25-03-2005, 12:59
|
|
|
חבר מתאריך: 23.04.04
הודעות: 446
|
|
תגובה לשניכם
אני מבין אותכם, גם לי זה קורה שיש תקופות מאוד ארוכות שאני פשוט בידכאון תמידי, לפני כמה שנים זה היה בגלל שלא הייתה חברה, לא היו אתגרים, לא היה לאן לצאת ומה לעשות, וגם אם היה אז הייתי סופר ביישן ולא נהנה מזה עד הסוף, אבל לא יודע מה בדיוק קרה, אולי זה האשפוז שעברתי (חוויה טרואמטית בשבילי) שפשוט גרמה לי לרצות לנצל את החיים יותר, הידכאונות לא פסקו מייד, אבל שמתי לב שהתחלתי במסלול של שינוי בחיים שלי לאט לאט נעלמה לי הבושה והתחילו יותר יציאות עם חברים הגיעו גם המון ידידות מקסימות, ושוב לאחר מכן החיים נפלו בבור אחר, הפעם זה היה בור שלחברים כבר נמאס לצאת והם נורא יבשים שאני פשוט מת להכיר אנשים חדשים לחוות חוויות חדשות ולהנות בזמן המועט הזה שנשאר לי לפני הצבא... אולי אני טיפוס דיכאוני אבל באמת שאני לא אוהב להיות בדיכאון ובעצם מי כן? הדכאונות האחרונים שלי היו בגלל הפרידה מחברה שלי שפשוט יום אחד החליטה שהיא מעדיפה שנישאר ידידים ונקפיא את היחסים הזוגיים ביננו, אני טיפוס די רגיש שחושבים על זה אבל הצלחתי להתמודד יפה, יצאתי מהדיכאון ועכשיו הכל סבבה ואנחנו אפילו מייעצים אחד לשני באייסיקיו בכל מיני נושאים, אבל העזרה הכי טובה שהייתה לי לדיכאון העמוק הזה הייתה לדבר פשוןט לדבר להוציא הכל מהלב שהמשיך והמשיך להתמלא במטענים של רגשות אבל לאט לאט כמות המטענים ירדה והיום ני במצב שאני יכול להתחיל עם בנות חדשות או לזרום עם בנות שמתחילות איתי, אומנם לקשר רציני יותר מידידות טובה אני עדיין לא מרגיש מוכן להכנס אבל אני במסלול הנכון, וברגע שהשברים יתאחו אני מאמין שגם אני אמצא את האהבה החדשה שלי ואת ברת המזל הבאה שתזכה בי ובליבי =) מה שאני מנסה לומר בסיפור הזה שלי שאתם פשוט לא צריכים לתת לעצמכם לשקוע, יש עוד הרבה בני נוער ואנשים בדיוק במצב שלכם אתם יכולים לדבר איתם ולנסות למצוא פרונות לבעיות יחד, ואפשר גם לדבר עם אנשים בוגרים יותר או צעירים יותר, אולי להם יהיה פתרון בשבילכם, תמצאו דרך בטא את עצמכם אולי כתיבה או ציור גם יעזרו לפרוק חלק מהרגשות המסובכים שגורמים לדיכאון, אבל שוב הפתרון היעיל והפשוט ביותר הוא לדבר.
מקווה שהרגשתכם תשתפר במהרה
רועי
|