לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ברוכים הבאים לפורום כתיבה וספרות!!! והשורה הנעה - נוע תנוע! אוסף ביקורות הספרים של כל הזמנים אוסף אתגרי הכתיבהלכתיבה הציטוט הנבחר: 'הסופר, כמו הילד, אוהב לשחק משחקים, אבל יודע להציב את הגבול בין האמת לבדיון' מאת פרויד. חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > תרבות ואמנות > כתיבה וספרות
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 01-01-2009, 00:23
  איש-המרלבורו איש-המרלבורו אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.11.08
הודעות: 78
השנה החדשה והחוסר אונים הזה.. שמציף אותי..

אני חושב שההגדרה הכי קרובה למה שאני מרגיש עכשיו זה חוסר אונים..

יותר מפחד.. דמעות מטביעות לי את האישונים בגלל חוסר האונים.. אבל הן עדיין לא יורדות..

זה כאילו הגוף שלי מבקש אור ירוק להוריד מעצמו את הכובד והמטענים שמציפים אותו..

אני מרגיש כאילו הראש לא נותן לגוף לעשות את העבודה והגוף נוזף על הלב והלב בוכה..

אני לא יודע באיזה מטאפורה אני יכול להעביר חוסר אונים.. חבר ילדות בעזה..

כשהתקשרתי לאחל שנה חדשה הוא היה מאושר.. מאושר כאילו.. כאילו לא שכחתי..

לא שכחתי פגם בגוף יפה.. או לא שכחתי לאסוף אותו מסוף העולם בעודי טס לירח..

עכשיו אני מבין את ערך האצילות.. ערך האבירות.. ובעיקר ערך החברות.. עכשיו..

אחרי כמה שוטים של וודקה.. אני יושב.. עם עיניים דומעות וחופש ביטוי קל יותר ונזכר..

איך חבר אמר לי.. שהוא השתחרר מהצבא על רפואי.. בכוונה.. סתם כדי לא לשרת..

סתם כי הוא לא פראייר.. סתם כי הוא רוצה לבלות.. אבל עכשיו כשטילים נופלים לו על הבית..

הוא מבין.. כי אינו יכול לעשות שום דבר.. הוא לא יכול לגרום לשינוי.. הוא לא יילחם..

הוא לא יילחם על זכותו לחיות.. הוא לא יילחם על מי שמאיים על שלום הבית שלו..

הוא רק ירד על הברכיים וישים את הידיים על הראש.. עד שהצפירה תיעלם.. עד ש..

חשבון ההורים ייגמר.. עד שההורים יזדקנו וילכו לעולמם.. עד ש.. הוא יהיה חולה..

עד שהוא ישאר לבד.. ואז הוא ירגיש בחוסר אונים.. חוסר.. אונים.. אני מרגיש..

אם חבר שלי יחטוף כדור.. ואני לא יהיה שם.. לדעת שעשיתי משהו.. אם הוא יכנס להיתקלות..

אני עדיין לא התגייסתי נשאר לי רק חודש כמה זה אומלל אני אפילו לא יודע לטפל במעצור!..

ואני מרגיש.. ריקנות.. כשאני עובר ברחובות הסוערים ואני.. רואה את האנשים סביבי..

הם קופצים כמו באס המנסה להשתיק קול צורח.. אל תפריעו להם להנות הם מסתכלים עליי..

רחוק מהעין רחוק מהלב הם לוחשים לי.. השרצים.. קופצים ממסיבה למסיבה כמו כינים..

כשיורד דם מהאף והם מוצצים את הדם כמו תינוק המוצץ חלב ודם יורד אל תוך שיניים..

והם ממשיכים לדבר כי אין להם אוזניים, כמו זונה המוצצת זין, הם עושים כסף מהכחשה..

ולחיילינו,אני אוהב אותכם, אם זה מה שאתם רוצים לדעת, הייתי נכנס איתכם בלי הכשרה,

כי ערך החברות חשוב יותר ממסיבה, וערך האצילות קיים גם במאה ה21, גם אם הייתי צריך להחיות אותו מחדש בכתב.




גם ככה לא מגיבים לי פה כמעט חח אז לפחות מקום טוב לשפוך ת'לב..
שתיהיה לכם שנה טובה ותגשימו את כל מה שאתם מאחלים לעצמכם..
חזרה לפורום

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 05:00

הדף נוצר ב 0.04 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר