לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה פורום תאוריות הקשר וחופש המידע קם לתחיה !!! - כ ו ל ם מוזמנים... חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חדשות ואקטואליה > תאוריות קשר וחופש המידע
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 21-10-2008, 19:10
  מזוז מזוז אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.10.06
הודעות: 247
MRI במקום פוליגרף (יעיל לזיהוי שקרן פתולוגי)

להאיר את השקרים


האם סריקות למיפוי המוח יכולות לגלות אם אנחנו מרמים? יש מדענים שסבורים שכן ואפילו רוצים לשלב את הסריקות בחקירות משטרה ולשם "הפחתת סיכונים בפגישות רומנטיות" סיינטיפיק אמריקן פורסם: 20.10.08, 12:20

שון א' ספנס, פרופסור בבית הספר לרפואה באוניברסיטת שפילד באנגליה, ביצע ב-2007 סריקות מוח שהראו, לכאורה, שאישה שהורשעה בהרעלת ילד שהיה בהשגחתה דיברה אמת כשהכחישה שביצעה את הפשע. את המחקר הזה ועוד שני מחקרים אחרים על רמייה שנערכו בידי קבוצת המחקר משפילד, מימנה Quickfire Media, חברת טלוויזיה של ערוץ 4 הבריטי. סרטי וידאו על עבודת החוקרים שודרו בערוץ כחלק מתכנית הטלוויזיה "מעבדת השקרים". המחקר על מוחה של האישה החשודה פורסם לאחר מכן בכתב העת המדעי האירופי לפסיכיאטריה.

הדמיית תפקודי המוח באמצעות תהודה מגנטית (fMRI) מתיימרת לזהות שקרים על פי המתרחש בתוך המוח עצמו ולא על פי מדדים של חרדה, כמו שינוי בדופק, בלחץ הדם או בנשימה, המשמשים במכשיר הפוליגרף. לבד ממאות אלפי הצופים בתכנית, שיטת ה-fMRI עוררה גם סקרנות אצל יזמים. שתי חברות, סֵפוֹס מן העיר פֶּפֶּרֶל שבמסצ'וסטס, ו-No Lie MRI מטַרְזַנָה שבקליפורניה, טוענות שהן יכולות לקבוע בדיוק של לפחות 90% אם אנו דוברי אמת. No Lie MRI, ששמה מעורר תחושת אגביות, כמו מרפאת שיניים בקניון, טוענת שאפשר להשתמש בשיטה אף "להפחתת סיכונים בזמן פגישות רומנטיות".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3610643,00.html

נוירוביולוגים ומשפטנים רבים מפקפקים בטענות אלו, ומקצתם אפילו תוהים אם הדמיות מוח לצורך זיהוי שקרים בכלל נועדו לשימוש כלשהו מלבד מחקר על מהות השקר והמוח.

מכשיר fMRI עוקב אחר זרימת הדם לאזורים פעילים במוח. ההנחה העומדת מאחורי זיהוי השקרים היא שהמוח חייב להתאמץ יותר כשאנחנו משקרים, והאזורים המבצעים את הפעולה המאומצת צורכים אפוא יותר דם. אזורים כאלו "מוארים" בזמן הסריקה. במהלך מחקר על שקרים, מוארים בעיקר אזורים המעורבים בקבלת החלטות.

כדי להעריך איך שיטת ה-fMRI ותגליות אחרות במדעי המוח משפיעות על החוק, הקצתה קרן מק'ארתור ב-2007 עשרה מיליון דולר למימון תלת-שנתי של פרויקט חדש: "חוק ונוירוביולוגיה". חלק מן המימון יוקצה לקביעת אמות מידה שיגדירו את הדיוק ואת המהימנות של גלאי שקר המסתמכים על fMRI ועל שיטות הדמיה אחרות. "אני סבור שאי אפשר לסמוך על התוצאות המתקבלות מן הטכנולוגיה המשמשת כיום," אומר מרכוס רייכל, נוירוביולוג בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, העומד בראש קבוצת המחקר של הפרויקט העוסקת בזיהוי שקרים. "אבל אין זה בלתי אפשרי להפעיל תכנית מחקר שתקבע את היתכנות הדבר."

מאמר סקירה חשוב שפרסמו ב-2007 הנרי ט' גרילי מאוניברסיטת סטנפורד, וג'ודי אילס, כעת באוניברסיטה של קולומביה הבריטית, בכתב העת האמריקני לחוק ורפואה, בוחן את חסרונות המחקרים שנערכו עד כה, ומה יש לעשות כדי לקדם את הטכנולוגיה. שני החוקרים גילו שהמחקרים על זיהוי שקרים (פחות מ-20 מחקרים בסך הכול), לא הצליחו להוכיח ש-fMRI "יעיל כגלאי שקר בעולם האמיתי בכל רמת דיוק."

רוב המחקרים בדקו קבוצות, ולא יחידים. אחרים נערכו פעם אחת בלבד ולא חזרו עליהם. הנבדקים היו בוגרים צעירים ובריאים, כך שאין לדעת אילו תוצאות יתקבלו אם יבדקו אנשים הנוטלים תרופות המשפיעות על לחץ הדם או שאחד מעורקיהם חסום. כמו כן, שני הסוקרים פקפקו בייחודיות התגובה של האזורים ש"נדלקו". הם שמו לב שאזורים אלו פעילים במגוון רחב של מטלות קוגניטיביות, כמו זיכרון, בקרה עצמית ומודעות עצמית.

האתגר הגדול מכולם, שפרויקט "חוק ונוירוביולוגיה" כבר הקצה מימון לחקירתו, הוא כיצד לצמצם את מלאכותיות המבדקים. לא ברור אם שקר בתשובה לשאלה "האם אתה אוחז בידך קלף 7 עלה?" מפעיל את אותם אזורים בקליפת המוח שיופעלו בשקר לגבי שוד חנות בפינת הרחוב. למעשה, ייתכן שהמחקרים המציאותיים ביותר עד עתה הם דווקא המחקרים שנערכו בשביל תכנית הטלוויזיה מעבדת השקרים.

שתי החברות המשווקות את הטכנולוגיה אינן ממתינות לנתונים נוספים. בניסיון לזכות בהכרה בבתי המשפט, מעניקה חברת ספוס סריקות חינם לאנשים הטוענים לחפותם אם הם עומדים בתנאים מסוימים. אישור הסריקות כראיות קבילות מבחינה משפטית, עשוי לפרוץ את הדרך לשוק עצום ורווחי. "ייתכן שננחל כישלונות רבים לפני שנזכה לראות בית משפט," אומר סטיבן לייקן, מנכ"ל ספוס. הוא טוען שרמת הדיוק של הטכנולוגיה היא 97%, ושיותר מ-100 אנשים שספוס סרקה את מוחם סיפקו נתונים שפתרו חלק ניכר מן הבעיות שהעלו גרילי ואילס.

אך עד שיוכיחו מבדקים קליניים רשמיים שהשיטה עומדת באמות מידה קבילות של בטיחות ויעילות, קוראים גרילי ואילס לאסור על שימושים שלא למטרת מחקר. המבדקים שתוכננו לצורך אישור הטכנולוגיה על ידי הרשויות מרמזים על האתגרים הטכניים. שחקנים, שחקני פוקר מקצועיים וסוציופתים יושוו לאנשים מן השורה. דתיים יעברו סריקה לאחר חילוניים. המבדקים יביאו בחשבון תנאים סוציאליים. יהיה צורך להשוות שקרים לבנים, כמו "לא, באמת, ארוחת הערב הייתה נפלאה", לשקרים על התפרפרויות מיניות, כדי לוודא שהמוח מגיב באותו אופן.

האפשרות לנצל את הטכנולוגיה לרעה מורה על צורך בזהירות. "הסכנה היא שנשפיע לרעה על חיי אנשים בגלל טעויות בטכנולוגיה," אומר גרילי. "החשש הוא שהמדע יחטוף סנוקרת בגלל שהשימוש המתוקשר הזה בהדמיית מוח ישתבש." כשסוקרים את ההיסטוריה הארוכה והשנויה במחלוקת של הפוליגרף, נראה שמתינות היא הדרך הנבונה ביותר לשימוש בכלי אבחון חדש זה הבודק איכות חיונית המשפיעה על הפעולות החברתיות שלנו.

מאת: גארי סטיקס. הכתבה פורסמה בגיליון אוקטובר של "סיינטיפיק אמריקן "

כך זייף פר' יהודה היס את הממצאים בדו"ח הפתולוגי http://www.f2h.co.il/807102

נערך לאחרונה ע"י מזוז בתאריך 21-10-2008 בשעה 19:13.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 01:56

הדף נוצר ב 0.13 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2020 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר