היה היה, לפני שנים רבות, נער בשם "שקוף". יום אחד, שקוף בא לבית הספר כהרגלו, והילך בין מסדרונות בית הספר. שקוף לא קלט מבט אחד בודד שיסתכל אליו. שקוף חזר הביתה והחליט לעשות מעשה אמיץ: שקוף החליט לחפש את החיים. שקוף ארז את חפציו, נפרד ממשפחתו- ויצא למסע למסע הקשה, חיפוש החיים.

הוא לא ידע לאין הוא הולך, הוא לא ידע מה יקרה, הוא רק ידע שכאשר ימצא את הקשת בענן, בסופה יהיה גמד החיים.

שקוף יצא לדרכו, עזב את העיר והגיע להרים. הלך והלך, ובכל מקום שממה. לפתע ראה עץ עירום, נטוש, שעליו ישב עורב זקן. שקוף המשיך לדרכו עד ששמע קול חלוש: "אסור לעבור בלי אישור, קרע!". שקוף התקרב לעורב, וראה שאבן רובצת לו על הלב. שקוף מיד שאל אותו מה קרה, והעורב ענה: "אני כבר 50 שנה על העץ, מחכה שמשהו יקרה, אבל כלום. אני רוצה לחזור למקום שבו אני יכול להנות, אבל אני מפחד מזה. אני לא יודע מה לעשות. אבל מה זה בכלל עניינך, קרע?".

שקוף חשב וחשב, ולפתע הבין. ההעורב לא מפחד שהמקום נהרס, או מפחד שלא יקבלו אותו שמה, העורב מפחד משינוי. שקוף העמיק עם עצמו וגילה שדבר זה קורה לכולם, כולם מפחדים משינוי. אבל שינוי הוא בעצם מה שמביא לצמיחה, ולהבנת דברים אחרים. הוא ידע שהוא צריך לשכנע את העורב בזה.

שקוף הוציא מהתיק שלו מרשמלו, והבעיר אש ליד. "תסתכל: אני אביא לך מרשמלו אחד. טעים נכון? אבל אתה תשאר עם הטעם הזה כל הזמן? או אולי אפשר להשתנות, ולגוון, ומזה יצא רק טוב". שקוף חימם את המרשמלו והגיש לעורב. "אז מה היה יותר טעים? בהתחלה שנשארת עם המרמשלו הבסיסי או שלקחת את הסיכון ושינית? ועכשיו בוא ניקח דוגמא עם החיים שלך. אתה בטח מפחד להשתנות כי אתה פוחד שלא תתרגל ולא תזהה את החיים שלך, אבל תנסה, זה יכול לצאת טוב. מה כבר יש להפסיד?".

העורב הקשיב לשקוף וחשב על הדברים שאמר. לבסוף העורב צעק: "אני חוזר! תודה... איך קוראים לך?". "שקוף" ענה שקוף. "שם משונה. בכל זאת, תודה! כאות הוקרה קבל את אישורי לעבור, תודה לך! קרע!". העורב עף רחוק, ושקוף המשיך בדרכו.

שקוף הילך וקיפץ, ושר לו שיר:

אם אתה עצוב-נפלת מאופניים

אז תחשוב קצת-בנתיים

מה קורה עוד מעט שאתה תחזור?

אמא תתטפל ואבא יעזור

ויהיה לך כיף-ויפנקו אותך

אז אל תחשוב רע-תחשוב על עצמך

כי בכל טוב יש רע-אבל גם בכל רע יש טוב

זה משפט חשוב שכדאי לכם לכתוב

כי כשכל דבר קורה-תמיד תחשוב-

בכל רע יש גם טוב

שקוף המשיך ולפתע ראה יצור מוזר. היצור בא אליו, חייך ואמר: "שלום". שקוף מיד התרחק, והיצור הקטן חזר אחורה. שקוף רצה להמשיך עד ששמע קול בכי חנוק. הסתכל אחורה, וראה את היצור הקטן בוכה. שקוף לא הבין מה קרה ובא להמשיך, עד שנזכר בבית הספר. הוא נזכר שאף אחד לא התייחס אליי, והוא התחיל שוב להרגיש את התחושה של אני "לא שווה".

שקוף הסתובב ורץ אל היצור ומיד אמר לו: "שלום גם לך. אני פשוט...פשוט... חשבתי ש... לא משנה. רוצה לשחק?". היצור הנהן בראשו בשמחה והשניים שיחקו כמעט כל היום. ששקוף אמר "שלום" ליצור, הבין איזו הרגשה טובה גרם ליצור הקטן. שקוף הבין שהוא עזר למישהו, ושעכשיו מישהו חושב עליו כגיבור. הוא התחיל לחשוב "אני שווה".

שקוף המשיך במסע, ופתאום ראה את הקשת בענן. טיפס עליה והחליק עד שראה גמד קטן. שקוף מיד ביקש מהגמד: "תן לי את משקה החיים בבקשה". הגמד העביר לו משקה, ושקוף שתה בשמחה.

שקוף רץ מיד הביתה, עבר דרך היצור וקרא לו לשלום, עבר את הדרכים הקשות, שברגע ששר את השיר נראו לו סתם עוד אתגר בחיים, הגיע לבסוף הביתה.

יום אחר כך הילך בבית הספר, והחל לדבר עם אנשים, אנשים הסתכלו עליו. שקוף התחיל להצליח בחיים. שקוף נהייה הגיבור של העיר, והחליט לשנות את שמו ל"נראה".

נראה החל להזכר איך כל כך הצליח, ונזכר בגמד עם המשקה. הוא חשב שיהיה נחמד שיהיה עוד ממשקה זה, לחלק לעוד שקופים בעולם.

נראה יצא למסע שוב, רק שהפעם לא פחד, הוא האמין בעצמו. עבר את הסופות בכיף, עצר לשחק עם היצור, המשיך ודילג על הקשת, עד שהגיע לגמד. ביקש מהגמד: "הבא את המשקה בבקשה". הגמד אמר:"במקום שכל פעם תבוא לקחת משקה, אני אראה לך איך מייצרים את המשקה, בסדר?". הגמד הוביל את נראה קדימה, ועצרו ליד מעיין. הגמד לקח בקבוק ומילא אותו במים ונתן לנראה. "מים הופכים אנשים לנראים? אבל שתיתי הרבה מים בחיים, ולא הפכתי לנראה!". הגמד מיד השיב:"זה לא המים. זה אתה. שהיית שקוף, אתה חשבת שאתה שקוף. שקיבלת את ה'משקה', התחלת להאמין שאתה נראה. שמאמינים שאתה נראה, אתה באמת נראה. אם אתה תאמין בדברים ותנסה באמת שיקרו, הם יקרו, הכל תלוי בך, ולא באיזה משקה מטופש. עכשיו חזור הביתה, והסבר את זה לבני אדם. אני סומך עלייך".

נראה עבר את הדרכים, והגיע לעיר. הוא הכין מדבקות שכתוב עליהם: "אם אתה לא קיים מבפנים, אתה לא קיים מבחוץ. אתה חייב להיות קיים בעצמך כדי להיות קיים בעולם".

נראה החל להדביק את המדבקות ברחבי העולם, וכך כעבור זמן מה, אנשים החלו להבין את זה. אנשים נהיו חשובים, והעולם נראה טוב יותר.

נראה הבין שהוא יכול להשפיע על העולם להיות עולם טוב יותר, והכין מדבקות: "אם קרה משהו רע, תנסה לחשוב על הצד הטוב. תראה איך החיים משתפרים", "אם אתה מפחד להשתנות, תדמיין אותך כשקורה לך השינוי, ואז תבין כמה זה טוב" והכין "כמו שהיית רוצה שיתייחסו אלייך, ככה תהיה אל האחר. תראה איך העולם טוב יותר". לאחר מדבקות אלו, העולם השתפר ונהייה עולם טוב בהרבה.



נראה שינה את העולם, רק דרך הבנת העולם.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כוח אמונה באמת מחולל פלאים ואני מקווה שכל אחד שקרא ויקרא את הסיפור שלך יספוג את המסרים .
אז כמו שאמרתי - סיפור מקסים, אתה כתבת אותו אני משערת, נכון ?
אז ישר כוח והמשך להעלות לנו עוד יצירות מופלאות !

"Beauty is in the eye of the beholder..."