|
יום סיירות ינואר 2009
טוב אז אני למעשה מחזיר לכל אותם אנשים שכתבו מאמרים שדיי עזרו לי בעיקר מנטלית ביום הסיירות...
חזרתי לפני חצי שעה בערך...היה ארוך מתיש ומיגע אבל בד בבד גם מספק ומעורר גאווה .
אז ככה , כולם מגיעים לאזור הבסיס שזה למעשה אזור ההתכנסות המרכזי .
שמים את התיק באוהל ענק שמיועד לתיקים בלבד(שומרים עליו דיי טוב , ובכל מקרה אתם תשמרו על חפצי הערך שלכם , הסבר בהמשך ).
ישר כשהגעתי(עם חבר) סינג'רו אותנו להכין סנדויצ'ים , וזה לקח המון זמן , ככה שיצא שהייתי אחד האחרונים שנרשמו , מספר 380 ,אבל זה לא שינה משהו .
כולם נרשמים במכולה , מקבלים את המספר שלהם והולכים לרשום את המספר שלהם על חולצה לבנה בעזרת טוש .
מרגישים את המתח באוויר...וגם את הקור .
כל מי שרשם את המספר על החולצה שלו הולך לתור בדרך לרופא . ברופא בודקים דופק ולחץ דם , ולפעמים גם חום (לי לא בדקו) . חשוב לא להסתיר מידע קריטי מהרופאים , אחרי הכל (ולמעשה לפני הכל) הבריאות הכי חשובה .
מכל כמות מסוימת של אנשים שנבדקה אצל הרופא יוצרים קבוצה מסוימת שמתחילה בחימום . החימום הוא באמת קל מאוד . לאחר מכן יוצאים לריצת 2000 ביחד עם הקבוצה שאיתה התחממתם .
רצתי במסלול הישר , שלמעשה הלוך וחזור . המסלול הרגיש כמו 2000 . בכל מקרה , אתם לא מקבלים את הזמן שלכם אלא רק את המיקום שלכם(מקבלים כמו כרטיס קטן עם המספר שלכם ) .
חשוב לציין , אין בימי הסיירות כפיפות בטן ושכיבות סמיכה יותר . ככה שעל החלק הזה פוסחים . אחרי ה2000 נחים כמה דקות , שותים , והולכים לשבת באזור של הדשא 20 מטר צפונית לבסיס .
כל קבוצה יושבת שם , עם חייל או שניים שמסבירים על יום סיירות הסבר קצר מאוד . לאחר מכן תקבלו טופס העדפה שבו תצטרכו לרשום את העדיפות שלכם ליחידות השונות .
מסיימים עם זה , ולמעשה פה מגיע החלק שבו מחולקים לצוותים . אני הייתי צוות 7 שהיו בו אחלה אנשים . לוקחים את כל הציוד מהבסיס , הולכים לכיוון הדיונה שנמצאת כ-150 מטר דרומית-מערבית לבסיס . מתמקמים בדיונה(יכול להיות בתחתית הדיונה או למעלה. הצוות שלי היה למעלה) , ומפקדי הצוותים מסבירים הסבר קצר על היום . אחרי זה הם מתחילים בהסבר על הספרינטים , ופה מתחיל למעשה יום הסיירות . אני הייתי בדיונה הפוכה(קודם כל ריצה הלוך במורד הדיונה , מקיפים את-חפירה שתקועה באמצע הדיונה , ואז ריצה חזור במעלה הדיונה) , אז אני לא ארשום על דיונה רגילה .
אחרי ההסבר , המפקד אומר "צא" ויוצאים לספרינט . בחלק הראשון לא נרשמות תוצאות או משהו כזה . היו משהו כמו 10-15 ספרינטים(ספרינט אחד - הלוך וחזור) .לאחר מכן הוא אומר שמעכשיו , שמונת האנשים הראשונים שיגיעו , ירשמו . זה למעשה ספרינטים עם סדרי הגעה . פה משקיעים יותר מאמץ , וחשוב לא לדחוף ולא לעשות שטויות . לתת את המקסימום .
הספרינטים זה החלק הכי קשה מבחינה מנטלית . ה"הלם" הפיזי מכריח אותך לחשוב על פרישה . אבל לא בכדי בכל המאמרים רשום אל תוותרו אל תוותרו אל תוותרו . שאר היום הוא לא פחות קשה פיזית , אבל לא סתם כל האנשים שפורשים עושים את זה בספרינטים . אני גם הייתי על סף פרישה - אמרתי למפקד שאני לא יכול לזוז , ולספרינט אחד לא יצאתי . בזמן הספרינט עצמו התלבטתי אם לחזור ולבסוף שאלתי את המפקד אם אפשר לחזור והוא אישר לי . זה החלק הכי שוחק מבחינת ההרגשה ,ואנשים באמת סתם פורשים . קשה ? תרוצו יותר לאט . קשה לרוץ ? תלכו . רק אל תפרשו . מתרגלים לסבל ולמאמץ מהר, אחרי הספרינטים עם הסדרי הגעה כולם כבר מתרגלים ואף אחד לא פורש .
נמשיך :
אחרי שמסיימים את הספרינטים עם הסדרי הגעה , המפקד אומר שיש לנו 15 דקות הפסקה . באותן 15 דקות אנחנו אמורים לשתות לפחות שלוש כוסות מים , לפתוח אלונקות למלאת(כל אחד) שק חל ולקשור את השק . משקל של שק הוא משהו כמו 15 קילו .
התרגיל הבא עובד ככה : כל סיבוב מורכב למעשה משני ספרינטים : ספרינט ראשון רגיל, רצים ספרינט במסלול הקודם .בספרינט השני , מי שהגיעו מקומות 1-4 בספרינט הקודם לוקחים את האלונקה , מקומות 5-6 לוקחים ג'ריקנים וכל השאר סתם רצים . עושים את אותו מסלול עם האלונקה והג'ריקנים , וככה עושים משהו כמו 8-10 סיבובים(אני מזכיר כל סיבוב מורכב משני ספרינטים - האחד רגיל והשני עם אלונקה וג'ריקנים). לאחר מכן תתבקשו שוב לנוח 15 דקות , במהלכן תצטרכו לשתות שוב לפחות 3 כוסות מים .
השלב הבא הוא חפירת בור - דבר יחסית פשוט אבל צריך להשקיע בזה מחשבה ולעשות את זה מדויק .
מהצוות שלנו ביקשו לחפור בור מטר על מטר על מטר , מטר אורך מטר רוחב ומטר עומק (מטר מעוקב) .
עצה שלי , לפני שאתם מתחילים לחפור , תנסו להעריך כמה זה בערך מטר ביחידות את-חפירה(ז"א כמה אתי-חפירה ביחד הם מטר) , ותעבדו לפי זה . תסמנו גבולות לבור , ותתחילו לחפור . אל תנוחו , מסתכלים עליכם , וגם אין מספיק זמן כדי גם להספיק את הבור וגם לנוח .
אחרי משהו כמו 20 דקות המפקדים מבקשים להפסיק , ועוברים בין הבורות . אותי שאלו מאיפה אני(נתניה) , מה עשית(מה שביקשו ממני לעשות , בור מטר מעוקב) , האם אתה חושב שהמידות שלך טובות(כן, נראה לי שזה דיי קרוב) . תענו את מה שאתם באמת חושבים , אל תנסו להתיפייף .
אחרי שהמפקדים בדקו את הבור שלך , תתבקש לכסות אותו . תעשו את זה זריז כי אין הרבה זמן .
אחרי הבורות , תינתן לכם מנוחה של כ-5 דקות . תצטרכו לשתות מים לפי ההרגשה , ולהיות מוכנים עם שקי החול שמילאתם לפני האלונקה . עצה שלי (כמו שכולם מציעים) - תקשרו את השקים דיי טוב , אם נפתח לכם הקשר הלך לכם כל התרגיל .
המפקדים יגידו לכם שאין שום בעיה אם תעצרו איפה שהם יושבים , או שתחליטו לא לעשות את התרגיל , אבל הם אומרים שזה יירשם . כמובן כמובן אל תעצרו ולו לרגע , הדבר נרשם ויש לזה משקל .
בתרגיל עצמו למעשה לוקחים את השק חול שלכם , שמים אותו על העורף , מחזיקים עם שני הידיים ועושים כמה שיותר סיבובים באותו מסלול בידיוק של הספרינטים והאלונקה . כל פעם שאתם עוברים ליד המפקדים , אתם אומרים את המספר שלכם וכמה סיבובים עשיתם . תעשו את זה בקצב טוב . אני לא רצתי עם השק , אבל הלכתי בקצב אחיד וטוב . הספקתי 11 סיבובים , הכי טוב בקבוצה עשה 16 או 17(אל תשוו את מספר הסיבובים עם צוותים אחרים כי הם עושים מסלולים יותר קצרים\ארוכים , חלקם עושים על מישור) .
זה לא קל , אבל תישארו רגועים ותעשו את זה כמו גדולים .
אחרי השקים , תתבקשו לנוח במשך כמה דקות , במהלכן תצטרכו לשתות כמה כוסות מים , לרוקן שקי חול ולהתארגן .
המפקדים יקראו לכם ותשבו סביבם בחצי מעגל . הם למעשה יודיעו לכם שיום הסיירות הסתיים באופן עקרוני . יעשו סבב בין חברי הצוות , אצלנו כל אחד אמר מה שמו , מאיפה הוא , תחביב , מה היה לו קשה , איך הוא התכונן ומה הוא סימן בעדיפויות . היה נחמד לשבת ככה , אווירה נחמדה הרבה יותר מאשר בחלק הפיזי .
אחרי זה אחד מחברי הצוות מעביר שחרור(בצוות שלי אני העברתי) , ומתארגנים עם כל הציוד , וחוזרים לבסיס . שם מחזירים את הציוד , והולכים לשבת ברחבה של הבסיס(מול האוהל של התיקים) לפי צוותים . באותה ישיבה ממלאים את השאלונים הסוציומטריים . תמלאו את האמת . אל תעדיפו\תפלו מישהו .
לאחר מכן יאספו את הטפסים ממכם , ותעברו לשבת באותה רחבת דשא צפונית לבסיס שישבתם בה מקודם . תנוחו שם משהו בסביבות העשרים דקות - חצי שעה . לאחר מכן תתבקשו להסתדר וללכת לאכול(אתם אוכלים את הסנדויצ'ים שאתם[או חבריכם] הכנתם בבוקר) ולשתות. האוכל לא משהו , אבל זה בסדר . לאחר מכן חוזרים עוד פעם לרחבת הדשא ומחכים . יושבים שם קצת , ולאחר מכן נקראים לשבת ברחבת הבסיס מול אוהל התיקים . מתחילים להרגיש את המתח באוויר ...אבל אתם לא תהיו מוכנים לייבוש הזה !!  ישבנו משהו כמו 40 דקות בשמש חזקה וכבר לקחו מאיתנו את הכובעים שהביאו לנו . קיצר היה משעמם שם , חם ולא נוח .
הרגע המיוחל הגיע ומפקד יום הסיירות(קצין בדרגת סגן-אלוף)הראה את פניו , ונשא דברים קצרים.
אחד האחראים הגיע אלינו , אמר לנו להתקרב אליו , והחל להקריא את התוצאות .
הוא אומר , "האנשים שעברו ליחידה הם:" ואח"כ רשימה של מספרים שמייצגים כמובן אנשים שהשתתפו ביום הסיירות .
ככה גם לגבי שייטת וחובלים .
לאחר מכן , כל אדם שעבר לאחד מהנ"ל מגיע לאוהל(כל מסלול לאוהל אחר) שם הוא שומע מידע אודות המסלול .
חשוב מאוד לנחם את אלה שלא קיבלו שום דבר , ויש הרבה כאלה . תגידו מילה טובה , אל תשמחו ואל תתלהבו לידם . הם לא פחות טובים מכם ועל כך תעיד העובדה שהם גם סיימו את יום הסיירות .
תוצאות :
~420 בחורים התחילו את יום הסיירות .
הרבה פרשו(אין לי שמץ של מושג כמה , בצוות שלי התחלנו 15\14 וסיימנו 11 ) .
בערך 40-50 איש קיבלו מטכ"ל .
בערך 25 אנשים קיבלו שייטת .
בערך 60 אנשים קיבלו חובלים .
סימנתי בעדיפויות מטכ"ל שייטת וחובלים בהתאמה . במהלך היום באמת ובתמים התחשק לי ללכת ולבקש לשנות את העדיפות ולשים חובלים במקום ראשון .
בכל מקרה , עברתי לחובלים , ואני מאוד מרוצה אני חושב שקיבלתי מה שמגיע לי . לא הייתי סוס מטורף אבל בהחלט עשיתי את המקסימום ואני מרוצה מהביצועים ומהתוצאה .
אחד מהצוות שלי(בחור דרוזי נראה לי , סוס רציני גם פיזית גם מנטלית , סימנתי אותו ראשון בסוציומרי) קיבל מטכ"ל , נראה לי שעוד אחד מהצוות שלי קיבל מטכ"ל .
חוץ מזה אני לא יודע מה עם שאר הצוות שלי .
סיכום , ודברים שכדאי לדעת :
-תזכרו , באתם ליום סיירות . תקחו דברים בפרופורציות , אל תזייפו את עצמכם ותצבעו את עצמכם בצבעים שאתם חושבים שהמפקדים יאהבו . הם יודעים לעלות על שטויות כאלה . תתנו את כל מה שאתם יכולים , תהיו עצמכם וזה הכי חשוב .
-אל תפרשו לא משנה מה . זה פשוט פשע לפרוש מיום סיירות בספרינטים , מתרגלים לזה , גם אני חשבתי לפרוש והייתי ממש על סף פרישה כמו שכתבתי, אבל המשכתי ואני כל כך שמח שלא פרשתי . היום הזה נגמר , הוא לא ארוך , הוא קשה אבל נסבל בהחלט . תתנו הכל , אם אתם מרגישים שאתם לא יכולים עוד , פשוט תנמיכו קצב , אבל אל תפרשו . פשוט תמחקו את האפשרות הזאת מהמוח ברגע שהיא תעלה(והיא תעלה , אני מבטיח).
-את חפצי הערך(פלאפונים , ארנקים , מפתחות וכו')אתם לא משאירים בתיקים באוהלים , אלא לוקחים איתכם , ולפני שאתם הולכים לדיונה , אתם שמים בתד"ל(תיק גב נחמד) את כל הדברים(לכל צוות יש תד"ל ) . התדל יהיה איפה שהמפקדים ישבו והוא בטוח למדי .
-אל תתאכזבו אם לא תעברו . סיימתם את יום הסיירות , וזה משהו להתגאות בו . תזכרו את זה ולכו הביתה עם ראש מורם .
עד כאן חבריי . בהצלחה לכל מי שיש לו יום סיירות , תתנו את המקסימום , תשקיעו , והכי חשוב תהנו כי זה בסה"כ עוד חוויה שכיף להסתכל אחורה ולהגיד "עשיתי" .
נערך לאחרונה ע"י Phosgene בתאריך 04-01-2009 בשעה 17:38.
סיבה: תיקונים
|
ראשי
צ'אט
04-01-2009, 17:32
מצב כלאיים
