אתר חדש וסאטירי בשם "לאטמה" (מכה בסלנג) עלה לאוויר. מטרתו – לעקוב, מימין, אחרי התקשורת הכתובה והמשודרת, ולהנציח את "הטעויות הכשלים והפדיחות של עיתונאינו האמיצים". את האתר הקימה קרולין גליק, עורכת ופובליציסטית בכירה ב"ג'רוזלם פוסט", משום ש"נמאס לה להתעצבן לבד".

קרוליין גליק, ברצינות, למה הקמת את האתר?
קרוליין גליק אמרה כי "האתר הוקם לאחר ששיחות סלון רבות שלי ושל חברים שלי, במשך שנים, הסתכמו בכך שהתקשורת בישראל כושלת בתפקידה בצורה שנעה בין המגוחך לנפשע. התקשורת אינה בידור אלא עניין רציני מאוד. כדי שחברה דמוקרטית תוכל להתקיים ואזרח יוכל לבחור בחירה רציונאלית הוא חייב לקבל מידע שוטף ואמין בזמן אמת על המערכות השלטוניות שלו ועל המציאות הביטחונית, כלכלית, מדינית וכולי. בארץ זה לא קורה. יש המון דברים שלא מדווחים לנו ומה שכן מדווח, מדווח בצורה חלקית ושגויה".

http://www.omedia.co.il/Show_Articl...hreadID=1014018

והאתר עצמו "לטמה"

http://www.latma.co.il/

.

הדבר היחיד שהצחיק אותי היה המאמר על שלומי אלדר. כל היתר היה כל כך מביך שאפילו נמנעתי מלהביא אותו לפה.

אבל ההתמקדות והריכוז של מבוכות התקשורת היא חשובה. במצב הנוכחי התקשורת הישראלית הנה גוף בסגנון המפלגה הקומוניסטית בברה"מ בשנות ה-60: יש מראית עין של ביקורת, כדי ליצור מראית עין של דמוקרטיה: ההתגייסות המביכה של כמעט כל העיתונאים להוקיע את גלעד ארדן לפני כחודש, העידה יותר מאלף עדים על המעמד שיצרה לעצמה התקשורת.

בעבר נאמר כי "התקשורת הנה כלב השמירה של הדמוקרטיה" - היום ישנם כלבי שמירה טובים וחדי חושים בהרבה, ודווקא התקשורת הפכה זרוע שלטונית שאין שום כלב שמירה שמשגיח עליה: אנשים כמו עמנואל רוזן ואמנון אברמוביץ הפכו ל"מושלי מחוזות" רבי כוח שאין עליהם שום בקרת איכות, הערכת פעילות או מערכת של איזונים ובלמים. הם יוצרו מצב שבו הם היחידים שיש בכוחם להטיל אלומת אור על מה שהם רוצים, ואיש אינו יכול לפשפש במניעיהם, הלכאורה אקראיים. כל מי שיכפיף את הזרוע השלטונית הזאת לביקורת פנים אמיתית - מבורך.

.

עם זאת, אין לי ספק שחשוב מעקב רציני אחרי התקשורת. קרולין גליק היא עיתונאית רצינית, הרבה לפני
שהיא סאטיריקנית, והתעוד שמופיע שם על מחדליה האינסופיים של התקשורת במתן סיקור ראוי, הוא
דבר חשוב. בדיוק בשביל זה יש אינטרנט - מקום שבו ניתן פתחון פה גם למי שהמערכת מנסה למנוע זאת
ממנו...

טוב יעשו כותבי האתר אם יפרידו בין השניים. כרגע כשנראה שעיקר האתר הוא סאטירה והסאטירה כושלת.. זה משליך גם על החומרים הרציניים

הכנס לבלוג של סג"ל. הלוואי והיו לנו עוד כמה עיתונאים ברמתו.