לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה  ✡ ברוכים הבאים לפורום יהדות ✡  חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > יהדות והלכה
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 11-11-2008, 09:02
צלמית המשתמש של שחף דרור
  משתמשת נקבה שחף דרור שחף דרור אינו מחובר  
מנהלת פורומי הצילום
 
חבר מתאריך: 12.04.05
הודעות: 13,089
שלח הודעה דרך ICQ אל שחף דרור
אשכול נבחר אמנות מגוייסת?

אלה מביניכם שקוראים ספרים, או שיצא להם לראות סרטים שיצרו אנשי הציבור שלנו, בטח נתקלו בתופעת האמנות המגוייסת. אמנות שמגוייסת להעביר את השקפתו של יוצרה.
זה קיים בכל ציבור, בכל מדינה, ואצל יוצרים רבים ושונים. אבל לפעמים אני מרגישה שבציבור הדתי-לאומי, ויותר מזה - בציבור החרדי, זה יותר חזק.
מאחר ואנחנו מאמינים בתיקון עולם במלכות ש-די, אולי יותר דחוף לנו להעביר את המסרים שלנו בכל האמצעים החוקיים והמוסריים העומדים לרשותנו. ומה יותר טוב מאמנות?

אבל אני, באופן אישי, לא אוהבת שמאכילים אותי בכפית. אני אוהבת אמנות (ספרות, שירה, צילום, איור, עיצוב וכו'), אבל אני אוהבת למצוא בתוכה את המסרים שמתאימים לי. אפילו אם אשמח לשמוע בסוף את דעתו של היוצר, לא הייתי רוצה שהיא תהיה גלויה לי מראש . לא כל שכן כשהיא מועברת בצורה דומה לשיעור בכיתה ג'1.
פה מדובר, האמת, בעיקר על ספרות. באמנות ויזואלית יש יותר מקום להבעת מסרים בצורה ברורה ו"תקיפה". בספרות, לטעמי, יש יותר מקום להנאה מהעלילה ובניית הדמויות, וצריך להשאיר מקום למחשבה בנוגע למסרים

מה דעתכם? גם לכם קרה שקראתם ספר ורציתם להטיח אותו בקיר מרוב שהוא נדף ניחוח הטפה כבד? או שמא אתם חושבים שזו במה לגיטימית לחלוטין להטפות? ואולי יש הבדל בין ספרות ילדים לספרות מבוגרים?
חזרה לפורום
  #3  
ישן 11-11-2008, 19:08
צלמית המשתמש של שחף דרור
  משתמשת נקבה שחף דרור שחף דרור אינו מחובר  
מנהלת פורומי הצילום
 
חבר מתאריך: 12.04.05
הודעות: 13,089
שלח הודעה דרך ICQ אל שחף דרור
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי chatulim שמתחילה ב "בעצם השאלה האחרונה שלך- נגעת..."

האמת האי שהתכוונתי בדיוק להיפך...
כהורים, מן הסתם לא נבחר לילדים שלנו ספרים שנוגדים את החינוך שאנחנו מנסים להנחיל להם. את יכול להגיד שזו שטיפת מוח, אבל כל חינוך יכול להיחשב כשטיפת מוח. בסה"כ זו "שטיפת מוח" הכרחית, כדי להוות בסיס ללימוד עצמי ולבחירה אישית - שיגיעו בגיל בוגר יותר.
אז מבחינת שטיפת מוח נניח שזה בסדר. העניין הוא שילדים מן הסתם לא ייסבלו מספר שמטיף להם (ברמה זו או אחרת), בעוד שאצל מבוגרים זה סבל נוראי. (לא? זה רק אצלי ככה?)

אבל האמת היא שגם בספרות ילדים אני חושבת שרצוי (ואף הכרחי) להימנע מזה, כי זו לא ספרות. דידקטיקה זו לא אמנות, זה מה שצריך לקרות בבתי הספר ובבית. לא בשעת קריאה מהנה.
מסכנים הילדים. מה, להם לא מגיעה אמנות? רק דידקטיקה במסווה של סיפור?

עריכה:
מצד שני, כולנו בטח נסכים שחשוב לחנך ילדים (כן כן, דידקטיקה), בין השאר דרך ספרים ותוכניות טלויזיה, שאסור להרביץ ולגנוב, ושחשוב לעמוד על שלנו וכו'.
אבל אם מבוגר ייתקל בספר שמבליע בין השורות המלצות על דרך הישר (לא לגנוב וזה) - זה יהיה ממש לא לעניין. מסכימה איתי?

נערך לאחרונה ע"י שחף דרור בתאריך 11-11-2008 בשעה 19:12.
חזרה לפורום
  #7  
ישן 11-11-2008, 13:39
צלמית המשתמש של puzpuz
  משתמש זכר puzpuz puzpuz אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.05.06
הודעות: 7,610
שלח הודעה דרך MSN אל puzpuz
יש חבר'ה צעירים, ממדרשה כלשהי (נראה לי שזה נקרא "מדרשת רעות"), דתיים לאומיים, כמובן
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי שחף דרור שמתחילה ב "אמנות מגוייסת?"

שבאים לבית הספר שלנו (ולבתי ספר אחרים) בחגים ובתאריכים חשובים ביהדות, ומרצים לתלמידים (כיתות ז'-יב') על החג / תאריך, גולשים קצת לפה וקצת לשם, נותנים דוגמאות, בקיצור - הם מעולים. ולמה הם כל כך טובים? כי הם לא מטיפים לכלום. הם מכניסים את החילונים קצת יותר לעומק היהדות, ולו במעט, וכל החילונים (ואפילו אורתודוקסים שנתקלים בהרצאה כזאת) מספרים אחר כך שזאת ממש חוויה. זה מחזיר את האנשים לשורשים, להבנה של החגים, וזה מוסיף הרבה לחג כשאתה יודע למה אתה חוגג אותו ואיך זה התחיל. בקיצור, הקטע הוא שהם לא מטיפים, לא אומרים ולו דבר אחד, רק רוצים (והם לא אמרו את זה מעולם) להחזיר אותנו "לדרך הישר" בדרכי נועם, שנבוא מרצוננו. והם באמת טובים.

חזרה לפורום
  #8  
ישן 11-11-2008, 16:46
צלמית המשתמש של -mAoz-
  משתמש זכר -mAoz- -mAoz- אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 20.09.06
הודעות: 1,727
שלח הודעה דרך MSN אל -mAoz- Facebook profile
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי שחף דרור שמתחילה ב "אמנות מגוייסת?"

לדעתי, בצד השמאלי של המפה, אמנות מגויסת היא דבר נפוץ לא פחות, אם לא יותר, מאשר בציבור הדתי. גם אני לא אוהב אמנות שמאכילה בכפית (ובמיוחד לא כשהיא שמאלנית, אותה אני נאלץ לצערי לצרוך לא מעט במסגרת הלימודים), אבל עם זאת, אמנות כזו היא עדיין לגיטימית.
אם ניקח כדוגמא את האלבום "נקודה טובה" של שולי רנד, אחת הסיבות שהוא זכה לתשבחות ולאהדה רבה גם בציבור החילוני (חוץ מהעובדה שמדובר באלבום מצוין), היא שלמרות שהוא עוסק בנושאים מחייו של רנד, כלומר דת, חזרה בתשובה, ברסלב, מדרשים וכד', הוא אינו מטיפני או דידקטי כלל, בשונה מעדי רן למשל ("איזה כיף להיות יהודי"), שלמרות עוסק בנושאים דומים ובסגנון מוזיקלי דומה, לא זכה להצלחה דומה.
לגבי ההערה של זיו, ובכן, למה ציפית? טבעי לגמרי שסופר דתי יכתוב על נושאים מעולמו האישי, כמו שטבעי שסופר חילוני-שמאלני-תל-אביבי (וסילחו לי על הסטיראוטיפ הנדוש) יכתוב על חבר'ה צעירים הגרים בשינקין ונפגשים באיזו הפגנת שמאל. זה לא הופך את זה בהכרח לאמנות מגויסת.

אני אישית, מעדיף את האמנות שלי מורכבת, לא חד משמעית, קצת מיסתורית ופתוחה לפרשנויות, בין אם היא דתית ובין אם היא שמאלנית (או כל דבר אחר באמצע...)
_____________________________________


חזרה לפורום
  #16  
ישן 15-11-2008, 19:12
צלמית המשתמש של שחף דרור
  משתמשת נקבה שחף דרור שחף דרור אינו מחובר  
מנהלת פורומי הצילום
 
חבר מתאריך: 12.04.05
הודעות: 13,089
שלח הודעה דרך ICQ אל שחף דרור
בתגובה להודעה מספר 15 שנכתבה על ידי cookoorookie שמתחילה ב "קראת את "רופאים"?"

אוקיי, אז מסתבר שיש גם ספרים של הצד השני. אם להודות על האמת, אני די כמוך - מתרחקת מהספרים האלה מבעוד מועד (וכנראה שיש לי איזו השגחה פרטית שכזו, כי את "רופאים" סירבתי לקרוא בלי לדעת למה, ועכשיו אני מבינה...).

אין ספר שהרגיז אותי ספציפית עכשיו, סתם נזכרתי בנושא הזה. אני אפילו לא זוכרת מהם הספרים החרדים שעליהם דיברתי למעלה...

והאמת היא שדווקא יש לי בעיה עם ספרים כאלה. אני חושבת שזה מוריד את רמת הספרות בארץ, וזה מצער אותי. זו לא ספרות, זו לא אמנות, זו הטפה. ומעצבן שיש הרבה ספרים בארץ שאינם אמנות אלא הטפה. זו הסיבה שקשה למצוא ספרים ישראלים טובים. או שהם מלאים בסטיגמות או שהם מטיפים. או שניהם. (או שהם של דוד גורסמן .)
חזרה לפורום
  #20  
ישן 10-12-2008, 15:31
  metooshelah metooshelah אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.06.03
הודעות: 17,611
בתגובה להודעה מספר 19 שנכתבה על ידי שחף דרור שמתחילה ב "אפשר לכתוב שהגיבורה הלכה..."

כמובן, "הכל תלוי בטיב המילוי".
אם הדמות קמה, ונוטלת ידיים תו"כ כדי הסברה למה זה חשוב וכו' וכו' - כן, יש פה איזושהי התערבות כביכול של המחבר / סופר. אבל לא הייתי קורא לזה הטפה (המילה חריפה מדי לסיטואציה), אלא בהתאם למסגרת הכללית שבה היא נמצאת. אם מדובר על ספר לילדים קטנים, אז מילא, כי זו עוד דרך לחנך אותם.
אם, מצד אחר, אנחנו מדברים על ספר שמיועד (למשל) לציבור שאיננו דתי, ושם על כל צעד ושעל מובא הסבר שמראה כמה הדבר חשוב - אזי זו הטפה.
צריך גם לבצע הבחנה, מתי הכותב מטיף ומתי הוא דוחף את השקפת עולמו. הטפה אפשר למצוא יותר בחיבורים שאינם דווקא לקהל שממנו בא המחבר. דחיפה של השקפת עולם - ניתן למצוא יותר בעיתונים, ששם מתחילים לקרוא כתבה X, שאמורה בבסיסה להיות אובייקטיבית, אך רואים כיצד העיתונאי מוסיף כהנה וכהנה המצאות, המנתבות את הקורא לדעתו.
אנסה לתת דוגמא: לעיתון כזה או אחר המתפרסם בירושלים, צורף מוסף שרובו ככולו עוסק ב"השתלטות חרדים על העיר". האם זה נכון? - לא יודע. אך צורת הכתיבה, ודרך ההתנסחות שבה, הצביעו בעליל על השקפת עולמו (ועולמם) של הכותב.
כמובן שהדברים תקפים לא רק לציבור הדתי, אלא לכלל הציבורים בישראל (ובכלל).
חזרה לפורום

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 00:41

הדף נוצר ב 0.07 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר