אמרו רבותינו, מעשה היה בישראל אחד, שהיתה לו פרה אחת חורשת. נתמעטה ידו ומכרה לו לגוי אחד. כיוון שלקחה הגוי וחרשה עמו ששת ימים של חול, בשבת הוציאה שתחרוש עמו ורבצה לו תחת העול. היה הולך ומכה אותה והיא אינה זזה ממקומה. כיוון שראה כן הלך ואמר לאותו ישראל שמכרה לו: בוא טול פרתך, שמא צער יש בה, שהרי כמה אני מכה אותה והיא אינה זזה ממקומה. אותו ישראל הבין לומר בשביל של שבת, והיתה למודה לנוח בשבת. א"ל בוא ואני מעמידה. כיוון שבא ואמר לה באזנה: פרה, פרה, את יודעת כשהיית ברשותי היית חורשת ימי החול, בשבת היית נינוחה, עכשיו שגרמו עוונותי ואת ברשות גוי, בבקשה ממך עמדי וחרשי. ומיד עמדה וחרשה. א"ל אותו הגוי: איני מניחך עד שתאמר לי מה עשית לה באזנה? אני נתייגעתי בה והכיתי אותה ולא עמדה. התחיל אותו ישראל מפייסו ואומר לו: לא כישוף ולא כשפים עשיתי, אלא כך וכך הסחתי לה באזנה ועמדה וחרשה. מיד נתיירא הגוי. אמר: ומה אם פרה שאין לה שיחה ולא דעת הכירה את בוראה, ואני שיצרני יוצרי בדמותו ונתן בי דעת, איני הולך ומכיר את בוראי? מיד בא ונתגייר, ולמד וזכה לתורה, והיו קוראים שמו יוחנן בן תורתא, ועד עכשיו רבותינו אומרים הלכה משמו (פסיקתא רבתי נו:ב-נז:א).


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://tbn2.google.com/images?q=tbn:Ezc-DkE_PQRQAM:http://www.notes.co.il/boaz/user/ClintonLaugh.jpg]

[1] = הספור הנחמד על רבי יוחנן והפרה וליתר דיוק מילה המתארת את מה שהפך רבי יוחנן להיות בסוף הספור
[2] = שמו של האיש המופיע בתמונה

[1] + [2] = ה ......פ...... ת......... ר.......... ו............. ן

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

גרביל ?
הידוע כגרביל החולות ?

גר + ביל