ככה, הכל התחיל בשבת חתן של בן דוד שלי בגלל שלא היה אצלהם מקום חלק מהצד השני של המשפחה שלו באו לישון אצלנו בבית, בקיצור משהי שם מצאה חן בעייני ושלחתי את אחת הדודות שלי לגשש לראות אם יש מצב למשהו, היא אמרה לה שהיא נפרדה מחבר שלה לא מזמן ואם היא יתאים לי היא תדע מאיפה להשיג את המספר טלפון. אמרתי יאללה לא נורא, עם שבב של תקווה שאולי בכל זאת.
באירוע עצמו דודה שלי אמרה לי שהיא לא הפסיקה לחייך לכיוונה ונראה שהיא רוצה משהו אבל היא לא באה לדבר איתה על משהו בסופו של דבר. אני גם בטוח שהיא דיברה על זה עם דודות שלה באירוע עצמו כי האצבע הופנתה לכיווני מספר פעמים (אני חושב).

האמת חוץ מכמה פעמים שיצא לנו לדבר איזה דקה לא ממש יצרנו קשר (ואני די אוכל את עצמי על זה) כשהיא יצאה מהאירוע אמרה שלום וחייכה וזהו, עכשיו אני בסרט עם עצמי אם היא תתקשר או לא, הייתי צריך למצוא דרך לסגור את זה עוד שם ולדעת בוודאות מה נסגר. מאז אני רק מרגיש יותר ויותר שאני רוצה לנסות את הקשר הזה וזה די משגע אותי. כל יום אני קם עם סרט אחר בראש פעם אולי סתם לא היה נעים לה להגיד לא, פעם אחרת אולי סתם דודה שלי הכניסה אותי לסרט שאולי כן והיא בכלל לא הבינה אותה. בקצור אני מבולבל רצח וזה אפילו יותר משגע אותי אם הייתי יודע שלא וזהו הייתי פשוט עוזב את זה.

האירוע היה ביום שני עכשיו כבר מוצאי שבת, לפעמים אני חושב למצוא דרך ליצור איתה קשר אולי באינטרנט אבל זה נראה לי קצת מציק.

בקיצור מה לעזאזל לעשות ?? ואם לוותר איך לעזאזל אני מוציא אותה מהראש שלי!?

אם אתם קרובי משפחה רחוקים זה רק מקל
אם אתה יכול לאתר אותה תרשום לה שלא יצא לכם לדבר הרבה והיית מעוניין
ככה הכי טוב בלי דודים באמצע אלא שיחה ישירה

ואת מה שדודה שלי אמרה לי אח"כ באירוע
לא רוצה להציק יותר מדי

הרי אתה לא תציע לה חברות באותה שיחה
תעשה שיחת גישוש,תראה לאן נושבת הרוח ואז תבין הכל ממנה

תודה

בהצלוחה.

לעיתים, אנשים משתנים.

תיתקשר אתה אל תחכה שהיא תיצור איתך קשר ותפתח איתה נושא שיחה תראה לאן זה מוביל.
בהצלחה.

Israel Defence Forces