תחריר (שחרור)-41, תרגיל שלא היה.

אולי שווה לפתוח אשכול חדש לחומר הנחשף לראשונה?

, 07.10.08

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/images/News_logo.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/images/whitespace.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/images/whitespace.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/images/whitespace.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/images/small_empty.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer/930//COMMERCEAGE/RealCommerce/projects/yedioth/Graphics/General_Images/Kotarot/news/news.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/images/whitespace.gif]

יוצאים מהגנזך

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/03072003/319790/80808_a.jpg]
שרון ובר לב, בתמונה המפורסמת אחרי שנפצע בסיני צילום לע"מ

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/images/whitespace.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/images/whitespace.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/images/whitespace.gif]
שרון באגרנט: "הזדעזענו, עד אז לא ידענו מפלה"

35 שנה אחרי המלחמה הטראומטית, נחשפו עדויות חסויות מוועדת החקירה. מפקד האוגדה אריאל שרון סיפר על "הגיהנום הנוראי" וקריאות העזרה בקשר. הוא תיאר חידלון בפיקוד העליון: "הם לא היו בשטח, סתמו לך את הפה ולא היה עם מי לדבר"
אמנון מרנדה
מסירים את האבק מעל החומרים החסויים: 35 שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים, התיר הבוקר (יום ג') ארכיון צה"ל לעיין בחומרים שהיו חסויים בדו"ח ועדת אגרנט, ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה ב-1974 כדי לחקור את המחדלים שקדמו למלחמה ואת הליקויים בתפקוד צה"ל והדרג המדיני בימיה הראשונים. בין 20 העדויות החסויות שהותרו לפרסום עדותו של ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, שהיה מפקד אוגדה 143 במהלך המלחמה.

דיין באגרנט: האמנו שנבלום בלי לגייס מילואים

בפתיחת העדות הראשונה פנה אליו היו"ר אגרנט: "אנחנו מעוניינים בעיקר במה שקרה באוגדה שלך בימים 7, 8 לאוקטובר". שרון מתח ביקורת נוקבת על הפיקוד העליון, עמו הסתכסך אז. בין דבריו ביקש להדגיש: "נקודה שרציתי להדגיש ולדעתי הייתה אולי אחד הסימנים שהיו במשך כל המלחמה, דבר שגרם נזק חמור מאוד לניהול המלחמה - וזו העדרותם של מפקדים בכירים מן השדה.

"למשל אני לוקח את ה-8 לחודש, כאשר שתי אוגדות היו בשדה במאמץ עיקרי, ואפילו רק אחת תוקפת ושנייה מתכוונת לתקיפה. היה חייב להיות אלוף הפיקוד במקום. חייב להיות, ואם לא הוא עצמו, הרי שסגנו... מישהו שיראה מה קורה, שיתאם בין הכוחות... הרבה תקלות נגרמו לנו כתוצאה מכך", טען שרון.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/01082004/642068/05_g.jpg]

שרון עם בר לב (במרכז) והרמטכ"ל אלעזר (מימין) (צילום: דוד רובינגר)

וכאן לא נגמרה הביקורת: "היו הרבה דברים שהיו קשורים באווירה הכללית. זה היה דבר שלא הייתי מורגל בו. כשהיית מנסה לשכנע, היית מקבל תשובה גסה וחותכת. היו אומרים לך 'זו עובדה וזהו'. היו סוגרים לך את המכשיר וסותמים לך את הפה ובכך העניין היה נגמר. מפקדים בדרגות בכירות לא היו בשדה, לא בר לב כאשר נתמנה כמפקד החזית ולא גונן (גורודיש - א.מ) כשהיה אלוף פיקוד. יכולת לדבר עם מי שנמצא לידך, בתוך הנגמ"ש בתוך הטנק, אך לא יכולת לדבר עם אחרים".

עם זאת אמר שרון: "אינני בא להטיל ולו לרגע דופי לא ברמטכ"ל ולא באלוף גונן, ולטעון שהם לא היו בשדה בגלל העדר אומץ לב. שניהם מקובלים עלי כקצינים אמיצים. לא זאת הייתה הבעיה. לפי דעתי מה שקרה כאן - שהם לא הבינו את המתרחש בשדה. לי לא יצא, אף יום אחד ואף שעה אחת, לא להמצא במקום, כי לא הייתה אפשרות אחרת. וזה היה קשה, וזה היה גיהנום נורא המלחמה הזאת, אבל לא הייתה ברירה, הייתי מוכרח להיות במקום עצמו".

"גרמו לי עוול במשך זמן רב"

הביקורת נגעה גם לעניינים טקטיים. "אני ראיתי בחומרה את הנושא של העברת הכוחות דרומה", אמר שרון. "כי ראיתי שהתקפה אוגדתית בצפון אינה מתנהלת, פשוט לא התנהלה התקפה בצפון. צפיתי פשוט בבוקר, וראיתי את ההתקדמות של המצרים, הייתה לי הרגשה שאפשר כאן להכות את המצרים".

שרון נשאל: "אתה זוכר את הפעולה של ברן (אברהם אדן, מפקד אוגדה מקבילה - א.מ), זה היה קצת לפני או בו זמנית עם הפקודה לזוז..?".

שרון: "כן בהחלט, אני כמובן מכיר את הסיפור הזה ופה אני מוכרח להגיד שבנושא זה גרמו לי הרבה מאוד עוול במשך זמן ארוך מאוד, עד שהתברר שהפקודה הזו מעולם לא הגיע אלי.

מתוך אנציקלופדיית ynet
תזכורת: ועדת אגרנט
את האחריות העיקרית הטילה הוועדה על ראשי הדרג הצבאי: מפקדי צה"ל בכלל, ואנשי אמ"ן בפרט, היו שבויים ב"קונספציה" מוטעית לגבי הערכת הסבירות למלחמה. קונספציה זו מנעה את ההערכה והעיבוד של מידע מודיעיני רלוונטי שהתריע במפורש על סכנת מלחמה. ראשי הדרג המדיני "נוקו" מאחריות ישירה, אך המחאה הציבורית הביאה לבסוף להתפטרותם של רה"מ גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין
לערך המלא

אבל זה כבר התברר בתחקירי המלחמה. אני מעולם לא קיבלתי פקודה כזאת".

שרון נשאל על ידי אחד מחברי הוועדה בעניין שיחה מסוימת והשיב: "אני לא זוכר כרגע אם התנהלו אילו שיחות או לא התנהלו שיחות כלל. באווירה ששררה שם, אומר זאת בקיצוניות - לא היה עם מי לדבר".

חבר הוועדה לנדוי הציג בפני שרון תלונה שהגיש אלוף גונן זמן רב לפני מועד מתן העדות לרמטכ"ל, בו נטען כי שרון קיבל פקודה לתקיפה כדי להקל על הלחץ בו היו נתונים כוחותיו של האלוף אדן. שרון, על פי התלונה, סירב בפירוש לבצע את הפקודה ולא תקף. בעדות השיב: "זו תלונה שאין לה שחר. ולי הכי קל להסתמך על גונן עצמו. הוא קם עכשיו בתחקיר האחרון ואמר שהתברר לו שהוא לא נתן פקודה כזו, אלא פקודה הפוכה - לא לתקוף".

חבל על הבחורים

שרון תיאר מקרה בו הגיעו אליו שני קציני צנחנים ואמרו לו שהם צריכים לבצע סיור בגזרה. כאשר שאל לשם מה, הם השיבו: "אנחנו תוקפים, החטיבה תוקפת את השטח הזה". שרון: "שאלתי אותם 'האם השטח הזה מוכר לכם?', הם אמרו לי 'לא, אף פעם לא היינו כאן'. שאלתי אותם: 'האם צפיתם על זה?' הם ענו: 'לא, לא צפינו'. היה לי חבל מאוד על הבחורים האלה. אמרתי להם: 'אני מצטער מאוד, המארבים שלי כבר פרוסים, כבר לילה ואין אפשרות לבצע את הדבר הזה'.

"התקשרתי לדני מט שישב ברפידים, הכרתי אותו מימי שרותו אצלי בצנחנים, ושאלתי אותו: 'דני, מה הדבר הזה?' הוא אמר לי 'קיבלתי רק עכשיו פקודה לתקוף שם'. הסברתי לו במה העניין, הזעקתי אותו אלי והפקודה בוטלה בעקבות זאת. אני באותו לילה לא נתתי לו לבצע, כי אני חושב שזה היה נגמר באסון. ודוגמאות כאלה אני יכול להראות לכל אורך המלחמה.

"היו גם מקרים שאתה מקבל פקודה כאוגדה וחטיבה שהייתה כפופה לך הייתה נשאלת אחר כך על ידי הפיקוד אם אמנם ומה הפקודה שהיא קיבלה. או נאמר אתה היית מדווח על פריסה מסוימת ומפקד החטיבה, או לפעמים אפילו מפקד גדוד, התקשרו אליהם במישרין לשאול היכן הם נמצאים, כדי לבדוק אם אמנם אתה מדווח נכון. אבל זה שייך לפרק אחר לגמרי, לנושא האווירה הכללית שהייתה".

"תמונה קשה מבחינת האבידות שכבר יש"

בפתיחת עדותו סיפר שרון על גיוס האוגדה ובהמשך אמר: "ב-7 לחדש בבוקר, בהיותי ברפידים התקשרתי עם אלוף הפיקוד שבאותו זמן כבר היה באום חשיבה בחפ"ק הפיקוד, ניסיתי לקבל אינפורמציה על המתרחש... ההתרשמות שלי הייתה שאין תמונה ברורה על הנעשה בשטח.

"יצאתי חזרה מהחמ"ל והתקשרתי עם אלוף הפיקוד והרשתי לעצמי, כמי שהכיר את הזירה הזאת היטב, אמרתי לו שלפי דעתי אין להם תמונה על הנעשה בשטח. אני יעצתי לו להורות לכל המפקדים לעזוב מייד את חדרי המלחמה ולצאת מייד עם החבורות הקדמיות שלהם לשטח כדי לדעת מה באמת מתרחש. כי התמונה שהייתה בחדר המלחמה הייתה תמונה מאוד קשה, היא הייתה קשה מאוד מבחינת מספר האבידות שכבר היה ברור שיש לנו".

שרון מציין כי שאל בתקיפות את אלברט ז"ל: "מדוע לא פרשת את הכוחות בהתאם לתוכנית? הוא אמר לי: קיבלתי פקודה לא לפרוש את הכוחות".

שרון סיפר על הקשר הראשוני עם הכוחות בשטח. הוא אמר ששוחח עם ה"מעוזים" ושהם התעודדו מדבריו. לאלה שבטלפון יכולתי כמובן להזדהות, הקשר ב'חיזיון' (אחד המעוזים - א.מ) הכיר אותי לפי קולי, והשיחו אתו היו, הייתי אומר, פרק נורא, לשמוע את קריאות העזרה האלה שהיו שם במשך כל הימים עד שהם חולצו. הקשר הזה עצמו נהרג, והם כולם תבעו וביקשו שיפנו אותם...

"בעיני הדבר הזה של פינוי האנשים הנצורים, אני ראיתי אותו כאחד הדברים החשובים ביותר שצריך לעשות אותו באופן מיידי. אני רוצה רק להזכיר, שזה לקח לנו שנים בצה"ל עד שהגענו למצב שלא עוזבים נפגעים ולא עוזבים אנשים בידי אויב. לנושא הזה בעיני יש חשיבות עליונה".

לאחר מכן מתוארים השתלשלות הקרבות ובקשות שרון לביצוע פעולות. "במלחמה הזו, עוצמת הכוחות שנתקלנו בהם, מצב הפתיחה שהיינו בו, הזעזוע העמוק שעבר על הכוחות שלנו... צריך לדעת שעל הכוחות שלנו עבר זעזוע עמוק מאין כמוהו, כי צה"ל היה צבא מנצח, לא היו בדור הזה אנשים כמונו שהרגישו טעמן של מפלות. מה שאנו הרגשנו למשל ב-1948, זה היה צבא שרגיל לנצח, הוא מעולם לא עמד בשום תבוסה. המיזוג של כל הדברים האלה יחד, עוצמת האויב, עוצמת הנשק שלו, מצב הפתיחה, המצב המורלי של האנשים שלנו, כל זה חייב והכתיב, שכדי לגבור על האויב בכל גזרה שהיא ובכל מהלך, לא ניתן לעשות זאת על ידי כוח של אוגדה אחת".

רקע: צליחת התעלה, מלחמות הגנרלים

ביוני 1973 פרש שרון מצה"ל, ופנה להתמודד בבחירות לכנסת, שהתקיימו באותה שנה, במסגרת המפלגה הליברלית. בין יוני לאוקטובר 1973 פעל נמרצות להקמת הליכוד. עם פרוץ המלחמה הוא הוחזר לשירות פעיל כמפקד אוגדת שריון.

שרון נקלע לעימותים קשים ("מלחמות הגנרלים") עם הפיקוד העליון ומפקדיו בפיקוד דרום, אלוף הפיקוד שמואל גונן (גורודיש) ולאחריו מי שהוצנח לפקד על המערכה, חיים בר לב, וכן עם מפקד האוגדה השנייה - אברהם אדן (ברן).

כשלון המתקפה המצרית אפשר לאוגדת שרון ליטול את היוזמה, ולפתוח במבצע שהסתיים בצליחת תעלת סואץ - מבצע שחולל את המפנה במלחמה.

ב-18 בנובמבר 1973, בחודש שבו נחתמו הסכמי הפרדת הכוחות בין ישראל ומצרים, החליטה ממשלת ישראל בראשות גולדה מאיר על הקמת ועדת החקירה - בראשה עמד נשיא בית המשפט העליון, שמעון אגרנט. דו"ח הוועדה פורסם ברמות שונות של חיסיון. בספטמבר 2006, בעקבות המלצת ועדה ציבורית שדנה בנושא, פורסם רוב החומר החסוי, למעט מספר חלקים קטנים, שנותרו חסויים עד היום.

http://www.osaarchivum.org/files/ho...f/126-1-167.pdf

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.osaarchivum.org/inc/pic/logo.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.osaarchivum.org/inc/pic/osa.text11.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.osaarchivum.org/inc/pic/navigator.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.osaarchivum.org/inc/pic/infodesk.gif]

OSA / Guide / RIP / 1956 / RFE/RL Background Reports : Subjects | Browse | Search

The text below might contain errors as it was reproduced by OCR software from the digitized originals,
also available as Scanned original in PDF.

BOX-FOLDER-REPORT: 126-1-167
TITLE: Mig-23's for the Egyptian Air Force
BY: r.r.g.
DATE: 1972-5-17
COUNTRY: (n/a)
ORIGINAL SUBJECT: Military

--- Begin ---

RADIO FREE EUROPE Research

COMMUNIS AREA

This material was prepared for the use of the
editors and policy staff of Radio Free Europe.

USSR: Military
17 May 197 2

MIG-23'S FOR THE EGYPTIAN AIR FORCE

Summary: After years of hesitation, the USSR
has at last delivered to the UAR some aircraft
(Mig-23s) with enough range to be able to
bomb Israel and return to base. This paper
compares the performance of the Mig-23 with
the Phantoms used by Israel, finding the Soviet
plane less effective in both range and
bomb-load. It also draws attention to the scarcity
of Mig-23s in the Soviet Air Force, their
absence from the other Warsaw Pact Air Forces,
and to the much greater number of Phantoms
available to Israel.

Now that the Egyptian Prime Minister, Sidky, is claiming
that at last the USSR has delivered modern aircraft to the UAR
capable of flying to Israel with a bomb-load and returning [1]
(unlike the Mig 21 and the Sukhoi 7), it is time to take a fresh
look at both the Mig 2 3 and the UAR's Air Force.

The latter consists of about 520 combat aircraft, including:

18 TU 16 medium bombers (used for maritime
reconnaisance)

25 Ilyushin-28 light bombers (obsolescent,
subsonic)

200 Mig-21 interceptors

110 Sukhoi-7 fighter-bombers

170 Mig-17 fighter-bombers

[page 2]

The Mig-17s, Mig-21s, and Sukhoi-7s listed above do not
have the range to strike at targets in Israel and return to
their bases. Consequently, until the delivery of the Mig 23s
took place, the UAR Air Force had only a negligible offensive
capacity, which has now been significantly enhanced.

But it is most improbable that the UAR has been given
more than one squadron of Mig-23s (if as many), since the
Strategic Survey 1971, published by the International Institute .
for Strategic Studies, London, last month reports that the
Soviet Air Force itself had only a few Mig-23s in Egypt.
However, additional Mig-23s could be quickly delivered by air
(last year they were flown in by Antonov-22s), if the UAR had
enough pilots capable of flying them. This is likely to be
one of the biggest limiting factors since there is already
evidence of an unusually high accident rate in the UAR Air Force.

The other major limiting factor is the scarcity of Mig-23s
in the Soviet Air Force. Admiral Zumwalt said on March 30
that the USSR would have 200 Foxbats (Nato's name for the Mig-23)
by late next year, [2] implying an output rate of fewer than
10 a month. Moreover, none of the East European air forces
have yet been equipped with the Mig-23, which suggests that the
UAR is scarcely likely to be given many of the aircraft until
the Warsaw Pact air forces have been supplied.

Another major limiting factor is that the Mig-23 was not
designed as a fighter-bomber, but as an interceptor. It could
carry a 2 000 kg. bomb-load, but owing to its very high speed
(Mach 3), "it would not actually hit anything unless the target
were as large as New York City." [3]

In other words, it could be used for terror raids on Tel
Aviv or Haifa, but would not be accurate enough for effective
strikes against the Israeli airfields. Moreover, should Cairo
be rash enough to launch any terror raids, it would invite
retaliation by the vastly superior Israeli Air Force.

In 1971, the Israelis had 75 McDonnell Douglas Phantom
(F-4E) fighter-bombers, and they are due to receive about 50
more in 197 2 and 1973. As Finance Minister Sapir said on
February 22:

In the next two years the Air Force will acquire
equipment in unprecedented quantities and at
unprecedented costs. [4]

So about a dozen Mig-23s might be challenging nearly 100
Phantoms, an equation which is likely to discourage more than
purely verbal belligerence by the UAR leaders for months to come.
Fortunately for Israel, the Phantom was designed for a
fighter-bomber role, unlike the Mig-23, and consequently it carries a

[page 3]

bigger bomb-load over a much longer range, as the performance
figures (from Jane's All The World's Aircraft, 1971-72) show:

Phantom (F-HE) Mig-2 3 (Foxbat)

Maximum Speed............. Mach 2.6 Mach 3.2
Rate of Climb............. (Time to 12,000 m.) (Time to 11,000 m.)
1 min.':i7.1 sees. 2 min. 30 sees.
Bomb-load................. 3,900 kgs. 2,000 kgs.
Normal combat radius...... 1,000 miles 700 miles
Ceiling................... 71,000 feet 73,000 feet

The only areas in which the Mig-23 is superior are maximum
speed and ceiling, neither of which contribute positively to the
accuracy of bombing.

As the New Middle East put it:

At medium altitudes and medium speeds -- the only ones
possible in a dog-fight -- a Mig-23 would be quite
vulnerable to the more agile Mirages [5] and Phantoms.
The Mig-23 was built to intercept US bombers at long range,
and apart from that the only task for which it is suited
is its present mission in Egypt: air reconnaissance.
Unlike satellites, which have to be pre-positioned, a Mig-2
Mig-23 can bring back pictures of the Sinai and Israel
very quickly, and the photos would probably be much better
than those collected by Soviet (though not American)
satellites.

Hence if Premier Aziz Sidky is referring to the Mig-23 when
he says that "the new Soviet supplies have destroyed the myth of
Israel's air superiority," he is far wide of the mark. The "myth"
is in fact a reality, and the margin of Israel's superiority will
continue to increase during 1972 as the "unprecedented quantities
of new equipment" referred to by Sapir is gradually delivered
and assimilated by the I.A.F. squadrons.

r.r.g.

------------------------------

(1) UPI, Cairo, 16 May 1972.

(2) Reuter, 30 March 1972.

(3) E. Luttwak, writing in The New Middle East, December 1971.

(4) Reuter, 22 February 1972.

(5) Israel has 6 0 Mirage fighter-bombers in addition to its Phantoms

OSA / Guide / RIP / 1956 / RFE/RL Background Reports : Subjects | Browse | Search

© 1995-2006 Open Society Archives at Central European University

אפשרויות משלוח הודעות

אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים

אתה לא יכול להגיב לאשכולות

אתה לא יכול לצרף קבצים

אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל

סמיילים פעיל

קוד [IMG] פעיל

קוד HTML כבוי

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.17 שניות עם 10 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה