לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 04-11-2008, 22:46
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,641
הקרב הגדול ביותר במלחמת העולם 2.

לפי ספרו של ANDREW NAGORSKI נלחמו במבאות מוסקבה 7 מיליון חיילים משני הצדדים בתקופה 30.9.41-20.4.1942. אבדות היו 2.5 מליון חיילים, הרוגים, פצועים, נעדרים. בצד הרוסי היו כ-2 מילון והיתר בצד הגרמני.
הספר נכתב על סמך פרסום מסמכים סודיים של הרוסים. לפי מומחים המשבחים את הספר לדעתם,
הקרב הזה הוא, שגרם למפנה בכל המלחמה בגלל הקזת הדם הגדולה של הגרמנים. לרוסים היו רזרבות אדירות שהגרמנים לא יכלו לגייס אותן.

http://www.andrewnagorski.com/Site/...est_Battle.html







[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.andrewnagorski.com/Site/The_Greatest_Battle_files/GreatestBattle-5B.jpg]

The Greatest Battle: Stalin, Hitler, and the Desperate Struggle for Moscow that Changed the Course of WWII


September 18, 2007, Simon & Schuster

2007 Los Angeles Times Book Prize Finalist

One of the Best Books of 2007 according to The Washington Post

"...a new and beautifully researched account of what had been been a poorly understood part of the war." - Anne Applebaum,

The New York Review of Books

“Nagorski is definitely a devotee, and his new book is a landmark in studies of Russia precisely because it skillfully unwraps myths, martyrs and demons.” - Constantine Pleshakov, Washington Post Book World

“Enthralling history” - Ned Crabb, Wall Street Journal

The battle for Moscow was the biggest battle of World War II—the biggest battle of all time. And yet it is far less known than Stalingrad, which involved about half the number of troops. From the time Hitler launched his assault on Moscow on September 30, 1941, to April 20, 1942, seven million troops were engaged in this titanic struggle. The combined losses of both sides—those killed, taken prisoner or severely wounded—were 2.5 million, of which nearly 2 million were on the Soviet side. But the Soviet capital narrowly survived, and for the first time the German Blitzkrieg ended in failure. This shattered Hitler’s dream of a swift victory over the Soviet Union and radically changed the course of the war.


The full story of this epic battle has never been told because it undermines the sanitized Soviet accounts of the war that portray Stalin as a military genius and his people as heroically united against the German invader. Stalin’s blunders, incompetence and brutality made it possible for German troops to approach the outskirts of Moscow. This triggered panic in the city—with looting, strikes and outbreaks of previously unimaginable violence. About half the city’s population fled. But Hitler’s blunders would soon loom even larger: sending his troops to attack the Soviet Union without winter uniforms, insisting on an immediate German reign of terror, and refusing to heed his generals’ pleas that he allow them to attack Moscow as quickly as possible. In the end, Hitler’s mistakes trumped Stalin’s mistakes.


Based on recently declassified documents from Soviet archives, including the files of the dreaded NKVD, the accounts of survivors and the children of top Soviet military and government officials, and the reports of Western diplomats and correspondents, The Greatest Battle finally illuminates the full story of a battle between two systems based on sheer terror and relentless slaughter.


Even as Moscow’s fate hung in the balance, the United States and Britain were discovering how wily a partner Stalin would turn out to be in the fight against Hitler—and how eager he was to push his demands for a postwar empire in Eastern Europe. In addition to chronicling the bloodshed, Andrew Nagorski takes the reader behind the scenes of the early negotiations between Hitler and Stalin, and then between Stalin, Roosevelt and Churchill.


This is a remarkable addition to the history of World War II.



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.andrewnagorski.com/Site/The_Greatest_Battle_files/stroke_6.png]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.andrewnagorski.com/Site/The_Greatest_Battle_files/stroke_7.png]


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.andrewnagorski.com/Site/The_Greatest_Battle_files/GREATEST%20BATTLE%205.jpg]


Back Cover Quotes:


“The massive, bloody battle of Moscow, though less well known than Stalingrad and Kursk, altered the course of World War II. This riveting account ranges from the front lines to meetings between Stalin and his generals, and between Hitler and his, to the international diplomacy of the war. Drawing on revealing declassified documents and dramatic interviews with survivors, Nagorski provides the epic battle with the book it deserves.”

--William Taubman, Pulitzer Prize-winning author of Khrushchev: The Man and His Era


“This highly readable, intellectually stimulating—and at the same time very moving—record of the fearful experiences of nations and individuals stands out as one of our time’s finest war books. Not only the mass dying, but also the profound self-deceits of Hitler, of Stalin—and of high-level Westerners—are brought together in this large-scale horror epic.”

--Robert Conquest, author of The Great Terror

“A truly gripping account of arguably the most decisive and yet one of the least well-known great European battles of World War II—written with a genuine feel for the individual dimensions of warfare and compassion for the suffering of both the victors and the vanquished.”

--Zbigniew Brzezinski, author of Second Chance


“Andrew Nagorski has written a gripping story of a strangely under-appreciated event that profoundly shaped our world. Nagorski’s morally acute, forceful, grimly enlightening account, enriched by interviews with surviving participants, is an urgent reminder of the totalitarian nightmare from which we in the blessed West only narrowly escaped.”

--Richard Bernstein, former Berlin bureau chief of the New York Times and author of


Fragile Glory: A Portrait of France and the French

“With his dogged reporting, Nagorski has delivered a gripping account of warfare at its cruelest and rawest.”


--Max Boot, senior fellow, Council on Foreign Relations and author of War Made New:


Technology, Warfare, and the Course of History, 1500 to Today



_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה


אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 05-11-2008, 12:15
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,641
קרב התקפה-קרב מגננה.
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי G_Zhukov שמתחילה ב "ואם היה מגיע היטלר ונכנס..."

בא ונחלק לשניים:
א. קרב התקפה - קורסק, הגרמנים יותר לא נצחו וכל הזמן נהדפו לאחור.
ב. קרב בלימה (מגננה) - זה במבאות מוסקבה. גרמניה היתה בשיא עוצמתה וכוחה.
כאן בפעם הראשונה הם נעצרו ולאחר קרבות של 7 חודשים עקובים מדם, החלו לסגת.

כמו שאמר צ'רצ'יל בזמנו: "זה לא תחילת הסוף, אלא סוף ההתחלה".
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה


אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 05-11-2008, 21:33
צלמית המשתמש של benihartmann
  benihartmann benihartmann אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.04.06
הודעות: 1,460
הערות
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי LexXx שמתחילה ב "אם אני זוכר נכון [אל תתפסו..."

בטיהורים הגדולים של סטאלין ב1937 -1938 הרבה גנראלים נרצחו בהאשמות שווא. דוגמא קולנועית

היא הסרט "שמש בוגדנית " שביים ושיחק בתפקיד הראשי . מיכלקוב .

חלק מהגנראלים נשלח לגולאגים לדוגמא המרשל המצטיין רוקוסובסקי.

הסיבה העיקרית לנצחון בקרב על מוסקבה היתה בגלל הידיעה החשובה שהעביר המרגל ריכארד

זורגה שהיה בטוקיו. בידיעות שהעביר הוברר כי מטרת היפאנים לתקוף את האמריקאים

בזירת האוקיאנוס השקט ולא את הרוסים.

ולכן יכל סטאלין להעביר דיוויזיות רבות נכונות לקרב ורעננות שהיו מוצבות במזרח ובסיביר כנגד היפאנים

לחזית הקריטית במוסקבה ולהכות קשות בגרמנים .לכן ניצלה מוסקבה והגרמנים נהדפו לאחור.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #15  
ישן 07-11-2008, 07:09
  perchick perchick אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 05.12.05
הודעות: 77
ריכרד זורגה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי האזרח שמתחילה ב "הקרב הגדול ביותר במלחמת העולם 2."

היה הסיבה העיקרית לניצחון מתחת למוסקבה. הוא זה שהודיע לרוסים שהיפנים תוקפים את ארה"ב ולא את רוסיה (וגם הייתה לו יד בשיכנוע היפנים לתקוף בארה"ב). הרוסים לקחו סיכון והעבירו חלק גדול מהכוחות המזרחיים למוסקווה.בכל מקרה הקרב הזה סיים את התנופה של ההתקפה הגרמנית ב1941 ובגלל זה הוא כל כך חשוב. קרב קורסק ב 4יולי 1943 היה חשוב כל כך מפני שזה היה הסיכוי הטוב ביותר של הגרמנים לחזור להתקפה ולהפסיק לסוג. הרוסים הצליחו סוף סוף להשתמש במידע מודעיני באופן נורמלי וכשגילו שהגרמנים הולכים להתקיף בבליטה החלו הרוסים לבצר את העמדות שלהם ולהזרים כוחות. היטלר היתעקש להלום ברוסים דווקה שם וזה הייתה אחת הטועיות הגדולות שלו. קוסק גם נודה בקרב הטנקים הגדול בהיסטוריה כשלרוסים היו כ3500 טנקים, 1300000 חי"ר 3500 מטוסים ןכמה עשרות אלפי כני ארטילריה ולגרמנים היו 2800 טנקים 800000 חיילים ו2000 מטוסים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #16  
ישן 07-11-2008, 08:18
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,641
נכון, אך לא מדוייק.
בתגובה להודעה מספר 15 שנכתבה על ידי perchick שמתחילה ב "ריכרד זורגה"

זורגה הוא באמת גרם לכך שרוסים יעבירו את הארמיות שלהם למוסקבה כשהודיע שיפנים לא יתקפו את הרוסים. לא נראה לי שהוא שיכנע את היפנים לתקוף את האמריקאים במקום את הרוסים. ליפנים היה סכסוך עם ארה"ב על ההגמוניה באוקינוס השקט. לכן הם בנו צי מלחמתי אדיר. מה יש ליפנים לעשות עם הצי בערבות סיביר...
על כל אניה אמריקאית שנבנתה, היפנים בנו גדולה יותר וכך הלאה והלאה. מה בדיוק היו עושות נושאות המטוסים היפניות מול רוסיה, בים שבחורף הכל קפוא שם.
המודיעין האמריקאי "נרדם" לעומת הרוסי, אשר הבין שיפנים מתכננים מהלומה ע"י ריכוז כל מערך הלוחם באוקינוס הרחק מגבולות רוסיה, אך הם כמובן לא "הדליפו" זאת לאמריקאים.
(פעם לא היו הדלפות... )
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה


אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #22  
ישן 07-11-2008, 08:50
  perchick perchick אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 05.12.05
הודעות: 77
אתה שוכח
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי האזרח שמתחילה ב "הקרב הגדול ביותר במלחמת העולם 2."

שליפנים היה גם צבא ענק ואתה שוכח שהיה דיבורים על לתקוף את רוסיה לפני שהיא תיפול. תקיפת רוסיה כשהיא על הברכיים נראתה ליפנים כמעשה פחדני ולכן גם שר החוץ היפני לחץ על תקיפה בשלבים הראשונים כדי לא להראות כאילו הם גונבים מה שאפשר לפני שרוסיה תיפול (למרות שזה בדיוקהנימוק בעד ההתקפה).

אתה גם שוכח שהמודעין האמרקני לא נרדם כל כך. היה להם מידע לגבי תקיפה יפנית זמן רב לפני שתקפו.
האמרקים למדו טוב טוב את הטקטיקה היפנית ב1905 במלחמת רוביה יפן. היפנים רצו למשוך את ארה"ב למלחמה שקווי ההספקה של ארה"ב יתפרסו על 140000 ק"מ. יפן לא ניסתה לכבוש אדמה אמריקית היא רצתה להגיע להסכם איתם ולדעתם האמרקים היו מבנים בסופו של דבר שאין טעם להלחם ביפן והיו מסכמים הסכמים לגבי אסיה. זה בדיוק מה שעשו עם הרוסים בפורט ארתור ב1905. הנקודע היא שארה"ב ידעה שיפן הולכת לתקוף רק מה שלא ידעו זה איפה ומתי ופה הם באמת נכשלו. יש גם את התאוריה שרוזוולט ידע על ההתקפה ונתן לה לקרות בשביל להכנס למלחמה באירופה אבל אין הוכחות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #23  
ישן 07-11-2008, 09:34
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,641
תביא מקורות...
בתגובה להודעה מספר 22 שנכתבה על ידי perchick שמתחילה ב "אתה שוכח"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי perchick
תקיפת רוסיה כשהיא על הברכיים נראתה ליפנים כמעשה פחדני ולכן גם שר החוץ היפני לחץ על תקיפה בשלבים הראשונים כדי לא להראות כאילו הם גונבים מה שאפשר לפני שרוסיה תיפול.

אתה גם שוכח שהמודעין האמרקני לא נרדם כל כך. היה להם מידע לגבי תקיפה יפנית זמן רב לפני שתקפו.
האמרקים למדו טוב טוב את הטקטיקה היפנית ב1905 במלחמת .


א. מאיפה לקחת את זה שיפנים נהיו ג'נטלמנים?
ב. גם כאן תביא איזו דוגמה שלא נרדמו. היה גם איזה שר אמריקאי שהתנגד להאזנות ואמר:
" שזה לא מקובל שג'נטלמנים מאזינים לשיחות פרטיות"...
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה


אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #25  
ישן 07-11-2008, 15:03
  perchick perchick אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 05.12.05
הודעות: 77
באמת היה להם
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי האזרח שמתחילה ב "הקרב הגדול ביותר במלחמת העולם 2."

חוזה אבל הם לא החשיבו אותו יותר מדי, הרי רוסיה גם שברה חוזים כשהאינטרס מצריך זאת. בכל מקרה היפנים ראו את הכוחות הרוסים במיטבם בחלקינגול ב1939 ולא זלזלו בהם. בתחילת מבצע בארברוסה באמת שקלו ברצינות לתקוף ברוסיה במקום בארה"ב אבל לבסוף הם החליטו להישאר עם תקיפה בפרל הרבור. צריך לזכור שהיפנים רצו אימפריה אסייתית וזה היה הזמן הטוב ביותר לקחת את מה שהם רצו. גם הרוסים וגם הבריטים היו מנוטרלים ורק לארה"ב היה היכולת להפריע ליפנים בכיבוש אסיה. לכן החליטו לנטרל את האיום של ארה"ב קודם כל לאחר מכן ולחזק את עמדתם באסיה. ארה"ב כבר הספיקה להקפיא את הנכסים היפנים בארה"ב והמשיכה להתערב בנעשה באסיה. ליפנים היה צורך בנפט וגומי להמשך המלחמה וארה"ב לא היתה נותנת ליפן לכבוש קולניות בריטיות. בנוסף פלישה לרוסיה מצריכה כוח אדם וציוד וכן להאריך את קווי ההספקה שלהם בעוד מול ארה"ב יש להם צי גדול וחיל אוויר שיכול לנטרל אותם. הם פשוט לא האמינו שמול ארה"ב הם יצתרכו כוחות יבשה גדולים. הם חשבו שהיה קרב ימי אחד או שניים ולאחר מכן האמרקיים יחפשו הסכם איתם.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 17:22

הדף נוצר ב 0.07 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר