לא יודע, לא יודע מה יהיה איתי...
אני לא משתנה אני נשאר אותו אחד, השקט המופנם זה שיש לו מחשבות טורדניות
זה שעצוב תמיד עוד ועוד...
אין לי חברים...ואני כבר בן 20 ! כל הילדות שלי הייתה חרא רק בגללי, המשפחה שלי זו המשפחה הכי טובה שיש בעולם...
אבל אני הבעייתי זה שלא משתנה...
הכל נשאר אותו הדבר החרדה החברתית הרצון החזק באהבה...

וזה רק הולך ומחמיר
אני רוצה להיות יפה מישהו שבנות מסתכלות עליו והתלהבו
אני רוצה חברה יפה כזו שאוכל לצלם בלי סוף ואני אעשה גלריה מיוחדת רק שלה...
אבל זה לא יקרה בחיים מאותן הסיבות שכתבתי למעלה...
אני אצטרך להתפשר שזה הדבר הכי נוראי שקיים...
והחרדה החברתית הזו..ללכת כל יום לבסיס בצבא ופשוט לשבת שם עם האיפוד ולא לדבר עם אף אחד...

אמא אומרת לי שאני יפה וחתיך גם הבנות דודות, אבל אני לא מאמין להן!!!!!!! כי זה משפחה מה הם יגידו לי שאני מכוער??
הצבא הזה גם כן אני משמין בגללו :\
חשבתי ללכת לחדר כושר אבל אין דבר שאני שונא יותר מחדרי כושר...
יש איזה אחד בבסיס רואה אותי כל הזמן אומר לי שכדאי לי להתחיל להתאמן כי יש לי אחלה גוף...
בן דוד שלי אומר שאני פראייר כי אני ענק ויכולתי לעשות שרירים.
וזה לא שאני לא רוצה...יש לי גם בעיות ברגלים אני לא יכול לרוץ או ללכת מהר...להרבה זמן.

אני יושב בצבא במשרד עם בנות ואני שומע איך הן מדברות
והן גורמות לי להרגיש מכוער (לא בכוונה) הן פשוט מדברות על בנים כל היום על מי חתיך ומי לא..
וזה מחרפן אותי!!
הן בטח לא מדברות עלי כשאני לא במשרד.

די כמה אפשר לחיות ככה? לפעמים אני אומר לעצמי מחר בבוקר תקום ותשתגע, תתחיל לדבר עם כולם ולהרגיש חופשי...
אבל אני מפחד פחד מוות מלעשות את זה, לא יודע למה אבל זה ככה ואני לא מצליח לשנות את או להתנגד...
לפעמים אני יושב ואומר לעצמי שאני שונא את החיים שלי ושהחיים שלי חרא
ואני יודע שזה רק בגללי כי אני הדפוק פה.
יש לי מזל שיש לי משפחה כזו כי אם לא הייתה לי כזו משפחה סביר להניח שלא הייתי חיי עכשיו.

פאק, אף אחד לא יודע מה זה לחיות את החיים עם חרדה חברתית אלה רק אנשים שבאמת יש להם את זה יודעים.
ללכת עם הראש ברצפה
לא להוציא מילה כל היום רק במקרים שהמפקד שלך שואל משהו...

בקיצור, חרא לי אני שונא את עצמי ואת החיים שלי.

שמע, אתה מתאר חרדה חברתית. אתה אומר שזה מה שיש לך.
זה לא יעזור גם אם כל הפורום יגיד לך יאאלה, תלך, תגיד, תעשה, זה לא כל כך קשה, אחר כך תרגיש טוב בלה בלה בלה. אני מניחה שאם לא עשית את זה עד עכשיו זה באמת מפחיד אותך.

אני חושבת שאולי כדאי לך ללכת לטיפול. בחיי.
אני הייתי בטיפול בשביל בעיה אחרת שיש לי וזה ממש עשה לי שינוי מטורף בחיים (ומזל שלא חיכיתי עד גיל 40).

חבל שתבאס את עצמך שוב ושוב עם אותם ניסיונות שלא מצליחים אפילו לצאת לפועל. אני באמת חושבת שזה יכול לעשות לכל אחד טוב. בחיי - זה אפילו צריך להיות חלק מתוכנית בצפר ^_^.














-------------
הדברות

קודם כל בשביל לפתח את הגוף שלך ולעשות שרירים לא חייב ממש את הרגליים, אז אני מציע לך שתלך למכון כושר, וגם תנסה לרוץ עד כמה שאתה יכול.
יש הרבה בנות שיכולות להמשך אליך רק אם יש לך גוף יפה, ככה שאני מאמין שלהרבה אנשים גוף יפה נותן בטחון רציני.
בקשר לזה שאתה שומע בנות מדברות על בנים אחרים, לא אמור להיות איכפת לך מזה שים עליהן זין, יש עוד מלא בחורות.
ובגדול אתה יכול לנסות להכיר מישהי באינטרנט, זה יכול להיות טוב, תכיר אותה תדבר איתה פה ושם, וככה יהיה לך יותר קל לזרום איתה כשתפגשו או משו, במיוחד כאשר תפתח גוף מכובד אני מאמין שיבוא הבטחון.
ובקשר לחברים, אני יכול להגיד לך שבגדול ממש קשה למצוא חבר אמיתי, שתדע לך שלרוב האנשים שאתה רואה יש חברים אבל זה רק בעיניים, להרבה מאוד אנשים אין חבר אמיתי אחד, זה רק חבורה של אנשים שהם קוראים להם חברים ואותם חברים יודעים מתי לתקוע סכין בגב. יש אנשים שיש להם חבר טוב אחד, ויהיה לך אחד כזה אתה תמצא, להרבה מאוד אנשים אין.
אז העצה שלי אליך היא תכיר מישהי באינטרנט תוך כדי תפתח את הגוף שלך, ברגע שתהיה לך חברה שאיכפת לה ממך אתה תהיה יותר שמח, ויהיה לך בהרבה יותר קל לתקשר עם אנשים.

כ"כ מזדהה איתך מפחיד...
אשמח אם תשלח לי הודעה לפרטי.