05-12-2008, 14:59
|
מנהל
|
|
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,967
|
|
יש הרבה אי עיקביות ביחס של בן גוריון לירושליים
מצד אחד, זו איננה ההכרזה התקיפה הראשונה או האחרונה שלו בדבר ירושליים כבירת ישראל לנצח וגם אחרי מלחמת ששת הימים הוא הבהיר שהוא בעד ויתור על יו"ש ועזה לצורך שלום אבל מתנגד לויתור בירושליים. הוא גם השקיע משאבים רבים (בחומר ובדם) להצלת ירושליים העיברית הנצורה במלחמת הקוממיות (ע"ע לטרון).
מצד שני, הוא לא מי יודע מה השקיע מאמץ למנוע נפילת העיר העתיקה או לכיבושה מחדש אחרי שהכף כבר נטתה בבירור לטובת ישראל.
דומה שבן גוריון ראה בחלק המזרחי של העיר (כולל העיר העתיקה שיחסה אליה היה מסויג-נטען למשל שהוא תמך בהריסת חומת העיר העתיקה שבעיניו לא הייתה אלא "חומה טורקית מכוערת") כאב ראש שאיננו בהכרח מוצדק.
למען האמת, גם לי לא ברור למה ירושליים צריכה לכלול את כל השכונות הערביות שממזרח לה (מעבר לעיר בעתיקה ועיר דויד שהן הן ירושליים ההיסטורית). עם זאת, דומני שויתור על השליטה הביטחונית בשכונות אלו כמוהו כהתאבדות. פיתרון לעניין יצטרך להיות יצירתי אם בכלל ייתכן פיתרון שם.
|