26-10-2008, 11:10
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Fox450
ל-GLSH: אני מודה שגם אני מתקשה להבין את ההתעלמות מההישג של חורף 1941/1942. לא צריך להיות מדען טילים כדי להבין עד כמה המהלך הסובייטי היה מבריק: מודיעין אסטרטגי וטקטי מעולה שתורגם לתכנון חכם, שרשרת פיקוד הגיונית, צבירה של עתודות אסטרטגיות על פי הספר, כיוון ההתקפה לאגפים החלשים ותזמונה בדיוק לרגע בו תש כוחם של הגרמנים. מעניין שדוקא הסטוריונים מערביים היו הראשונים להצביע על חשיבות ההתקפה והישגיה (וורט, אריקסון, פרסטר).
|
כמובן שאינני מתייחס למה שמצוי על המדך באגף שמחוני באוניב' ת"א, או מקומות מקבילים (למרות שבטח גם שם, מספרית, ישנה הטיה) אלא למה ששומע חובב ההיסטוריה במדיה הזמינה (טלוויזיה, פורומים כלליים, ספרות פופולארית, סרטי קולנוע כאילו "דוקו"). התלוננתי כמה פעמים על הזוועה (מבחינת תוכן, לא מולטימדיה) המכונה "ערוץ ההיסטוריה" שמעבר להתמקדותה בהיסטוריה צבאית אמריקאית (לא נורא לראות קרבות ימיים בצבא: עדיף על הסרטונים העלובים מאירופה, או המפוברקים של החזית הרוסית) הוא גם לוקה לחלוטין בכשל של פשטנות מחשבה ופופוליזם מוגזם . טעיתי, כנראה, כשחשבתי שהאמריקאים אשמים עיקריים בהטיית העיניין ההסטורי באמצעים פשוטים סטייל מייקל מור. מסתבר שגם הבריטים, נוהגים באותו אופן. בערוץ ההיסטוריה בגירסא הבריטית יותר, שמשודר בארצות אוקיאניה, מסתבר כי תכניות תחקיר בריטיות עושות "בריטיזציה" גסה של אירועים היסטוריים מן המאה ה-20, באופן שמתאים מאוד להשקפתם.
נצחונות צבאיים שבוצעו ע"י כוחות אוסטראליים, הודיים, ניו זילנדיים וכו': הם תמיד "נצחונות בריטיים". מערכות שלא עלו יפה, גפ אם בפיקוד ותכנון בריטיים לחלוטין, אבל שבהם רוב החיילים היו מן הקולוניות, הם "תבוסות של כוח הודי/אוסטראלי". האבחנה הזאת הולכת אחורה אפילו עד מלחמת הבורים, כל שכן מלחמת העולם הראשונה. בתמימותי חשבתי שבניגוד לאמריקאי, במאי בריטי היה אמור להבין בזוטות כאלה - כמו בעובדה שלחייל אוסטראלי היה סיכוי קלוש להיות בנם/נכדם של פושעים - אבל התבדיתי.
שטפון המידע שהביאו שנות ה-90 רבות ערוצי הנישה, וכמובן ה WWW, נדמה היה כאילו יתרמו משהו לאיזון התמונה בניתוח אירועים היסטוריים, אבל ככל הנראה "משאלות הלב" של בני האדם חזקות יותר.
_____________________________________
.
|