RPG-30 החדש אמור לנטרל מערכות הגנה אקטיביות של כלים משוריינים. הוא יצא משלב פיתוח ומחכה להתקבל לשירות בצבא רוסיה וכמו כן לימכר לחו"ל.



הפיתוח הוא של חברת "בזלט" (GNPP Bazalt), ותפקידו - לתת מענה למערכות הגנה אקטיביות אשר מפותחות כיום בדינות רבות בעולם. המרנ"ט (מטול רימונים נגד טנקים) כולל שני קני שיגור, כאשר בקנה הגדול מאוכסן רימון נ"ט בעל שני רשק"ים עוקבים (רש"ק טנדמי) [במראהו הרש"ק מאוד מזכיר את PG-7VR או PG-29V, לדעתי] בעל קוטר של 105 מ"מ, אשר לו חדירות שריון הומוגני לאחר חדירת מיגון ריאקטיבי של 600 מ"מ או יותר מ-1,500 מ"מ בטון או יותר מ-2,000 מ"מ לבנים או יותר מ-3,700 מ"מ עפר המחוזק בעץ. הקנה השני, הקטן יותר, מאכסן רימון דמה אשר נועד ליזום את מערכת הגנה אקטיבית של מטרה. לפי המפתחים, כל מערכות הגנה אקטיביות בעולם יכולות לפעול שנית רק לאחר 0.2-0.4 שניות אחרי הפעולה הראשונה, מה שמשאיר מספיק זמן לרימון נ"ט לפגוע במטרה המוגנת.

טווח ירי יעיל - 200 מטר, משקל המרנ"ט - 10,3 ק"ג.
---

מקור הידיעה ברוסית: http://www.warandpeace.ru/ru/article/view/29715

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

מתוחכם ומעניין, עכשיו רק נותר להוסיף למערכות האקטיביות סינון מספיק איכותי של מטרות להפעלה שלהן.

אגב, זה יפה מצד המפתחים להחליט מה המאפיינים של כל מערכות ההגנה האקטיביות בעולם בלי שהם השתתפו בפיתוח שלהן.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NehemiaG מתוחכם ומעניין, עכשיו רק נותר להוסיף למערכות האקטיביות סינון מספיק איכותי של מטרות להפעלה שלהן.

ואז מפתחי המרנט"יפ יוסיפו משהו לרימון דמה הזה וכן הלאה וכן הלאה...

ציטוט:

אגב, זה יפה מצד המפתחים להחליט מה המאפיינים של כל מערכות ההגנה האקטיביות בעולם בלי שהם השתתפו בפיתוח שלהן.

גם אני לא מבין על מה זה מבוסס. אבל כנראה שהם לא הוציאו את המספר הזה סתם מהאוויר, אלא יש להם בסיס כלשהו.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

למה לא?

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אמצעי הנגד בידך.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

[QUOTE=Centurion] לפי המפתחים, כל מערכות הגנה אקטיביות בעולם יכולות לפעול שנית רק לאחר 0.2-0.4 שניות אחרי הפעולה הראשונה, מה שמשאיר מספיק זמן לרימון נ"ט לפגוע במטרה המוגנת.

א. לא נראה לי שהטיל השני נשלח ידנית ע"י מפעיל, בן אדם נורמלי לא מסוגל להגיב במהירויות של 0.2-0.4 שניות לדעתי.
ב. כנראה הכל נעשה אוטומטית אחד אחר השני. קודם הקטן ובפרק זמן לאחר מכן השני, אך מה עם רעד טבעי של האדם. זה הרי לא מונח על חצובה.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

ציטוט:

במקור נכתב על ידי האזרח [QUOTE=Centurion] לפי המפתחים, כל מערכות הגנה אקטיביות בעולם יכולות לפעול שנית רק לאחר 0.2-0.4 שניות אחרי הפעולה הראשונה, מה שמשאיר מספיק זמן לרימון נ"ט לפגוע במטרה המוגנת. ב. כנראה הכל נעשה אוטומטית אחד אחר השני. קודם הקטן ובפרק זמן לאחר מכן השני, אך מה עם רעד טבעי של האדם. זה הרי לא מונח על חצובה.

זה סה"כ ידרוש קצת יותר תרגול. גם ככה בגלל הרשף מבוטל נושא ההדף, רק צריך להרגיל את היורה להישאר על חצי שניה אחרי הירי.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

ציטוט:

במקור נכתב על ידי האזרח כנראה הכל נעשה אוטומטית אחד אחר השני.

כמובן שזה נעשה באופן אוטומטי.

ציטוט:

אך מה עם רעד טבעי של האדם. זה הרי לא מונח על חצובה.

אני לא יודע.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

לדעתי הפתרון פשוט ביותר, הם לא נעים באותה מהירות.

אם הם לא נעים באותה המהירות, אז איך הם פוגעים בהפרש של 0.2-0.4 שניות זה מזה?

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

אם הם היו נעים באותה המהירות, הם היו פוגעים בדיוק באותו הזמן. מן משולש כזה של מהירות, זמן ודרך (בהתבסס כמובן על ההנחה שהם משוגרים באותו הזמן).

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DeepSpace אם הם היו נעים באותה המהירות, הם היו פוגעים בדיוק באותו הזמן. מן משולש כזה של מהירות, זמן ודרך (בהתבסס כמובן על ההנחה שהם משוגרים באותו הזמן).

אם הם נעים באותה המהירות ונרים באותו זמן - רק אז הם יפגעו בדיוק באותו הזמן. כיוון שהפרש פגיעה (0.2-0.4 שניות) הוא גודל קבוע, והמהירות התחלתית היא קבועה, הדרך היחידה שבה שני הרימונים יפגעו באותו הפרש זמן בכל טווח רלוונטי הוא אך ורק אם אם הם משוגרים באותו הפרש של 0.2-0.4 שניות זה ומה ובמהירויות התחלתיות שוות. אחרת כל העסק מסתבך הרבה מעבר למה שאפשר לצפות מרימון נ"ט חד-פעמי.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

אפשר גם שהם יירו באותו הזמן ובמהירויות שונות. כמובן שהרימון יהיה מהיר יותר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צ'ומפי אפשר גם שהם יירו באותו הזמן ובמהירויות שונות. כמובן שהרימון יהיה מהיר יותר.

אפשר.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

אם כבר, אז השאלה הנכונה היא: אם הם לא נעים באותה מהירות איך הם יפגעו בהפרש של 0.2 שניות בטווחים שונים (שוב, מהירות*זמן=דרך).

אני משער שהמהנדסים כבר הצליחו לפתור את הבעיה. אולי ע"י חיישן מרחק שיקבע את הבדלי המהירות (איך? אין לי מושג במנועים).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sorrer אם כבר, אז השאלה הנכונה היא: אם הם לא נעים באותה מהירות איך הם יפגעו בהפרש של 0.2 שניות בטווחים שונים (שוב, מהירות*זמן=דרך).

אין לי ספק שהם נעים באותה המהירות. לפרטים ראה את התגובה שלי למעלה.

ציטוט:

אני משער שהמהנדסים כבר הצליחו לפתור את הבעיה. אולי ע"י חיישן מרחק שיקבע את הבדלי המהירות (איך? אין לי מושג במנועים).

אין שום חיישן ואין דרך לשנות מהירות מעוף ברקטות פשוטות הפועלות על דלק מוצק. השליטה המדוייקת במהירות המעוף תיתכן, למיטב ידיעתי, אך ורק בטילים בעלי מנוע רקטי הפועל על דלק נוזלי, ומדידת טווח מדוייקת (פחות או יותר) אפשרית רק באמצעות מד-טווח לייזר. כל זה לא מתאים בשום פנים ואופן למרנ"ט חד-פעמי זול.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

למה טווחים שונים? שתי הרקטות שמשוגרות צריכות לפגוע באותה המטרה שנמצאת באותו הטווח.

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

אם אני הבנתי נכון, הטיל הקטן הוא צריך למעשה "לגרות" את המערכת האקטיבית שתופעל כאשר "תרגיש" שטיל עויין מתקרב ובזה תם תפקידו וגם אין לו יכולת פגיעה.
לעומתו הטיל הגדול שהוא חמוש מסוגל לפגוע ולחדור (לפי נתוני היצרן) .
הרוסים גם ידועים עם כלי הנשק נ.ט. אז כנראה הם יודעים מה הם עושים ולא כדאי לזלזל בזה.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

אם הרימון נורה לטווח קצר יותר זה לא נותן למערכת את העוד כמה מאיות שמספיקות לה כדי להגיב גם לרימון השני?

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

כנראה יש להם טווח מינימום, שמתחתיו לא יורים או משתמשים בטילים אחרים.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

ציטוט:

במקור נכתב על ידי האזרח הרוסים גם ידועים עם כלי הנשק נ.ט. אז כנראה הם יודעים מה הם עושים ולא כדאי לזלזל בזה.

חס וחלילה מלזלזל בתוצרת הרוסית שידועה באמינותה ובפשטות אחזקתה והפעלתה אבל לא ברור לי איך הטיל מסוגל להביס כל מערכת הגנה אקטיבית בעולם כשעוד אין אפילו מערכת אחת כזאת שעברה סטנדרטיזציה באיזשהו צבא בעולם.

אולי הרוסים השתמשו במפרט הטכני של מערכות ההגנה שהם פיתחו מה שעדיין הופך את הטיל הנ"ל לרלוונטי בעיקר עם הצבא הרוסי יחליט ללחום בעצמו


מה שלא ברור לי הוא כיצד בדיוק שני טילים בעלי וקטור זהה יעברו דרך ענן הרסס וההדף (על פי פרסומים) שמייצרות מערכות ה-Hardkill בהפרש של 0.2 שניות ורק אחד מהם יושמד.

האם אין אפשרות לירות במטח אחד את שני הטילים, כאשר הראשון, שהינו טיל פתיון, יהיה מהיר במקצת לעומת הטיל השני, שהינו טיל ההשמדה?....

.

אין צורך במדידת טווח, ואין צורך בחיישנים.
כל מה שצריך זה לשגר את שני הגופים בו זמנית, ולקבוע את קצב ירידת המהירות של הנשק העיקרי כך שיפגר בפגיעתו 0.2 שניות אחרי הפיתיון בטווח ההעסקה המינימלי, ויגיע ל- 0.4 שניות בקצה הטווח. זה דבר שלא קשה כלל ועיקר לתכנן.

פיפספתי משהו- איזה יתרון יש לכך על הדרך הקלה של שיגור שני גופים עם התנהגות באליסטית דומה במהירות זהה, בהשהיה קבועה מראש? כך מובטחת השהיה קבועה (ומיטבית) ביניהם בכל טווח.

א. אם אני צריך לבחור בין שיגור סימולטאני לבין שיגור מושהה, אעדיף את האפשרות הראשונה מסיבות של הקטנת פיזור החימוש (וראה דברים שנכתבו לפני על רעידת יד ו/או רעידות רכב משגר).

ב. יותר קל לתכנן שני גופים בעלי צורות שונות ומנועים שונים עם מהירות שונה מאשר עם מהירות זהה.

אינני יודע אם זה אכן כך במקרה זה. זו רק דעתי.

על מה אתה מדבר ?
אתה יודע כמה קשה לדייק בהתאמה של 0.2 שניות בטווחים של מאות מטרים, זו תחמושת שאמורה להיות זולה איך תתחיל לווסת מהירויות? על ידי עקיבה אחר שני פקקתה מיטענים בסיסייים שיש לאחד מהם מרעומים פיאצו או איזה פקקתה סוללה או קבל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DZZ אין צורך במדידת טווח, ואין צורך בחיישנים. כל מה שצריך זה לשגר את שני הגופים בו זמנית, ולקבוע את קצב ירידת המהירות של הנשק העיקרי כך שיפגר בפגיעתו 0.2 שניות אחרי הפיתיון בטווח ההעסקה המינימלי, ויגיע ל- 0.4 שניות בקצה הטווח. זה דבר שלא קשה כלל ועיקר לתכנן.

אם ניחק את המרנ"ט RPG-26 שביצועיו ידועים, טווח הירי היעיל (לפי סימוני הכוונת) הוא 50 עד 250 מטר. טווח ירי טכני מינימלי (דריכת המרעום) הוא בסביבות 15 מטר.

אם נקח את הפרשי הזמן של 0.2 ו-0.4 שניות (שזה, אגב, הגבול העליון), ונתייחס רק לטווחים יעילים לפי סימוני הכוונת, אז הרקטה השניה, המשוגרת בו-זמנית עם הרקטה הראשונה, אמורה לפתח פיגור של 0.2 שניות לפחות ב-50 המטרים הראשונים, ועוד 0.2 שניות לכל היותר ב-200 המטרים הבאים. כלומר דרושה תאוצה שלילית מאוד לא לניארית. לצורך העניין, התאוצה השלילית הטבעית של הגוף הנע באוויר במהירויות כאלה היא כמעט לניארית.

עניין נוסף הוא הקשת הבליסטית. ברור ששתי הרקטות אמורות לנוע במסלול זהה ככל הניתן. אם לרקטה אחת תהיה תאוצה שונה מהרקטה השניה, גם המסלול הבליסטי שלהן יהיה שונה. לכן אי אפשר יהיה להשתמש בכוונת אחת משתופת, ובטווחים שמעבר לטווח ירי ישיר גם לא יהיה ניתן לשגר לעבר אותה המטרה (במקרה ששני הזבילים מקבילים זה לזה).

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

א. לגבי הטווחים - נמסרו באשכול זה גם סדרי גודל אחרים ממה שאתה מביא. אינני יודע היכן האמת. בכל מקרה לא הבאתי את המספרים (0.2, 0.4 שניות) אלא לצורך הדגמה, ולא אתפלא אם במציאות אפשר לעבוד עם מרווחים ריאליסטיים יותר מבחינת ההתנהגות האווירודינמית של שני הקליעים.


ב. אינני סבור שלקליע הראשון (הפתיון) יש צורך בדיוק כלשהו, כל עוד הוא מגיע לסביבות המטרה בתזמון הנכון כדי לגרותה לירי, ולאפשר למטען השני לפגוע במטרה לפני שהיא מוכנה לירי הגנתי נוסף. דבר זה מפשט את עניין הכוונת שצריכה לכוון רק את הקליע השני.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DZZ ב. אינני סבור שלקליע הראשון (הפתיון) יש צורך בדיוק כלשהו, כל עוד הוא מגיע לסביבות המטרה בתזמון הנכון כדי לגרותה לירי, ולאפשר למטען השני לפגוע במטרה לפני שהיא מוכנה לירי הגנתי נוסף. דבר זה מפשט את עניין הכוונת שצריכה לכוון רק את הקליע השני.

בליסטיקה זהה של שתי הרקטות מבטיחה שימוש בכוונת אחת לכל הטווחים. לגבי השימוש בשתי רקטות בעלות בליסטיקה שונה צריך לעשות חישובים כדי לראות עד כמה השימוש בכוונת אחת יהיה אפשרי. באופן עקרוני אפשר לאומר שלרקטה בעלת מהירות קטנה יותר תהיה קשת בליסטית תלולה יותר לטווח נתון.

בחלק מהמרנט"ים הקיימים אפשר לראות שימוש ברקטות אימון קטנות יותר אשר מדמות את הבליסטיקה של הרקטה התקנית. למשל רקטת אימון M73 בקוטר 35 מ"מ בשביל M72 LAW. להבנתי, מה שבעיקר נדרש כדי ליצור רקטה כזאת זה להתאים את המהירות ההתחלתית שלה לרקטה הגדולה. הקטנת מהירות התחלתית היא עניין של כמות חומר הנפץ ההדוף. לגבי האירודינמיקה של הרקטה - אינני יודע עד כמה זה קריטי. כפי שאמרת בצדק, שאין דרישה לפגוע באותה הנקודה בדיוק, ואולי ניתן בכלל להזניח את הפרמטרים כמו התנגדות אוויר.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

איך אתה יודע את מרחק המטרה מראש כדי לקבוע הפרשי מהירות .
רק שהשהייה נכונה ומהירויות זהות ובליסטיקה זהה תקבל הפרש זמן קבוע בכל טווח

מעניין אותי אם פיתוח של נשק כזה היה נמנע אם היו מדברים פחות על אמצעי הגנה אקטיביים במערב ובישראל...

בטח החיזבאללה יהיה הלקוח הראשי של הנשק הזה.

לחלוטין לא היה נמנע. אתה חושב שאין דרכים אחרות להשיג מודיעין טכני?

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

יש לך איזה בדל מידע לגבי ה RPG-32 שמיוצר ע"י אותה חברה בשיתוף ירדן?
מעניין האם גם לו ישנן אותן יכולות...

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

כנראה שלא
http://www.militaryphotos.net/forum...ad.php?t=108550

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

RPG-32 הוא מרנ"ט קלאסי בעל רימון אחד.

הנה כמה תמונות שלו מהתצוגה של חברת "בזלט" בדיוויזיה טומנסקאיה:

RPG-32:

מנכ"ל חברת "בזלט" מחזיק ב-RPG-32:



ובונוס - RPG-29 והרימונים שלו:





התמונות מכאן.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

מתוך המגאזין הרוסי Arsenal







הדבר היחיד שלא ברור, לפי מבנה הכוונת, האם מדובר במוק-אפ או שהכוונת קיבלה גימור חדש.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מהם ההבדלים בין RPG 29 ל 32?

The RPG32 seems to use the same warheads of the earlier RPG29 family but has a smaller rocket mother and is fired from a much more compact and lighter launcher weighing 10kg loaded vs almost 19kg for loaded RPG29 system. Its range is max effective is listed as 200m vs 500m for the RPG29.

Assembled RPG29 system is quite long and unwieldy -- see pictures here http://www.google.co.il/imgres?http...and-RSHGs/page7

see for more information

http://world.guns.ru/grenade/gl04-e.htm

http://world.guns.ru/grenade/gl51-e.htm

The same powerful 105mm tandem warhead is also used for the RPG-7V/PG-7VR combination

Perhaps the RPG32 system could be described as a modern semi-disposable replacement for the RPG7 which weighs about 11kg loaded with a similar type rocket

Sorry for the English... I was a bad student in Hebrew school

אבל אפשר לענות לי בעברית

שאלה טובה. אני נוטה לחשוב שזה מוקאפ. בצילום אחר רואים בבירור שאין לו עינית. איני רואה גם כיסוי עדשה ומפסקים שבולטים בדגם הקודם. העדשה קטנה מאוד- לא מתאימה למא"כ או לתרמי לא-מקורר. ואם זה טלסקופ בלבד- למה נדרש הנפח?! מצד שני- באיור גרוע נראה שזהו התכנון הסופי- העינית שקועה עמוק בגוף הכוונת.

גם הכוונת המקורית מוזרה- לא ברור לי האם זהו מא"כ עם חלון קטן במיכסה המגן לירי ביום, או כוונת וידאו/ תצפית אופטית ישירה.

מכאן: http://www.cheburekov.net/?p=88

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

כמו שנאמר כאן לפני - אני לא משוכנע שזה המקום האופטימלי לדון במערכות הגנה אקטיבית, יכולותיהן ומגבלותיהן.

ההנחה של מפתחי המוצר לגבי זמני התגובה של המערכות לירי שני - כוללנית ביותר.

כמה דוגמאות טריוויאליות:

1. שורה שלמה של מערכות הגנה אקטיביות מפותחות מראש כנגד איום אחד בלבד (דוגמא: TRAPS של TEXTRON האמריקאית ( http://www.janes.com/extracts/extract/jaau/jaaua164.html) ובכדי להתגבר עליהן מספיק לירות RPG (שני) מתוצרת בית במחיר 20$....)
2. שורה שלמה אחרת של מערכות בפיתוח מסוגלות להתמודד עם מספר איומים במקביל (לדוגמא: AWISS של Diehl הגרמנית בה ניתן יהיה לשגר שני מיירטים במקביל)
3. רדיוס ההרג של שורה שלמה אחרת של מערכות (בעיקר ממזרח אירופה) הוא עצום והן תשמדנה את שני האיומים ביחד (לדוגמא: ARENA-E הרוסית http://www.defense-update.com/products/a/arena-e.htm)
4. כמעט כל מערכות ההגנה האקטיבית גורמות לפיצוץ האיום המתקרב. מה קורה ל- RPG ה"ראשי" כאשר כמה ס"מ ממנו מתפוצץ משהו?

בקיצור - מגוון המערכות, אמצעי הנגד והטכנולוגיות הוא כה גדול שיהיה לא פשוט לייצר אמצעי שיהיה טוב "כנגד כל מערכות ההגנה האקטיביות בעולם..."

לא קיימת מערכת ללא נקודות תורפה (ולו רק משום שמחיר מערכת כזו יהיה אין-סופי)

Pashut Shiryoner
לא פחות ולא יותר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Pashut Shiryoner ההנחה של מפתחי המוצר לגבי זמני התגובה של המערכות לירי שני - כוללנית ביותר.

כמובן שההנחה של המפתחים היא כללנית - הם נדרשים לפתח מרנ"ט שיתן מענה לכמה שיותר מערכות הגנה אקטיביות.

ציטוט:

שורה שלמה אחרת של מערכות בפיתוח מסוגלות להתמודד עם מספר איומים במקביל (לדוגמא: AWISS של Diehl הגרמנית בה ניתן יהיה לשגר שני מיירטים במקביל)

במקביל - כלומר באותו סקטור ובאותו זמן?

ציטוט:

רדיוס ההרג של שורה שלמה אחרת של מערכות (בעיקר ממזרח אירופה) הוא עצום והן תשמדנה את שני האיומים ביחד (לדוגמא: ARENA-E הרוסית http://www.defense-update.com/products/a/arena-e.htm)

יש שאיפה להקטין את שטח הפגיעה במערכות הגנה אקטיביות.

ציטוט:

כמעט כל מערכות ההגנה האקטיבית גורמות לפיצוץ האיום המתקרב. מה קורה ל- RPG ה"ראשי" כאשר כמה ס"מ ממנו מתפוצץ משהו?

איך הגעת לכמה ס"מ? נגיד שמהירות הרימונים היא 300 מטר לשניה. נגיד שפרק זמן שעובר בין פגיעה של הרימון הראשון והרימון השני הוא 0.3 שניות. אם כך, המרחק בין שני הרימונים יהיה 300 * 0.3 = 90 מטר.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

במקביל = באותו סקטור ובאותו זמן.

לגבי חישוב הזמנים והמרחק אתה צודק אבל אין הבדל מהותי - RPG שיתפוצץ כמה עשרות מטרים לפני RPG אחר ייצור לשני בעיה עוד לפני הרק"ם..

Pashut Shiryoner
לא פחות ולא יותר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Pashut Shiryoner במקביל = באותו סקטור ובאותו זמן.

המ... אני מתקשה להבין איך זה ייתכן.

ציטוט:

לגבי חישוב הזמנים והמרחק אתה צודק אבל אין הבדל מהותי - RPG שיתפוצץ כמה עשרות מטרים לפני RPG אחר ייצור לשני בעיה עוד לפני הרק"ם..

הרימון הראשון לדעתי לא אמור להתפוצץ. לפי הגודל שלו נראה שיש בו רק מנוע רקטי בלי רש"ק.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

למכ"מ ממוצע יש יכולת עקיבה אחרי מספר גדול מאד של איומים.

אם במשגר טעונים למשל, 3 מיירטים, ניתן לשגר את כל השלושה במקביל לאותו סקטור או לסקטורים אחרים.

במערכת של IBD יש חפיפה בין איזורי הכיסוי וגם שם (במרבית המקרים) האיום הכפול לא יעבוד.

Pashut Shiryoner
לא פחות ולא יותר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Pashut Shiryoner למכ"מ ממוצע יש יכולת עקיבה אחרי מספר גדול מאד של איומים.

אי חושב שהשאלה כאן היא יותר בזמן תגובה של המערכת לאחר הפיצוץ הראשון ולא ביכולת העקיבה של המכ"ם. הרי הפיצוץ של הרימון הראשון ייצור הרבה רסיסים ושרידי הרימון, מה שיחסם, לדעתי, את שדה הראייה של המכ"ם ויצריך להתחיל לחפש מחדש את האיומים.

וחוץ מזה עלתה אצלי השאלה האם מכ"ם באמת יכול לעקוב אחרי מספר רב של איומים בו זמנית. הרי לא מדובר במכ"ם אחד, אלא במערך המכמ"ים (לדעתי החל מארבעה ויותר). כלומר השאלה שלי היא, האם הכוונה שכל אחלד מהמכמ"ים הבודדים יכול לעקוב אחרי מספר רב של איומים, או שכל מכ"ם יכול בעצם לעקוב רק אחרי מספר איומים מצומצם, ויכולת עקיבה אחרי מספר רב של איומים שעליה מדברים מתייחסת למערך המכמ"ים כולו (נגיד לצורך הדוגמא שבמערך יש ארבעה מכמ"ים וכל אחד מהם מסוגל לעקוב בו זמנית אחרי איום אחד, אז אומרים על המערכת כולה שהיא מסוגלת לעקוב אחרי 4 מטרות בו-זמנית).

ציטוט:

אם במשגר טעונים למשל, 3 מיירטים, ניתן לשגר את כל השלושה במקביל לאותו סקטור או לסקטורים אחרים.

מה הטעם לשגר בו זמנית שלושה מיירטים באותו סקטור?

ציטוט:

במערכת של IBD יש חפיפה בין איזורי הכיסוי וגם שם (במרבית המקרים) האיום הכפול לא יעבוד.

אני לא יודע מה זה IBD, אבל החפיפה לא תעזור, לדעתי, כיוון שפיצוץ הראשון יצור הפרעות בעבודת מכ"ם עקב חסימת שדה הראייה שלו ויצירת מספר רב של רסיסים שעפים לכל כיוון במהירויות שונות.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

זה לא ארבעה מכ"מים - זה מכ"ם אחד עם כמה אנטנות.
כן - הוא יכול לעקוב אחרי הרבה איומים במקביל.
לא - התפוצצות הרימון/איום הראשון לא מפריעה למעקב אחרי השני. זה לא חוסם את "שדה הראיה" המכ"מי.

Pashut Shiryoner
לא פחות ולא יותר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Pashut Shiryoner זה לא ארבעה מכ"מים - זה מכ"ם אחד עם כמה אנטנות.

כן, לזה התכוונתי.

ציטוט:

כן - הוא יכול לעקוב אחרי הרבה איומים במקביל.

למיטב דעתי מכמ"ים של מטוסי קרב מודרניים יכולים לעקוב אחרי עשרות של מטרות. אבל מדובר במערכות מאוד משוכללות ויקרות. לכן הייתה מצפה שמכ"ם של מערכת הגנה אקטיבית יהיה פשוט הרבה יותר, ובין השאר גם יוכל לעקוב על מספר קטן של מטרות\איומים בו זמנית. אבל אני מודה שאני מבין מעט מאוד בנושא.

ציטוט:

לא - התפוצצות הרימון/איום הראשון לא מפריעה למעקב אחרי השני. זה לא חוסם את "שדה הראיה" המכ"מי.

מעניין למה לא. לרסיסים ושרידים יש הרי שח"ם גדול מאפס, כך שהם אמורים להחזיר את הגלים האלקטרו-מגנטיים למכ"ם. וכמה שהמרחק בין עצם למכ"ם יהיה קטן יותר, כך גם השח"ם יהיה גדול יותר (ביחס של שורש רביעי).

ועוד שאלה ברשותך - האם המכמ"ים במערכות הגנה אקטיביות הם מסוג ESA?

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Centurion אני מודה שאני מבין מעט מאוד בנושא.

אתה מבין מעט מאד בנושא אך מדבר עם אדם שמבין הרבה מאד בנושא, אולי אפילו המומחה מספר אחת בעולם למערכות הגנה אקטיביות לרק"ם. אנא התייחס בהתאם.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

להגיד את האמת - אני לא מבין מה הבעייה. אני לא מתחצף - רק שואל שאלות ומביא דעה אישית. עם השאלות שלי לא ראויות להתיחסות - אנא לא להתיחס אליהן.

דרך אגב, אני דיברתי בפורומים הרוסיים עם מומחים לענייני צבא בעלי שם לאומי ועולמי, אנשים בעלי דרגות גבוהות, עורכים וכתבים של עיתונים מרכזיים. משום מה אף פעם לא דעגו לציין בפני שאני מדבר עם מומחה מס' 1, או עם טייס וכן הלאה, כמו שדואגים לעשות את זה כאן.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

לא באתי אליך בטענות. רק רציתי להביא לידיעתך.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מצטער על העיכוב בתשובה...טיסה ארוכה...

כמובן שהשח"ם של החלקיקים גדול מ-0 ולכן הם יזוהו ע"י המכ"ם. היות והמכ"ם של מערכות הגנה אקטיביות אמור לזהות את האיום, להחליט אם הוא אכן איום, להחליט האם הוא יפגע בכלי ורק אז להפעיל את אמצעי הנגד, הוא יתייחס לחלקיקים המתפזרים מפיצוץ כלא רלוונטיים.

רבים מאד ציפו (ועדיין מצפים...) שהמכ"ם לרק"ם יהיה כדבריך "פשוט הרבה יותר" מהמכ"ם האווירי...
בפועל - זה ממש לא כך - המכ"ם לרק"ם מורכב ומתוחכם מאד.

Pashut Shiryoner
לא פחות ולא יותר

אני רק שאלה...

האם אפשר/ האם ישנה היכולת, שהמכ"ם גם יאכן את מקום השיגור?

למיטב ידיעתי אם הטיל נע בקו ישר, אז כן זה אפשרי. אם הוא לא נע בקו ישר, אז יש צורך שהמכ"מ ידע לזהות את מקום השיגור של הטיל לאורך כל הדרך שלו, ואינני יודע אם המכ"מ של "מעיל רוח" עושה זאת.
בלי קשר למכ"מ, ישנם גם אמצעים קיימים שנועדו לגלות את מקור השיגור של טילים, אך יש להם כמובן מגבלות ולפיכך אני לא חושב שיש לדון עליהם כאן...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

המכ"מ, ליתר דיוק המערכת יודעת לעשות הרבה יותר ממה שמפורסם, ונשאיר לסיבוב הבא לכוחות של האויב ללמוד על בשרם מה קורה אחרי ירי נ"ט.

בנוגע לפיצוץ משהוא לפני המטען הראשי אין כל בעייה, המטען הראשי מוגן בפני הפיצוץ של המטען הקידמי בטנדם.( לפחות כך פותח הטנדם בארץ).
ה"חץ" הנשלח לפני הרקטה גורם להפעלה של המיגון , הפרש של 0.4 שניות מהווה מרחק של 40 עד 60 מטר ( לפי ויקיפדיה מהירות הרקטה כ 150 מטר/שנייה) מכאן שבהפעלת המיגון ( טווח 20 מטר) הטיל עדיין מחוץ לטווח ההרס והוא נכנס למעטפת כשהיא ריקה.

כל הטווח היעיל הוא 200 מטר לפי הפירסום וז מה עווח ההריגה 100 מטר נטו .( לפחות 70 מטר ראשונים טווח ביטחון לדריכה) את זה אני בכלל לא מבין. אני מאמין שהטווח היעיל הרבה יותר גדול.

רשום שלמערכות הההגנה האקטיביות לוקח בין 0.4-0.2 שניות ליירט את האיום שני כלומר ב0.4 המערכת כבר תיירט את האיום וגם 0.2 הוא לא בהכרח המספר הנכון מכיוון שהוא הקו התחתון,ההפרש צריך להיות נמוך מ0.2 שניות כדי להבטיח שכל מערכות ההגנה האקטיביות יעקפו,כך שאתה צריך את המספר ולחתוך אותו 2 לפחות ורק אז לחשוב עם הרקטה בטוחה מההדף והרסיסים.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Lion_of_Zion רשום שלמערכות הההגנה האקטיביות לוקח בין 0.4-0.2 שניות ליירט את האיום שני כלומר ב0.4 המערכת כבר תיירט את האיום וגם 0.2 הוא לא בהכרח המספר הנכון מכיוון שהוא הקו התחתון,ההפרש צריך להיות נמוך מ0.2 שניות כדי להבטיח שכל מערכות ההגנה האקטיביות יעקפו,כך שאתה צריך את המספר ולחתוך אותו 2 לפחות ורק אז לחשוב עם הרקטה בטוחה מההדף והרסיסים.

אולי שעל הטנק יותקנו מספר מערכות חופפות?

א. מפרסומים שזכורים לי (לא דווקא מקצועיים) המערכות הנ"ל מסוגלות להתמודד עם כמה איומים במקביל. כלומר, לכאורה, להתמודד גם עם רקטה שנייה שמגיע בדיוק מאותו נקודה...

ב. הרי דרך פשוטה להתמודד עם הבעייה: ירי במקביל של שני מטענים בהפרש 0.2 שניות...

על כך יש גם לציין שגם אם כדאי לפתח מערכת כזו (שלא אתפלא אם מדובר בשינויים די קטנים במערכת, ברמת התוכנה)- עד שטילי נ"ט כאלו יהיו רלונטיים בזירה יש קצת זמן...

א. היות ומערכות הגנה אקטיבית אמורות להיות מורכבות רק על חלק קטן מהפלטפורמות בשדה הקרב, והיות וגם כך חלק מרימוני הנ"ט לא נורים נגד פלטפורמות אלא נגד ביצורים, קירות, חי"ר וכו'- איני בטוח שכוח חי"ר רגלי יעדיף לצאת עם 10 מטולים חודרי-הגנה-ריאקטיבית ולא עם 15 (נניח) מטולים רגילים;.
ב. אולי עדיף פשוט לתכנן מרנ"ט עם אפשרות לחיבור מטול זהה במקביל+ שרשור של פקודת השיגור בהשהייה מתאימה- כך שמול טנק עם הגנה אקטיבית המפעיל מחבר 2 מטולים תוך כמה שניות, ומקבל כלי נגד הגנה אקטיבית?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור א. היות ומערכות הגנה אקטיבית אמורות להיות מורכבות רק על חלק קטן מהפלטפורמות בשדה הקרב,

זה המצב בינתיים, אבל המגמה בעתיד תהיה למגן במערכות הגנה אקטיביות את כל הכלים שקיים נגדם איום של רימוני\טילי נ"ט. אני חושב שעצלינו התקבלה החלטה לצייד במערכות הגנה אקטיביות גם את הטנקים וגם את הנגמש"ים.

ציטוט:

והיות וגם כך חלק מרימוני הנ"ט לא נורים נגד פלטפורמות אלא נגד ביצורים, קירות, חי"ר וכו'- איני בטוח שכוח חי"ר רגלי יעדיף לצאת עם 10 מטולים חודרי-הגנה-ריאקטיבית ולא עם 15 (נניח) מטולים רגילים;

זה מה שקורה בפועל עצלינו, אבל לרוסים יש סוגי חימוש נפרדים בשביל מטולי רימונים: נ"ט, נ"א, נגד ביצורים ומבנים. אם, נגיד לצורך הדוגמא, במחלקת חיר היו 3 מרנט"ים, 2 מטולי רימונים נ"א ומטול רימונים אחד נגד ביצורים, אז RPG-30 יחליף (אולי) רק את המרנט"ים.

ציטוט:

ב. אולי עדיף פשוט לתכנן מרנ"ט עם אפשרות לחיבור מטול זהה במקביל+ שרשור של פקודת השיגור בהשהייה מתאימה- כך שמול טנק עם הגנה אקטיבית המפעיל מחבר 2 מטולים תוך כמה שניות, ומקבל כלי נגד הגנה אקטיבית?

אני רואה כאן שתי בעיות: משקל וביזבוז של חצי מרימוני נ"ט (שהם הרבה יותר יקרים יחסית לרימון דמה).

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

1. אני לא מבין את השימוש במונח מרנ"ט ו-RPG באותו משפט נראה לי שהמונח RPG-30 יהיה מספיק.

2. אני לא חושב שהירי של הטיל והכדור נעשים בזמנים שונים, לדעתי הירי נעשה בו זמנית משני הקנים. וההפרש בין זמני הפגיעה של שני הכדורים במטרה הוא פועל יוצא של מהירויות שונות. בטווח קצר ההבדל יהיה 0.2 שנ. ואילו בטווח ארוך ההבדל יהיה 0.4 שנ. לדעתי מהירות הרקטה היא בין 150-200 מ/ש. ומהירות הכדור הוא בין 300 -225 מ/ש.

3. הרעיון של "הצפת" הסנסור/מכ"מ במספר רב של איומים בו זמנית מוכר בעיקר בח"א, והפתרון הוא ביכולתו של המכ"מ לסנן את הטיל מכל שאר הפתיונות ולאפשר למערכת הירוט להשמיד אותו.

4. הרעיון של ה-RPG-30 צריך להבהיר לנו שאי אפשר לסמוך על פתרון אחד וצריך מספר פתרונות שיעבדו ביחד כנגד רקטות/טילי נ"ט.

1. רצוי שהצוות יהיה מאומן דיו וידע מה לעשות בתקיפת טילי נ"ט.

2. צריך לשפר את מיסוך העשן שיהיה יעיל לטווח רחוק יותר אולי ע"י מטולי 40 מ"מ של MATEL STORM .

3. צריך הגנה אקטיבית וריאקטיבית חכמה.

4. דרך נוספת היא כמובן לפגוע בציידי הטנקים עצמם וזאת ע"י הוצאת הטנקים משטחים בנויים והפעלת נמ"רים במקומם. נמ"רים שמותקנים בם מספר עמדות רפא"ל ומפעילים מגוון רחב של מקלעים החל ב-5.56 ועד ל-40 מ"מ, יוכלו לפגוע בציידי הטנקים ולהקטין את היקף הבעיה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 1. אני לא מבין את השימוש במונח מרנ"ט ו-RPG באותו משפט נראה לי שהמונח RPG-30 יהיה מספיק.

מרנ"ט הוא סוג אמל"ח, RPG-30 הוא שם (ציון) האמל"ח.

ציטוט:

אני לא חושב שהירי של הטיל והכדור נעשים בזמנים שונים, לדעתי הירי נעשה בו זמנית משני הקנים. וההפרש בין זמני הפגיעה של שני הכדורים במטרה הוא פועל יוצא של מהירויות שונות. בטווח קצר ההבדל יהיה 0.2 שנ. ואילו בטווח ארוך ההבדל יהיה 0.4 שנ. לדעתי מהירות הרקטה היא בין 150-200 מ/ש. ומהירות הכדור הוא בין 300 -225 מ/ש.

תירגום של הודעה רשמית לעיתונות מכאו: http://www.arms-expo.ru/site.xp/049...3050053053.html

(...) לכן, לאחר רכישת מטרה ולחיצה על ההדק, מטרת דמה [כלמר רימון דמה] ו-PG-30 נרים בעיכוב קטן מאוד. לאחר שמערכת הגנה אקטיבית גילתה את מטרת דמה והופעלה על ידיה, היא, בגלל האינרטיות שלה, לא מסוגלת להתמודד מול אמצעי התקפה העיקרי [כלומר רימון נ"ט] - PG-30, אשר נע לעבר המטרה באותו מסלול עם עיכוב קטן מאוד. (...)

אני מכווה שזה עונה על השאלה שלך.

ציטוט:

הרעיון של "הצפת" הסנסור/מכ"מ במספר רב של איומים בו זמנית מוכר בעיקר בח"א, והפתרון הוא ביכולתו של המכ"מ לסנן את הטיל מכל שאר הפתיונות ולאפשר למערכת הירוט להשמיד אותו.

א. אתה מדבר על מכ"ם של מטוס קרב או מערכת נ"מ, שהוא הרבה יותר משוכלל, גדול ויקר מהמכ"ם של מערכת הגנה אקטיבית;
ב. אחד הדרכים להקשות על מערכות הגנה נגד טילים בליסטיים ביניבשתיים זה להשתמש במטרות דמה מרובות יחד עם רשק"ים. כלומר, לפחות במקרה של הגנה נגד טילים, זהו פתרון קיים במציאות שעובד.

ציטוט:

הרעיון של ה-RPG-30 צריך להבהיר לנו שאי אפשר לסמוך על פתרון אחד וצריך מספר פתרונות שיעבדו ביחד כנגד רקטות/טילי נ"ט.

נכון.

ציטוט:

רצוי שהצוות יהיה מאומן דיו וידע מה לעשות בתקיפת טילי נ"ט.

וזה נכון גם בלי קשר ל-RPG-30.

ציטוט:

דרך נוספת היא כמובן לפגוע בציידי הטנקים עצמם וזאת ע"י הוצאת הטנקים משטחים בנויים והפעלת נמ"רים במקומם. נמ"רים שמותקנים בם מספר עמדות רפא"ל ומפעילים מגוון רחב של מקלעים החל ב-5.56 ועד ל-40 מ"מ, יוכלו לפגוע בציידי הטנקים ולהקטין את היקף הבעיה.

השימוש במרנט"ים לא נעשה אך ורק בשטח בנוי.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

מרנ"ט - מטול רקטה נגד טנקי.
RPG - Rocket Proppeled Granade

שניהם אותו דבר.
זה כמו המ"פ מפקד הפלוגה.

RPG is a transliteration of РПГ, the Russian abbreviation of ручной противотанковый гранатомёт (transliterated as "ruchnoy protivotankoviy granatomyot"), which translates to the English phrase "hand-held anti-tank grenade launcher." Thus rocket-propelled grenade is a backronym.

http://en.wikipedia.org/wiki/RPG_7

RPG זה לא המערכת/משגר ו PG זו הרקטה עצמה?...
שהרי אם כבר מדייקים אז עד הסוף, לא?

...

http://www.defensenews.com/story.ph...566&c=EUR&s=LAN
בכתבה כתוב שהמערכת עומדת להכנס לשימוש בצבא הרוסי.

גם יש שם טעות מביכה רשום שהחיזבאללה הצליח לחדור בעזרת RPG-29 טנקי M1 ישראלים.

1)מאחר שהרקטה הקטנה יותר איננה מהווה איום על הרק"מ אלה נועדה להחליף את הרש"ק המשני שהיה לדור הקודם של של רקטות הRPG ולפעיל את מערכת ההגנה האקטיבית,אם וכאשר תיפול רקטה כזאת לידיים ישראליות אי אפשר לתכנת את מערכת ההגנה האקטיבית להתעלם מחתימת המכ"ם של הרקטה הקטנה ובכך לבטל את המענה שהמערכת הזאת מציעה?
2)אני מבין שהמערכת לא מציעה פיתרון למערכות עם מיירטים מרובים שמסוגלים ליירט כמה איומים מאותו הכיוון באותו הזמן באמת,כמו "חץ דורבן" למשל?
3)עם מדברים על מהירויות כל כך גבוהות פחות 200 מאיות השנייה )האם מסך הרסיסים וההדף האדיר ש"מעיל רוח" יוצרת בשילוב עם ההדף והרסיסים שיגרמו כתוצאה מיזימת הרקטה הראשונה לא יספיקו כדי לפגוע משמעותית ברקטה השנייה?עד כמה שידוע אפילו פגיעה בזווית הפגיעה או מהירות הפגיעה יכולה להשפיע משמעותית על נתוני החדירה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Lion_of_Zion 1)מאחר שהרקטה הקטנה יותר איננה מהווה איום על הרק"מ אלה נועדה להחליף את הרש"ק המשני שהיה לדור הקודם של של רקטות הRPG ולפעיל את מערכת ההגנה האקטיבית,אם וכאשר תיפול רקטה כזאת לידיים ישראליות אי אפשר לתכנת את מערכת ההגנה האקטיבית להתעלם מחתימת המכ"ם של הרקטה הקטנה ובכך לבטל את המענה שהמערכת הזאת מציעה? 2)אני מבין שהמערכת לא מציעה פיתרון למערכות עם מיירטים מרובים שמסוגלים ליירט כמה איומים מאותו הכיוון באותו הזמן באמת,כמו "חץ דורבן" למשל? 3)עם מדברים על מהירויות כל כך גבוהות פחות 200 מאיות השנייה )האם מסך הרסיסים וההדף האדיר ש"מעיל רוח" יוצרת בשילוב עם ההדף והרסיסים שיגרמו כתוצאה מיזימת הרקטה הראשונה לא יספיקו כדי לפגוע משמעותית ברקטה השנייה?עד כמה שידוע אפילו פגיעה בזווית הפגיעה או מהירות הפגיעה יכולה להשפיע משמעותית על נתוני החדירה.

כדי להפעיל את המיגון מספיק לשגר "מוט אנרטי" והוא לא יוצר רסיסים ולא כלום. תצמיד לו סמן לייזר בתדר מתאים של ילדים וקיבלת גם הדמייה של טיל מונחה.
אם יודעים איך פועל המיגון קל מאד לתת מענה כדי לעקוף אותו.

הרקטה הקטנה נורת קודם פוגעת בהגנה הריאקטיבית(וכך מחליפה את הרש"ק המשני שאכן לא קיים ברקטה העיקרית)או מפעיל את ההגנה האקטיבית(ופה החידוש הרציני),חוץ מזה ממש קשה לי להאמין שרקטה בקוטר קטן כל כך תהווה איום על טנק מודרני או אפילו רק"ם במשקל בינוני.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

שים לב לצילומי התחמןשת יש שני סוגי רקטות בצילומים נאלה אני חושב שיש חימוש נוסף , אחד רקטה קצרה נגד ביצורים, לדעתי חודר ביצורים עם השהייה. והארוכה יותר הוא טנדם רגיל של RPG29 . יורים קלע/מוט אינרטי להפעלת המיגון האקטיבי והשאר זה טנדם עם רש"ק עיקרי 105 מ"מ שמטפל במיגון הריאקטיבי.

כמובן שכל הדיון הוא תאורטי על בסיס נתומים קטן מאד , הרב זה השערות של רובנו.

זו בעצם רקטה מאוד דומה ל-PG-29...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי efekt זו בעצם רקטה מאוד דומה ל-PG-29...

כמו שהבנתי המרנ״ט הזה יעיל לטווח של עד 200 מטר מה שאומר שהחייל שיורה
צריך להצליח להגיע למרחק של 200 מטר מהטנק...
להתמודד עם איום כזה לא אמורה להיות בעיה מבחינה טקטית , לא מדובר פה על צוותים
שפרוסים בשטח ופוגעים בטנק ממרחק של 3 או 4 ק״מ .*

בלוחמה עירונית זה יכול להיות פשוט יותר להגיע למרחק כזה מהטנק.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי MK82 כמו שהבנתי המרנ״ט הזה יעיל לטווח של עד 200 מטר מה שאומר שהחייל שיורה צריך להצליח להגיע למרחק של 200 מטר מהטנק... להתמודד עם איום כזה לא אמורה להיות בעיה מבחינה טקטית , לא מדובר פה על צוותים שפרוסים בשטח ופוגעים בטנק ממרחק של 3 או 4 ק״מ .*

אבל ביום כיפור ובלבנון הראשונה דפקו לנו טנקים מטווח הרבה יותר קצר.
המערכת המדוברת היא יחסית פרימיטיבית = בלי הנחייה וטווח כלום. במידה ומיישמים את העיקרון בטילים המונחים שם תהייה בעייה רצינית עם המיגון.

אל תשכח ששיריון עולה על מוצבים/ביצורים שטח בנוי מעבר הכרחי ועוד ושם הוא יכול לחטוף מטווח 0 גם מטילים פשוטים כאלה כמו RPG.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי gutman76 אבל ביום כיפור ובלבנון הראשונה דפקו לנו טנקים מטווח הרבה יותר קצר. המערכת המדוברת היא יחסית פרימיטיבית = בלי הנחייה וטווח כלום. במידה ומיישמים את העיקרון בטילים המונחים שם תהייה בעייה רצינית עם המיגון. אל תשכח ששיריון עולה על מוצבים/ביצורים שטח בנוי מעבר הכרחי ועוד ושם הוא יכול לחטוף מטווח 0 גם מטילים פשוטים כאלה כמו RPG.

נכון שבלבנון 1 וב- 73 הצליחו לפגוע בטנקים אבל לא באמת הצליחו לשנות את מהלך הקרבות.
מה שקרה 2006 זה שחיזבללה ממש הצליח לעצור את ההתקדמות של כמה הסתערויות
בעזרת טילי נ״ט שנורו מטווחים שמעבר ליכולת של החי״ר להגיב.

כרגע המצב הוא שמערכת ההגנה האקטיבית תגן על הכלים מאיום מטווח רחוק והחי״ר יגן מטווחים קצרים. אני כמובן מתייחס ללש״ב.
בכלל בתרחיש של לחימה בתוך עזה אין ממש הבדל בין לוחם שמחזיק מרנ״ט, לאחד ששם על
גופו 20 ק״ג חומר נפץ ורץ לכוון הטנק

ציטוט:

במקור נכתב על ידי MK82 נכון שבלבנון 1 וב- 73 הצליחו לפגוע בטנקים אבל לא באמת הצליחו לשנות את מהלך הקרבות. מה שקרה 2006 זה שחיזבללה ממש הצליח לעצור את ההתקדמות של כמה הסתערויות בעזרת טילי נ״ט שנורו מטווחים שמעבר ליכולת של החי״ר להגיב. כרגע המצב הוא שמערכת ההגנה האקטיבית תגן על הכלים מאיום מטווח רחוק והחי״ר יגן מטווחים קצרים. אני כמובן מתייחס ללש״ב. בכלל בתרחיש של לחימה בתוך עזה אין ממש הבדל בין לוחם שמחזיק מרנ״ט, לאחד ששם על גופו 20 ק״ג חומר נפץ ורץ לכוון הטנק

הלחימה חייבת להיות משולבת חיר שיריון ארטילריה וכו.

ובכלל לדעתי ההגנה הטובה ביותר בפני נ"ט טווח קצר זה השקעה במאמץ לגילוי משגרי נ"ט וזה בלי כל קשר למיגונים על השיריון.

אם אני לא טועה לטיל נ"מ הישראלי הפיתון יש יכולת להבחין בין נורים שמשחרר המטוס לבין המטוס עצמו, אם אפשר להתקין מערכת כזאת בטיל שאמור להיות קטן, קל ולשימוש חד פעמים אז למה אי אפשר להתקין על טנק כבר, גדול, יקר כך שאחוזי העלות ביחס לטנק לא יהיו גדולים אך כן יתרמו משמעותית לשרידותו?

וכן אני מודע לכך שטיל הפיתון הוא בעל הנחיה תת אדומה ששונה בעליל ממכם, אך ראו טיעונים למעלה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hthr אם אני לא טועה לטיל נ"מ הישראלי הפיתון יש יכולת להבחין בין נורים שמשחרר המטוס לבין המטוס עצמו, אם אפשר להתקין מערכת כזאת בטיל שאמור להיות קטן, קל ולשימוש חד פעמים אז למה אי אפשר להתקין על טנק כבר, גדול, יקר כך שאחוזי העלות ביחס לטנק לא יהיו גדולים אך כן יתרמו משמעותית לשרידותו?

ומה זה יתן?

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

יאפשר להבדיל ביו איומים אמיתיים ודמאים.
לדעתי הלא-מקצועית:
1. יש קושי טכני ליצור מערכת שתכסה חצי-דור ברזולוציה שתאפשר אבחנה בין טיל/רקטה נ"ט ודמאי, מטווח של יותר מעשרות מ', ובהשהיה של חלקי שניות.
2. מערכת כזו גם תהיה יקרה למדי
3. התועלת המבצעית אינה גדולה-אפשר די בקלות* לשגר 2 רש"קים אמיתיים נפרדים כמעט-בו-זמנית על אות מטרה.

כלומר- עדיף מלכתחילה לפתח מערכת יירוט היודעת ליירט 2 מטרות כמעט-בו-זמנית.

*או לחבר פיזית 3 משגרים, או פשוט "חמיד ויאסר, על הטנק שמתקרב לעץ, לפקודתי 3-2-1 שגאאר!"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור יאפשר להבדיל ביו איומים אמיתיים ודמאים.

ישנן, להבנתי, שתי שיטות עיקריות להבדיל בין מטרת אמת לדמה בטילים נגד כלי טייס בעלי הנחיית א"א. השיטה הראשונה מצריכה חיישנים הפועלים בכמה תדרים, לפעמים כולל גם אולטרה-סגול, על מנת להבדיל בין מטוס לנור (הדוגמה לשימושים: "סטינגר", R-73, AIM-9M)*. השיטה השניה מצריכה רב"ת הדמייתי ("פיתון-5", AIM-9X). בשני המקרים ההבחנה היא בין כלי טייס לנור או אמצעי הטעיה.

מצד שני כאן צריך להבדיל בין רקטה גדולה לרקטה קטנה. השיטה הראשונה לא מתאימה כאן, כי המנוע הרקטי כבר לא פועל, ומכל מקום, אם נעשה שימוש באותו סוג של חומר הודף, גם סוגי הקרינה יהיו זהים, להבנתי. השיטה השניה תצריך רמת עיבוד תמונה אחרת לגמרי, שהרי צריך להבדיל לא בין כלי טייס גדול לנור קטן אלא בין רקטה לרקטה קצת יותר קטנה.

זה כמובן אם נתעלם מהעובדה שבשדה הקרב יכולים להיות מקורות קרינת א"א מרובים מה שיקשה על הגילוי, ובנוסף לגילוי מטרה צריך גם לחשב את הפרמטרים של התנועה שלה (האם היא מסכנת את הכלי המוגן, מתי צריך להפעיל את אמצעי הנגד).

ציטוט:

לדעתי הלא-מקצועית: 1. יש קושי טכני ליצור מערכת שתכסה חצי-דור ברזולוציה שתאפשר אבחנה בין טיל/רקטה נ"ט ודמאי, מטווח של יותר מעשרות מ', ובהשהיה של חלקי שניות. 2. מערכת כזו גם תהיה יקרה למדי 3. התועלת המבצעית אינה גדולה-אפשר די בקלות* לשגר 2 רש"קים אמיתיים נפרדים כמעט-בו-זמנית על אות מטרה.

מסכים.

ציטוט:

כלומר- עדיף מלכתחילה לפתח מערכת יירוט היודעת ליירט 2 מטרות כמעט-בו-זמנית.

אם אתה מדבר על יירוט באותו סקטור, אז יש כאן את הבעיה ש-RPG-30 שואף לנצל - "זמן התאוששות" בין הפעלה להפעלה. להבנתי זה נובע מההפרעות שיוצר יירוט למערכת מכ"ם. אני מניח שהמכ"ם פועל בשיטת פולס-דופלר, כלומר מחפש תדר מסויים של עצם המתקרב אל האובייקט המוגן במהירות מסויימת ובזווית רדיאלית מסויימת (קטנה מאוד עד אפסית), ובאותו הזמן גם מודד את המרחק (העיכוב בין שליחת הפולס להחזרתו). תנועה כאוטית של רסיסים ושרידים לאחר היירוט הראשון תיצור קשת רחבה של תדרים שונים ומשונים בקרבת האובייקט המוגן, חלקם גם בתדר המסויים הנ"ל. המיסוך הזה יקשה על הגילוי של הרקטה השניה.

---
* להבנתי, בחיישנים לא הדמייתיים מתקדמים יש ניסיון גם כן ליצור סוג של הדמייה באמצעות בניית מודל מתמטי של המטרה. הדבר מאפשר לפגוע לא במנוע אלא בתא הטייס, למרות שהרב"ת הוא לא הדמייתי אלא חיישן סורק.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

אפילו אם הכלי הנ"ל פועל כנידרש ומצליח "לרמות" את מערכת ההגנה האקטיבית
הפיתרון הטכני הרוסי פותר דפ"א ספציפית מאד ומאד לא רלוונטית
לחימה משוריינת מטווח אפס בשטח עירוני מצב שמביחנה טקטית יש להמנע ממנו
רק גנרלים רוסים שיכורים ומושחתים שולחים טורי שיריון ללא גיבוי ארטילריה וחי"ר ללב גרוזני
ואכן בסיטואציה כזו אפילו הגנה אקטיבית לא היתה עוזרת לרוסים מול הרפ"ג 30
כוחות שיריון בנויים לפעולה במרחבים פתוחים שם החיישנים שלהם מזהים מטרות אדם בטווחים מרשימים למדיי
יכולת נ"א של טנק עד 5 ק"מ
יכולת נ"ט של רפ"ג 30 400 מטר במצב אופטימלי
אזוריים עירוניים יש לכתר ולהשמיד מהאוויר/ ארטילריה ואז לשלוח את הח"יר
עד שלא יהיה טיל קורונט שפועל על אותו עיקרון (אני לא חושב שזה בציע הנדסית וכלכלית כרגע ) אנחנו בסדר

אני יושב במחשבים של האוניברסיטה כל היום.

מרנ"ט זהו נשק הגנתי ברמת כיתה, ולפעמים אך אישי, הנועד לשימוש בקרב הגנה, מול שריון עויין. המתארים הטיפוסיים בהם יעשה שימוש במרנ"ט הם: מארב נ"ט, הגנת מוצב, לש"ב וכד'. המרנ"ט לא נועד ללחימה יזומה מול שריון, אלא בתור אמצעי הגנה (אפשר להגיד: עצמית) אחרון, זול, אמוני ופשוט להפעלה בדרגים הנמוכים של חי"ר. בשום פנים ואופן המרנ"ט לא נועד לשמש בתור אמצעי נ"ט עיקרי של כוחות היבשה ולא נועד לשמש בהתקפה.

בשימוש מודרני לרוב השימוש הוא בכלל לא נגד טנקים אלא נגד שריון אלא נגד אוייב מבוצר.

אם אתה רוצה לדבר על הטקטיקה בצ'צ'ניה אני מציע שתפתח אשכול חדש ותנהל את הדיון שם, במקום להסיט את האשכול הזה.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

רוב הכלים במשפחת הרפ"ג הם רב משימתיים ובזמ"א אכן משמשים יותר להשמדת ביצורים ורכב "רך"
הבן משפחה הספציפי הנ"ל של משפחת הרפ"ג בנוי במיוחד לצורך עימות עם טנק מערכה המתקדם ביותר (בעל מערכת הגנה אקטיבית)
ולכן הוא כלי יעודי (ויקר יחסית) להתמודדות עם שיריון גם עם אתה לא מוכן להודות בכך .

אחת התכונות שאני מעריץ בחימוש רוסי זה פשטות השימוש והאחזקה
זה לא מצדיק את הזילזול הנורא בחיי אדם של חיילים רוסים ע"י מפקדייהם בכל התקופות ובמיוחד אחרי נפילת בריה"מ

אני יושב במחשבים של האוניברסיטה כל היום.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי pack leader רוב הכלים במשפחת הרפ"ג הם רב משימתיים ובזמ"א אכן משמשים יותר להשמדת ביצורים ורכב "רך" הבן משפחה הספציפי הנ"ל של משפחת הרפ"ג בנוי במיוחד לצורך עימות עם טנק מערכה המתקדם ביותר (בעל מערכת הגנה אקטיבית)

להגיד לך את האמת, אנחנו לא במצב שאתה יכול לדרוש ממני להודות במשהו. במיוחד לאור העובדה שהפיתוח נועד בראוש ובראשונה לחו"ל, למדינות כמו סוריה, אשר נדרשות להתגונן במוצבים שלהם ובמערבים מול השריון והחי"ר הישראלי, המצוייד במערכות הגנה אקטיביות.

ציטוט:

ולכן הוא כלי יעודי (ויקר יחסית) להתמודדות עם שיריון גם עם אתה לא מוכן להודות בכך .

זהו מרנ"ט שהוסיפו לו קנה נוסף עם רקטה דמויית רקטת אימון ומנגנון ירי אחד לשניהם. בכמה, לדעתך, זה יעלה את המחיר של המרנ"ט?

ציטוט:

זה לא מזדיק את הזילזול הנורא בחיי אדם של חיילים רוסים ע"י מפקדייהם בכל התקופות ובמיוחד אחרי נפילת בריה"מ

אני אודה לך אם תוכל לעסוק ההפגנות הקסנופוביות באשכול אחר. האשכול הזה מתמקד במישור הטכנולוגי.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

לפני שאתה מאשים אנשים בקסנופוביה תטרח לברר עלייהם משהו
בן אדם לא יכול להיות קסנופובי כלפי עצמו סבי פיקד באפגניסטן ודודי נלחם בצצנייה
אז אפשר להרגיע אם הביטויים הלא מכובדים

אני יושב במחשבים של האוניברסיטה כל היום.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי pack leader עד שלא יהיה טיל קורונט שפועל על אותו עיקרון (אני לא חושב שזה בציע הנדסית וכלכלית כרגע ) אנחנו בסדר

Kornet-EM, כרגע להבנתי רק להתקנה בכלי רכב, שולחת שני טילים בהפרש זמן קטן על אותה קרן.

ציטוט:

Similar to Kornet-E system the Kornet-EM system retains salvo firing capability with two missiles in one beam against one target to get over active protection systems.

מקור: http://kbptula.ru/eng/kbp/news/news015.htm