היי חבר'ה,
אני מלש"ב שנמצא כרגע לפני הגיוס ויש לי דילמה לא פשוטה שאני צריך להתמודד איתה ואני מקווה שתוכלו לעזור לי להגיע להחלטה נבונה. מכל מקום, הנה הסיפור שליי: אני מלש"ב (כמו שכבר אמרתי) עם נתוני איכות גבוהים (קב"א 56 ודפ"ר 90), פרופיל קרבי (82 אחרי שהעליתי אותו מ-64) ומוטיבציה רבה להתגייס ליחידה קרבית ולהיות לוחם בצבא. הבעיה היחידה שלי היא שאני בן יחיד וההורים שלי מתנגדים באופן גורף לחתום לי אישור גיוס ליחידות שדה. הם כן הסכימו באופן עקרוני לחתום לי על יחידות לוחמות אחרות כמו חובלים, צוללות וכד' אבל לצערי את גיבוש הצוללות אליו ניגשתי סיימתי אך לא עברתי. במהלך החודשים האחרונים אפילו הגשתי כמה ערעורים לחיל הים במטרה לקבל גיבוש חוזר אך כולם נענו בשלילה.

פרט למיונים לצוללות, במהלך השנה האחרונה לקחתי חלק פעיל במיונים לכמה מסלולים בחיל המודיעין ובשבועות האחרונים נודע לי שעברתי אותם בהצלחה והתקבלתי לאחד המסלולים שם. למרות שמדובר במסלול יוקרתי מאוד ומעניין אני עדיין מעדיף להעביר את השירות שלי בשטח ולא מול מחשב ולכן אני חושב לחתום וויתור ולנסות ללחוץ על ההורים שלי לחתום לי על יחידות שנתפשות בעיניהם כ"מסוכנות פחות". נכון לעכשיו היחידות שחשבתי עליהן ושעונות על הקריטריון הזה הן מוד"ש, נ"מ, תותחנים ומערך האב"כ בחיל ההנדסה. אישית ההעדפה שלי היא ללכת למוד"ש ולהגיע לאחד הצוותים הרגליים אבל אני אקבל בברכה כל אחת מהאופציות האחרות. מכל מקום, אחרי החפירה הארוכה הזאת הנה השאלות שלי:

1. יש במקרה עוד חילות/יחידות שנתפשות כ"מסוכנות פחות" מאשר חי"ר/שריון/הנדסה וכד'?
2. מה התאריך גיוס הקרוב של מוד"ש? (חיפשתי בכמה מקומות ולא הצלחתי למצוא תשובה לשאלה הזאת).
3. ברור לי שגם אם אני חותם ויתור על מודיעין אין שום ערובה לכך שההורים שלי יחתמו לי לקרבי. בעיקרון אני יותר עושה את זה בשביל להפעיל עליהם לחץ לחתום. הייתי רוצה לדעת מה אתם הייתם עושים במקומי.
4. איך אני יכול לשכנע את ההורים שלי לחתום לי? אם יש פה בנים יחידים נוספים שהצליחו לשכנע את ההורים שלהם לחתום להם אני אשמח לקבל מהם טיפים.

תודה מראש לכל העונים.

תמשיך לדבר עם ההורים שלך, תזביר להם כמה אתה רוצה להיות לוחם ולמה. תמצא קרובי משפחה, או חברי משפחה שבעד שתהיה קרבי ושהם ידברו עם ההרוים שלך. בכל מקרה, תחשוב טוב לפני שאתה מגיע להחלטה, אני אישית הייתי מעדיף להיות ביחידה מודעינית נחשבת, מלהיות במד''ש. אם ההורים שלך יחתמו לך על תותחנים לך על זה!

בכל מקרה, בהצלחה

כל הכבוד על המוטיבציה לקרבי אחי..

עם כל הכבוד ליחידות קרביות אתה יכול לטרום חלק חשוב בביטחון המדינה וגם לכבד את החלטת ההורים שלך... עם זה ממש חשוב לך תסביר להם למה אתה רוצה ללכת ליחידה קרבית ולמה אתה מצפה שהם יסכימו...
בהצלחה!

האמת היא שאני פחות רוצה ללכת לקרבי בקטע של לתרום למדינה (כי אני מאמין שאיפה שאני לא אהיה - בין אם קרבי או לא - אני אתרום) אלא יותר כדי להתחשל ולהתפתח מבחינה אישית.

כל הורה דואג אבל אתה כבר בן 18, תגיד אמא אבא אני מכבד את הדעה שלכם אבל עם כל הכבוד זאת החלטה שלי ואני שם זין על ההתנגדות שלכם.

לפני כמה ימים היה מאמר על אמי איילון, מספרים שגם ההורים שלו לא רצו לתת לו להתגייס והוא אמר משהו בסגנון "מה זה משנה שלא תראו אותי יותר כי נהרגתי בקרב או כי ניתקתי קשר איתכם" וואללה אחי אם אמא שלי היית אפילו חושבת על לעשות לי תרגיל כזה היית מאים לנתק איתה קשר וגם הייתי עושה את זה בסוף.

כי בשבילי, זה הרבה יותר מסתם שיבוץ בצבא; זה עניין של אני בוחר את המסלול שלי ואת האמת שלי בחיים, ואם תנסו לעשות לי תרגילים מלוכלכים כדי לחבל בחלומות שלי אתם תשלמו על זה במערכת יחסים שלנו.

אני לא יודע מה הסיבה להיסטריה של ההורים שלי. מה שאני כן יכול להגיד זה שלי היית טרגדיה קשה במשפחה לפני לא הרבה זמן, ובכל זאת זה ברור לכולם במשפחה (אפילו לאמא שלי, סטריוטיפ של אמא פולניה) לאן אני רוצה להגיע ומה אני מוכן לעשות בשביל זה, ולכן אף אחד לא מנסה לעצור אותי.

Keep away from people who try to belittle your ambitions. Small people always do that, but the really great ones make you feel that you, too, can become great.

.

עשית מזה מלחמה בין ההורה לבן...
בסה"כ זו החלטה שצריך להגיע אליה ביחד, אני אישית לא הייתי רוצה ללכת ליחידה קרבית אם אמא שלי לא שלמה עם זה ולא מקבלת את זה. נכון שזו החלטה שלי, אבל צריך להתחשב גם במשפחה.
לנתק קשר מהמשפחה בגלל שהיא כל כך דואגת לי ומפחדת לאבד אותי? זה לא נשמע לך קצת מוגזם?

אריאל ורבר - מעצב אתרים

הייתי מנתק קשר ממשפחה שמנסה לרסן את השאיפות שלי, לא איכפת לי אם זה זה שאני רוצה ללכת לקרבי והם רוצים גובניק או אני רוצה ללמוד פיזיקה והם רוצים שאני אהיה עורך דין.

לחשוב על ההורים שלי? שהם יחשבו עליי. אני אף פעם לא אתן לדאגה של מישהו אחר להשפיע על החלטות גורליות כמו מה אני עושה ל3 שנים הבאות בצבא. מצידי שיבכו כל לילה, אני עם לב שקט.
לאמא שלי היה בכלל סרט אחר, דאגה מסמים וכאלה. מספיק שהיא מתקשרת ואני אומר שאני מבקר חבר ליד רמלה, והיא משתגעת. בסוף פשוט אמרתי לה שאני מבין שהיא דואגת אבל שלא תספר לי על זה כי יותר זה לא מעניין אותי, ואני לא עומד לחיות את החיים שלי לפי הדאגות שלה (אם הדברים היו פועלים כמו שהיא איהבות, לא הייתי בחיים מתקרב לרמלה כי "ידוע" שיש שם סמים.) בקיצר, אם היא רוצה לדאוג כיום, היא דואגת בשקט.

היה לילה סוער ושיחה קשה אבל אמא שלי יותר לא תעז לנדנד לי והאמת? אני חושב ששנינו יותר שמחים מהמצב החדש. ואם רק אני שמח והיא עצובה, אז זה גם בסדר, כי במצב כזה, של החלטות כאלה,לי ישי עדיפות על כווולם ועושה חשבון רק עם עצמי.

ועוד פעם אחרונה, אני מדבר כאן על איך (לדעתי) גבר צריך להתנהג מול ההורים שלו כשהוא מגיע לגיל מסוים. במקרה זה רלוטני מאוד לנושא.

Keep away from people who try to belittle your ambitions. Small people always do that, but the really great ones make you feel that you, too, can become great.

.

אתה בנאדם עם בעיות קשות. ההורים שלך לא אנסים ולא רוצחים, הם רוצים את טובתך (אם הם לא זו סיבה טובה לנתק איתם קשר, ב-99% מהמקרים הם כן). לפעמים יש התנגשויות ויש חיכוכים. צבא זה לא הכל בחיים, קרבי זו מטרה יפה אבל זה לא מה שמגדיר את החיים שלך. בשביל קצת צחוקים עם החברה וגאוות יחידה אתה מוכן להקריב את היחסים שלך עם ההורים שלך שבעצם רק דואגים לך ואוהבים אותך ולא "מנסים לחבל בשאיפות הנעלות שלך"? טוב, אני לא מאחל לאף אחד ילד כמוך.

אתה יודע מה אירוני? שבעצם קרבי זה כביכול הקרבה וכו' אבל בעצם אתה הכי אגואיסט ואינדיבידואליסט שיש. "גבר גבר" זה מי שיודע להקריב את השאיפות שלו למען אחרים ולכבד את האנשים שהביאו אותו לעולם, לא מי שזורק זין.

העיקרון של "אני עושה מה שאני יודע שנכון בשבילי" לא רק רלונטי לצבא ולקרבי.

נראה שכל מי שעשה יותר משנה בצבא מרגיש צורך לנצל כל הזדמנות כדי לספר לכולם כמה שזה חרא, וכמה שזה לא שווה את זה, כשזה אפילו לא הקטע העיקרי פה.

גם נראה שאתה חי בסרט שכוונה טובה = מעשה טוב. מה איכפת לי אם הכוונה טובה? הם דופקים לי את החיים!

אני אגיד לך עוד משהו, אני ממש לא חושב שאני "גבר גבר." מינימום אני "גבר גבר גבר," ואולי אפילו יותר.

בפעם האחרונה, אף אחד לא אומר שדאגת הורים היא לא לגיטימית ותאמין לי אני יודע כמה אני חייב להורים שלי. עם זאת, אני שייך רק לי וכמו שאני לא נותן לאמא שלי להחליט לאיזה ערים אני נוסע ולאיזה לא, היא גם לא תגביל אותי בנוגע לשיבוץ צבאי.

ולא בחור, זה בכלל לא קשור לגוואת יחידה וצחוקים. מחר יבוא מישהו שיגיד "אני רוצה להיות מדריך צניחה באירופה אבל ההורים אומרים שזה מסוכן מדי אז הם החביאו לי את הדרכון" וגם לו אתן בדיוק אותה תשובה.

אם הפירוש של "ילד טוב" זה אחד שנותן לדאגת הורים להדריך את ההחלטות שלו אז כן, אני ילד מאוד רע. אני מכבד את הדעה של ההורים שלי ואף פעם לא אמנע מלשמוע את הדעות שלהם אבל כמו שבוש אמר: im the decider ובזה נגמר הסיפור מצידי.

אני גם מרשה לעצמי להגיד שקצת הגזמת עם ה"לא מאחל לאף אחד ילד כמוך." אני יכול רק לענות שאני מקווה שהבן שלי ידע, בבו העת, להיות עצמאי, לגבש החלטות בעצמו ולהחליט מה טוב בשבילו בלי לחץ חיצוני שמפשיע עליו, כי אני לא הולך לחיות לנצח.

Keep away from people who try to belittle your ambitions. Small people always do that, but the really great ones make you feel that you, too, can become great.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי whoracle העיקרון של "אני עושה מה שאני יודע שנכון בשבילי" לא רק רלונטי לצבא ולקרבי. נראה שכל מי שעשה יותר משנה בצבא מרגיש צורך לנצל כל הזדמנות כדי לספר לכולם כמה שזה חרא, וכמה שזה לא שווה את זה, כשזה אפילו לא הקטע העיקרי פה. גם נראה שאתה חי בסרט שכוונה טובה = מעשה טוב. מה איכפת לי אם הכוונה טובה? הם דופקים לי את החיים! אני אגיד לך עוד משהו, אני ממש לא חושב שאני "גבר גבר." מינימום אני "גבר גבר גבר," ואולי אפילו יותר. בפעם האחרונה, אף אחד לא אומר שדאגת הורים היא לא לגיטימית ותאמין לי אני יודע כמה אני חייב להורים שלי. עם זאת, אני שייך רק לי וכמו שאני לא נותן לאמא שלי להחליט לאיזה ערים אני נוסע ולאיזה לא, היא גם לא תגביל אותי בנוגע לשיבוץ צבאי. ולא בחור, זה בכלל לא קשור לגוואת יחידה וצחוקים. מחר יבוא מישהו שיגיד "אני רוצה להיות מדריך צניחה באירופה אבל ההורים אומרים שזה מסוכן מדי אז הם החביאו לי את הדרכון" וגם לו אתן בדיוק אותה תשובה. אם הפירוש של "ילד טוב" זה אחד שנותן לדאגת הורים להדריך את ההחלטות שלו אז כן, אני ילד מאוד רע. אני מכבד את הדעה של ההורים שלי ואף פעם לא אמנע מלשמוע את הדעות שלהם אבל כמו שבוש אמר: im the decider ובזה נגמר הסיפור מצידי. אני גם מרשה לעצמי להגיד שקצת הגזמת עם ה"לא מאחל לאף אחד ילד כמוך." אני יכול רק לענות שאני מקווה שהבן שלי ידע, בבו העת, להיות עצמאי, לגבש החלטות בעצמו ולהחליט מה טוב בשבילו בלי לחץ חיצוני שמפשיע עליו, כי אני לא הולך לחיות לנצח.

אני חושב שאתה בנאדם מלא מוטיבציה ואני מאוד מעריך אותך, מצטער אם הקצנתי, אבל אתה גם אגואיסט ולוקח את השאיפות שלך רחוק מדי. לפעמים יש קונפליקטים ביננו לבין ההורים וזה לגיטימי ובריא. לא צריך לקחת את זה לאף קיצוניות. עמי איילון אמר להורים שלו שהוא ינתק איתם קשר אם לא יתגייס לקרבי. זה לא נראה לך מוגזם? להורים שלך יש פרספקטיבה יותר בוגרת מלך ואתה חייב להפנים את זה. בטח שהם טועים לפעמים, ואז צריך להעמיד אותם על הטעות. הם לא יכולים להחליט על הכל אבל לא סתם הצבא והחוק נתנו להם חלק בבחירה אם תתגייס לקרבי או לא. מילא אם היה מדובר בבחורה שאתה מאוהב בה מעל לראש והם מאיימים לנתק איתך קשר אם תתחתנו, מילא אם החלום שלך זה להיות שחקן ואמן ואומרים לך לך תלמד מקצוע שאתה שונא, אבל בשביל 3 שנים מסכנות אתה מוכן לנתק קשר? ייהרסו לך החיים אם לא תלך לקרבי? איזה מין בנאדם תולה את כל החיים שלו בשירות צבאי?

whoracle, אתה פוץ.



אם תשאל אותי, אני הייתי הולך למודיעין בעיניים עצומות, אבל סחטיין על המוטיבציה.
בסוף יתברר לך שקרבי זה לא מה שאתה חושב ואז בכלל תצטער על זה... לעומת זאת במודיעין, אני לא רואה מצב כזה מתרחש.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי dude1990 whoracle, אתה פוץ. אם תשאל אותי, אני הייתי הולך למודיעין בעיניים עצומות, אבל סחטיין על המוטיבציה. בסוף יתברר לך שקרבי זה לא מה שאתה חושב ואז בכלל תצטער על זה... לעומת זאת במודיעין, אני לא רואה מצב כזה מתרחש.

שמע, אני לא אוכל סרטים בקטע הזה. אני יודע שבקרבי יש הרבה חרא אבל אני גם מאמין שיש שם הרבה איפה להתפתח מבחינה אישיותית וזה מה שכ"כ חסר לי במודיעין. אחרי הכל אני לא רואה את ההבדל הגדול בין לשבת ולתכנת מול מחשב ולחזור הביתה יומיות לבין לימודים בתיכון...

הוא צודק בכל מילה שלו
למה שההורים באנוכיות מלאה בלי לחשוב על הרצון שלו ועל התרומה למדינה יהרסו לו את החלום?
גם אני בן יחיד ובסוף אצלי השתכנעו.

ציטוט:

1. יש במקרה עוד חילות/יחידות שנתפשות כ"מסוכנות פחות" מאשר חי"ר/שריון/הנדסה וכד'? 2. מה התאריך גיוס הקרוב של מוד"ש? (חיפשתי בכמה מקומות ולא הצלחתי למצוא תשובה לשאלה הזאת). 3. ברור לי שגם אם אני חותם ויתור על מודיעין אין שום ערובה לכך שההורים שלי יחתמו לי לקרבי. בעיקרון אני יותר עושה את זה בשביל להפעיל עליהם לחץ לחתום. הייתי רוצה לדעת מה אתם הייתם עושים במקומי. 4. איך אני יכול לשכנע את ההורים שלי לחתום לי? אם יש פה בנים יחידים נוספים שהצליחו לשכנע את ההורים שלהם לחתום להם אני אשמח לקבל מהם טיפים.

1.היחידות המעורבות:קרקל פלח"צ אב"כ...
תותחנים,מוד"ש...אי אפשר לומר שאין סיכון בכלל,אבל יש פחות.

2.יש גיוס למוד"ש בכל מחזור קרבי,כלומר באוג' נוב' ומרץ.

3.במקומך הייתי עושה אותו דבר,חותם וויתור כדי להפעיל לחץ.

4.לי ההורים חתמו אחרי וויכוחים קשים,איומים ולחצים.
אבל הכי טוב שתעשה איתם שיחה רצינית,תסביר להם שאתה כבר לא ילד אלא גבר שמקבל את ההחלטות שלו בחיים,
ושהם לא אמורים לנסות למנוע ממך את מה שאתה רוצה אלא לתמוך בך.
(אם זה לא יעזור,תעבור לאיומים בסגנון "אני לא אתפנה לכלום ואלך לשבת בכלא"...בהצלחה)

עמי איילון, ממש מודל לחיקוי. כידוע, הוא "הרג הכי הרבה ערבים", אבל המשפט הזה שלו אומלל אפילו יותר. עדיף בהרבה בן משתמט על בן שאומר משהו כזה. מה אתה רוצה, "לשים זין" ו"לצאת גבר" כי זאת ההחלטה שלך? איפה הכבוד להורים שלך? משפחה זה פי אלף יותר חשוב מצבא.

אם אתה חושב שהבריאות של ההורים שלך והקשר שלך איתם פחות חשוב מללכת לעמוד במחסומים, ועוד לא כדי לתרום אלא בשביל התפתחות אישית, שיהייה לך בכיף. מילא אם היית אומר שמישהו חייב לעשות את זה ואם זה לא יהייה אתה אז מי זה יהייה, אבל אתה הולך לקרבי ממניעים אגואיסטיים (יהייה לך משעמם "מול מחשב" ואתה מחפש אתגר ואתה מסכים שההורים שלך לא ישנו בלילות בגלל זה). המוטיבציה שלך מעוררת הערצה ואני באמת מוריד את הכובע. השאלה היא האם ההורים שלך חיים בסרט שלהתגייס לקרבי זה גזר דין מוות, או שהם באמת דואגים לך. לצה"ל חסרים לוחמים והנוהל של חתימה לבן יחיד לא היה נכנס אם לא היתה לזה סיבה טובה. תן קצת כבוד להורים שלך. הם רוצים מה שטוב בשבילך.

עשה טובה להורים שלך ולעצמך ולך למודיעין. פיזית זה באמת "לשבת מול מחשב". גם מהנדס אלקטרוניקה זה "לשבת מול מחשב" ושחקן זה "לדבר מול אנשים".

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ab988 עמי איילון, ממש מודל לחיקוי. כידוע, הוא "הרג הכי הרבה ערבים", אבל המשפט הזה שלו אומלל אפילו יותר. עדיף בהרבה בן משתמט על בן שאומר משהו כזה. מה אתה רוצה, "לשים זין" ו"לצאת גבר" כי זאת ההחלטה שלך? איפה הכבוד להורים שלך? משפחה זה פי אלף יותר חשוב מצבא. אם אתה חושב שהבריאות של ההורים שלך והקשר שלך איתם פחות חשוב מללכת לעמוד במחסומים, ועוד לא כדי לתרום אלא בשביל התפתחות אישית, שיהייה לך בכיף. מילא אם היית אומר שמישהו חייב לעשות את זה ואם זה לא יהייה אתה אז מי זה יהייה, אבל אתה הולך לקרבי ממניעים אגואיסטיים (יהייה לך משעמם "מול מחשב" ואתה מחפש אתגר ואתה מסכים שההורים שלך לא ישנו בלילות בגלל זה). המוטיבציה שלך מעוררת הערצה ואני באמת מוריד את הכובע. השאלה היא האם ההורים שלך חיים בסרט שלהתגייס לקרבי זה גזר דין מוות, או שהם באמת דואגים לך. לצה"ל חסרים לוחמים והנוהל של חתימה לבן יחיד לא היה נכנס אם לא היתה לזה סיבה טובה. תן קצת כבוד להורים שלך. הם רוצים מה שטוב בשבילך. עשה טובה להורים שלך ולעצמך ולך למודיעין. פיזית זה באמת "לשבת מול מחשב". גם מהנדס אלקטרוניקה זה "לשבת מול מחשב" ושחקן זה "לדבר מול אנשים".

אני חושש שהבנת אותי קצת לא נכון. לא אמרתי שאני לא הולך לקרבי כדי לתרום למדינה. אמרתי שאני מאמין שאני את התרומה הקטנה שלי אתן בין אם בתור קרבי ובין אם בתור ג'ובניק.

ובקשר ל"לשבת מול מחשב": תתפלא, אבל אני מאוד אוהב מחשבים וזאת גם אחת הסיבות שבגללן התקבלתי לאן שהתקבלתי. הנקודה היא אבל שבמחשבים התעסקתי עוד לפני הצבא ואני בטוח שאני גם אתעסק איתם אחרי הצבא. להיות לוחם, מהצד השני, זאת הזדמנות חד-פעמית שלא תחזור ולכן חשוב לי לנצל אותה.

תחשוב קצת על ההורים שלך...
אתה בן יחיד , אם חס וחלילה יקרה לך משהו , אתה הזרע היחיד שלהם , ואתה כנראה לא ממש מבין את גודל העסק פה .
תבין , הסיכון לא מסתכם ב3 שנות שירות מפרכות - אחרי זה אתה עושה מילואים עוד 30 ימים בשנה במשך משהו כמו 20 שנה .
מי אמר שלא תוכל להתפתח במודיעין ? אני לא יודע לאיפה אתה הולך , אבל עם הנתונים שלך אתה כנראה יכול להתקבל למשהו דיי טוב במודיעין...
תשמע , צריכים למצוא את האיזון . אל תהיה אגויסט ותתחיל לאיים על ההורים שלך...תמצא את הפשרה .

אני מסכים ששירות בתור תוכניתן מהשורה מממר"ם שעושה קוד במתכונת זהה למה שיש באזרחות זה לא שירות צבאי מי יודע מה ועדיף לעשות משהו חוויתי יותר. אבל במודיעין יש גם את חטיבת המחקר ואפילו אם תהייה תכניתן תעסוק, מן הסתם, בנושאים שקשורים למודיעין ולא תתכנת ב"וואקום". אני לא אכנס עכשיו לטיעון שזה "יתרום" לך אחר כך כי מי שמוכשר יצליח אחר כך בכל מקרה אבל אל תזלזל באפשרויות שיש לך במודיעין שלא תוכל לעשות אחר כך.

אגב, עושה רושם שאתה גם מורעל וגם עם נטיות ריאליות חזקות - זה אומר שתלפיות די תפור עלייך. ניסית?

אתה אומר שתתרום בכל מקרה הן כגובניק והן כלוחם (מה שנכון), אבל עדיף לוחם לא כי תתרום יותר אלא מסיבות אגואיסטיות (זה פשוט שירות יותר טוב - לצורך העניין, באופן תיאורתי יכול להיות שפקיד יתרום יותר מחוקר מודיעין ביקום מקביל שיש בו מחסור כרוני בפקידים, ובכל זאת תעדיף להיות חוקר כי זה יותר מעניין ומתגמל). לדעתי, בהתחשב בעובדה שזה יפגע בהורים שלך, זה אגואיסטי לא רק כלפי המדינה (לגיטימי לבחור שירות צבאי טוב יותר עבורך מבין מה שמוצע לך כי בכל מקרה אתה תורם) אלא גם כלפי ההורים שלך ולכן גם לא מוסרי.

אתה צריך למצוא את האיזון בין כבוד להורים (חשוב מאוד) לבין הרצון שלך להגן על המדינה בראשונה וסיפוק עצמי בשניה.. בהצלחה...

עם נתוני איכות כמו שלך הייתי מנסה להגיע לטייס(אם אין לך לדוגמא סעיפים פוסלים).
שמע איש, גם אני היה לי את אותו דבר בדיוק, אבל אחרי נדנודים כל כך רבים, לא היה לה ברירה והיא תצטרך ללמוד לחיות עם זה. אל תוותר, אם זה חשוב אז אל תוותר לעולם. וגם אם לא תצליח, מודיעין זה אחלה דבר לקורות חיים ולהמשך החיים. ואם תהיה שם בקבע אז בכלל סחטיין.

אולי כדאי שמנהל הפורום יביע דעתו בעניין!!!!

זה יכול לעזור לכולנו

לא הבנתי למה אתה מעדיף מודיעין שדה אבל תיקח כל דבר אחר בברכה? מזאת השטות הזאת?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי איש-המרלבורו לא הבנתי למה אתה מעדיף מודיעין שדה אבל תיקח כל דבר אחר בברכה? מזאת השטות הזאת?

מה שטות? אמרתי שמבין כל היחידות שהצלחתי לחשוב עליהן מודיעין שדה נשמע הכי מעניין אבל שגם אם בסופו של דבר אני אגיע לאחת מהיחידות האחרות שציינתי אני אשמח.

וצאו כבר מהמשוואה הזו, פעם היה בושה להיות ג'ובניק. במציאות המסריחה של היום זה כבר בסדר ואפילו אומרים לך כל הכבוד ששירתת.
אין ולא יעזור כמה תנסו לשכנע את עצמכם, הקרבה אישית גדולה יותר ממה שמקריב לוחם. הוא מקריב את החיים שלו באזרחות, ויותר מזה, הוא עלול להקריב את החיים הפיזיים שלו! תנסו שניה לחשוב על זה...חיים.

מילואימניק

לא כל ג'ובניק הוא ג'ובניק מהסרטים שחוזר כל יום הבייתה ובין לבין מסתובב בעזריאלי, ולא כל אחד הוא מישהו שהשתמט משירות קרבי מבחירה- הוא פשוט לא יכול.

יש ג'ובניקים שקורעים את התחת לא פחות (אמנם לא במובן הפיזי) שבלעדיהם אתה וכלל הלוחמים לא היו שווים כלום.

אין ספק שלהיות לוחם היא ההקרבה הגדולה ביותר- אבל להגיד שלג'ובניקים לא מגיע כבוד בכלל ("במציאות המסריחה של היום זה כבר בסדר" [להיות ג'ובניק])- נובע מבורות מסויימת או מטיפשות.

ברור שאני אומר ג'וביק אני לא מתכוון לאנשי המודיעין וצוותי האוויר והמכונאים, שגם על זה יש ויכוח אם הם "קורעים את התחת" יותר מהקרביים. אין לך הרבה מושג על תורנויות שונות אני יכול להבטיח לך, שבשרות שלי הייתי לוחם, טבח, עובד נקיון, שרברב, תצפיתן, מנקה חרא מאסלות, בנאי, ומה שרק תרצה. וכן, לג'ובניק מהקריה לא מגיע כבוד כלל. ואני שוב פעם לא מדבר על התומכי לחימה וכו' שכן ממלאים תפקיד חשוב.

מילואימניק

תבדיל בין כמה אתה תורם לכמה אתה מקריב. קח לדוגמא מאבטחי מתקנים. מקצוע בזוי לא? אבל מי יעשה את זה? סתם בלאגנים לאנשים שצריכים לעשות את העבודה ותקנים מיותרים לחיילים שישבצו אותם לשמירות. אז מה אם המאבטח לא מתאמץ? הוא עושה את חלקו וזה חלק חשוב. אין ספק שלוחמים *מקריבים* הכי הרבה, אבל רוצה לדעת איך תתרום הכי הרבה? תגיד לקצין מיון שישלח אותך לאיפה שחסרים הכי הרבה אנשים. אם תהייה בתותחנים, תתרום יותר מאשר בגולני, כי או שאין מי שיאייש את התקן בתותחנים, או שתהייה בתותחנים ומישהו אחר יהייה מרוצה ולא שבוז בגולני. נהגי משא כבד גם תורמים המון. מי אמר שהם פחות חשובים מלוחמים? עובדה שהצבא מעדיף אותך - אם רק תסכים - כנהג משא כבד, ועובדה שיש עדיפות למודיעין על קרבי גם לאנשים מאוד איכותיים אם המודיעין מושך אותם. בת'כלס רוב התקנים בצבא הם כאלה שלא ממש חשוב מי יאייש אותם כל עוד העבודה תבוצע. נגיד עיתונאי - יש עיתונאים טובים ופחות טובים. ברור שיש לוחמים טובים ופחות טובים אבל קשה מאוד להצטיין כחפ"ש בקרבי כך שזה יהייה שונה משמעותית עבור המדינה (זה לא כל כך קריטי מי נמצא בעמדת שמירה אם בכל מקרה רוב הסיכויים שלא תירה כדור אחד כל השירות שלך).

אבל היא מוטעית ביותר, אי אפשר להגיד שנהגי התובלה הם יותר חשובים בגלל שיש מחסור בהם.
לחיילים הקרביים מגיע יותר ממה שנותנים להם. נקודה.
אגב, במציאות של היום דווקא יש סיכוי טוב שתירה יותר מכדור אחד בשרות שלך. ואוהא כמה שחשוב, להצטיין כחפ"ש, יכולים להיות לך 2 חיילים בגדוד שאחד שווה לתחת ולא הייתי יוצא איתו גם למעצר של צורב דיסקים בחברון, והשני לוחם מעולה שהייתי סומך עליו שישמור על הגב שלי בלבנון.


אם לא הבנת את הנקודה, הקרביים צריכים להרגיש שמעריכים אותם, כן זה חשוב. כיגיע יום פקודה, והוא יגיע, הם יצטרכו להרגיש שיש עם שעומד מאחוריהם. ועליו הם מגיעים, וכן זה עד כדי כך עמוק.

מילואימניק

אבל זה לא אומר שאותם "ג'ובניקים מהקריה" לא ראויים בכלל לכבוד- על מידת התרומה אפשר להתווכח- בסופו של דבר כולם חשובים, הכל מתקזז, הם תורמים בתחומים לא פחות חשובים גם אם הם נראים לא חשובים. כמו שאמרתי, בלי כמה מאותם הג'ובניקים, גם כאלו שיושבים בקרייה, אין צבא.

לוחמים מסכנים את החיים שלהם, וגם טוחנים (אתה יכול להעיד על זה בעצמך), בגלל זה מגיע להם הרבה יותר כבוד- על זה אין ויכוח.

בן יחיד.. אל תחשוב אפילו..

אל תהיה לוחם, חבל אחי למשפחה שלך יהיה המון לילות ללא שינה..
אל תכנסו בי ותגידו שהוא צריך להיות לוחם תפסיקו להיות מורעלים וצהובים אני את השירות שלי כלוחם עשיתי וסיימתי אותו.
וזה פשוט לא שווה את הכאב לב למשפחה שלך.. תחשוב 3 שנים זה המון זמן..


ולאלה שמתווכחים על ג'ובניק מהקריה, לא, לא מגיע להם שום הטבה, לא עושים כלום, יש להם הזדמנות כל יום לעבוד אחרי ה"עבודה" (בסיס) ככה שזה ההטבה הכי טובה שאין לאף חייל אחר בצה"ל ..
אני זוכר כמה חברים היו לי שהלכו מרצונם (לא כי לא יכלו שזה סיפור מצוץ מהתחת שאיזה אחד מקרייה מנסה להרשים בנות שהוא מורעל ולוחם מפנים בע) ובכו כמה זה קשה לחזור כל יום הבייתה ברכבת, ואני כמו לא יודע מה אחרי ים של שמירות ואין סוף לילות לבנים וכמובן 21 יום בבסיס כל פעם מוציא את המשפט "החיים שלך יפים תגיד תודה ושתוק"..

אתה בנאדם מבוגר מספיק בשביל לשאת נשק - תמצא את הנתיב שלך בחיים ותדבוק בו. עימותים עם המשפחה וההורים יהיו תמיד ועוד הרבה הרבה שנים...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

שלום לך
אשר קראתי את הודעתך נזכרתי באשכול שהיה כאן לפני כ 7 חודשים שבו הגבתי בצורה הבאה:
"קודם כל -מברוק על המוטיבציה -הלוואי והיו עוד רבים כמוך.
אני אב לחייל קרבי שהתגייס לפני חודשיים לשירות קרבי קשה ואיכותי.
לפני כן היתה מלחמת עולם בבית. רעייתי ואני ניסינו לדבר על ליבו ,לשכנע,לשחד..ושום דבר לא עזר .בני עמד על דעתו למרות שיכל ללכת לעתודה אקדמאית וכדומה.
לומר לך שקל לנו -זה שקר. קשה, אפילו קשה מאד , רעייתי עדיין בוכה כשהוא חוזר לצבא וגם אני מנסה -ללא הצלחה מרובה- לא להכנס ללחץ. אבל משלימים עם המצב.
מה שאני יכול לומר שהחיוך המאושר על פניו הוא הנחמה הגדולה ביותר שלנו. השינוי שחל בו כאשר הוא הופך מנער לגבר שבגברים לנגד עינינו , הסיפוק בו הוא מתנהל מאז הגיוס -למרות הקושי העצום של השירות, מהווים קרן אור עבורינו, שהרי מה הורים מבקשים עבור ילדיהם? אושר הצלחה וכו'. כך שכאשר הוא מאושר אנו גם מאושרים (אם כי דואגים).
עצתי לך -באם אתה באמת סגור עם עצמך לגבי השירות הקרבי-לא להכנס לריב עם ההורים , רק בשיחות, בשיכנוע ושוב שיחות להסביר להם את עמדתך.בטוחני בהיותם הורים אוהבים הם יגבו אותך בכל מקרה."
כיום בני משרת במוד"ש ביחידה רגלית "נחשבת" בפיקוד מרכז.מוד"ש זה חייל קרבי לכל דבר ועניין וגם מסוכן לפחות כמו כל חייל קרבי אחר .
אני יכול לומר לך שהבן שלי מרוצה מ א ד . האנשים איכותיים מאד ,המפקדים טובים ,וגם התנאי שירות טובים. אנחנו כהורים -תפקידנו כרגע לתת לו גב ,לעודד אותו לתמוך ולפנק , וכן,נכון , אנחנו כל הזמן מוטרפים מדאגה אבל חיים עם זה,ומתעודדים עם הסיפוק של הבן בשירות הצבאי.
אתה -או הוריך יכולים לפנות אלי בפרטי -ואני אוכל לנסות להרחיב על ההתמודדות שלנו עם המצב מנקודת המבט והניסיון שלנו.
בהצלחה

איזה תגובה נהדרת בחיי..

אני כבר סיימתי את השירות בצה"ל, בפלוגה הרגלית של "ניצן"
אחרי שנה של מלחמה עם ההורים, בעיקר עם אמא שלי לגבי החתימה.
חודש לפני הגיוס היא הסכימה לחתום.
לא כי רבתי ועשיתי בלאגן בבית והרמתי את כל העולם,דווקא כי דיברתי ללב. הסברתי שזה מה שאני רוצה.
שזה שיש לי את האופציה לא ללכת לקרבי, לא אומר שאני צריך לנצל אותה.
ואני רוצה להיות בדיוק כמו כולם וכו' וכו'..

בסופו של דבר שההורים מבינים שיש להם את הכוח בידיים לגרום לך לא לעשות את מה שאתה רוצה...
ושהם עצמם יכולים לגרום לך למרמור במשך 3 שנים ולנטור להם טינה, בגלל ש"יכול להיות והיית יוצא בנאדם שונה לגמרי.." ולא תדע מזה בחיים. הם יבינו שכדאי להם להיות איתך ולא נגדך.

מהנסיון שלי, לעשות שירות קרבי שווה כל דקה שאתה שם. מבחינת תרומה,הקרבה. והכי חשוב מבחינת השינוי שיהיה בך, תזכור את זה, ותשווה את עצמך בעוד שנה לחברים שלך שלא לוחמים. ותסתכל על ההבדל.


זה שווה לעמוד על דעתך... לא רק כדי לעשות דווקא להורים. אלא כדי להראות שזה משהו שאתה באמת רוצה.
שאתה שלם עם זה ב100%.

בהצלחה...

ארדוף אוייבי ואשיגם, ולא אשוב עד כלותם..

(מרץ 05 לשעבר)

whoracle אם הייתי אבא שלך והיית מדבר אלי ככה , היית מקבל וואחד סטירה ! תן כבוד להורים שלך יא דגנרט ! מה אתה חושב שאתה איזה רמבו ?

בכל אופן , לשואל השאלה .. ראשית קבל ח"ח על המוטבציה ! אני מעריך את זה מאוד .

אני במצב שדי דומה לשלך , בן יחיד עם הורים שמסכימים לחתום רק על חובלים או על טייס .

ההבדל היחיד הוא שאני לפני המיונים שלהם , לכן אני לא יודע מה יהיה ..

אבל אני חושב שאם במידה (חס וחלילה חח) אני לא יעבור אף אחד מהגיבושים הללו , אני ידבר אל הלב של ההורים שלי ויסביר להם שזה מה שאני רוצה.
כמובן שבמידה וזה לא עובד אז אתה יכול לעשות קצת בעיות , אבל אני לא יודע אם זה מומלץ .
בהצלחה !