http://mikranet.cet.ac.il/pages/ite...4003&source=615

תרומה מאד מאד צנועה לסיפור:

יובליוס הפיני שהמציא את כל הפרשה היה בערוב ימיו מנהל הספריה של ויאיפורי. על פי הסיפור הוא הלך לעולמו ב-1922. 13 שנים לאחר מכן זכתה הספריה של ויאיפורי לעדנה, וזכתה לפרסום עולמי כיצירת מופת ארכיטקטונית של אדריכל פיני בשם אלוואר אאלטו Alvar Aalto.

אאלטו בנה את הספריה בכשרון רב, והיה הראשון שהכניס מימד חם ואנושי לאדריכלות המודרנית שהיתה, בדרך כלל, מאד קרה ומכנית.הספרייה התפרסמה מאד, ואאלטו הפך לכוכב ארכיטקטוני. הוא אחד משלושת הדמויות הנערצות ביותר בפינלנד.

לאחר מלחמת העולם העיר ויאיפורי הועברה לבריה"מ. הרוסים לא התייחסו לספרייה, והיא עמדה סגורה במשך זמן רב מאד, ודי התפוררה. כיום מתנהל מאמץ בינ"ל להצלתה.

בוודאי.
אבל יופיו של המבנה הזה איננו בחזיתותיו החיצוניות, אלא דווקא בחללי הפנים שלו, הרכים, תכליתיים, חמימים, מוארים באור נהדר, ומאד מקוריים.
הנה עוד כמה תמונות, כולל החוץ.