24-12-2008, 19:14
|
|
|
|
חבר מתאריך: 23.09.07
הודעות: 108
|
|
לטעמי קרב מגע לא מתאים כאמנות לחימת הבסיס.
כשמדובר בילד, יש לפתח אצלו בסיס חזק של אמנות לחימה שממנה הוא יוכל לזנק.
קרב מגע כבסיס לא מתאים לטעמי, הטכניקות מינימליות ואין מספיק דגש על הצדדים הראשוניים של הלחימה (כמו עבודה על יציבה, טכניקות שלמות, תנועה נכונה ועוד).
לטעמי האמנות לחימה הראשונה שילד צריך להפגש איתה היא ג'ודו- מה שיקנה לו את הבנת היציבה הנכונה, ילמד ליפול. ג'ודו הוא לא אגרסיבי מידי, הוא תחרותי, הלמידה של הג'ודו לרוב נעשת בצורה חברתית בזוגות, הטכניקות לא משעממות ומונוטוניות.
בנוסף לג'ודו מומלץ גם קראטה במידה והילד בעל יכולת התמדה- מאמנים רבים בארץ מאמנים קראטה בצורה מונוטונית מאד, חזרה בלתי פוסקת על טכניקות שעלולות להיות מאד משעממות.
אני יודע על מאמן בשם דוד בנימין שמאמן ג'ו ג'יטסו בקריות, הוא מורה בנוסף להיותו מאמן ג'יו ג'יטסו.
לא הייתי שולח את הילד לג'ו ג'יטסו כאמנות לחימה ראשונה, אבל הדבר בהחלט מומלץ אם מדובר בהגנה עצמית. הג'יו ג'יטסו היא אמנות לחימה בה האדם לומד לרתק , לחנוק ולהפיל את היריב. אמנות זו עובדת על פוזיציות טבעיות מאד של הגוף ולכן כמות הפציעות במכון היא קטנה יחסית. והתוצאות מהירות יחסית.
אני גם יודע שדויד בנימין מאמן באווירה טובה מאד ומקצועי.
למה לא להתחיל בקרב מגע ? קרב מגע היא שיטת לחימה ולא אמנות לחימה, דבר אשר מסיר את אלמנט הרוח ואלמנטים שנראים לא פרקטים אבל משרתים את הלוחם ברמות הגבוהות (לדוגמא: בקרב מגע לא מתרגלים סיטואציות של תרגילים מורכבים או עמידות לא ריאליות בקרבות רחוב- מה שבהחלט מפקס את התלמידים לעבודה ריאלית נטו אבל פוגע בהבנה שלהם את הפיזיקה האנושית ולראות את התמונה הכוללת של מה זה להיות אמן לחימה). גם שבקרב מגע לרוב יש דגש מאד גדול על האגרסיביות שבלחימה- לכן לא הייתי שולח את בני הצעיר לזה. אלא נותן לו להפתח במשהו אחר ולאחר מכן מוסיף לו את הקרב מגע שיכול לחזק לו מאד את הדברים שאמנויות לחימה רכות לא מספקות (כמו קראטה חצי מגע מלא, תאי קוון דו, ווינג צ'ון וכו).
ד"א, הבסיס שלי הוא איגרוף תאילנדי, יש לי גם טיפה רקע בג'יו ג'יטסו. אני בתחום כבר לא מעט זמן וראיתי המון מאמנים והתאמנתי בלא מעט מקומות.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
