בתור אחד שלא כ"כ מבין בלש"ב, לוט"ר וכו':
שמתי לב שגם בלבנון השנייה וגם במבצע עופרת יצוקה עד עכשיו, רוב הפגיעות של כוחותינו זה כשהם נכנסים לתוך בניינים בשטח שבו הם נלחמים לצורך מנוחה, וטיל פוגע בבניין.

האם זו שיטת לחימה נכונה? ז"א כך כתוב בתו"ל? נכנסת לכפר, נלחמת בו קצת, ואז לך לנוח בבניין שהוא ריק, גם בהנחה ולא כל הכפר שלך?

וגם אם כן, האם זה נכון לעשות כמו שגולני עשו לפני שבוע שגם המח"ט וגם המג"ד נמצאים ביחד בתוך בניין?

"הדברים הגדולים באמת נעשים הרחק מהעין"

"הכשלון האמיתי הוא לא לנסות"

ואני בכלל שואל: נוב' 06 - מתי נקבל כבוד?

אני רוצה לשאול אותך: אם לדעתך כניסה לבתים ושהיה בהם הינה מהלך שגוי ומסוכן, היכן אתה מציע לעשות זאת?
שטחי ריענון, מנוחה ו"מלא מחדש" בעומק השטח הם דבר שאי אפשר לוותר עליו.
לגבי הימצאות המח"ט והמג"ד ביחד בעומק השטח:
1. אחרי מלחמת לבנון השניה, כל הקודקודים (או לפחות רובם המכריע) נכנסו עם המסגרות שלהם פנימה, ולא עקבו אחרי המתרחש מהחמ"ל המוגן והמחומם.
2. כמו שהמ"מ מדווח למ"פ, שמגיע למג"ד ועובר איתו על התוכניות, כך גם המג"ד צריך לחבור מידי פעם למח"ט. תידרוכים, הערכות מצב, עידכוני מודיעין- אלה דברים שחייבים לעשות גם במהלך לחימה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

1. לשאלתך: בוא ניקח את זה למקרה הכי קיצוני. במלחמות הזכורות מההיסטוריה חופרים תעלות בשביל מנוחות. אפילו במלחמה של רוסיה-גרוזיה מהקיץ האחרון, ראיתי בפק"לים של החיילים הרוסים עטי חפירה...

2. פגישת תדרוך זה מובן מאליו, השאלה האם שהייה ארוכה באותו חדר בעומק השטח זה דבר נכון?

3. לגבי קודקודים בשטח: עד כמה שזכור לי בלבנון עד רמת המח"ט כולל, הם היו גם שם בפנים (ישנה תמונה מפורסמת של מח"ט הצנחנים דאז בראש כוחותיו...). והאוגדונרים ישבו מאחור. מה שאולי נכון, כי התועלת של מפקד האוגדה מול הפלזמה יכולה להיות עדיפה מאשר שהוא יתרוצץ בשטח בין כל חייליו, ויטעם קצת (מדי) מכל מקום.

"הדברים הגדולים באמת נעשים הרחק מהעין"

"הכשלון האמיתי הוא לא לנסות"

ואני בכלל שואל: נוב' 06 - מתי נקבל כבוד?