ואני מתחיל להתכונן. אצלנו בסופרמרקט כבר הופיעו אוזני המן.

במהלך תקופה קצרה, בין השלטון הביזנטי לכיבוש הערבי, שלטו בארץ הפרסים. אחד ממלכיהם, בזמן שהם שלטו כאן, היה אחשורוש. האם מדובר באותו אחשורוש? כלומר, האם אחשורוש שלנו, ההוא שאהב את ושתי, היה גם שליט ארץ ישראל? או במילים אחרות - האם ארץ ישראל היא בין הודו לכוש?

ויותר מזה - האם מגילת אסתר באמת מתארת מלך מהמאה השביעית לספירה? כה מאוחרת? אאלט - מוחמד כבר היה חי ופעיל, ואנחנו טרם חתמנו את התנ"ך?

או שהיו כמה אחשורושים, וזה שלנו הוא הרבה הרבה יותר מוקדם?

מרדכי היהודי בן שמעי בן יאיר בן קיש הימיני עפ"י המגילה מגולי בבל ועפ"י חז"ל מן המכהנים ב'כנסת גדולה' שלאחר השיבה. הדבר אינו מסתדר בקלות עם לוח הזמנים ומצריך אריכות ימים מבורכת.


"איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני: אשר הגלה מירושלים, עם הגלה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה. אשר הגלה נבוכדנאצר מלך בבל" [אסתר פרק ב ה-ו].

"ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר ידוד בפי ירמיהו, העיר ידוד את רוח כורש מלך פרס ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר: כה אמר כורש מלך פרס, כל ממלכות הארץ נתן לי ידוד אלהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה. מי בכם מכל עמו, ידוד אלהיו עמו ויעל" [דברי הימים ב פרק לו כב -כג].

"ואלה בני המדינה העלים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנצור, נבוכדנצר מלך בבל, לבבל וישובו לירושלם ויהודה איש לעירו. אשר באו עם זרבבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי בלשן מספר בגוי רחום בענה מספר אנשי עם ישראל" [עזרא ב א-ב]. (והמפרשים המקשרים בין מרדכי זה למרדכי היהודי נצרכים גם להסביר מדוע שב לשושן)


אחשוורוש שנקרא גם ארתחששתא מלך אחרי מחליפו של כורש ולפני דרייווש.
זמן התרחשות ארועי המגילה מיוחס לתקופה ארוכה של שבע שנים ולא לימים ספורים.

והנה חישוב הזמנים עפ"י אתר ישיבת גוש עציון:

http://www.etzion.org.il/vbm/update...ter/01ester.rtf.

ברור, שאחשורוש נימנה עם מלכי פרס של האימפריה האחמנית (539 - 330 לפנה"ס). אימפריה זו, שיש בה עשרה דורות של מלכים, התחילה את דרכה עם כורש שגבר על הבבלים (למניינם: בשנת 539 לפנה"ס), ואת סיום תקופת השושלת האחמנית יש לראות במותו של דריוש השלישי (למניינם: בשנת 330 לפנה"ס), כשלוש שנים לאחר כיבושי אלכסנדר מוקדון, שירש את האימפריה הפרסית והעבירה ליוונים.

אולם עם מי ממלכי השושלת האחמנית יש לזהות את אחשורוש?

לשם נוחות הדיון נציג תחילה שושלת זו, גם אם בקווים גסים:

-588 / -586 חורבן בית ראשון

[כורש מלך בין -559 ל -529]
-538 הצהרת כורש
-537 יסוד בית המקדש השני
[כנבוזי מלך בין -529 ל -522]
דרייווש הראשון - 522 עד -486]
- 520 חידוש בניית הבית השני
- 515 חנוכת בית המקדש השני

[- 486 עד -465 חשיארש = כסרכסס]

[-465 עד - 425 ארתחשסתא הראשון]

-458 עליית עזרא
- 435 כהונתו הראשונה של נחמיה פחת יהודה
[ -465 עד -404 דרייווש השני]
[ - 404 עד - 359 ארתחשסתא השני]
[ -359 עד -338 ארתחשסתא השלישי]
[ -338 עד -336 ארסס]
[ - 336 עד - 331 דרייווש השלישי]

1437 - גלוי הפרג והמצאת 'אוזן המן'

1982 - המצאת מקצוע הדיאטנית


בקרב המחקר המודרני ישנן דעות שונות ביחס לשאלה זו, אולם ניתן להצביע על שני כיוונים מרכזיים:

א. מאחרי זמן הסיפור נוטים לזהות את אחשורוש עם ארתחשסתא השלישי.2

ב. מקדימי הסיפור, וזו אף הדעה המקובלת ביותר, מזהים את אחשורוש עם חשיארש, שכונה אצל היוונים: כסרכסס.3

זיהוי זה נשען על ארבע הוכחות מרכזיות:

1. שמו הפרסי של המלך - חשיארש - דומה ביותר לשמו העברי - אחשורוש, בעיקר עת שמים לב לצורת הכתיב שבאה בסוף המגילה: "וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אחשרש מַס עַל הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם" (י', א).4

2. היסטוריון יווני בשם הרודוטוס מתאר את השושלת הפרסית-האחמנית בצבעים עזים. הוא מתאר את חשיארש (בלשונו, כאמור, כסרכסס) כמלך השטוף בתאוות נשים ויין, דבר שמתאים מאוד לתיאור אחשורוש כפי שעולה מהמגילה, והוא אף מציין שהוא ישב בשושן בארמון מפואר, ומלך מהודו ועד כוש.

3. בעיר הבבלית סִפָר התגלתה תעודה מנהלית בה מופיע שבתקופת המלך הנידון, היה פקיד גבוה מן העיר שושן, ששימש כגזבר מלכותי, ושמו: Mardukâ. שם זה מזכיר מאוד את מרדכי היהודי.

4. לבסוף, גם מההתייחסות היחידה הקיימת בתנ"ך - מחוץ לגבולות המגילה - לגזירות המן, זו שבספר עזרא, נראה שאחשורוש הוא חשיארש:

"וַיְהִי עַם הָאָרֶץ מְרַפִּים יְדֵי עַם יְהוּדָה ומבלהים [קרי: וּמְבַהֲלִים] אוֹתָם לִבְנוֹת. וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְעַד מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס. וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב..." (עזרא ד', ד-ז).

אם אמנם אחשורוש = חשיארש, הרי שלפנינו התייחסות מסודרת לראשיתה של השושלת: כורש - דריוש - אחשורוש - ארתחשסתא.5

כאמור, זהו הזיהוי הרווח והמוסכם ביותר בקרב חוקרי התקופה, וכפי שניווכח בהמשך, לעובדה זו יכולות להיות משמעויות נרחבות בהבנת סיפור המגילה.

לעת עתה ברצוני לעמוד על נתון בעל חשיבות יתירה להבנת המסגרת הריאלית הכללית של סיפור המגילה. אם אמנם אחשורוש הוא חשיארש (כסרכסס), הרי שסיפור המגילה מתרחש כמאה שנים לאחר חורבן בית המקדש הראשון, וחשוב עוד יותר - כשלושים שנה לאחר חנוכת המזבח של בית שני.

חוסר הנוחות שנתון זה מעורר הוא ברור: מתברר שאנשי שושן - בתוכם גם מרדכי ואסתר - לא היו בין העולים לארץ בימי שיבת ציון, הם לא נעתרו לרשות שקיבל עמנו מאת כורש לשוב לארץ ולהקים בו מקדש. בעוד היישוב היהודי בארץ נאבק על קיומו, על חייו, ועל בניית בית המקדש, יושבים יהודי שושן ונהנים מסעודות פאר שמארגן המלך לכל דרי העיר.

כזכור, מצבם של שבי ציון היה קשה. הן מהבחינה הפוליטית והדתית (העמים יושבי הארץ התנגדו לבניית המקדש), והן מהבחינה הכלכלית, עד שחלקם אף נאלצו למכור את בניהם לעבדות כדי לפרוע את חוב המיסים שהוטל עליהם (נחמיה ה', א-ד), ובסוף ימי נחמיה אף חדלו מלהרים מתנות כהונה ולוויה מחוסר יכולת כלכלית (נחמיה י"ג, י).

והנה, במקביל למלחמת הקיום של אלו ששבו לארץ, מנהלים יהודי שושן חיים פורחים ומלאי כל טוב. מתחילת סיפור המגילה לא ניכרת שום אפליה של יהודי שושן, ואדרבא: חלקם מגיעים למשרות בכירות בשלטון הפרסי, וחלקם אף נישאים למלכות.

אתה שוכח תקופה הרבה יותר ארוכה של שלטון פרסי בארץ - מ 539 לפנה"ס עת כורש הגדול כבש את האימפריה הבבלית, ועד כיבוש הארץ ע"י אלכסנדר מוקדון כעבור 200 שנה. אתה גם נושא עדות לכיבוש הזה בכיס שלך - מטבע הש"ח הוא רפרודוקציה של מטבע מתקופת השלטון הפרסי. הכתובת שהוא נושא היא "יהד", שם המחוז באימפריה האחמנית. כפי שישראלה ציין, זו התקופה עליה מדובר במגילת אסתר.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"