ההודעה הזאת בטח דורשת מבול של תגובות מגברים פצצתיים או קלישאות שבסוף כולם מסתדרים עם כולם, אבל הייתי רוצה שאנשים עם ניסיון יגיבו.

אני חנון. לא מאיזה סוג קומי שלובש שלייקס, משפיל מבט כל הזמן ואוהב מבוכים ודרקונים, אבל עדיין חנון. לצורך העניין - אשכנזי מלא, עם משקפיים, לא בשיא הכושר, שונא מסיבות וכדורגל, קצת ביישן, ועם תחומי עניין שהרבה האנשים היו לועגים להם (ספרות, מדע, מוזיקה קלאסית). אני כן מאמין שמקומי הטבעי נוטה יותר לכיוון עתודה בפקולטה להנדסת תוכנה בטכניון או מסלול מעניין זה או אחר במודיעין - לא מתוך מחשבה, חס וחלילה, שבקרבי יש רק גורילות רפות שכל שמסתערות בלי לחשוב ואני מתאים לתפקידים "אינטלגנטיים" יותר. זה ברור שהאנשים הכי מדהימים הם אלה שמסכימים להקריב 3 שנים בקרבי, ושיש בינהם כאלה שגם חתמו וויתור על איזה פרוייקט יוקרתי במודיעין; יותר מזה, צריך שכל גם כדי לנהל גדוד ולפקד. אבל בתכלס? זה עדיין סוג שונה של שכל, "אינטלגנציית שטח", אם תרצו. אף אחד לא פותר משוואות דיפרניציאלית בזמן מארב. מפענחי הצפנים והמ"מים שמגלים יוזמה ותעוזה הם איכותיים באותה מידה, אבל באופן שונה. והאמת היא שאני פשוט מאמין, באמת ובתמים, שלא משנה כמה אני ארצה (ושיסלחו לי כל חסידי "הכל בראש" למינהם) - אני אהייה לוחם גרוע. החוש הטכני שלי שואף לאפס, אני אסטרונאט ומרחף, ואני תמיד צריך עזרה עם כל דבר שמערב אפילו קצת מוטוריקה. אני פשוט מפחד להיות השוקיסט של הצוות שיתקע את כולם מאחור ויכעסו עליו, שלא יקפל וידגם הכל כמו שצריך במסדרים באוהלים, שתמיד ישכח משהו, שבטוח יקפא במקום במקרה של התקלות.


יותר מזה - אני ממש מתנצל אם זה יישמע מתנשא, אבל פשוט לא מסתדר עם אנשים שהתחביבים שלהם זה ים ובחורות ושלא קראו ספר בחיים. בשבילם אני חנון פארש וחופר, בשבילי הם אנשים שאני פשוט לא מסוגל לתפוס איתם דיבור. הם מגנים על המדינה, חייבים להם את כל הכבוד שבעולם וצריך להוריד בפניהם את הכובע אבל עדיין צריך להסתדר איתם, ואני מפחד שזה לא יקרה. ברור שעכשיו יבואו ההרגעות על זה שכולם מסתדרים וכולם סובלים ביחד ובסוף מתגבשים וכולם לובשים את אותם מדים ומגנים על המדינה ובלה בלה בלה - אבל אני מפחד שערסים ירדו עליי וישפילו אותי, כי זה כבר קרה, ומפחד להישאר בצד ולהיות אאוטסיידר, כי וואלה, בסופו של דבר אני מתקשה לראות את עצמי חלק מהעבירה הגברית והקשוחה של גדוד, לא רואה את עצמי אף פעם הופך לממש "סחבק". בדיוק כמו שדוחפים אותי בכוח למסיבות ואני מעדיף להישאר בצד, בדיוק כמו שאני אף פעם לא אתלהב ממשחק כדורגל למרות שזה מין מכנה גברי משותף כזה.

זה לא שאני מוזר. בעצם, אני כן, אבל לא נראה לי שאני באמת סובל מאיזו בעיה קלינית אמיתית, לא איזה ילד מסכן ובודד ובלי חוש הומור או אלוהים יודע מה. פשוט יש לי את מעגל החברים המצומצם והסלקטיבי שלי שאני נהנה איתו. טירונות 02 כבר עשיתי (אני כרגע ג'ובניק עם פז"מ נמוך). זה כל"צ, כן, אבל בת'כלס יש שם נתוני איכות יבשים שהם זהים, כנראה, לגדוד, ואנשים עם אסטמה או בעיות ברכיים הם אנשים עם בדיוק אותה מנטליות כמו אנשים בריאים. היה בסדר כי טירונות זה מגבש אבל לבלות שירות ארוך עם אותו הרכב אנושי - בחיים לא. חצי שלא הייתי רוצה איתו שום קשר בשום מקרה שאין להם מינימום של משמעת או ערכים, רבע שפשוט יש להם ראש מאוד שונה משלי, ומעט מאוד אנשים איכותיים ונחמדים שבאמת יכולתי להתחבר אליהם.

טוב אז חפרתי והרבה. מצטער. השאלה היא פשוט... האם איתכם בגדוד יש אנשים שלא הייתם מאמינים שישרדו שירות קרבי, והצליחו? חנונים שברגע האחרון עפו מגאמ"א ובסוף נהנו או אפילו נהיו מפקדים? אנשים שיוצאים מהגדוד או סתם סובלים בשירות דווקא מבחינה חברתית, שכביכול אמורה להיות הדבר הכי טוב בקרבי ולמרות שהם לא אוטיסטים מוחלטים אלא סתם קצת ביישנים?

קיצר סליחה... ותודה. אגב אחרון - דואגים כל הזמן לומר שהסטיגמות על החטיבות השונות לא נכונות. בכל זאת, משום מה נראה לי שהמקרה שלי, לפחות, בטח יותר נפוץ בשריון ובתותחנים ובנ"מ מאשר בח"יר, כי הרי חי"ר זה "יותר קרבי" והם נחשבים פחות ממושמעים; שלא לדבר על זה שערסים יצאו יותר בקלות ממקומות עם פרופיל 72 כי בכל מקרה אין וואסח. מרתיע, אבל אני לא רוצה לברוח מקרבי וכן מחפש אתגר וכן יש לי רצון חזק להגשמה עצמית - מה גם שנראה לי שאתגר פיזי נטו (לרוץ עד שאין כוח ולסחוב 200 קילו על הגב - להבדיל מלפתח כל מיני מיומנויות שאני אתקשה בהן כאדם מגושם כזה) זה משהו שאני לאו דווקא נופל בו ביחס לאחרים. מנסיונם של חירניקים - מומלץ?

זהו! תודה רבה ושוב סליחה אחרונה...

ציטוט:

שעכשיו יבואו ההרגעות על זה שכולם מסתדרים וכולם סובלים ביחד ובסוף מתגבשים וכולם לובשים את אותם מדים ומגנים על המדינה ובלה בלה בלה - אבל אני מפחד שערסים ירדו עליי וישפילו אותי

אבל זה פשוט נכון
מה שיפה בשירות הצבאי הוא שאתה משרת עם אנשים שבד"כ לא חשבת להתחבר אליהם אבל בגלל התנאים, הלחץ נוצר גיבוש בין החיילים ביחידה.
אני אומר לך מנסיון שראיתי מספר חבר'ה שבקלות ניתן לכנות אותם חנונים והם השתלבו יפה מאוד.
תרצה או לא תרצה אחרי מספר שעות בעמדת שמירה או בסיור אנשים מתחילים לדבר אחד עם השני בצורה רצינית.
יש ירידות בצבא מפעם לפעם על כולם.

ציטוט:

בסופו של דבר אני מתקשה לראות את עצמי חלק מהעבירה הגברית והקשוחה של גדוד,

אחרי המסלול, בסופו של דבר זה לא קשור לאווירה גברית או כל דימוי אחר שיש לך על גדודים זה פשוט החבר'ה.

עוד דבר שאני יכול לומר לך בוודאות הוא שהשירות הצבאי משנה, בעיקר מבגר את החייל ובד"כ האישיות מתפתחת בשירות הצבאי בעיקר אם החייל הוא קרבי.

זה שאתה חנון כהגדרתך לא צריך להדאיג אותך, אתה לא צריך להיות חבר נפש של כל החיילים בפלוגה או לשמור על קשר מחוץ לחיי הצבא.
מצד שני אל תזלזל ואל תתנשא על אחרים זה רק יגרום לבעיות וזה לא משנה אם אתה חנון או לא.

ציטוט:

יותר מזה - אני ממש מתנצל אם זה יישמע מתנשא, אבל פשוט לא מסתדר עם אנשים שהתחביבים שלהם זה ים ובחורות ושלא קראו ספר בחיים. בשבילם אני חנון פארש וחופר, בשבילי הם אנשים שאני פשוט לא מסוגל לתפוס איתם דיבור

ההחלטה להסתדר אם אנשים אחרים היא שלך כמו בכל שלב בחיים שלך, לא רק בצבא.
כל הבעיות שתיארת על היכולת שלך להסתדר עם אנשים שונים ממך ברמה מסוימת היא בחירה שלך, אתה תצטרך מתישהו להבין שחוסר יכולת להסתדר עם מגוון רחב של אנשים יכול לפגוע בך בעיקר בחיים האזרחיים. דווקא השירות הצבאי הוא ההזדמנות שלך להתחיל לשנות את מה שאתה בעצמך מגדיר כבעיה.

עצה קטנה
אל תנסה לקטלג את האנשים בעולם לקטגוריות שונות, אני הכרתי אנשים שלא היו חנונים כלל ולמעשה היו תולעי ספרים ופקידה שכל החבר'ה קראו לה "פרחה" וכיום יש לה תואר ראשון במתמטיקה!!!! (אמיתי)
יש אנשים בקרבי כמו בכל שאר צה"ל שמאוד אוהבים לקרוא, מדע, טכנולוגיה ועוד.
וכן יש אהבלים וערסים שנראים כמו קריקטורה של ערס ארצישראלי מצוי.
מצד שני יש עתודאים שלא קוראים שום ספר שלא קשור לתחום לימודיהם.

בזמן השירות שלי בשריון היה לנו אחוז חנונים בפלוגה שללא ספק היה גבוה מאוד.

ציטוט:

אבל לבלות שירות ארוך עם אותו הרכב אנושי - בחיים לא. חצי שלא הייתי רוצה איתו שום קשר בשום מקרה שאין להם מינימום של משמעת או ערכים, רבע שפשוט יש להם ראש מאוד שונה משלי, ומעט מאוד אנשים איכותיים ונחמדים שבאמת יכולתי להתחבר אליהם

אתה לא מבלה את כל השירות הצבאי עם אותם אנשים אחרי המסלול יוצאים מקורס מכ"ים, מקבלים הצבות שונות ועוד.
הסידור שלך לחצי אנשים כאלו רבע כאלו וכו' הוא בעיקר בראש שלך ודי מונע מתפיסה מוקדמת שלך שלא תמיד מתאימה למציאות.
אתה חייב להבין שכמו כל מקום בעולם אין חברה הומוגנית מבחינת תחומי העניין של האנשים ותמיד יהיו סביבך אנשים בעלי תחומי עניין שונים משלך ואתה תצטרך לעבוד איתם.

ציטוט:

האם איתכם בגדוד יש אנשים שלא הייתם מאמינים שישרדו שירות קרבי, והצליחו? חנונים שברגע האחרון עפו מגאמ"א ובסוף נהנו או אפילו נהיו מפקדים

אני לא יודע אם היו איתי אנשים שלא הייתי מאמין שישרדו אבל בפירוש היה אחוז חנונים גבוה מאוד, רובם המשיכו למט"קים וחלקם לקצונה, וכן היו גם כאלו שנפלטו כמו כל "קבוצת השתייכות" אחרת לצורך העניין חנונים או לא.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

בוא נגיד ככה, אני נמצא שנתיים ו4 עם אותם חברים במחלקה. אם הייתי מסתכל על הקבוצת אנשים האלו לפני הגיוס שלי, והיו אומרים לי שאתה הולך לבלות איתם 3 שנים:
א. הייתי צוחק.
ב. הייתי בוכה.
ג. הייתי בורח.

אבל היום זה החברים הכי טובים שלי. הם הכי מכירים אותי ואני אותם. אני רואה אותם יותר ממה שאני רואה את המשפחה והחברים שלי בבית. אין לנו הרבה מכנים משותפים, אני בכלל כרגע האשכנזי היחידי במחלקה. אבל יש לנו חוויות ורגעים שמשותפים לכולנו, וזה מה שהופך את כולנו לחברים טובים.
מסגרת של שירות קרבי זו לא מסגרת של בית-ספר. אתה מחוייב לאנשים האלה והם מחוייבים לך. לא זכור לי פעם אחת בכל השירות, שירדנו או הסתלבטנו על מישהו במטרה להשפיל או לנדה אותו. פשוט אין דברים כאלה.

נכון שירות קרבי, או לפחות במערך החי"ר כפי שאני מכיר, לא מחייב אדם להיות איניטלגנט במיוחד, או בכלל לא. לפחות לא בתחילת השירות בו הדברים הם בסיסיים ופשוטים. אך ככל שתתקדם ותגיע לקו ולפלוגה ותיקה תראה שאתה נחשף לאמצעים ופק"לים שדורשים קצת שכל. ולא רק כפי שהגדרת כחבורת קופים שרק רצים להתסער.

ואתה יודע מה? מה כבר אפשר לעשות? אם הייתי רוצה לפתח את עצמי הייתי מתחיל ללמוד באוניברסיטה, או הולך לעתודה, וכל השטויות האלה במודיעין, או שקר כלשהו של ג'ובניקים כמו חברים שלי בבית. אבל בחרתי להגן על המדינה שלי, ואפילו לעצור את החיים שלי. אני בן 21 היום, התגייסתי מיד לאחר הבגרויות שלי. אני לא מרגיש שמשהו השתנה או התפתח אצלי בזמן הזה, החיים שלי נתקעו מאז, וזה זין. אני לא תיכוניסט כבר, אבל אני גם לא מבוגר, אני מגיע הביתה לחופשה ואני גם לא חייל. אז מה אני אומר להיות?
מלבד החברים של הצבא, המעגל חברים שלי לא השתנה. לא הכרתי חברים ואנשים חדשים. כי ככה זה
יהיה לי את הזמן שלי, ללמוד, לעבוד, לטייל, לפתח את עצמי, להכיר אנשים חדשים. אבל עכשיו, זה זמן לתרום למדינה.

ולגבי החששות שלך בקשר ליכוליות האישיות, אל תדאג, יש כאלה שזה בא להם ביותר בקלות ויש כאלה שלוקח להם זמן. אבל אם אתה אדם משכיל ואינטלגנטי בעל מוטיבציה כפי שאתה מגדיר את עצמך אז אין סיבה שלא תצליח להשתלב. לא באים לצבא לחפש חברים, אבל מוצאים אותם.

"בדקה אחת שפוייה הצלחתי לראות מלאכים בשמי העיר הזאת."

טוב אז ככה,

קודם כל מה שרשמת בסוף שחי"ר זה יותר קרבי או משהו כזה,
אז להבהיר את העניין , יש קרבי ויש להיות לוחם.
מי שבחי"ר הוא לוחם, ומי שלא בחי"ר כמו שריון , תותחנים, נ"מ וכאלו הם נחשבים קרבי, אבל הם לא לוחמים במקצועם הם תומכי לחימה.

לגבי השאלה שלך, בקרבי, לפחות בגדודים אם אתה לא רוצה להיות הילד כאפות של המחלקה או משהו כזה, פשוט תתחבר עם האנשים, בצבא כולם ביחד מתגבשים בטוח שבקרבי, כולם לומדים להכיר את השני, אין לך מה להיות מוטרד מזה, אם תהיה לוחם טוב, תהיה ממושמע, יהיו לך ציונים טובים בקליעות וכאלו, יראו שאתה חייל טוב, תשקיע במקצועיות, יעריכו אותך יותר החברים לא משנה אם אתה חנבץ או מקובל. מבין ?
הכל סביב זה איך האישיות שלך, תשקיע , תהיה מקצועי, תהיה חברותי, אין שום סיבה שלא יילך לך סוציומטרי עם ה אנשים.
בהצלחה

שריון לא לוחמים?

"אני מצדיע לכם, רעי לנשק, שותפי למשימה, גיבורי הארץ שנפלו... אתם וגבורתכם תשיבו למשתמטים: השפילו מבטכם. אלה הם מובחרי העם". רב אלוף גבי אשכנזי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי alpha_leader מי שבחי"ר הוא לוחם, ומי שלא בחי"ר כמו שריון , תותחנים, נ"מ וכאלו הם נחשבים קרבי, אבל הם לא לוחמים במקצועם הם תומכי לחימה.

בולשיט.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

אם אין לך מושג לא חייבים לכתוב.

תומך לחימה זה - טבחים, חימושניקים, אנשי אפסנאות וכו..

תותחנים, שיריון ונ"מ הם לוחמים.

הגלריה שלי בפליקר

ציטוט:

מי שבחי"ר הוא לוחם, ומי שלא בחי"ר כמו שריון , תותחנים, נ"מ וכאלו הם נחשבים קרבי, אבל הם לא לוחמים במקצועם הם תומכי לחימה.

ועל זה נאמר אם אין לך מושג על מה שאתה מדבר אל תנסה ללמד אנשים אחרים!!!

שריון,תותחנים, נ"מ הם ל ו ח מ י ם!!!

כנס לאתר אכ"א ותלמד קצת לפני שאתה כותב שטויות ולפני שאתה מספר ששריונרים רבים שלחמו בלבנון ועדיין לוחמים בשטחים, מבצעים מארבים ומחסלים חוליות הם "תומכי לחימה".
כדאי גם שתבדוק את ההשגים של השריון בחיסול חוליות בלחימה בשנים האחרונות בעזה.

שים לב לכותרת באתר צה"ל על הכשרת לוחמים בשריון- מסלול הלוחם

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

ככה זה כשכולם יכולים להגיב בפורום, כולל גולשים שאין להם מושג בנושא שעליו הם כותבים.

לעולם אשא דגלך בגאווה

תן לעצמך כאפה על זה שריון זה בדיוק אותו לוחם כמו חי"ר בלי שריון חרניקים היו נשחטים או נדרסים על ידי שיריון אויב או גיפים ותותחנים זה בול אותו לוחם גם הם נכנסים לשטח אויב למרות שהם עדיין 3 4 קילומטר מהקרבות של חי
"ר ושריון אבל גם עדיין לוחמים תומכי לחימה הם כל מני אפסנאים ועוד חראטה

בכל מקום שתגיע אליו בצבא כמעט, תוכל להיתקל באנשים מרגיזנים וטיפשים.

בעצם, ככה זה גם בחיים - באוניברסיטה, בעבודה וכו'.

איך מסתדרים עם זה בצבא? כמו בכל מקום אחר - שומרים על מינימום של יחסי עבודה תקינים עם האנשים שאתה לא מסתדר איתם, ומשתדלים להסתובב בעיקר עם האנשים שאתה כן.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

קצת איבדתי אותך באמצע הסיפור (הוא מאוד ארוך)

איתי בטירונות היה בחור שקצת דומה לתיאור שלך, לדעתי הוא היה הרבה יותר חנון ממה שאתה מתאר, הוא כן היה "חנון עם שלייקס שאוהב מבוכים ודרקונים" המפקדים הביאו לו ספר שקשור לבליסטיקה של תותחים כדי שלא יהיה לו משעמם מידיי והוא היה קורא את זה בשעת ט"ש שלו, פעם תפסנו אותו נשפך מצחוק מטעות שהוא גילה בספר.

הבחור הזה יצא לקורס מפקדים וגם היה מפקד בסוללה אחרי זה (זה לקח כמה מחזורים).
הוא היה מקרה קיצוני ייחסית, אבל יש עוד כמה אנשים שעולים לי עכשיו בראש - כל קשר בינהם לבין "קרביים" היה מקרי בהחלט ורובם המוחלט כן מצא את עצמו בקרבי, גם אם זה לא היה מיידי וגם אם היו קשיים בעיקר בהתחלה. הרבה מאוד הגיעו לפלוגות המבציות ושם הם מצאו את הקבוצה של החברים שהתאימה להם.

הייתי בתותחנים, דרך אגב.

הגלריה שלי בפליקר

בוא איתי ועם כל שאר הצהובים לנח"ל!

תשמע, החבר הכי טוב שלי הוא פחות או יותר אתה.
אני לא אומר את זה מסיפור, לא אומר על מישהו שהיה איתי במחלקה אבל לא באזרחות, ולא מנפיץ לך שטויות.
חבר הכי טוב שלי באזרחות, פחות או יותר דומה באופיו גם לי, היה בדיוק כמוך.
אתה יכול לבחור להתעלם מהתגובה הזאת ומרבות אחרות, אבל אני באמת ובתמים מאמין שאתה הוא וגם אני, צריכים את השירות הזה יותר מכולם.
הבנפיט שיש לך בשירות כזה, מעבר לכל מה שרשמו פה שאגב מאוד מאוד נכון, הוא העובדה שאני בצבא למדתי ישראלים יותר מכולם.
אני בא ממשפחה טובה, מאזור שהוא כולו בועה אחת גדולה, ולא יצא לי באמת אפילו לשיחה קצרה להתקל באנשים בסגנון שרואים בגדודים.
הגענו שנינו לגדוד, אותו הגדוד אבל לא אותה המחלקה, ומה שאני רואה נכון לעכשיו שהרווחתי מהצבא הזה הוא פי כמה וכמה ממה שהייתי מרוויח במסלולים שהתמיינתי אליהם במודיעין.
תשמע, גם אם תהיה כל החיים שלך בהיי-טק, תהיה תקוע כל היום על המחשב, תמיד תצטרך את מה שאני הרווחתי, וזו היכולת לעמוד על שלך, להיות גבר אמיתי ולא רכרוכי שמתקפל בכל פלוץ של מישהו שמראה קצת יותר ביטחון. עם הנהג שלך שמבקש יותר כסף, עם השיפוצניק בבית, עם הישראליות הזאת שפשוט לא תרכוש במודיעין.
למען האמת, לפי מה שכתבת, זה יותר ממתאים, זה מושלם בשבילך.
תלמד איך לדאוג שאף על פי שאתה חנון, אף אחד לא יתפור אותך בשמירות, אף אחד לא יערבב אותך בדברים שאתה לא מעוניין בהם, תצא לפיקוד (בוודאות! נתונים.), אתה תרוויח המון, מניסיון.
המון בהצלחה, אשמח לשמוע ממך בהמשך.

מי שמכיר אותך הכי טוב זה אתה.
אם בחרת לתרום למדינה באמצעות הכישורים שלך במקום ללכת להיות לוחם (בשביל להגיד שהיית לוחם, מבלי באמת להאמין שאתה יכול לתפקד במצב אמת) הרי זה מבורך.
אבל אם אתה מדבר פה על מצב של לא ללכת לקרבי בגלל שאתה לא תסתדר שם ובמקום זה ללכת לבזבז למדינה כסף ולהיות איזה מש"ק ממטרות זה משהו אחר. כל אחד צריך לתת מה שהוא יכול. ומה לעשות שיש אנשים שעדיף שישתמשו קצת בשכל.

זה כל היופי,ישך הכל מהכל וכמו גדול אתה תמצא שפה משותפת עם כל האנשים כי גם אותך
וגם אותו יפילו למצב ואחרי ששניכם תצחקו כשתהיו "במצב" ותחטפו שעות ביציאה עוד תיהיו חברים טובים.

דרך אגב נראה לי הבחור למעלה עשה סלט ממי לוחם ומי לא,אישית לא נראה לי
שהוא מכיר את היעוד של חיל התותחנים כפי שהוא כתוב בכל מיני מקומות.

"תותחנים ונהנים".
נתראה במילואים.

אני אגיד לך בדיוק מה הבעיה שלך...

הבעיה שלך היא לבקש מליון פעם בהודעה אחת סליחה!
קצת ביטחון עצמי מה קרה??פתחת את הלב מה אתה מבקש סליחה? אז ההודעה קצת ארוכה...
לכולם יש אנשים כאלה בצוותים ובמחלקות והם מסתדרים יופי...לא בקלות אבל גם לא פחות מכולם...
תפתח את הביטחון העצמי שלך תפסיק להצטער על כל שטות ויהיה בסדר...
עצם הרצון זה כבר דבר טוב

כי אני יכול לכתוב תגובה ארוכה מאוד.
העצה לי אלייך היא ללמוד להתפשר, בחיים צריך להתפשר, במצבך אתה מנתק את עצמך מהחברה
שאתה עצמך קיטלגת, שזה דבר שממש לא כדי לעשות.אותו בחור שיהיה איתך באוהל ותחביביו הם
ים בחורות וכדורגל יכול באותה מידה לסיים עם דוקטורט בפיזיקה.
ושלא תחשוב שאם תלך לעתודה או לתפקידי מודיעין לא תמצא שם פוצים וכאלו שלא תסבול או כאלו
שתכנה בורים. תפתח בטחון עצמי, פתח את עצמך לקצת יותר אנשים. לפעמים כדי לשאוף למצויינות
ולסטנדרטים גבוהים צריך להתפשר.

בהצלחה בכל דרך אשר תבחר.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

שמע... דבר אחד יש לי להגיד לך, אני מסוג האנשים שאוהבים ים בחורות וכדורגל, אבל, אני
יכול שעות לחפור לך על איזה רנה דקארט וקראתי לא קצת ספרים בחיים שלי, ואני לא היחיד, אני מכיר
לפחות חמישה אנשים מהמעגל החברתי שלי שהם כאלה.

הכל תלוי עם איזה אנשים אתה נופל במחלקה, כמובן יש את האינפנטילים למיניהם ויש את הסבבה ויש את החנונים,
אתה בוחר לאן להתחבר.

202 נוב' 08

דווקא בגלל כל זה תלך לקרבי, תאתגר את עצמך, תצא מהגטו של "אנשים כמוני" ותכיר אנשים מסוג שונה, לך תדע, אולי אפילו תהנה מזה.

או שתלך לנח"ל

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

האח!

לא כל הנח"ל זה 50...
אם כי במחלקה שלי היו בערך חצי קיבוצניקים/מושבניקים, לא ברור איך.
בשאר המחלקות לא היו יותר מ2-3 במחלקה.

ניתן לבקש להגיע לגדוד חמישים?

ניתן...אבל למה שמישהו ירצה לבקש דבר כזה?

יש יחידות מסויימות שנשענות על יכולות מנטליות ושכליות לא פחות מאשר יכולות פיזיות.
אני מסכים עם כל מה שאמרו פה לגבי להפתח ולנסות וכו' וכו'.

א-ב-ל, יכול להיות גם מצב אחר, נניח וכן, הלכת לקרבי ולאט לאט כל מה שאתה עכשיו רק הלך והתחדד ואתה מרגיש שנפער בינך ובין האנשים שאיתך איזשהו תהום שרק הולך ומתעמק.
אני לא מתיימר להיות פסיכולוג, אבל הקיצון השני הוא שאתה עלול להכנס למצב נפשי קשה בגלל שאתה כל כך שונה.

יש מספיק דוגמאות של אנשים בעלי כישורים שכליים גבוהים שהיו לוחמים ומפקדים והצליחו, אבל חייבים גם להתייחס לרבים אחרים שנקלעו למצב נפשי וגם לפעמים גופני קשה ביותר רק בגלל שהם לא התאימו והתעקשו "להפתח ולנסות".

הכל בראש זה טוב ויפה, אבל זה חרב פיפיות. אתה יכול לדחוף את הגוף שלך קדימה רק עד כמה שהוא מסוגל. אם הראש מסוגל ליותר ממה שהגוף מסוגל זה יכול להיות מאוד מסוכן. לפעמים עקשנות פשוט לא משתלמת.


ואחרי כל מה שאמרתי, אני עדיין חושב שלהיות לוחם זה מעל הכל בצבא. אבל בהחלט לא לכל אחד.

הדיון התפתח בדיוק לכיוון שחששתי ממנו. אני יודע שיש אנשים שחתמו ויתור על תלפיות כדי להיות בגדוד (זה שאתה אינטלקטואל לא הופך אותך לחננה), שאין מסגרת מגבשת יותר מקרבי, ואני ממש לא בגטו של קשרים חברתיים - אם כבר, הדחייה שאני חושש לה היא דווקא מהכיוון השני. קיוויתי לסיפורי מוטיבציה ממפקדים ולוחמים עם ניסיון שנתקלו בחיילים שבמבט ראשון היית מעדיף להרחיק אותם מקרבי שבסוף דווקא הצליחו ותפסו ביטחון או נהיו פחות מופנמים, או להפרכת הרעיון שאנשים יוצאים מקרבי רק בגלל בריאות או חוסר מוטיבציה ואף פעם לא בגלל בעיות חברתיות.

אגב, אני חושב שהאשם הוא בי כי ההודעה ארוכה - אבל נראה לי שכמה אנשים נפלו על פיפסים סמנטיים. CATALIZE, לא אמרתי שאני מתקשה להתחבר עם אנשים שמתעניינים בים ובחורות אלא מתקשה להתחבר עם אנשים שמתעניינים *רק* בים ובחורות. כיסוי לאוטו - לא קראתי לקרביים קופים מסתערים, אלא אמרתי שחס וחלילה מלחשוב ככה. אני יודע שזה בלתי נמנע לראות קצת התנשאות, אבל באמת שזאת לא הכוונה...

אתה נשמע כמו מישהו שמתאים בדיוק לחובלים!!! תנסה להתקבל לשם..
לוחמים ובראש שלך...

ימאי סטי"ל
שייטת 3.

תשמע זה היופי בשירות קרבי כמו שאמרו פה, אתה תצא ממן "בועה" ואתה תראה שתתחבר ותכיר המון אנשים ותיפתח לעוד סוגי אנשים, חבר שלי לדוגמה לא רצה ללכת לשריון כי הוא חשב שזה מקום עם לא מספיק אשכנזים, עכשיו הוא מאושר עד הגג שהוא שם.....

בקשר לזה שאמרת שאתה לא חושב שאתה מתאים לקרבי, זה בדיוק היופי כאן, המפקד שלך נמדד בכך שהוא לוקח אותך, ילד מהבית והופך אותך ללוחם ,ומוציא ממך דברים שחשבת שבלתי אפשריים.

ציטוט:

חבר שלי לדוגמה לא רצה ללכת לשריון כי הוא חשב שזה מקום עם לא מספיק אשכנזים

מדהים ומזעזע אותי לראות שהגישה הדוחה הזו עדיין קיימת אצל בחורים צעירים

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

נכון אני מסכים איתך,(זה חבר לכיתה אגב לא חבר טוב), וזה גם בגלל שזה בית ספר בועתי.....(הריאלי בחיפה)

אה, היית צריך להגיד מראש שאתה ריאליסט...


לשאלתך ותרשה לי להתעלם מכל הרקע האישי שלך ולחפור ישר בחרא כמו שאומרים.

אני מגיע ממקום לא פשוט, הן סטיגמטית והן בפועל (בצבא ז"א) ואני יכול להגיד שבשלבים מסויימים בשירות היו איתי גם "חנונים" וכאלה שלא האמנו שיסיימו מסלול (ושירות). חלקם נפלטו, חלקם יצאו להיות מפקדים, חלקם נשארו עם כולם. חלק הסתדרו מצוין, חלק פחות טוב, חלק בכלל לא.
אין לזה אמת מוחלטת, זה תלוי בכ"כ הרבה גורמים, על איזה מחלקה נפלת, איזה מפקדים, מה היכולת הבינאישית שלך ועוד ועוד.
היו כאלה שזה הלך להם, היו כאלה שלא.

בכל מקרה, תהיה מוכן שהשירות כן ישנה אותך.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

שמע אחי תמיד במחלקה מסווגים אנשים ל 2, קבוצה חיובית וקבוצה שלילית
אבל מה, החילוק הזה אף פעם לא נעשה לפי עדה, גובה אייקיו, תחביבים, לבוש וכו', אלא אך ורק לפי דבר אחד - עזרה לחברים והגדלת ראש
לא משנה כמה אתה לא דומה לאנשים האחרים, תזכר ותחשב רק על פי מספר הפעמים שעזרת לדחוף אנשים במסעות, מספר הפעמים שבאת להחליף מישהו בשמירה רבע שעה לפני ומספר הפעמים שבאת לעזור במטבח למרות שלא היית תורן.

שמעתי פעם משפט חכם ממישהו חכם - מדי ב' נועדו לדבר אחד בלבד והוא תלבושת אחידה, אם הייתי רואה איך אנשים מתלבשים ונראים באזרחות לא הייתי מתקרב ל 90 אחוז מהאנשים בצבא... הדבר הזה נכון בערך לכל החברים הכי טובים שלי בצבא...

בקיצור מבחינת השתלבות זה כבר בולשיט
מבחינת התאמה להיות לוחם? הכל תלוי אם תעשה את השינוי פאזה אצלך בראש ותעבור מ"חנון" ל"לוחם". ד"א אני מאמין שזה יקרה לבד אחרי המטווח הראשון/מסע ראשון/ סיפוק עצמי ראשון

אני מקווה שאתה עוד עוקב אחרי ההודעות,
לדעתי אתה חושב יותר מדי,
כולם מתרגשים ביום הראשון בצבא, ואף אחד לא מסתכל על החבר'ה במחלקה ובטוח שכולם הולכים להיות החברים הכי טובים.
חוץ מזה, גם אם תהיה שוקיסט על, מהסוג המעצבן שכל הזמן מאחר לזמנים וכל המחלקה אוכלת בגללו הרבה חרא,
עדיין יעזרו לך ובסוף זה יסתדר.
יש אצלנו שניים כאלה ואני יכול לומר לך שפעם קידרו אותנו בגללם במשך כמה שעות על איזה טעות איומה אבל אין מה לעשות זה צוות,
ויכול להיות שהשוקיסט שכולם צוחקים עליו סוחב הכי טוב אלונקה, או מתפקד הכי טוב בקרב מגע או מפרפר הכי הרבה במסדרים.

חוץ מזה אף אחד לא הבטיח שתהיה שוקיסט, אולי תגיע ופתאום תראה שהאווירה של הצבא דווקא כן מתאימה לך ?

תשתדל לשפוט את החבר'ה כמה שפחות, גם אם אתה בטוח שאתה לא עושה את זה ממקום של שחצנות וגם אם אתה עושה את זה רק בינך לבין עצמך.
בסופו של דבר, בכל מחלקה יהיו גם חבר'ה שכל היום חושבים על בחורות וגם חבר'ה דתיים ששומרים נגיעה, וגם חבר'ה שמעדיפים בנוהל שבת לישון ובקיצור מכל הסוגים.
בסוף הכל מתאזן, הדתיים מתרגלים לדיבורים הגסים והחילוניים משתדלים כמה שפחות, ואף אחד לא מספיק מטומטם בשביל להסתלבט על מישהו שקורא ספר כשיש זמן פנוי,
דווקא יש אצלנו לא מעט שקוראים ספרים.

סה"כ אני מקווה שאתה מצליח לדמיין את התמונה, אני לא יודע איך זה בגדודים אבל אני משער שאין הרבה הבדל.

אני במקומך לא הייתי דואג יותר מידי, אולי זו תרבות הסמוך הכ"כ ידועה אבל באמת שיהיה בסדר.שתבין אני רואה את הגיוס מרחוק אבל לא מרחוק מידי אני כרגע בי"ב... אבל נעזוב אותי חחח אתה העניין פה ואנשים שדואגים וחושבים כמוך.
לדעתי נכון מה שאמרו פה יש אנשים איכותיים יותר ואיכותיים פחות כמו בכל מקום בחיים, אבל אני סומך עליך שתתחבר אליהם. לא צריך להיות מבין בספרים, בשירה או באומנות ומצד שני לא לדעת איך להיות השחקן הכי טוב בכדורגל. תהיי כמו שאתה תחייך חח ונראה לי שיהיה לך אחלה!
תבוא בגישה שאני תורם ונותן הכל ועוזר כמה שאני יודע ויכול..... אפחד לא יבטיח לך כלום על הצבא כי לא מכירים אותך, אבל אני משער שאם תתן מעצמך ותהיי אופטימי אתה מהר מאוד תתחבר לאנשים הנכונים ולשאר הצוות.

מקווה שאיכשהו עזרתי חח