייק אותה למגירה ולא עושה איתה כלום, אז מה אני הקטן יכול לעשות.

אינך מצפה שאפרסם הכל באינטרנט ואז בטוח שהיא תגיע לכל הגורמים המתאימים.
אני חשבתי שיש לך איזה רעיון מבריק שבצבא לא חשבו עליו, אבל אתה בהתחלה תוקף וא"כ מקפל את הזנב ומסתלק. זה יפה??
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #35  
ישן 06-10-2008, 15:55
  Pshahar Pshahar אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.12.04
הודעות: 1,426
המידור דאז נבע בשל הקונספציה שקבעו קודקודי אמ"ן
בתגובה להודעה מספר 29 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "המודיעין היה מצויין. אסף מידע..."

קצינים זוטרים יחסית מ828 דאז שהעבירו התרעות גולמיות לקציני המודיעין הפיקודיים, התרעות שגרמו להעלאת הכוננות הן בפיקוד הצפון והן בדרום, ננזפו קשות, ואותם בכירי אמ"ן שדגלו בקונספציה שוב הרדימו את המערכת בכך שדרשו להוריד את הכוננות ולהשיב עטרה ליושנה.
חריגים אז היו אלברט מנדלר שהעלה את הכוננות באוגדתו כשבוע לפני המלחמה, וכן משה דיין שהעלה את חטיבה 7 לרמה והוסיף עוד כמה סוללות תותחים רק כדי "לישון בשקט", כמו כן חיל האויר וחיל הים להם הייתה תמונת מודיעין שונה.
הבעייתיות - זעירא וסגנו שהצליחו לשכנע את הצמרת המדינית שמלחמה לא קרבה. וכתוצאה מכך לצבא בעצם לא היה אופציה להיערך כיאות. ידוע היום שדדו לא היה סימפטי לניתוחי המודיעין הרשמיים בשבוע שלפני המלחמה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #43  
ישן 06-10-2008, 00:02
  משתמש זכר kufxh kufxh אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.08.05
הודעות: 865
סטי"לים
בתגובה להודעה מספר 42 שנכתבה על ידי YHS שמתחילה ב "עם החבר'ה"

הכתוב להלן מתאים לכל צוותי הסטי"לים במלחמת יום הכיפורים. זווית הראיה כאן היא של חייל מצוות אח"י קשת הראשונה.
יום שישי ערב יום כיפור. אחרי שלושה שבועות בספינה תורינו לצאת הביתה. "אין יציאות, לחזור לבגדי עבודה, כוננות ג'". בדיוק לפנות בוקר חזרנו מהפלגה של שבוע שבסופה תרגיל של כל שייטת הסטיל"ים כהכנה למלחמה. ספינה שהייתה בהספנה הורדה אל המים והועברה למצב מבצעי. תנועה וחיוניות בבסיס. חימוש , מזון דלק ומים. הקצינים טרודים בתדרוכים, הספינות עמוסות ציוד לחימה ותחמושת. אנו משפרים "לשינג" ומהדקים כל חפץ ציוד בקשירה ושפצור.
בוקר שבת. יום כיפור. המון פעילות. לפני 14:00 אנו יוצאים מהנמל לים לפריסה עם שאר הספינות. לפני גמר עמדות התקשרות, עדיין בתוך הנמל, בהפלגה איטית אנו שומעים צפירה מחיפה ועוברים לפי הפקודה "לעמדות קרב נ"מ". לאחר יציאה מפתח הנמל מגבירים מהירות והמפקד שלנו (המפל"ג) מודיע בקשר פנים (המד"צ): "הקשיבו הצוות, מדבר המפקד, סקירת מצב, ומסביר את המשימה שלנו ומצב כללי....". בלילה אנו כבר בקרב פורט סעיד (בים מול פורט סעידבמרדף) . בלילה הבא (לאחר שהייה בנמל אשדוד ביום) אנו סוגרים טווח אל ספינות הצי המצרי ומגיעים לטווח ירי לאחר תרגולות התחמקות מטילים שנורים אלינו והטעיות ל"א, אנו ראשונים לטווח ירי , משגרים טילים (גבריאל)ופוגעים בסטי"ל מצרי בקרב דומייט-בלטים . הכל כמו בתרגילים, הכל כמו שלמדנו ושיננו ותרגלנו.
ואז תקלה רצינית תוך המשך מרדף והצפה בחדר מכונות בולמת אותנו. תרגולת בקרת נזקים ועבודה מצויינת של צוות המכונאים מאפשר המשך הפלגה והקטנת נזקים, וחוזרים לנמל הקישון לתיקון. לאחר יממה אנו כבר בקרב טרטוס שבסוריה....
עוד על שעברנו
http://www.inskeshet.org

נערך לאחרונה ע"י kufxh בתאריך 06-10-2008 בשעה 00:05.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #44  
ישן 06-10-2008, 10:29
  דש"א גולני מיל' דש"א גולני מיל' אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.07.06
הודעות: 108
ילד קטן כבן ארבע כנראה בבית הכנסת ואולי עם אמא בבית
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי שקדי 1 שמתחילה ב "איפה תפסה מלחמת יום כיפור??"

אני זוכר כמה זכרונות מעורבבים מהמלחמה ההיא.
1. יורדים למקלט בבית הכנסת עם ספרי תורה בעקבות אזעקה. (אני חושב שזה לא היה ביום כיפור עצמו אלא יותר מאוחר).
2. יושבים במקלט השכונתי כל השכונה כולל הכלב הענק של חברים ששמו היה ניקי (על שם הנשיא ניקסון).
3. אחי הגדול וחבריו צובעים פנסים למכוניות (האפלה).
היינו תושבי עיר דרומית במישור החוף באותו זמן.
_____________________________________
ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקווה ישראל ומושיעו בעת צרה וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד...( רמב"ם הלכות מלכים פרק ז הלכה טו )




תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #53  
ישן 07-10-2008, 23:15
  strong11 strong11 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.11.04
הודעות: 2,110
תגובה
בתגובה להודעה מספר 52 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "אני מניח שהיה חשש ..."

עם כל הכבוד לקיבוץ גבת ולמגדל העמק, הפרוגים שנחתו בהם כוונו כמובן לבסיס חיל האוויר ברמת דוד ואחד מהם אף פגע במגורי הטייסים והרג טייס עיט. אם רצו באמת הסורים לירות לעבר ישובים ישראלים היו יכולים לעשות בנקל שמות בטבריה, צפת, ראש פינה, יסוד המעלה, קריית שמונה וכו' בעזרת ארטילריה רגילה וזאת מבלי להזדקק כלל לפרוגים לא שכן הפצצות במטוסים. אם היו נורים גם פרוגים לערים הללו אזי מניין ההרוגים היה נעמד בעשרות אזרחים ישראלים ולא בודדים כפי שהיה בפועל. הפצצת הנגד של המטכ"ל הסורי נעשתה במשורה ובזהירות מבלי לפגוע בשכונות סמוכות ובאזרחים חפים מפשע ראו כאן במקורות אחרים

http://www.iaf.org.il/Templates/Jou...971&docID=16606

באופן דומה לסורים, אם היה רוצה ח"א באמת לקטול אזרחים סורים באופן סיטונאי היה יכול לעשות זאת בקלות שהרי החיים בדמשק נמשכו כסדרם משך כל המלחמה, בניגוד לערי ישראל המגוייסות והמוחשכות. בפועל כמובן לא נעשו מעשים כאלו ובוודאי שלא למטרת "כפיית הפסקת אש" (ממתי לרודנים הערבים אכפת מגורל אזרחיהם?). הפעם היחידה למיטב ידיעתי בה הופצצו שכונות מגורים במלחמה היה בעיר סואץ בדרום התעלה ביומה האחרון של המלחמה ושם כידוע היה מדובר בעיר רפאים. דווקא ב 1982 חוקי המלחמה הוגמשו וח"א כתש את מערב ביירות וקטל אזרחים לבנונים כמו גם מחבלים פלסטינאים על ימין ועל שמאל עד כדי סיכון היחסים עם ארה"ב. אם זאת אפקטיביות הפצצות והפגזות הזעם הללו הייתה מוכחת ובאה לידי ביטוי בין היתר במספר אבדות קרקעיות נמוך יחסית בעת כיבוש מערב העיר והסכמת אשף כמובן לפינוי מרצון.

נערך לאחרונה ע"י strong11 בתאריך 07-10-2008 בשעה 23:18.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #58  
ישן 06-10-2008, 19:14
צלמית המשתמש של PERE1
  PERE1 PERE1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.01.06
הודעות: 285
עזרה איפה היית
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי שקדי 1 שמתחילה ב "איפה תפסה מלחמת יום כיפור??"

לא יאמן - 35 שנים עברו, המראה לא משקרת - קמטים פה ושם, קרחת פה ושם, ג'וני כבר לא מאיים כמו
אז ,כשהיינו צעירים ששים אליי קרב - אני מת על ריח של נפ"למ על הבוקר.... משהו כזה,
היינו בטוחים ביכולות שלנו והייתה לנו ספינה חדשה ומצויידת במיטב הנשק ללוחמה ימית , ידענו מה לעשות
כל אחד והתחום שלו, מכונת קרב משומנת והרבה אדרנלין,
בשבת יצאנו ליים וכעבור חודש החלפתי בפעם הראשונה תחתונים, לא הייה לנו מושג מה הירוקים והכחולים
עברו בזמן שאנחנו לחמנו בזירה הימית,ובדיעבד טוב שכך , המוראל הגבוהה עזר לנו לנצח ובגדול,
המדינה עברה טלטלה רצינית וחבל שלא השכלנו לבצע מהלכים מדיניים שיבטיחו שבנינו לא יחיו על חרבם
ונזכה לחיות במדינה מערבית משעממת כמו שוויץ למשל - ממש חבל.
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #59  
ישן 06-10-2008, 19:51
צלמית המשתמש של ענן אבק
  ענן אבק ענן אבק אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.02.08
הודעות: 27
איפה היתי? ואיפה לא ?
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי שקדי 1 שמתחילה ב "איפה תפסה מלחמת יום כיפור??"

לפני 35 שנה ישבתי במטוס אל-על בדרכי מאמסטרדם לתל אביב.כמט'ק מגח'ים מששת הימים חטיבה 7 דרך ההתשה חטיבה 14 .מהמחזור הכי קרבי בצה'ל שחטף פעמיים הארכת שרות (התגיסתי לשנתיים וחודשיים ושרתתי 3שנים +)
זו היתה טיסה מיוחדת (בחינם) לקחו רק טנקיסטים,טיסים,רופאים וחובשים.
טיסה מענינת מלווה במירז'ים קצת אחרי קפריסין.
עד כמה שזכור לי לא היה אפילו בקורת דרכונים.היו שולחנות עץ פשוטים עם ''שריון'',''חיל אויר'' ואני אפילו לא זוכר מה עוד.בחוץ עמדו אוטובוסים צבאיים (דודג' 400)
אחה'צ המאוחרות כבר הינו בגו'ליס ולמחרת בלי סרבלים,ככה על ג'ינס וטי שירט ירדנו לרפידים.
הטיול נגמר בפאיד דרך החווה הסינית וצליחת התעלה. בטיול פרטיזני הנענו לקמ' 101.
נשארתי שם כ-11 חודשים על צו 8 שמעולם לא קיבלתי ביד ! אך אריק שרון שהחליט עליו .
עשינו הסבות לנחלאים מקצועות וצמ'פ.
ה ששי באוקטובר הוא קודם יום ההולדת שלי. נולדתי בשמחת תורה וב-73 הוא היה ביום כיפור.
בכל 06/10 אני חוגג את יום הולדתי ושל המלחמה הארורה הזאת.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #62  
ישן 07-10-2008, 22:07
צלמית המשתמש של ziv.harel
  ziv.harel ziv.harel אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.04.06
הודעות: 400
מגייס חיילי מילואים למלחמה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי שקדי 1 שמתחילה ב "איפה תפסה מלחמת יום כיפור??"

בן 17 תלמיד יא' בפנימיה חקלאית
זוכר כמו אתמל כיצד התכוננו ליציאה הביתה לחג
ואז הודיעו לנו שלא יוצאים, בערב 4.10 הודיעו לנו שיש כוננות ונצא לגייס חיילי מילואים
בערב החג בבוקר כבר עמדו במגרש עשרות אוטובוסים ומוניות וחיכינו להודעה לצאת לגייס
אני הדרדק קיבלתי שלושה אוטובוסים וצווי חרום לכ-200 איש
ההוראה לצאת הגיעה רק ב-6.10 בשעה 8:00 בבוקר, בשעה 10:00 כבר הייתי באזור בת ים בבית ספר שאינני זוכר את שמו, השרת כבר חיכה עם מפתחות, השארתי שם שני אוטובוסים ועם השלישי נסעתי מבית לבית לחלק את הצווים.

בשעות הערב כבר הגיעו אנשים ממערך הגיוס הצהלי ואני מוצא את עצמי מוביל כ-100 חיילים למחנה מנסורה ע"י יוקנעם שם כבר חיכו להם וציוותו אותם ישר לכלים לפי מקצועות.

לפנות בוקר חזרנו לכפר
ואחרי מספר ימים כבר חולקנו בין ישובים חקלאיים בהם נעדרו הגברים על מנת להחזיק את המשקים

לעיתים אני שואל את עצמי מה עשו אותם לוחמים במלחמה ומה עלה בגורלם
מכל אותם שלשה ימים נשארה לי רק מזכרת קטנה, ספח צו ששמרתי לעצמי ומונח באלבום מאותם ימים.



תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 17:44

הדף נוצר ב 1.00 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2018 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר