שיר שכתבתי בערך לפני שנה , אני לא זוכר אם פרסמתי אותו כאן או לא .
מצאתי תיקייה שרשמתי בזמנו וחשבתי שיהיה נחמד לעלות אחד מהם לפה .

נמאס לי מהסחבת הזאת,
מהלולאה האינסופית
שאליה נקשרתי בשל קסמך
בגלל יופיך וחמימותך
בהינף יד נופנפתי
במצמוץ עיניך חזרתי,
שוב פעם מאוכזב
שוב פעם כועס
מאסתי !
מאסתי - בחוסר החלטיות
מאסתי בחוסר התחשבות
ואני האידיוט שחוזר לזירה
צופה מהצד
מסתכל על עצמי
מוסר את ליבי ללא תמורה
עד כאן
תשכבי עם מי שבא לך
ואל תסתכלי לכיווני
במילא הכל מיותר,
ללא תמורה,
נתינת הזדמנויות חוזרות ללא סיבה
חמימות שהומרה לקרירות
קסם שהופר .

בשורה התחתונה,
כל זה ,בשביל מה ?
אני אצא מכאן מחושל
ואת ,את תחיי בשקט
או תחיי בחרטה
לי כבר החוסר אכפתיות מחלחל
אני מניח שכך זה
שמילים מפוזרות ללא כיסוי .

לא יודע אם שיר זו המילה הנכונה, זה מרגיש הרבה יותר כמו קטע יומן, כמו פורקן.
המבנה לא ממש אחיד והזרימה לוקה בחסר, אבל את התחושות בהחלט עוברות, והן לא ממש נעימות.
מסוג הדברים שאתה אומר לאחריהם "הלוואי ובכלל לא הייתה לי ההשראה לשיר הזה", ומנגד היה נאמר לך "אולי, אבל
אתה עושה עם ההשראה הזו משהו פורה".

תודה שאתה משתף

מנהל איור ותלת-מימד
My DeviantArt
פרוייקט הגמר שלי - Dark Gold

בין הגדרה ספרותית כזאת או אחרת אני אקבל את מה שאומר

אהבתי שהגדרת את מה שכתבתי\עשיתי עם זה כ"משהו פורה"