 |
09-11-2008, 13:53
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 03.06.05
הודעות: 3,429
|
|
|
בקשת עיצה ופריקת עול
טכנית, פרשתי זמנית מפרש לפני זמן קצר כדי לסדר את המחשבות שלי, אבל אני בבעיה קצת דחופה ויודע שכמעט תמיד יש פה אנשים שמביאים עיצות מצויינות...
אני אתחיל מההתחלה כדי שהמצב יהיה ברור, וגם חומרתו.
הכל התחיל לפני שלוש וקצת שנים, שהתחלתי את כתה י'. הגעתי לתיכון חדש, הכרתי הרבה חברים, ומישהי שנקרא לה יסמין לצורך העניין.
התחלנו להתידד, ולמרות שהיא לא ממש סבלה אותי בהתחלה כי הצטיירתי בתור בלאגניסט לא קטן שלא אכפת לו מכלום חוץ מצחוקים (בעוד שהיא הייתה יפה מאוד, אבל גם חכמה ומשקיעה בלימודים) היא הסכימה שנצא יחד בסילבסטר.
החברים שהכרתי, שהכירו אותה כבר כמה שנים, יידעו אותי מבעוד מועד שאני אהיה הנשיקה הראשונה שלה וכנראה האדם הראשון שהיא מסכימה לצאת איתו לדייט. הכל היה טוב ויפה, אפילו התנשקנו בחצות (למרות שהיא בהתחלה קצת נרתעה מזה). לאחר הסילבסטר לא נהיינו חברים, אבל התחילה בינינו מן תקופה של להפגש על מנת להתנשק ודברים כאלה... לא משהו רציני.
אני הייתי יותר מנוסה בהרבה ממנה בכל מה שקשור לבנות המין השני ולמיניות בכלל, אבל הרגשתי שאין טעם ללחוץ עליה בכל העניין. לאחר כמה זמן היא באה אליי ואמרה לי שהיא אוהבת אותי. לא הרגשתי אליה אותו דבר וניסיתי להסביר לה את זה בצורה יפה, אבל היא חשבה שניצלתי אותה (מי ישמע מה עשינו) ושאני סתם זבל כמו שהיא חשבה בהתחלה. היא חשבה שאני רק רוצה משהו אחד, וכאשר היא לא ספקה אותו אין לי סיבה להשאר איתה. לא דיברה איתי איזה חודש וחצי אבל אז איכשהו חזרנו למסלול ידידות רגיל.
היינו ידידים ממש טובים במשך שנה וחצי, ממש התקרבנו (בתור ידידים) והכל היה אחלה, ואז שנה שעברה היא באה אליי ואמרה לי שהיא עדיין אוהבת אותי, ושהיא לא הפסיקה לאהוב אותי מאז כיתה י'. לא ידעתי איך להגיב לזה. התנשקנו, אבל לא רציתי לפגוע בה אז הסברתי לה את האמת, שאני לא מוכן לקשר רציני כי באותה תקופה באמת הייתי עסוק בלחפש רק דבר אחד.
לא רציתי לפגוע בה. לקח קצת זמן עד שחזרנו למסלול ידידות שוב אבל לבסוף זה קרה.
לפני שלושה חודשים בדיוק, היה לחבר שלי מסיבת יום-הולדת, הוא סגר איזה מקום והייתה אחלה מסיבה. שתינו והכל ככה שכמעט אפחד לא היה בראש צלול, ואז באתי אליה (יסמין), התחלנו לרקוד ואז ניסיתי לעשות קצת יותר מריקוד. היא בהתחלה אמרה שלא כדאי כי אני רק רוצה לנצל אותה ושאני לא אזכור כלום למחרת, אבל אני אמרתי לה שהראש שלי בסדר ושזה מה שאני באמת רוצה (אני יודע שזה לא בסדר), היא חייכה וזרמה איתי והכל.
למרחת בבוקר באמת לא זכרתי כלום, ואז הסתבר לי שאמרתי לה (לדברי חברי) שאני כבר כמה זמן חושב על להיות חבר שלה ושאני ממש רציני בקשר אליה. היא קראה לי לדבר איתה ערב למחרת ואז אמרתי לעצמי שתכל'ס היא אחלה בחורה להיות איתה, ושאולי הגיע הזמן לנסות משהו יותר רציני מהחודשיים-שלושה שאני מחזיק בדרך כלל. נהיינו חברים והכל היה טוב ויפה.
הבעיה התחילה... כאשר טסתי לאיה-נאפה ארבעה ימים אחרי שנהיינו חברים. ומי שהיה באיה-נאפה יודע שקשה מאוד לשמור על עצמך עם מה שהולך שם.
פגשתי שם בלילה השני שלי מישהי שגדולה ממני בשלוש שנים שחייה במוסקבה. כמה משפטים (שקריים) וזזנו אליה לחדר. ביליתי אצלה כמה שעות ואז זזתי חזרה למלון שלי. בילינו עוד לילה אחד לקראת סוף הטיול, ואז היא בקשה את המייל שלי אז הבאתי לה אותו כי חשבתי שיהיה נחמד לשמור על קשר. חזרתי לישראל, ולא ראיתי סיבה לפגוע בקרן ולספר לה על זה.
אתם חייבים להבין שבפני החברה (ואני יודע שגם בפניה) זה נראה כאילו היא רדפה אחרי שלוש שנים ולבסוף הסכמתי לקבל אותה. זה נורא מטומטם, אבל ככה זה נראה כלפי חוץ. היא נורא חשובה לי, ולא רציתי לפגוע בה (ואני יודע שהייתי צריך לחשוב על זה לפני שעשיתי מה שעשיתי). הבעיה הגדולה בזוגיות שלנו הייתי החוסר אמון שלה בי כי היא ידעה יותר מיד על העבר שלי בתור ידידה קרובה שלי. היא תמיד הייתה בכוננות שאני אבגוד בה, ואמרה לי אפילו בפנים שאני גבר מסוכן. לא כיף לשמוע אבל לא היה לימה לעשות נגד זה, חוץ מלהגיד שהשתניתי.
נורא היה לי קשה לצאת איתה. לא היו לי רגשות אליה בכלל, ואני חשבתי שהם יבואו אם הזמן. בנוסף לזה, היא הייתה ילדותית מאוד בכל הקטע של זוגיות ומיניות. אני רגיל לצאת עם נשים בוגרות יותר שמבינות מה הן רוצות ויודעות איך להתנהג עם גברים (ולא מדבר על חדר המיטות). לא בא להתנשאות עכשיו ובחיים גם לא נתתי לה תחושה של התנשאות מצידי, אבל היו לנו כמה וכמה שיחות על זה שעכשיו אנחנו חברים והיא תריכה לשנות את היחס שלה אליי. היא פשוט המשיכה להתנהג אליי כאילו אני עדיין ידיד שלה, ולא חבר. נוצר מצב שתכל'ס נהיינו יזיזים ולא חברים. היא התנהגה כמו ידידה שלי רק עם קצת מיניות. בגלל שאני הראשון שלה בהכל, לקח לנו קצת זמן להתקדם לסקס, אבל לא לחצתי עליה. תמיד אמרתי לה שאין לי בעיה ושנקח הכל בקצב שלה. לא רציתי שהיא תרגיש מחוייבת או שתעשה דברים שהיא לא רוצה מלחץ- אני לא מאמין שקרה זה צריך לקרות, במיוחד לא בפעם הראשונה.
לבסות אחרי חודשיים (לפני חודש) שכבנו, ואני קיבתי תחושות חזקות שהיא נקשרה אליי יותר, הרבה יותר. אני, לעומת זאת, לא חשתי שאני מתחיל לפתח אליה רגשות (לא יודע למה).
ואז גיליתי שהיא פרצה לי למייל ועקבה אחרי לראות אם אני עושה משהו מאחורי הגב שלה. רתחתי מכעס! לא יכולתי להסתכל אליה כשהיא פרצה לי למייל וקראה הודעות פרטיות שלי בלי אישור. לא הבנתי מאיפה הזכות והחוצפה. היא ראתה שם מייל מהאקסית שלי על אחד הלילות שהיה לנו (בזמן שאני ויסמין לא היינו חברים) והיא התחילה להשתגע כי היא חשבה שזה מייל חדש ושסוף סוף היא עלתה עלי שאני בוגד בה.
זו הייתה הבעיה הגדולה נראה לי. היא פשוט הייתה אובססיבית לגלות שאני בוגד בה. היא לא סמכה עליי בשיט. אני יודע שבאמת בגדתי בה, אבל היא לא ידעה את זה, ופשוט כל הזמן רק חיכתה לרמז שיוכיח לה שהיא צדקה ושאני חרא של בן-אדם.
לפני שבועיים כמעט טסתי למוסקבה לשבוע עם המשפחה כדי לבקר את הקברים של אבא וסבא של אמא שלי (אני לא הכרתי אותם אף-פעם ולא חשתי צורך לבקר אותם, אבל הצטרפתי אליה בשביל החוויה של לראות את רוסיה, ובשביל החופשה). בעוד שאמא שלי ביקרה בבתי קברות ובבתים של משפחה אני הייתי במלון, והסתובבתי ברוסיה עם אותה רוסיה שפגשתי בנאפה.
אני מודה שזה לא במקרה. הודעתי לה שאני בא ושאשמח לראות אותה. אבל באמת שלא תכננתי שיקרה משהו. הלכנו למסיבה לילה אחד ואיכשהו גמרנו את הלילה אצלי בחדר במלון. הרגשתי עם זה לא כל כך טוב שחברה שלי מחכה לי בארץ ואני עושה שטויות ברוסיה, אבל שוב חזרתי לארץ לפני שבוע בערך ולא דיברתי מילה. המשכתי כאילו לא קרה כלום.
התחלתי כבר להרגיש שאני צריך לחתוך עם יסמין כי אני לא מפתח אליה כלום, וככה שאני אמרוך את זה הפיצוץ שיבוא בעקבת הפרידה והווידויים יהיה הרבה יותר גדול.
אתמול נפגשתי איתה והכל היה טוב ויפה. הייתי קצת מרוחק כי ידעתי מה הולך לקרות בקרוב, אבל עדיין לא דיברתי. לא הייתי יכול להגיד לה הכל ולפגוע בה ככה אחרי שהיא נקשרה אליי כל כך. היא מרדה בהורים שלה בשבילי שאמרו לה מההתחלה שאני רק רוצה דבר אחד, ושאני סתם (ואני מצטט) "פושטק רודף שמלות שמעשן ומחפש רק דבר אחד".. פשגע בי שככה הם חושבים כי זה לא נכון, אבל הפרימיטיביות שלהם היא מעבר ליכולות שלי. לעמות מה שאמרו לה, היא היית איתי והתמסרה לי כמו שאפחד לא חשב שהיא תתמסר למישהו.
שבאתי ללכת אתמול ממנה ולהפגש עם חברים הגבנתי ששכחתי את הפלאפון שלי אצלה. נפגשתי אצל חברים שלי והתקשרתי אליה כדי שתוריד לי אותו. חיכיתי לה עם חברים שלי למטה כדי שתוריד לי אותו ושהיא ירדה ראיתי שהיא רותחת מזעם. היה לה מן חיוך כועס של "ידעתי.. צדקתי.. אתה זבל". שאלתי אותה מה קרה והיא רק נכנסה להדעות הנכנסות שלי וראתה הודעה ממישהי שהכרתי לפני שנה שגרה בקרית מוצקין. הילדה הזו לפני כמה ימים חזרה איתי לקשר, ולמרות שהסברתי לה שיש לי עכשיו חברה ושאני כבר לא אותו אדם, התעקשה שאני אבוא אליה. ההודעה הכילה את המשפט הבא: "אז תקפוץ אליה סופ"ש הבא, ההורים לי בבולגריה". יסמין ראתה את ההודעה והסיקה דברים לא נכונים. כעסתי שהיא חיטטה לי בהודעות, ונכנסה לי לפרטיות שוב, אבל הרגשתיש אני חייב להסביר לה. התקשרתי אליה והסברתי לה שלא התכוונתי לעשות כלום ושהיא סתם מציקה לי, והיא רק אמרה "אין לי כח עכשיו, אני מחר עובדת בוקר, דבר איתי אחרי עבודה". ניתקנו ומאז לא דיברנו.
אני צריך לדבר איתה בשעות הקרובות ואין לי מושג מה להגיד לה. אני לןשב שאני צריך לחתוך את כל הסיפור, אבל קשה לי לספר לה את כל האמת, ואפילו את חצי האמת. מההתחלה היא חשבה שאני מניאק שמחפש דבר אחד, ועכשיו היא תחשוב שהיא צדקה. אני באמת לא כזה. עשיתי טעויות, אבל בשתי הקשרים הקודמים שהיו לי (שלושה חודשים כל אחד) הייתי נאמן ולא חשבתי אפילו על הנות אחרות.
חוץ מזה, כבר נמאס לי להיות גבר של שלושה חודשים. לא יודע אם עדיין לא התבגרתי ובגלל זה אני לא מצליח להחזיק או שמשהו לא בסדר אצלי, אבל זה המצב פשוט.
לא יודע מה להגיד לה, כמה להגיד לה ואיך להגיד לה. ברגע שכל האמת תתגלה יהיה לה מאוד קשה לחזור להסתכל אלי (שלא לדבר על לתקשר איתי), אבל אני יודע שאין ברירה אני לא מרגיש אליה כלום, ותמיד גם כולם אומרים לי שאנחנו פשוט לא מתאימים (אני לא ממש שם עליהם, אבל בתכל'ס.. הם צודקים איפשהו)..
בקיצור זה הסיפור המסובך שלי... לא יודע איך להתמודד איתו... סליחה על האורך...
אשמח לקרוא מה אתם חושבים...
איציק!
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י PL@yB0y בתאריך 09-11-2008 בשעה 14:00.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
