חומות עכו העתיקה עוברים בימים אלה רמונט....

פגעי הזמן וגלי הים המכים בצורה תדירה בחומות הים מחייבים עבודה
יסודית לשיקום חומות הים בעכו העתיקה

כך זה נראה לפני...

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://f.imagehost.org/0822/1_3.gif]


מתחילים ביבוש הים...


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://f.imagehost.org/0083/8.gif]


היבוש מחוייב כדי לחשוף את קרקעית החומה


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://f.imagehost.org/0612/12_2.gif]


מסדרים שקי חול לדיפון..שובר הגלים הזמני


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://f.imagehost.org/0516/17.gif]


כשהמיים יורדים נחשפים הנזקים המתמשכים של הגלים..


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://f.imagehost.org/0038/27.gif]


החור שנפער...ויטופל בקרוב...


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://f.imagehost.org/0747/33.gif]



מעניין האם יש מידע מודיעני עדכני לניסיון מחודש לתקיפה ימית של עכו העתיקה

כי אחרת קשה להאמין ש.....סוף סוף גם בארץ משקיעים משאבים בשיקום עוד לפני שהחומה נפלה...

ועכשיו ברצינות: למשהו יש מושג איך לפני מאות שנים בנו את יסודות החומה.
האם גם אז בנו שובר גלים מאולתר ליבוש הים כדי לבנות יסודות איתנים לחומה אדירה שכזו ?

** קרדיט לצילומים: עזרא גנני-עכו

פתגם יידי אומר: "את ההיסטוריה כותב מי שמחזיק בעט"

וגבריאל גרסייה אמר: "החיים אינם מה שחיית, אלא מה שאתה זוכר והאופן שאתה זוכר אותם כדי לספרם".

האמת שלי משלבת את שניהם...

מתי ובאיזה מהירות יגיע העבריין שישים במקום קיוסק ויהפוק את היבוש לנצח, וכמה מהר ישתלט נדלניסט על הרצועה הזמנית "הקבועה ביותר"

אני מקווה מאוד שזה יהיה רק חלום ובסוף אתעורר

כדאי לעקוב, אחרת מה יספר זוהיר בהלול על חומות העיר?

כי אין הדבר מומלץ לבצוע כאשר אין מים מלמטה?

המצב לא כזה גרוע, לפני מס שנים הציב עבריין מעכו קיוסק בחזית האנדרטה באכזיב, לא לקח הרבה עד שניפנפו אותו.

העיקרון הוא ליצור תשתית ליצירת "סלע ביוגני": משקיעים בים אבנים או עצים, ותוך מספר שנים נצמדים אליהם מושבות של בעלי-חיים ימיים (כגון צינורית, שילשולן משולש, בלוטוני-ים וכד'), הבונים סביבם שריון עשוי גיר, אשר עם השנים הולך ומתעבה והופך לחומר קשה כמעט כסלע.
על התשתית הזאת בונים אח"כ את החומות, שובר הגלים וכו'.

בתחילת המאה העשירית נבנה שובר הגלים המזרחי בעכו, ממגדל הזבובים לכיוון ביה"ס לקציני-ים של ימינו (בימים שהים רגוע, אפשר לראות אותו מתחת לפני המים). ההסטוריון הערבי מוקאדסי מתאר כיצד זה נעשה:
קראו לסבו של מוקאדסי, שהיה אדריכל, והוא הורה לבנאים להביא קורות עצי שקמים חזקים וארוכים, לקשור אותם זה לזה ולהציפם על פני הים לפי התוואי הרצוי לשובר הגלים העתידי. על רפסודות הקורות הללו הניחו אבנים כבדות, והמתינו עד שהן ספגו מים והחלו לשקוע. המתינו שנה שלימה, ואז בנו על הקורות ששקעו את שובר הגלים.

הסלעים שסביב עכו, כולל האזור המוצף מדרום למגדלור (מול מסעדת אורי בורי) - כמו גם משטחי הגידוד בחוף אכזיב ראש-הנקרה למשל - הם סלעים ביוגניים.

שבו תואר כיצד המהנדסים הרומאים בנו את נמל קיסריה .
למיטב זכרוני בנו על החוף קיר מגן המורכב משתי דפנות , השיטו ברפסודות את הקיר
אל האתר והחלו למלא את המרווח בין הדפנות בסלעים וחול ורק אח"כ רוקנו את המים
כדי לבנות את המזח . כנראה שהשיטה לא השתנתה פרט לציוד החדיש בזמננו .
באותה חוברת נכתב שנמל קיסריה היה אחד מארבעת הנמלים הגדולים של הים התיכון
נכון לתקופה ההיא .

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

שובר הגלים נבנה כך שגלי ים שנכנסו מכיוון אחד יצאו מפתח אחר וסחפו איתם
את החול המצטבר בקרקעית .

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

נבנה בראשיתו ע"י הפניקים, וגם בו היה פתח יציאה לסחף החולות, במקום שבו נמצא היום מה שקרוי "הנמל הפיזאני". כך היה לאורך כל ההיסטוריה עד שבמאה ה-20 שפכו את סוללת הבטון על התשתית הפניקית, וסתמו את פתח יציאת הסחף.
לכן צריך כל כמה שנים להוציא חול מנמל עכו הרדוד...

תודה על המידע...

פתגם יידי אומר: "את ההיסטוריה כותב מי שמחזיק בעט"

וגבריאל גרסייה אמר: "החיים אינם מה שחיית, אלא מה שאתה זוכר והאופן שאתה זוכר אותם כדי לספרם".

האמת שלי משלבת את שניהם...

ממליץ לכולם להכנס לקישור המצורף לקרוא ולהתבונן בצילום האווירי של הנמל השקוע בים .

http://web.uvic.ca/~jpoleson/ROMACONS/Caesarea2005.htm

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

תודה. מאמר מרתק. מדהים כמה מאמץ מושקע בנסיון להבין את העבר, לדקויותיו.

שבתל אביב כבר הייתה רכבת תחתית ובירושלים רכבת קלה , סכרים לאגירת מי השטפונות
וחוות להפקת אנרגיה סולרית היו פזורים בכל הארץ ועוד כהנה וכהנה....

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

בעיקרן של פינות, מיצגים וזוויות של אתרים קיימים שעבודות פיתוח/חפירה שנעשו בשנים האחרונות ממש "שידרגו" אותם.

התמונות צולמו במהלך סיור שנערך ע"י מנכ"ל החברה לפיתוח עכו העתיקה ומזכירתו לפני זמן לא רב (וכמובן כלל את האתרים ה"רגילים" וגם אתרי פיתוח לא היסטוריים, שלא הבאתי צילומים שלהם (אכסניית הנוער שבבניה, מלון הבוטיק במה שפעם היה בית המשפט, תכנית המלון בחאן את עומדן המסכן (שכרגע נראה עלוב מתמיד וסגור לביקורים) וכן את פיתוח תל עכו, שלא הספקנו לבקר בו):

מבט על קטע החומה שבשיפוץ: "בורג' אל אינגליז" (הביצור הפינתי הנמוך, שלא מצאתי מעולם דרך להכנס אליו ולבדוק מה יש בו...) ו"בורג' אל סולטאן" שלמרות שנחשב למבנה צלבני, הוא סגור לביקורים מאז שהיה מועדון לילה:

אחרי ששנים לא מעטות עמד אתר כלא עכו בעליבות משוועת - לאחר שלא שופרה ועודכנה בו התצוגה, ומאחר והחפירות באולמות האבירים פגעו קשה בחווית הביקור - נערך שדרוג תצוגה גם באתר מהשב"ט זה.

בכלא יופעל בתוך מספר חודשים מיצג "אודיו-ויז'ואלי" בסגנון מוזאון הפלמ"ח (וע"י אותו מתכנן) שאמור להפיח חיים בסיפורו של המקום באמצעות דמויות ש"ידובבו" ויספרו את סיפורן.

כמחצית מחצר הכלא כבר שוקמה, וכמו כן שוקם האגף שבמגדל הצפון מערבי ובו תצוגה יפה אודות אסירי המחתרות, וכן "שחזור" תאו של זאב ז'בוטינסקי, כולל התמונה המפורסמת שלו על אדן חלון התא. חלק מהמבנה גם מיועד לציין את מאסרו של מייסד הכת הבאהיית, שהיה אסור במקום.

חדר הגרדום וחדרי הנידונים למוות עדיין מצויים באותו מצב בו היו בעשרות השנים האחרונות (ולמיטב הבנתי לא יעשו שם שינויים) וכן סגורה עדיין הגישה למגדל הראשי ("בורג' אל חזנה") כולל התצפית המרשימה של עכו מגגו והגרפיטי של האסירים על אותו גג. לא נראה באופק מצב שבו האתר יפתח גם בשבתות.

לכל החלקים המצולמים יש גישה כיום, אבל המיצג אמור להיות מופעל רק בפסח.

שחזור חדר קליטת האסירים בכלא המנדטורי


אסיר שנקלט מקבל תספורת


מפקד הכלא המנדטורי מביט על חצר הכלא ממשרדו


חצר הכלא וחצר אולמות האבירים שתחתיה



שחזור תאו של זאב ז'בוטינסקי

מידע שנמסר מטעם צוות המוזיאון: חדר הגרדום הושאר בדיוק כפי שהיה ביום שהכלא ננטש ע"י הבריטים, וזה משיקולי אוצרות. השינויים היחידים שבוצעו היו הוספת דיוקנאות עולי הגרדום והחלפת החבל.

אגב מתקני תלייה - בקמרון הפנימי הגדול של "שער הים" מתוחה קורה עבה מקיר לקיר בגובה הנדבך הראשון של הקמרון (כארבעה מטרים). זהו הגרדום התורכי המקורי, ניתן לראות את סימני השחיקה של החבלים במרכז הקורה.

כך שאם בכלל הושאר שם חבל כשהבריטים עזבו את הכלא, סביר להניח שהיה "שייך" לסתם פושע פלילי ערבי, שכמותו הוצאו להורג לא מעט (בזמן המנדט היה עונש מוות על רצח עונש כמעט "מנדטורי").

לא מזמן קראתי איפושהו שאת התליות היה אמור לבצע מפקד הכלא בעצמו. מפקד הכלא ב 1947 היה אדם שלא חש בנוח, מצפונית, עם עניין תליית לוחמי המחתרות שלא נאשמו ברצח (אלא בנשיאת נשק וכו') ולא ביצע את המוטל עליו, התפוטר ואחרי זה עבר שנים לא מעטות של מאבקים בממסד באנגליה על הפנסיה שלו, ורק איפושהו בשנות ה-50 מצא נחת. אני לא בטוח איפה קראתי את הסיפור, אבל אאל"ט זה היה או ב"מנדט ושברו" או ב"המאנדטורים": שני ספרים שפותחים צוהר מעניין מאוד לסיפורים הקטנים של התקופה הזאת.

התליה בשער היבשה (העותמאני במקרה זה) הייתה "מחוייבת המציאות" בהתאם למסורת המזרח הקדום של תליה "למען יראו ויראו": ממלחמת העולם ה I ישנן תמונות של נידונים שנתלו ע"י התורכים בשער יפו (אבל מחוץ לו, לא בתוך הקשת עצמה), אבל אלה היו חשודים בריגול, ואני לא בטוח שכל נידון "זכה" לקבל הצגה כזאת. במתחם אולמות האבירים - במקומי הקשת (הלא צלבנית) שנמצאת כמה מטרים דרומית לבסיס "בורג' אל חזנה" - יש עוד קורה כזאת שנחשבת למקום בו ניתלו נידונים באותה תקופה (יש תיאורים מזעזעים מן המאה ה-19 אודות התנאים בבית הכלא התורכי שהיה בקמרונות אלה (שחלקם היו חשופים). בסוף המאה ה-19 כנראה השלטון הפך קצת יותר הומאני והתיאורים (של נוסעים מערביים שנלקחו לביקור שם) מתונים יותר).

קרוב מאוד לשער היבשה שכן ה"מחכמ'ה" - בית המשפט - העות'מאני, ולמרות שאני לא מכיר את הנוהג המשפטי העותמאני בעניין כזה, אני יכול לדמיין אדם נידון למוות ומועבר ישירות לשער...

אבל זה בעיקר בגלל הגישה המדעית לתלייה - בריטניה וארה"ב היו שתי הישויות הפוליטיות הראשונות שאימצו את "הנפילה הארוכה" (The Long Drop), בה חישבו את גובהו ומשקלו של הנידון ובכפוף לזה את אורך החבל והנפילה דרך הדלת הקורסת. השיטה פותחה במחצית הראשונה של המאה ה-19 ע"י אחד מתלייני בריטניה שכתב ספר הדרכה עם טבלאות משקל, גובה ומרחק נפילה. הרעיון היה לספק מיתה מהירה והומנית-יחסית בשבירת מפרקת לעומת התלייה העתיקה שהורגת בחנק אוויר/דם/שבירת גרוגרת וכרוכה בסבל איום ובהתפתלות ממושכת חסרת כבוד מינימלי. בתלייה בסגנון הישן מניפים את הנידון אל על או שומטים אותו מרחק קצר. מה שרואים בסרטים היסטוריים (על אירועים שלפני המאה ה-19) הוא בד"כ נפילה ארוכה שכמובן שגוי מבחינה היסטורית.
העות'מאנים השתמשו בסוג המסורתי בו הנידון מונף כלפי מעלה (וגם האיראנים כיום). בתמונות אליהן התייחסת משער יפו רואים זאת היטב, יש גלגלת בקצה זרוע הגרדום והחבל ממשיך כלפי מטה. יש צילומים דומים של תלייה סיטונית מכיכר חמרה בחיפה (כיום כיכר פריז).

התליה המדעית לא ממש עבדה בכלא עכו... (כמו גם, להבדיל אלף אלפי הבדלות, במשפטי נירנברג).

מספיק שלאדם מסויים היו שרירי צוואר קצת יותר רציניים ועוד כל מיני משתנים אחרים. לסדאם חוסיין זה עבד יופי (יש סרטון שמסתובב ברשת). אגב הבריטים תלו הרבה יותר "סתם" פושעים ערבים מאשר לוחמי מחתרות, לא זוכר את המספרים המדויקים.

במבצר של דהר אל עומר ב דיר חנא (בקעת סכנין) על קשת הכניסה ישנו וו תליה (למעשה טבעת) , לפי המסופר , יועדה לתליית החייבים בדין .
כדי להכנס למבצר , יש לבקש רשות מהמשפחה המתגוררת שם.

ראשית תודה על התמונות היפות, פעם אחרונה הייתי עם קבוצה במוזיאון בקיץ ועדיין לא היו המוצגים/אירגון מחדש.
החטא הוא שלפני כ 30 שנה , עת עדיין לא היה מה שאנו קוראים הגן הקסום והכניסה
לאולמות האבירים *הייתה בחינם (מול מסגד אל ג'אזר)באחד מביקורי , נכנסתי למנהרה , שכבר אז היתה חפורה בחלקה ( אני לא בטוח שזאת הכנסה שהייתה אז וגם היציאה ממנה הייתה, לא היכן שהיא היום , אלא לחצר שמפרידה בין המתחם לבאזר הטורקי וגם גרם המדרגות לכנסיית יוחנן טרם נחשף ). מתוך משובת נעורים, כל פעם שעברתי מנורת חופרים -כיביתי אותה (יעני הבאים אחרי הלכו בחושך- זה עדיין לא היה אתר תירותי).
אבל מצפוני מייסר אותי עד היום .

חבל שלא צורפה התמונה של מצבת האביר - היוותה פעם נקודתחיפוש ל "מחפשים את המטמון"

* אולמות האבירים שימשו אז כאולם חתונות של מקורבי ראש העיר דאז - אני יודע כי הייתי ב 2 חתונות כאלה .
https://2009-uploaded.fresh.co.il/2...23/95044845.jpg

שנמצא בערך מול הפתח הימני יותר בתמונה.על האולם שמשמאל היה מלא שפכים ובקושי היה אפשר לראות משהו ממנו מעבר לחביות פח שהוו קירות תמך...

מצבת האביר (אני מניח שאנו מתכוונים לאחת משתי הכתובות המונחות ב 20 שנה האחרונות (לפחות) באולמות ה"פוסטה" שקרובות לבזאר) עדין שם (זו מצבה של ראש המסדר ההוספיטרלי) אבל לא הבאתי תמונה כי היא אינה מוצג חדש.

"בזמנו" עשיתי הרבה שטויות בעכו - בעיקר כניסה למקומות שלא הייתי אמור להכנס אליהם - אבל לא :הצלחתי" לגרום נזקים מלבד אולי כמה טביעות נעל על טיח לבן...

(כעת, משהוסרה אבן נגף מכאן, אפשר לעבור הלאה ולכתוב אודות אבנים ארכיאולוגיות...)

ולעניין עצמו:
המצבה המוצבת לפני מדרגות היציאה מה"פוסטה" איננה של אביר, ולא של ראש המסדר ההוספיטלרי.
במאמר משנת 1974 כותב יהושע פראוור שלפי מצבות דומות מאותה תקופה, ולפי חלקים מהכתב על המצבה, מדובר במצבתו של וויליאם, הארכיבישוף האחרון של נצרת שמת ונקבר בעכו בשנת 1290

מחלונות המוזאון שבמגדל הצפון מערבי של הכלא, ניתן לתת מבט יפה על הרובע הקטן הזה שבו מתגוררות כמה משפחות של הכת הסופית הנ"ל, ליד "סאוויה" (כינוי למסגד קטן) ומבנה קבר קדוש שעובר שיפוץ. שינויים מסויימים (או שאולי רק העובדה שהחלון במגדל בכלא עכו היה פתוח הפעם...) חשפו פריטים ארכיטקטוניים צלבניים בפן החיצוני של חומת הכלא: פריטים שאפשר לראות רק מתוך השכונה (ידוע לי על עוד כאלה הקבורים בתוך הבתים). גם קטע יפה של חומת עכו העותמאנית הראשונה (חומת ט'אהר אל עומאר ששודרגה בימי ג'זאר ועצרה את נפולאון, עד שהוחלפה בביצורי התותחים המאסיביים המקבילים לה מבחוץ), המהווה את גבול בתי השכונה מצפון, נראה עכשיו יפה אחרי שניקוי חפיר המצודה הושלם.

בעקרון רובע השאזלייה לא פתוח לביקורים שוטפים (בדיוק כמו מבני הכת הבאהיית בעכו העתיקה) אלא אם כן אתה בסיור "נישה" מודרך, או שיש לך קשרים עם מישהו מחברי הכת (או שאתה מבקש מאוד יפה, מה שאני עשיתי לפני 20 שנה...).


מבט על חומת ט'אהר בצפון מערב עכו: בפועל הקיר החיצוני של בתי שכונת שאזלייה:



מבט ממגדל כלא עכו על שכונת השאזלייה (מבט לדרום) כולל הסאוויה, המאזולאום והעיטורים הצלבניים בקיר חומת הכלא:

הנמצאות במתחם השאזלייה.
בראשונה רואים שלוש דמויות,
ובשניה (חלקה קבור בטיח מאוחר יותר) גם נראית דמות בצד שמאל

צריך להיות כמובן: כותרות בסיס-הקשתות, ולא כותרות העמודים

שנים לא מעטות אחרי שנחשף ושימש בעיקר כאזור תפעולי של החופרים, עומד להפתח לביקורים (לא היו מבקרים ברובע ההוספיטלרי בזמן הסיור, אבל נאמר לי כי החלק הזה סגור עדיין) גם הרחוב הצלבני שמפריד בין האולמות שתחת הכלא, ובין אולמות ה"פוסטה", ובפועל נמצא ממש תחת הרחוב בן ימינו שצמוד לחומות הכלא מדרום (הרחוב שדרכו מגיעים לחמאם ולנקודת הפריצה לכלא עכו). במסגרת הפיתוח ישונה מסלול הסיור המקובל באולמות מזה שנים רבות. מעניין לראות את רצפת הרחוב המודרנית, שהיא גם תקרת הרחוב הצלבני, כולל צינורות הביוב וכבלי התקשורת שעוברים מעל הרחוב הצלבני, כדי לשרת את העיר המודרנית. שנים לא מעטות שלקטע הזה היה אפשר רק להתגנב (כשהפועלים היו בהפסקת צהריים...), או להגיע בסיורים ייעודיים. החיבור בין המכלול של אולמות ה"פוסטה" לשאר הרובע יוצר רצף מרשים מאוד, גם אם קצת מקלקל את החוויה של פעם כשהסיור היה אפלולי ומפותל ויצר רושם מאוד מסתורי.

פתח אפל שנחפר מאחד האולמות הקיימים (הסיור מיהר להמשיך אז לא זכיתי להתקדם בו...)


הרחוב הצלבני ופתחים המסתעפים ממנו





קיר מטוייח ברחוב שנחשב ל"עמדת השמירה" בכניסה לרובע, ובעיקר לפי חריטות גרפיטי שעשו שם חיילים שעמדו שם: ציורי סירות, ציפורים ושאר גרפיטי טיפוסיים למקומות כאלה (גם במצדה נמצאו גרפיטי דומים ובאותם נושאים). עכשיו עובדים על שימור הגרפיטי לתצוגה.

בנוסף ל"דק" שנבנה באולם (במפלס גבוה מאשר הרצפה המקורית: תחתיו יהיה אזור תפעולי למטבח או קייטרינג), מעלית מזון וחסימת הכניסה המסורתית למנהרה (שהייתה ליד העמוד המערבי מאז שנות השישים ובלי שבמקור למנהרה היה חיבור לאולם זה), הוקם גם "באר" עם עיצוב מודרני לשימוש כאשר האולם מתפקד במקום לארוחות. לקראת הקיץ מתוכנן לפתוח במקום מסעדה שתקיים Theme Events שידמו ארוחות בימי הביניים, עם שחקנים וכו'.

מוזאון קטן שממוקם בתוך החללים של מגדל החומה הצפון מזרחי של העיר (אזור שהיה מוזנח ואפל שנים רבות: הוא גם מהווה עכשיו את הכניסה היחידה למשטח העליון של המגדל עצמו). חלק ממנו כולל תצוגה של כלים וסדנאות של בעלי מלאכה מאזורינו. חלק אחר כולל תצוגה של שלל "פיצ'עפקס" ששימשו כל ישראלי בשנות ה 50-60 (פנקסים ומסמכים, צעצועי ילדים, כסף וכו'). ביקור שיעניין חובבי ענתיקות שבטוח ימצאו על מה לדבר עם בעלי האוסף שלפעמים נמצאים במקום.

צירפתי תמונה של בית הכנסת, שכבר אינו סוד, למרות שאישית לא התרשמתי במיוחד מהמקום...

בית הכלא בעכו ראוי היה בכבוד מעבר לזה שניתן לו עד כה.

ובאותה הזדמנות ועניני 'פיתוח עכו' - האם יש סכוי כי המיצג האורקולי [יעני סירטון] שבטרם סיור באולמות האבירים יוחלף במשהו מהותי יותר מאשר 'הפסקת פרסומות קלילה' ל'בואו לבקר בעכו' הלוקה ב[1] איכות ותוכן תואמי שנות השמונים [2] היותו פונה לקהל הנמצא כבר בעכו ואפילו יושב באולם עכואי לחלוטין. מה שפוגם ברעיון השיווקי הגורס כי יש לשכנעו לבקר בה.

של "גן הפסטיבלים"? - אם כן, אז ראיתי אותו והוא לא רע. בסופו של דבר מיצג "הבלן האחרון" כלול גם הוא, כך שיותר מדי מייצגים זה ממילא לא בריא.

אגב עוד כמה דברים ששאלתי אודותיהם כ"עכו-פיל" ותיק (20 שנה ממש בימים אלה: סטטוס "עכועיסט זהב". עוד 25 ביקורים לפלטינום):

חגורת ביצורי העפר החיצונית (שאפשר להבחין בה יפה בצילומי אוויר, אבל מן הקרקע היא נראית כמו סוללת עפר מכוסת קוצים) מתוכננת לעבור שיקום שישלים את שיקום ביצורי עכו - ללא ספק מערך הביצורים שמרשים ביותר בישראל, ואולי בלבנט אפילו. החגורה שייכת למנהל מקרקעי ישראל, ולא לחברה לפיתוח עכו, מה שאומר שיש שם סבך בירוקרטי (אגב: גם הפן החיצוני של החומות שייך למנהל ולא לחברה, ולכן העבודות שבראשית האשכול יצאו לפועל אחרי לא מעט תיאומים.

חאן אל שווארדה מתוכנן להפוך למלון (כיום משרדי החברה נמצאים בו). אני לא רואה את זה קורה כרגע (מסיבות כלכליות) אבל זה יכול להיות מעניין.

חאן אל עומדן אמור להיות מלון, יחד עם חאן שונה העלוב (החאן הקטן שפתחו מצוי מול הכניסה המערבית לחאן אל עומדן) כאשר ה"חמאם הקטן" - מבנה חמאם יפה שאטום בבלוקים כבר שנים רבות - יופעל מחדש כחמאם וחלק מן המלון. ראה הערתי על המלון בחאן הקודם, אם כי תוכנית המלון בחאן אל עומדן "עתיקה" הרבה יותר ולכן אולי יקבל קדימות.

עוד מלון מתוכנן (אבל הרבה פחות "מתוכנן" עושה רושם) לקום על "הלגונה" שלייד המגדלור: מיקומו של ארמון הטמפלרים הצלבני. נראה לי קצת מוזר, ולא משהו שיעבור בשקט, אבל אם נקח בחשבון שהנקודה הייתה במקור "יבשה" וכלולה בחומת העיר (לאחר הרס חומת הים במקום זה (1840?) ושקיעת הקרקע, נוצרה הלגונה) אז אולי כזה פרוייקט יכול להיות יפה דווקא (שוב: בעיה כלכלית - קשה לי לחשוב על צידוק כלכלי לפרוייקט עצום כזה).

מחפשים מימון לתחזוק האולמות המרשימים שתחת הרובע הטמפלרי וכנסיית סנטה אנה (הפתח הסגור שלהם נמצא ממש מול הלגונה) שכרגע מצבם רעוע. בכל מקרה בקצב שזזים דברים בעכו, אולי יש תקווה שזה יקרה.

השוק הלבן ("סוק אל אבייד") אמור לעבור שיקום רציני לכשתפתח האכסניה שמוקמת באזור חניון האוטובוסים הישן (הסיפון האחרון של אמת המים עמד שם עד לא מזמן).

חומת ג'זאר הצפונית - בקטע שבין הפרצות (כיום מוזנח וסגור לביקורים או שהוא שטח תפעולי של כלא עכו והחברה לפיתוח עכו) - אמורה להפוך למין טיילת ו"גן פיקניקים" לקבוצות מבקרים.

בניין ה"סראייה" (שהיה מועדון אגרוף אפילו פעם) אמור להיות משוקם (יש אפילו שלט).

העכואי בר המזל שיש לו בית פרטי ממש כחלק מחומר טאהר (ליד חניון האוטובוסים של גן הפסטיבלים) יפרד לשלום חהגינה החביבה שלו והגדר שלו שעשויה גם מפגזי תותח... יוכשר שם איזה גן.

ככל הנראה מדריכי הטיולים פיספסו שטיק חביב כאשר יביאו קבוצות תיירים לסמטא שבין החמאם והכלא ויספרו להם של "אבא של רה"מ ברח ממש על הקשת הזו"...

שהיה לפני כן מועדון האגרוף "כפפות הזהב", ולפני כן בי"ס יסודי, כבר נמצא בשלבים מתקדמים של שיפוץ המתבצע במימון קרן אמריקאית.
בצד המזרחי של המבנה התגלו שרידים של הכנסיה (קיר המחיצה אל האפסיס) הצלבנית שהיתה בתחום המסדר ההוספיטלרי, זאת שאת יסודותיה רואים ב"פוסטה". נבנתה מעל הממצאים הללו רצפת זכוכית.

חבל שלא מתחזקים את השער של הסראייה, שהוא פנינה ארכיטקטונית מאוד ייחודית בארץ.

הזכירו כאן את עכו בשנת 1840, אז מצרף חידה שהעליתי פעם בפורום הטיולים וידיעת הארץ ב"תפוז":
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/V...sageId=46894886
ומאוחר יותר הוספתי את הדברים הללו:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/V...sageId=95083218

אפשר לעולות ולרדת באשכולות הללו ולקבל את התמונה המלאה לפיצוץ של "חאן החמורים" בעכו, 1840

גם אם מאוחרת לזו שבתפוז:

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%E4#post1717475

את המפות בקישור מתפוז אי אפשר להגדיל עוד (ככל הנראה בגלל שהגרסא המוגדלת נמחקה מן השרת) ואולי תוכל להביא אותן שוב, בגודלן המקורי.

עניין הפיצוץ בחאן החמורים סבוך לא רק משום הוויכוח ההיסטורי זוטא (לאיזה צי היה ה"כבוד" לפגוע בול במחסן התחמושת) אלא גם מבחינה פיסיקאלית: מתוך הנחה כי דווקא הפיצוץ הוא שגרם להרס העצום במבני הציבור (הארמון, המסגד הגדול וכמובן הביצורים) הרי שהאפקט של הפיצוץ היה מאוד לא סימטרי, ודי תמוה: חלק נכבד ממבנה הארמון נחרב, למרות שהיה רחוק, בעוד שחומת היבשה הממש צמודה, לא נפגעה קשה באותה מידה (יש ציורים שמראים את הנזק, וגם כיום קל להבחין בחלקים שנבנו מחדש בזכות ה"תפרים").

העובדה שחומת טאהר נמחתה כליל (או ברובה: סביר להניח שמה ששרד ממנה במזרח שימש כמחצבת אבנים אחרי שהוחלט לא לשקמה) מעידה על עצמת הפיצוץ לכוונה, ולכן נראה תמוה כי הארמון המרוחק עדיין סבל פגיעה אנושה כל כך מפיצוץ של מבנה שהיה מעבר לחומת טאהר, נמוך ממנה ושהחומה ספגה חלק נכבד ממנו (כמו כן בציורים נראה חלק מהחאן כשהוא חרב, אבל קיים).

מה שכן התיאורים מספרים על פיצוצים "משניים" שארעו שעות וגם ימים אחרי הפגיעה הראשונה, כך שאולי מבנים נפגעו דווקא מפיצוצים אלה.

יש לנו כאן בפורום מומחה עולמי לחומרי נפץ, וגם עתיקים, ואולי ירים את הכפפה וסוף סוף מישהו יעשה עבודה מודרנית ומקצועית על הפרשה הזו...

שים לב בצילום שלך: החומה מתעקלת בצדו המערבי של הבורג' הזה. עד תקופתו של ד'אהר אלעמר זאת היתה חומת העיר, שהמשיכה מכאן צפונה עד "שער האריות", שאת חלקו מדרומי אפשר לראות עד היום. הבורג' אל אינגליז, כמו גם כל התוספות ממנו לכיוון מזרח, הן מתקופת ג'זאר וסולימאן, וחלקם נבנו מחדש לאחר הפיצוץ הגדול של חאן החמורים ב-1840 (הבניה המחודשת התבצעה ב-1843).
בתוך הבורג' הנ"ל לא תמצא דברים מפעימים, מלבד מעבר ארוך מצפון לדרום.

אפרופו "סוק אל אבייד" השוק הלבן עובר שיפוץ בימים אלה


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img13.imageshack.us/img13/1008/038tt4.gif]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img523.imageshack.us/img523/6300/035df2.gif]


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img523.imageshack.us/img523/7928/032zt6.gif]


בית הארחה מפואר נבנה בימים אלה ברחבת החנייה הישנה
מול חומות היבשה- הדגם


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img267.imageshack.us/img267/6430/14mu7.jpg]


מבט מהאוויר- היום

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img143.imageshack.us/img143/2049/43531680bq3.jpg]


ואיך נראה פעם...

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img79.imageshack.us/img79/2093/14983730yg3.png]

פתגם יידי אומר: "את ההיסטוריה כותב מי שמחזיק בעט"

וגבריאל גרסייה אמר: "החיים אינם מה שחיית, אלא מה שאתה זוכר והאופן שאתה זוכר אותם כדי לספרם".

האמת שלי משלבת את שניהם...

עוד תגלית בעכו: בעקבות שיפוץ חומות הים נתגלו שרידי רצפה עתיקה מהתקופה ההלניסטית

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.com/hasite/images/printed/P030409/b.0.0304.420.1.9.jpg]


בימים האחרונים נתגלו בנמל העיר הצפונית שרידי רצפה עתיקה ייחודית בעומק מטר מתחת לפני הים. הרצפה, שמתוארכת לסוף המאה ה-3 עד אמצע המאה ה-2 לספירה, מהווה עדות ראשונה למפלס ים נמוך בעכו. לפי הזיהוי הראשוני של חוקרי העתיקות, הרצפה היא חלק מממפעל ממלכתי גדול שנבנה בעיר הקדומה בתקופה ההלניסטית.

בחפירות מתחת לרצפה נתגלו ממצאים נוספים - בהם שברי חרס, כלי שולחן ובישול - אך לדברי גורמים ברשות העתיקות, הרצפה עצמה מהווה סמן ארכיאולוגי חשוב ביותר למחקרים העוסקים בשינויים במפלס מי הים ובמיקום קו החוף בתקופה ההלניסטית בעכו. הממצאים עשויים להעלות שאלות נוספות על השינויים הטקטוניים שהיו בעכו, הנמצאת על קו שבר גיאולוגי.


לכתבה המלאה בעיתון הארץ:

http://www.haaretz.com/hasite/pages/ShA ... ntrassID=0

פתגם יידי אומר: "את ההיסטוריה כותב מי שמחזיק בעט"

וגבריאל גרסייה אמר: "החיים אינם מה שחיית, אלא מה שאתה זוכר והאופן שאתה זוכר אותם כדי לספרם".

האמת שלי משלבת את שניהם...

http://www.iaa-conservation.org.il/...3&subject_id=31