נמאס לי מאנשים. נמאס מהעולם. נמאס לי לאהוב כל כך את כולם.נמאס לי מנשים. נמאס מהזונות.
נמאס לי שאין טעם, דבר חדש, לגלות. נמאס מעבודה. נמאס מהחיים. נמאס לי לדעת את כל מה שאנשים אומרים. נמאס לי ממלחמות. נמאס מהשלום. נמאס לקום לחינם כל יום.
כל יום אותה שגרה שמנסה להישבר מרוב צער. כל יום רק מנסים להרחיב את הפער הזוגי, שבכל יום הופך להיות פחות ממשי, פחות מעשי. יותר מיאוסי. בכל פעם מישהו מנסה לעזור. חושב שאני לא אזכור את הבדיחה המטומטמת על אותו בנאדם שהלך לים וטבע כמו כולם. שובר שגרה, בונה חדשה. שובר מוסכמות ומתחילות תהיות- "פעם היית שונה. פעם צחקת וחייכת. מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?" שבכל הלילות אנו עובדים ואולי, לפעמים, בחופש. זה קורה פעמיים בשבוע ומרגיש פעם בחודש. מכור לעבודה- ריפוי בעיסוק... סתם... דפוק... מה הטעם להמשיך לחיות כשבראש רצות אותן תהיות? הן אפילו לא קשורות למוות. רק לחיים העלובים של כולנו. הולכים וחוזרים על אותם הכללים של כולנו. נתפסת נגד החוק- נדפקת. אבל זה לא משתחרר כל כך מהר. חייבים להגן. לבזבז את החיים שלנו על משהו שלא רצינו לעשות. לא היינו משנים דבר כי זה לימד אותנו משהו על החיים.
בעיטות לאויר. מנועים קדימה מלאים בעצבים. אולי נקשיב לשירים של מישהו אחר. אולי נתגבר...
חבל שלא עשינו משהו טיפה שונה. אבל מה?
היינו נוסעים לאי רחוק. עוברים כמה שרוצים על החוק. נושמים עמוק ונרגעים. אחרי זמן מה נפגשים עם אלוהים. שואלים: מה העניינים? והוא היה אומר שאותו דבר. אין שונה בין העתיד ההווה והעבר.
מגלה שהעולם מלא בדעות על פארש. שמאלנים וימניים ומרכזיים מתרכזים ושוקעים בחרא של עצמם. מי שבחר פעם מעדיף לשבת על הכורסא ולהתמקד בעובדות שעל פני שטח מישורי ומתון. הכל מעפן וזו העובדה היחידה!!!!!!!!
ועכשיו לפירסומות. נעשה כסף. נתחיל לחיות כמו בנאדם. נעבוד בחרא עבודה עם חרא תנאים. נקשיב למה שהבוסים הגדולים אומרים. למרות שיש כאלה שינסו לדבר איך בגובה העיניים. הראש שלך עדיין בשמיים. מחשבות לא מפסיקות לרוץ כאילו מישהו רודף אחריהן עם מסור חשמלי. אותם בוסים חושבים שהם למעלה ואתה יודע שהמצב הוא שכולם הכי למטה שרק אפשר. נהנים מהאסור ומתענים מהמותר. אז נשלם לכולם.....................................
שיר אהבה ישן. כל כך ישן שהתקליט שבור. הסרט של הקלטת ברדיו מפוזר על הרצפה. הדיסק שרוט. וה-MP3 בלי בטריה ונשבר לו המסך. עכשיו דבר איתי על אהבה. אה.. נכון.. לא קיימת!!!
הרגל נוצר במקום. סוג של שגרה. הוא והיא מתאימים בתור זוג אבל אין שם, באמת, אהבה. אבל מי מחפש אחר האמת? אנחנו רק לא רוצים להישאר לבד.......!!!!!!!!!!
מכורים.... מכורים לכימיקלים, טבע, בריאות, 'אהבה', מוצרים חומריים, מחשב, תקשורת, מים, חיים, מוות וכל דבר הגורם לנו להרגיש כל כך טוב בנוגע לעצמנו!!!!!!
אינטרסנטים שחושבים על העולם...... יהודים, מוסלמים, נוצרים, וכל עם כלשהו אשר גזען בפני עצמו ולכל הסובבים אותו. מרחמים על עצמנו ועל החברה הסובבת אותנו.
מה היה קורה אם אסטרואיד ענק יפגע בנו בלא שנשים אליו לב? אם פשוט ביום אחד כולנו נימחק? שום דבר מיוחד!!!!
והכי חשוב.
הדבר הכי מעצבן שיכול לקרות לך כשאתה עצבני:
מישהו מגיע אליך ושואל "למה אתה עצבני?"

סוף דברים

ממשיכים לחיות את החיים כי אין משהו יותר טוב לעשות...

"אינני מוכן להודות בכך, אך אנסה לנסח זאת בבהירות מוחלטת: אנוכי הוא אנוכי. אתה הוא אתה. כל העובדות אשר נוכחות בשטח לא קיימות מבחינתי!"