ברוכים הבאים לאתגרון הבא שלנו- פרשנות אישית!

ומה יש לנו הפעם?

הפעם אתם מוזמנים לקחת שיר שמוצא חן בעיניכם (רצוי משהו עם קצת יותר מילים מ"לא תבואי שישי שבת") ולכתוב לו תשובה.

על מה אני מדברת, לעזאזל?

קחו לדוגמא את השיר "הולכת ממך" של שרון חזיז (למה דווקא היא? אין לי מושג ואני לא מחבבת אותה יותר מאחרים!)

ציטוט:

למה אתה כל כך קשה אלי? או שאתה כל כך חלש או שאתה כל כך גדול עלי או שאתה בלתי מורגש.

עכשיו אתם צריכים לכתוב מנקודת המבט של הגבר/ החפץ שעליו היא מדברת..

יש מבין? אם לא, אני אשמח להסביר הלאה.


כתבו ואמצו

אפשר לקטע מתוך שיר?

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

אפשר, אם אתם מתעקשים

רעיון מעולה לאתגר, אבל קשה לבחור יצירה..קשה, קשה...(:

when injustice becomes law, rebellion becomes duty.

השיר אליו אני מגיב הוא "הרועה" של וויליאם בלייק (להלן המקור באנגלית):

How sweet is the Shepherd's sweet lot!

From the morn to the evening he stays;
He shall follow his sheep all the day,
And his tongue shall be filled with praise.

For he hears the lambs' innocent call,
And he hears the ewes' tender reply;
He is watching while they are in peace,
For they know when their Shepherd is nigh.

ובעודו משבח את רועה הצאן, אין אף מילה על הזאב המסכן. הנה התשובה שלי לשיר של בלייק:

כמה עצוב הוא גורל הזאב!
מבוקר עד ערב הוא אורב;
יעקוב אחרי הכבשים,
ופיו ישתוקק לאותם מטעמים.

אך אין לזאב מנוחה,
כי שומע הוא קול הרועה ונביחה.
מה יש לזאב זקן לעשות,
חוץ מלברוח מפני החיות?
וכך הכבשים ישנות, בטוחות,
בעוד הזאב נכנס ליערות
לחפש ילדות וסבתות זקנות.

חחח וכל מיני כיפות אדומות למיניהם XD
nice.

היות והאתגרון הזה לא צלח (הוא באמת קצת מסובך)- ננסה משהו אחר