 |
01-01-2009, 11:11
|
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.04
הודעות: 10,870
|
|
|
פריקה
נורא חבל לי, עוד שלב בחיים שלי עומד להסתיים וגם ממנו אני יוצאת בלי ה"חבורה" הזאת, במשך שנתיים וחצי ראיתי איך זה קל להכיר עוד חברים ולהיות איתם כל יום אבל בתכלס החברויות האלה הן חברויות נוחות ותו לא. השקעתי בקשרים האלה מעל ומעבר כדי לקבל סטירה כל פעם מחדש ולהבין עד כמה החברים האלה הם חברי אינטרסים, ברגע שלא היו צריכים ממני שום דבר הם נעלמו והלכו לאנשים אחרים.
ציפיתי לצאת מהתואר הזה עם איזה חבורה כמו בסרטים, בני 30+- שיוצאים ומעלים חוויות וגדלים יחד, אבל ברור שברגע שאקבל את התעודה לא ישאר כלום, אמשיך למקום אחר בלי החבורה הזאת.
מאז שחברה שלי נפטרה זה הפך להיות לשיגרה, מקום חדש, חברים חדשים, ושוב, נגמר השלב ושוב לבד, כל אחד מתפצל למקום אחר ולא שומרים על קשר בגלל הדוחק היומיומי.
לא טובה בלשמור על קשרים, שני האנשים שאיתם אני בקשר שנים נמצאים שם בגלל שהם משקיעים יותר, הם מתקשרים ויוזמים, ולי אין אף פעם זמן, כל העבודות והעובדה שאני גרה מחוץ לעיר כבר כמעט 3 שנים עושים את שלהם.
אני מתגעגעת למה שהיה, כשחברה שלי עוד הייתה בחיים, כשהכל היה משותף, היינו יוצאים פעם - פעמיים בשבוע כל החבורה, יושבים באיזה פאב או סתם מעבירים את הזמן, הטלפון תמיד צילצל, עכשיו נותר לי רק לראות חבורות של אחרים וללכת איתם מידי פעם, לרוב כי אחד הבנים שם מתחיל איתי, וכשמגיע סוף הקשר <או הסירוב> אז כולם נעלמים יחד איתו, וגם ככה הם לא החבורה שלי, אלא שלו.
רוצה את החברה הטובה הזאת שיחד נעשה דברים, נשפוך את הלב בחופשיות, לא ידידים. זה כ"כ חסר לי, הלוואי שיכולתי להחזיר את השעון לאחור ולעשות דברים אחרת, אבל אי אפשר, חברה שלי ז"ל לא תחזור, ואף אחת לא נכנסת לנעליים של ה"חברה הכי טובה", השנים עברו, ויותר מידי, התבגרתי, השתנתי מהקצה לקצה, אבל הקשר היחידי שלי עם מישהי שאני אוהבת הוא טלפוני בגלל המרחק הזה והדוחק <ואת יודעת מי את  , וגם לה יש את החבורה שלה והחברות הטובות שלה.
בתכלס - אני לבד. זה מתבטא ביציאות של שישי, זה מתבטא בכך שאחותי טסה ואז איבדתי את הרצון לצאתוזה הכי מתבטא בכך שאני יושבת לבד בחדר ולומדת שקיר לידי נמצאת כל "החבורה" שהכרתי והשקעתי ב 3 שנים האחרונות- בלעדיי כי אין להם יותר מה לקחת ממני.
אני יודעת בגלל מי הגעתי למצב הזה עם החבורה מהלימודים, קנאה נשית נטו. לי היו המון חברים, רזיתי בצורה משמעותית, מתלבשת אחרת והכל כ"כ שונה, דבר שלא התאים לה, גם הדייטים שלי יצאו מוצלחים, תמיד הגברים הטובים ביותר, החכמים והיפים, גברים וקשרים שלה לא היו, גוף והצלחות שלה לא היו. אז היא סיכסכה בנינו, ביני לבין כולם ואחר כך דאגה לחזק את הקשרים שלה עם כולם דרך לימודים ומפגשי ארוחות, נשמע כ"כ חלש אבל עבד לה מצויין. נתקתי את הקשר איתה ולמרות שזה היה לטובתי כי היא רק נתנה עצות רעות שנועדו להכשיל אותי, איבדתי גם את הקשר עם כולם, לא יודעת מה היא אמרה להם.. היא מסוגלת להכל, אבל וויתרתי עליהם, עברתי את השלב של לנסות ולברר, יותר מידי לחץ בלימודים ובחיים כדי להתחיל לברר ולנסות להשיב את הכל.
אז ככה השבוע ישבתי בחדר שלי לבד, הפלאפון כבוי כהרגלו, וגם כשכבר מתקשרים אז הוא באיזה פינה חשוכה בחדר, אין לי כבר אנרגיות לזה, רוצה רק להתחתן ולנהל אורך חיים שכולל בעל, עבודה, משק בית וילדים, עד כמה שזה נשמע הזוי, אני בת 22 ומרגישה שזה הזמן שלי, לא לצאת לחו"ל ולמצוא את עצמי, לא להיות חיית מסיבות, מאסתי ביציאות לפאבים ולמסיבות, רוצה רק להתיישב.
תודה למי שקרא עד כאן, סוג של פריקה.
_____________________________________
"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"
|
|
ראשי
צ'אט
)
מצב כלאיים
