הרבה זמן לא הייתי כאן.
קצת נטשתי.
מיליון מים עברו בירדן והרבה דברים השתנו בי ובמציאות שאני נמצאת בה כרגע.
זה מה שגרם לי לחזור לכתיבה.
היו לי שנה וחצי מדהימים עם חברים וחוויות שלא חשבתי שאחווה.
ברגע אחד, מסיבה שאשאיר לעצמי, הכל נפסק וכמו שכבר אמרתי, המציאות השתנתה.
בתהליך שאני עוברת די לבד כרגע התחלתי להעריך דברים -קטנים וגדולים- שנלקחו ממני וככה הגעתי לכתיבת ספר על כל השנה וחצי שעברתי.
זה עורר בי את הרצון לכתוב שוב וכתבתי מכתבים, אישיים שאותם -במחילה- לא אפרסם.


אבל בשבוע האחרון חבר מאוד טוב שלי נדחה על ידי ילדה שהוא אוהב וזה גרם לי לכתוב יצירה והייתי רוצה לשמוע את דעתכם עליה.

בוכה בלי דמעות



הילדה שאהבתי,

הדמות שחלמתי,

שיר, שרציתי.



אמרת לא ונדמתי,

שידרת בלבול וכאבתי,

הלכת - ובכיתי.



אני יודע שגם את,

אני מרגיש גם אותך



ועדיין כואב את כאבי.


----------------------------------------

התגעגעתי(:

היי מיטל,

קודם כל- אני שמחה ממש לראות אותך איתנו. חסרת פה בפורום ואת כח חיוני!

בנוגע לכתיבה שלך- היא בוגרת ממש. בת כמה את?

17.
תודה, גם אתם חסרתם לי

אהבתי