23-10-2008, 10:44
|
|
|
חבר מתאריך: 01.09.08
הודעות: 1,275
|
|
רגשות לדת.
שלום,
בת 19, מבית דתי לאומי.
עת למדתי באולפנא, שובצתי בכיתה מאוד מסויימת, שגם בחלוקת המגמות, יצא שנשארה כמעט אותו דבר.
בכיתה הייתה בת מסויימת שהייתה המרכז. כולן היו סביבה ורקדו לצליליי החליל שלה. כל מי שלא עשתה זו, נחשבה שולית ונחותה.
למדתי בכיתה, יחד איתה, 6 שנים.
הבחורה הזו נולדה לבית של חוזרים בתשובה, והציגה עמדות אפיקורסיות לחלוטין. לאט, לאט, החלו בנות נוספות להשמיע דברי כפירה.
אני טיפוס שלא מתערה לחלוטין, ומאוד לא אוהב להטמע ולאבד זהות, ועל כן, ניסיתי שלא לשים לכך לב. אולם, 6 שנים זה המון זמן, והלחץ החברתי הזה שגרם להגברת הכפיה החילונית ודברי הכפירה, החל לחלחל גם אליי.
בכיתה ט' עברתי משבר כלשהו, ומה שחלחל אליי החל לשקוע וליצור אצלי בראש מוסכמות חדשות. אבי, שהרגיש בשינויים שחלים בבתו, הבין שמשהו קרה. הוא אמנם לא ידע לשים את האצבע על מה קרה לי, אבל הבין שבפנים עמוק, משהו התנתק. קרה משהו לכל התפיסה שלי בנוגע לאמונה ואלוקות.
3 השנים שעברתי אח"כ היו מאוד לא נעימות, המשבר השפיע על חיי והפך את סדרי עולמי, דברי הכפירה ששמעתי הסתדרו לי בראש.
אם תחילה התכחשתי והדחקתי את הדברים, פתאום כעסתי על האל ולאטלאט השלמתי על כל מה שנאמר.
כיום, אני מתנהלת כדתיה, אבל מרגישה שמשהו בדת מת בי.
אני יודעת שזו הדרך שאני רוצה לחיות בה, על שורשי הדת, אבל אני לא מצליחה למצוא את האמונה שבי או את הרגש הזה כלפיי הדת. מצד אחד, אין לי בעיה לשמור שבת, אבל גם אין לי בעיה שלא לשמור. כלומר, איבדתי את התחושה, החשיבות והרגש בכלל כלפי הדת.
אני מרגישה די אבודה, כלואה בין הפטיש לסדן. ולא יודעת מה לעשות.
איך מחזירים את הכל למקומו? אני רוצה להיות דתיה מתוך בחירה, אבל בחירה זה לא מספיק, כי בחרתי, פשוט חסרה לי התחושה שתעשה את זה ליותר אמיתי.
אני צריכה את האמונה הזו, ואני לא מצליחה להחזיר אותה.
מה עושים?
תודה מראש.
_____________________________________
לעיתים, אנשים משתנים.
|