אני כבר שנה וחצי בצבא.
התגייסתי לקרבי (תותחנים) בסה"כ היה לי שם כיף ודיי נחמד.
עד שלפני כחצי שנה התחילו להופיע אצלי טיקים (כנראה תסמונת טוראט)
מדובר בקולות ממש חזקים בלתי נשלטים (נביחות,צווחות קולות) בעיה לא הכי קלה אבל אפשר להסתדר איתה.
בעקבות זה יצאתי מקרבי ועכשיו אני עושה יומיות בתפקיד שאני לא ממש מרוצה ממנו עד 5- 5 וחצי.
לא ממש טוב לי איפה שאני נמצא ולצערי בררתי ואני יכול לצאת רק על פרופיל נפשי.
הגישה האינטרסנטית שמצד אחד אני מרגיש שאני מבזבז את הזמן ואני יכול בעצם להתחיל את החיים לעבוד/ללמוד ולעשות כסף ומבחינתי יש לי סיבה אמיתית לצאת.
ככה שבאופן אישי אני לא ארגיש משתמט ואני חושב אפילו על אופציה של שירות לאומי.
מצד שני כל אזרח במדינה צריך לעשות 3 שנים וזה אחת מהחובות שיש במדינה הזאת וגם יש מעסיקים שיסתכלו על אדם שלא סיים צבא בעין אחרת. וזו גם סוג של התמודדות עם המצב.
מה אתם הייתם עושים?

בעיני שירות לאומי הוא כמו שירות מלא בצה"ל.. במיוחד כשמדובר במחלה או הפרעה.
לך לעשות את הטוב בעיניך, אתה מרגיש שיותר תמצה את עצמך בשירות לאומי, צא לשירות לאומי. אני בטוחה שאחרי שאנשים ישמעו את כל הסיפור שלך הם לא סתכלו עלייך בעין פוזלת, ואם כן: הם סתם מקובעים, וזה רק הפסד שלהם. הרי אתה התחלת לשרת כקרבי. זה לא היה בידיים שלך מה שקרה..

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

הייתי במצב שלך ואני מאוד מאוד ממליץ לך לצאת מהמסגרת הזאת כמה שיותר מהר.

כשאני הייתי בצבא קרתה לי תאונת עבודה ועקב זאת קרעתי את הרצועה בכתף.
עברתי ניתוח והייתי חצי שנה בג', אבל זה לא משנה מהיה לי אחי העיקרון שאחרי שתשתחרר הצבא פשוט לא ישים עליך!
הוא נותן לך לעבור שלוש שנים ואז מה?!?!?
היום 90 אחוז מההעבודות לא אכפת להם כמה זמן היית בצבא ומה עשית אז באמת.....
ובקשר למה שהיה לך תטבע את משרד הבטחון כי אני כבר אכלתי אותה והם ממש ממש משקרים לאלו שמגישים טביעה.

Israel Defence Forces