26-01-2009, 13:07
|
|
|
חבר מתאריך: 15.10.04
הודעות: 1,404
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי -TsAcHi - שמתחילה ב "מג"ד בגולני ללוחמים בעזה: אם תיחטפו, פוצצו את עצמכם"
נחמיה שלום,
כמה דברים לגבי נוהל חניבעל
1. כפי שכתבו כבר, חניבעל בגלל חטוף
2. הנוהל המקורי מדבר על כך שברגע שבו זיהה הכוח כי נחטף אחד מחייליו, עליו לפתוח באש לכיוון החוטפים, גם אם הדבר עלול לסכן את חיי הנפגע. לא דובר על ירי בחייל כדי שלא יפול חי בשבי, אלא על לעצור בכל מחיר. בזמני בלבנון אף סייגו זאת תחת האמירה כי אין לבצע לכיוון החוטפים ירי של נפיצים. דבר זה מבוצע ברמת הכוח ממנו נחטף החייל. במקביל יש כמובן לדווח על האירוע ומקומו בקשר, כדי ש:
3. כל הכוחות השכנים בגזרה פועלים לפי רשימת מקרים ותגובות הקיימת אצלהם (אופציות). לדוגמא:
במקרה ונחטף חייל בצומת X, כוח ארטלרי יורה לנקודת Y ו- Z, כוח רגלי חוסם את A ו-B, כוח שריון חוסם את C ו-D.
במקרה ונחטף חייל בנקודה א', הכוח הארטלרי ירה לנקודות ב' ו-ג', הכוח הרגלי יחסום את נקודות ד' ו-ה' וכו' וכו'...
כפי שציינת הפקודה הספציפית, הנוהל הספציפי לגבי נקודה ספציפית מסווג. התרגולת אותה מבצע הכוח המותקף זהה.
_____________________________________
"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח
|