כמה שאלות לגבי כמה כלי נשק והשוואות:
1. האם רובי הM1 שירתו במערך החי''ר בתור נשק אישי את חיילינו?
2. האם תת מקלע MP40 יותר טוב ויעיל מאשר התומפסון האמריקאי?
3. האם הBAR היה מקלעון בצה''ל?
4.מה יותר טוב LEE ENFIELD או רובה MAUSER ?

ToMeR

1, 3: לא; ה- M1 גראנד וה- BAR לא היו זמינים לרכש (אמברגו אמריקאי) או, לפני הקמת המדינה, לגניבה.
4. זו שאלה שמסעירה כבר יותר ממאה שנה את חובבי הנק"ל.. בתיאוריה המאוזר מדוייק יותר, והלי-אנפילד בעל קצב אש מהיר יותר. להשוואה- בזמנו, רובאי בריטי נדרש להכניס 15 כדור במטרת דמות במרחק 300 יארד (274 מ') תוך דקה- ברובה בריחי בעל מחסנית של 10 כדורים!

ומה עם שאלה 2?

ToMeR

אפשר לראות אחד בולט מאד בצילום המפורסם של דגל הדיו באום-רשרש. היו בשימוש יחידה 101 ובצנחנים בתחילת שנות החמישים. רובי M1 גאראנד הגיעו מתישהו לטובת משהו, אבל לא הוכנסו למערך הסדיר בסופו של דבר, וחבל (?).
השאלה על השוואה בין MP40 לתומפסון לא ממש רלוונטית. הם בעלי תכונות שונות ומציגים גישה שונה. התמ"ק הגרמני נוצר בכמויות גדולות בתהליך כבישה זול (ובכך שונה מהדגם הראשון המוצלח יותר, MP38) ובכך בעצם תועלתו, זול וזמין יחסית, בדומה לPPSH הסובייטי ולסטן האנגלי. התומפסון, בייחוד דגם 1928 נעשה בטולרנסים הדוקים מחלקים רבים ובאיכות גבוה, כמו שהאמריקנים עושים כשהם רוצים. הכלי כבד יותר, ארוך יותר ובעל קליבר גדול יותר מכל האחרים. הוא גם היה יקר מאד וזו הסיבה העיקרית שלא נופק בכמויות גדולות.
כמו שענה קרן-אור לגבי שאלה 4, עניין של פרספקטיבה. הלי-אנפילד עמיד יותר ומוצלח יותר מכאנית מדגם 98 המקורי וה"עממי" של מאוזר. רובי לי-אנפילד מקוריים משמשים עד היום במסגרות צבאיות נידחות אלו ואחרות וכמובן בידיים פרטיות. כדור 303 אנגלי נחשב לכדור ציד מעולה לחיות בינוניות עד גדולות. לעומתו, על בסיס מנגנון המאוזר 98 מייצרים עד היום הרבה מאד קונפיגורציות שונות למטרות שונות - אם לספורט, לצייד או לצרכי בטחון.

למיטב הבנתי גארנדים הגיעו (בכמויות) לישראל בשתי הזדמנויות: שלל מהלגיון הירדני (או הכוחות החצי סדירים ביו"ש) ובתוך כל הברזל שהאמריקאים, כמו אמריקאים, שלחו בכמויות אחרי מלחמת כיפור. היו גארנדים בשימוש המשמר האזרחי במשך שנות ה-70 וה-80 (ככה אומרים). במסגרת ערימת הנשק שמוזאון חיל האוויר (בהוראת אביו טרנר) הסכים "לזרוק" לטובת אירוע של פרשים אוסטראלים בב"ש בשנה הקודמת, השתרבב איכשהו גארנד אחד (שעבר ריתוך אכזרי לפני שנמסר). אם באמת מקור הכלים האלו הוא בסליק של גבעת ברנר (כפי שנטען) הרי שזה אומר שכלים כאלו היו בשימוש גם לכל המאוחר בשנות ה-50 המוקדמות, ושהייתה להם תחמושת (והמסילות הייעודיות המשמשות לטעינת הכדורים). במטווח איילת השחר יש עד היום כמה כאלה שיורים. מעניין לבדוק מה מקורם.

.

אכן ניפקו כמות מסויימת של גאראנד עם הקמת המשא"ז וזכור לי סיפור מעומעם על כך שמדובר בכלל בטעות טיפוסית, שכן הכוונה המקורית היתה לחמש את כל הכח ב M1 קרבין שנרכשו במחיר מצחיק של $1 לרובה. M1 זה M1 אז מה אם הרובים שונים מהותית ויש לכל אחד כדור אחר... הגאראנד בהשוואה לקרבין הוא בעל עוצמה אדירה והמחשבה לחמש אנשי משא"ז בעלי הכשרה מינימלית ברובה FULL HOUSE שווה להחלטה לחמש את אנשי הג"א ברובי M-14.

יש אזרחים פרטיים (מעטים) שמחזיקים גאראנדים יורים ברשיון. ניסו גם להסב אותם למשימות קלעים, במקור לאמריקנים היה דגם צליפה משופר.

ולגבי הג"א: בשנות ה-80 (לפחות תקופה ארוכה) היה מוצב לו חייל קשיש של הג"א בתחנה המרכזית הישנה של רישון (כל כמה ימים אחד אחר כמובן) שתפקידו היה לשמור שם. הוא היה חמוש ב M-14. אני גם זוכר את אבא שלי נושא M-14 במילואים בשנות האינטיפדה הראשונות, כאשר גם הוא כבר היה בגדוד הג"א, עם הרובה הזה שנראה היה לי מרשים הרבה יותר מהעוזי או ה M-16 שהיו לו בפעמים אחרות. בבית הספר לכיבוי בחולות רישון היה איזה מין מחסן חירום של הג"א שנועד לצייד איזו כיתה או מחלקה מוקטנת. היו שם איזה 20 M-14 כבולים זה לזה בשרשרת די מעאפנית. כשקיבלתי את הכלי הזה, כקלע במסלול, הוא פתאום לא היה נראה לי מרשים כלל...

טומפסונים היו ברשות הסליקים של היישוב עוד לפני הכ"ט בנובמבר, אבל מעטים מאוד (1-2 היו בגדוד חי"ש מסויים). מוזר (או לא) אבל אנשים לא העריכו אותם ממש עד לפעם הראשונה שבה באותה פעולה כמה סטנים הכזיבו, בעוד שטומפסון אחד הציל את המצב (ואז מזכירים במפורש את זה כלקח עיקרי של פעולה...).

את האנפילדים, משום מה, גם כן לא מאוד העריכו. לא שיש משהו רע להגיד - פשוט הלוחם הרגיל לא זוכר אותם כמשהו שנחרט אצלו. המאוזרים ה"צ'כים" - אולי בגלל הכמות הנכבדת שלהם - זכורים "כרובה" של המלחמה. כמובן שבימים ההם מעטים מאוד התעמקו באמת בעניין.

הנה כמה תמונות של כלים ממלחמות העולם ששימשו את צה"ל בראשיתו:





מאוזר תורכי (סיכוי לא קטן שנלקח שלל מהערבים, אצלם היה נפוץ)



טומפסון "צבאי" מתוצרת שנות מלחמת העולם השניה.






איפור של לאחר המוות לאנפילד שבא מנשקיית קיבוץ.

.

הלי אנפילד ("רובה אנגלי" בלשון הימים ההם) נחשב איכותי ואמין. בספר על קרב יד מרדכי מסופר כי טרם הקרב סופקו לקיבוץ 7 רובים "צ'כים" (מאוזרים כמובן) שעוררו התלהבות רבה. כשהחלו הקרבות הסתבר שהמאוזרים רגישים לחול ואבק והם שימשו לפיכך את הלוחמים שאיישו את העמדות הפחות חיוניות בקיבוץ.

אבל ידעתי כבר מאמצע שנות השמונים להבדיל ביניהם.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

M-14 היה הנשק של "צלפי הסער" של תחילת ה90....

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

הויכוח "מאוזר נגד אנפילד" מופיע כבר בספר המופתי "רב-סרן שד-משחת" של לואי בוסינאר, העוסק במלחמת הבורים. כפרו-בורי, בוסינאר מצדד במאוזר, בין היתר על בסיס הטענה שהתחמושת שלו הומאנית יותר...

כן - היה. כמה דוגמאות שעולות מייד:
1. תמ"ק שמייסר MP40, היה בשימוש גם לאחר המלחמה ע"י יח' 101. אולי גם תמ"ק טומפסון, לא סגור על זה (זכור לי במעומעם אחד כזה במוזיאון ההגנה, אבל זה היה לפני הרבה שנים).
2. רובי אנפילד ומאוזר, שימשו הן כרובים רגילים והן כרובי צלפים.
3. מטולי נ"ט PIAT בריטיים
4. מקלעי 0.5 - לאחרונה העליתי כאן תמונה של צריחון נ"מ M45 מותקן על זחל"מ, כנראה צולם השנות ה-60.
5. רימונים מסוגים שונים.
6. רובי נ"ט בויס, גם הם מתוצרת בריטית.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ובצה"ל המוקדם. סבי השתתף בשחרור חיפה חמוש בתומפסון 1928 ומה שהיה לו לספר זה על המשקל העצום של מחסניות ה"צלחת" מלאות בחמישים כדורי 45ACP.
תומפסונים הועברו אחרי מלחמת השחרור לשימוש המשטרה הצבאית והיחידה המוקדמת לאבטחת אישים, יש צילומים.

אאל"ט הגיעו לארץ שני רובי בויס בלבד. עם יכולת חדירה של 20 מ"מ לא היה להם הרבה מה לעשות נגד רוב הטנקים של התקופה, אבל נגד שריוניות, עמדות מקלע ורכב רך - מוצלח מאד ובטווחים ארוכים.
קונספט מעניין שמבט רטרוספקטיבי היה יכול להצליח יותר.

זכורה לי תמונה של ג'יפ סיור של "שועלי שמשון" עם כלי שכזה מורכב עליו. מישהו מכיר/מחזיק בתמונה?

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

וכמה שכאלה גם נחשפו (כשהם במצב נהדר) לפני כשלוש שנים בסליק היפה שנמצא בגבעת ברנר אך למרבה הצער היות והוחלט שהנשק שנמצא שם שייך ל.... חיל האויר (עקב סיבה קלושה ולא מעט קשרים אישיים כנראה) והוא הועבר כלאחר כבוד למנוחה אחרונה באחד המחסנים ששם למרות שהיו מספר מוזיאונים שבהחלט חשקו בו וללא ספק היו נוהגים בו בכבוד הראוי....

יש ציטוט של לוחם מסוים מהיחידה שמספר בהתלהבות למאיר הר ציון אחרי פעולת תגמול שהטומי גאן הוא תותח ו"לוקח את כל העוזים שלכם".

עוד עובדה מעניינת: לי זכור שלמאבטחים של בן גוריון היו תומפסונים - משום מה אני לא מוצא תמונה באינטרנט, מישהו מוכן להעלות? זכור לי שהייתה אחת כזאת בפורום...

about the BAR, see here

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...663#post2810210

Sorry for the English... I was a bad student in Hebrew school

אבל אפשר לענות לי בעברית

תמונה חמה מהשטח, מאירוע בומביי
http://news.walla.co.il/?w=/22/1387...6004/5/@@/media