אני ממש חלש בכל התחום הזה..
מישהו יכול להסביר לי בקצרה, מה קורה בעולם בשפה קלה?

סקירה היסטורית קצרצרה כבקשתך:

1. בשנת 2001 השוק האמריקאי נכנס למיתון קצר כתוצאה מהתפוצצות בועת ההיי טק, קריסת התאומים והמלחמה באפגניסטן.
2. תגובת נגיד הבנק המרכזי בארה"ב היתה להוריד חזק את הריבית במשק.
3. הורדת הריבית והשארתה במשך תקופה ארוכה מתחת לרמת האינפלציה שהיתה דאז במשק האמריקאי הובילה לעלייה בהוצאות משקי הבית תוך כדי שהם לווים הרבה מאוד כסף.
4. בנוסף ירידת הריבית אפשרה להרבה אנשים שאינם בעלי יכולת כספית מתאימה ללוות כסף ע"מ לרכוש בתים.
5. שיטת שוק המשכנתאות האמריקאית מתבססת על איגו"ח ההלוואות. משמעות הדבר היא שבנקים שהלוו כספים לאנשים פרטיים יכלו (ועדין יכולים מבחינה חוקית למרות שלהערכתי כמות ההלוואות במשק האמריקאי צנחה) למכור את ההלוואות שלהם למספר חברות שעסקו בקיבוץ ההלוואות ומכירתן כגוש אחד למשקיעים. תהליך זה ממיר את ההתחייבות של הלווים (האנשים הפרטיים) לאגרת חוב שאשר לסחור בה בבורסה האמריקאית. אין דבר כזה בישראל. שני החברות הגדולות שעסקו בתהליך האיגו"ח נקראו פרדי מאק ו-פאני מאיי. הן שלטו על כמחצית משוק איג"וח ההלוואות וזרם דרכן הון של יותר מ-5 טריליון דולר. החברות האלו התחייבו בפני רוכשי האג"חים שגם אם חלק מהאנשים לא עומדים בתנאי ההלוואה, הן עדיין מחוייבות לשלם לבעלי האג"ח.
6. הרעיון שעומד מאחורי זה הוא שגם אם חלק מהאנשים מכריזים על הפסקת ההלוואה והחזרת הבית לבנק, מבחינה סטטיסטית הן עדיין יהיו רווחיות.
7. בעשור האחרון כלכלנים העוסקים בענף המימון פיתחו מספר ניירות ערך הקשורים בתחום זה כגון CDS ודומיהם.
8. לכשעצמו אין כאן בעיה כלכלית והמערכת של הבלמים והאיזונים אמורה למנוע סיכונים משמעותיים רק שהיתה בעייה אחת. בנקי ההשקעות (אין בנקים כאלו בישראל) אינם מפוקחים ע"י הרשויות המתאימות כפי שבנקים מסחריים מפוקחים וחברות הדירוג שאמורות לתמחר את שווי הניירות הערך האלו עשו עבודה גרועה למדי ותמחרו את הסיכון שיש בניירות האלו בצורה לא נכונה.
9. מה זאת אומרת? בנק השקעות מעוניין לרכוש אג"ח, ומבקש דירוג סיכון מחברה העוסקת בדירוג. החברה מתמחרת את הסיכון בצורה שגוייה מאוד וקובעת שהאג"ח אינו מסוכן כלל. בהתאמה גובה התשואה של האג"ח נקבע. תזרים המזומנים שאג"ח זה מספק לבנק ההשקעות גבוה ולכן הוא ירצה לרכוש הרבה ניירות כאלו. ע"מ להמנע מסיכון מיותר, הבנק מבטח את עצמו ע"י רכישת ניירות ערך שנקראים CDS והם מבטחים את תזרים המזומנים גם אם ישנה בעיה. חברת AIG היתה שחקנית חזקה בתחום ביטוח אג"חים כאלו.
10. נחזור לעולם האמיתי, כלכלה תמיד מתאפיינת בצורה גלית של גאות ושפל. כשמשק נכנס לשפל (והוא תמיד ייכנס) אנשים מאבדים את מקום העבודה שלהם ומחליטים להחזיר את הבית לבנק ולהפטר מההלוואה המעיקה. כשזה קורה בעוצמה כ"כ חזקה כמו שהתחיל לקרות לפני כשנה, לבנקים יש בעיה קשה. הם מחוייבים להעביר כסף לבעלי האג"ח אבל מחיר הבתים שהם קיבלו ירד כי יש הרבה בתים פנויים בשוק => גרעון כספי עצום.
11. כיוון שבנקי ההשקעות לא היו מפוקחים כראוי, הם מינפו את ההון שלהם בצורה משמעותית. זאת אומרת, שעל כל דולר שיש להם, הם לוו עוד X דולרים והשקיעו אותם בצורה לא נבונה. כשההשקעה שלהם באג"ח שהחלו להיות בעייתים החלה להפסיד, הם נכנסו לצרות פיננסיות.
12. בארה"ב ישנם כמה אלפי בנקים (אאל"ט יותר מ-8000) ככה שצפוי שכל שנה יהיו מספר בנקים יפשטו רגל. כשכמות הבנקים שפושטים רגל גדולה וכולם פושטים רגל מאותה הסיבה, הבנקים שלא פשטו עדיין רגל חוששים להלוות כספים לבנקים אחרים מחשש שהם לא יראו את הכסף חזרה.
13. קריסת הבורסאות בעולם נובעת בעיקרה מחשש זה. בנקים חוששים לקרוס בעצמם כי כל דולר שיש להם בקופה חשוב ליכולת שלהם לפרוע את החובות שנוצרו להם בעקבות משבר הנדל"ן והם לא ירצו ללוות כספים לעסק עם עתיד לא ברור. קריסת המערכת הפיננסית של הלוואות משפיעה ישירות על הבורסה.

יש עוד הרבה אלמנטים במשבר הזה אבל בקצרה, זה מה שגורם לבורסות בעולם לצנוח בחצי שנה ב-30%

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

כל הכבוד על הסקירה

הסבר איכותי למצב:

הכלכלה של ארה"ב בבעיה נורא קשה כיום . יש לך 2 בעיות מרכזיות :
1) החוב הלאומי שלה , שנאמד ב- 9.7 טריליון דולר (כן, גם ארה"ב לווה כסף : מסין, יפן , אירופה..) .
2) בעיית האשראי .

בארה"ב יש שיטה כלכלית מטומטמת . לפי השיטה , אין הגבלה על לקיחת הלוואה (ערבים שיערבו לך, כמו בארץ) , אלא אם כן חזר לך צ'ק או משהו כזה .
מה שקרה בפועל זה (וזה דבר שהצטבר לאורך השנים) , שהבנקים השתוללו וחילקו הלוואות חופשי .
נוצרה מעין כלכלה וירטואלית , של כסף וירטואלי , שאין לו שום אחיזה במציאות .
אנשים לא החזירו את ההלוואות .
עד עכשיו 11 בנקים פשטו את הרגל שם נראה לי .
אחת הגרורות של המשבר היא : משבר הנדל"ן (נכסים עוקלו ע"י בנקים) .

עכשיו , לא מספיק שיש לארה"ב חוב משלה (9.7 טריליון דולר) , אז היא גם מגישה עזרה לאותם פושטי הרגל (לא לאזרח הפשוט , רק לשחקנים הגדולים – כמו הבנקים , הכל בשם "הכלכלה החופשית") . אבל כמה היא כבר יכולה להחזיק...? יש גבול !
ברגע שהיא מגישה עזרה לבנק , היא בעצם מבטיחה את כספם של האזרחים . אם היא לא היתה מגישה עזרה , אז אזרחים היו מאבדים את כספם , היה נוצר אפקט של כדור שלג מתגלגל (אנשים היו נוהרים להוציא את כספם... זה היה מעמיק את המשבר) .

השאלה הגדולה היא , האם המדינות שהלוו כסף לארה"ב יתנו Dead-line לארה"ב – להחזיר כסף . לא כ"כ סביר, אבל יש המון מניפולציות (עם מטבע חוץ , אגרות חוב...) שאותן מדינות יכולות לעשות כדי להפיל את כלכלת ארה"ב . ארה"ב היום נתונה לחסדי אותן מדינות .
סין למשל יכולה להגיד לארה"ב בפירוש : I own you .
אין לארה"ב מאיפה להחזיר !
ארה"ב כל הזמן לווה כסף . זה כמו לקוח אידיוט בבנק , שלוקח עוד הלוואה כדי להחזיר הלוואה אחרת .
זה רק מצטבר ומצטבר .
אם ארה"ב תידרש להחזיר את הכסף , היא תימצא בבעיה ואז האמינות שלה (כלקוח , כיישות שכדאי לעשות איתה עסקים) תיפגע . ואז הדרך היא רק למטה... (הדולר וכו') .

יש כל מיני נורות אדומות שמעידות על Boom , כמו פשיטות הרגל , כל מיני "יציאות" של אנשי ממשל (שר האוצר הבריטי למשל) , חברות שמוכרות נכסים בשביל כסף נזיל...
זה כדור שלג מתגלגל .

תחשוב על המצב הזה כעל בועה בתוך בועה .
הבועה הגדולה היא בעיית החוב הלאומי של ארה"ב (9.7 טריליון דולר) , והבועה "הקטנה" היא בעיית האשראי של ארה"ב .
2 הבועות גדלות . השאלה היא מי קודם תתפוצץ להם בפנים . ואין מצב שאחת מהן לא תתפוצץ , אלא אם כן יקרה להם נס חנוכה .

נ.ב.
אני לא אנאליסט או כלכלן , כך שיכול להיות טעות קטנה (אבל זניחה ) בנתונים . אבל יש לי קשר עם שווקים בחו"ל, ומטבע הדברים אני עוקב , וזו התמונה הכללית .

מקווה שעזרתי.

כמאמר פורסט גאמפ: Stupid is, Stupid does..
הניתוח שלך מבוסס על הנחה קצת מטעה שהמספרים האבסולוטיים הם אלו שקובעים האם יש או אין משבר וזה לא עובד ככה. אני אזרוק לך טיפ כדי שתבין. אם אני בחוב של 20000 ש"ח אז אני בצרות צרורות מול הבנק כי אני נחשב מבחינת הבנק לעני מרוד. אם לשרי אריסון יש חוב של 20000 בבנק.. מידת חומרת החובות האמריקאיים צריכה לקחת בחשבון את היכולות הפיננסיות והכלכליות שלהם. השיטה המקובלת כדי להבין זאת היא יחס חוב תוצר. קח את גודל החוב האמריקאי (9.7 טריליון דולר כטענתך) ותחלק אותו בתמ"ג האמריקאי (קצת פחות מ-14 טריליון דולר). קיבלת שבר שנע באיזור ה67-70%. זהו יחס חוב תוצר. עכשיו, תשוה את היחס הזה למדינות מערביות אחרות ותקבל תמונת מצב קצת יותר מועילה. זהו יחס גבוה יחסית לממוצע הרב שנתי האמריקאי אבל הוא בפירוש אינו חריג. ישראל גבוהה יותר, בלגיה גבוהה יותר, יפאן גבוהה הרבה יותר...
דבר נוסף, אג"ח פדרליות נסחרות בשווקים העסקיים וארה"ב אינה לווה ישירות מממשלות זרות אלא מוכרת אג"ח בשוק החופשי. אם קרנות סיניות / רוסיות / נורווגיות החליטו לרכוש אג"חים אלו. זאת בחירה שלהן והן מחוייבות לתנאי האג"ח. המקרה המרכזי בו ארה"ב תמצא את עצמה בבעיית גיוס הון הוא כשהיא תיתקל במגבלת נזילות. היא מאוד רחוקה ממגבלה זו.
ארה"ב אינה נתונה לאיזשהי מניפולציה כזו או אחרת מצד מדינות (למעט אולי הויכוח על היואן הסיני ולטעמי זאת לא נחשבת כמניפולציה). רק מטעם גודלה הכלכלי של ארה"ב, אין למדינות אחרות יכולת להחזיק את ארה"ב בעמדת נחיתות. קצת מספרים: כלכלת ארה"ב (תמ"ג למקרה שאתה קצת מתמצה) מסתכמת ב-קצת פחות מ-14 טריליון דולר בשנה הכלכלה השנייה בגודלה, סין, עומדת על חצי מכך. דהיינו, ארה"ב "חזקה" פי 2 (משפט בעייתי) מכל אחד אחר בהיקף הכלכלה שלה.
ככלל, כשאתה כותב, תנסה להשמע קצת פחות נחרץ ולסייג את דבריך.. רק במקרה שתיתקל במישהו שיכול לסתור אותך..

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')