19-02-2009, 10:09
|
|
|
|
חבר מתאריך: 21.12.08
הודעות: 91
|
|
|
ואתאן וה הורייט
(הורייט. העיצור ח' לא קיים בתורכית).
"שלבי הילדוּת" של מוסטפה כּמאל אינם מפורסמים כל כך, ובתוכם גם שהותו בארץ.
זאת התקופה שמסילות הברזל של הרכבת החיג'זית היו בשלבי הקמה מהחוראן ודרומה, וחלק מנסיעותיו של מוסטפה כּמאל היו ברכבת. מספרים שבשהותו בדמשק הוא היה מתחפש, לובש בגדי עבודה של פועלי הרכבת, ויוצא לבלות ולשתות אלכוהול עם הפועלים האיטלקיים (כידוע: האיש היה אלכוהוליסט, והאלכוהוליזם גרם בסופו של דבר למותו המוקדם).
רוחות שינוי כבר התחילו לנשב באויר ולערער את שלטונו של הסולטן עבדולהמית (עבדולחמיד כפי שהוא נקרא במקומותינו). בסוריה-רבתי פגש מוסטפה כּמאל גם באינטלקטואלים הנוצריים וגם בניצני הלאומנות הערבית. לוּטפי, מפקד החטיבה של מוסטפה כּמאל (מעתה ואילך אקרא לו אתאתורכּ, גם לצורך קיצור, וגם כי מוסטפה אחר נכנס לתמונה), רטן מדי פעם ש"כך אי אפשר יותר...".
יום אחד לקחו אתאתורכּ לשוק של דמשק לפגוש את מוסטפה ג'נתקין, סטודנט לשעבר בבי"ס לרפואה באיסטנבול, המקום שבו צמחה ועדת האיחוד והקידמה, הגרעין של התנועות המהפכניות בראשת המאה ה-20. ג'נתקין נכלא, אח"כ הוגלה לדמשק ופתח בה חנות, והמשיך להפיץ את רעיון השלטון החוקתי. (ואללה, כבר לפני למעלה מ-100 שנים היו אנשים שסברו שחוּקה היא דבר חיוני למדינה מודרנית. מוזר...מוזר...). הוא הקים אגודה שנקראה ותאן (Vatan = מולדת), שהפכה עם הצטרפותו של אתאתורכּ ל"מולדת וחרות". מכאן מתחיל סיפור נסיעותיו המחתרתיות של אתאתורכּ בארץ כמסופר למעלה. כשהגיעו שמועות שהשלטון הסולטני בעקבותיו, הוא הפליג לפיראוס, המשיך לסלוניקי לפגוש את אימו (הוא נולד בסלוניקי) ובאחד הערבים הוא נפגש שם עם ראשי ועדת האיחוד והקידמה והם קיימו טקס שבועה והתחייבות לרעיונות המהפכניים.
הוא חזר ליפו ומפקדו - שהעלים עין מנסיעתו ליוון - שלח אותו בבהילות לבאר שבע, בה שהה כוח החזית להגנת תביעותיהם של התורכים על מפרץ עקבה.
זהו בקצרה הפרק הארצישראלי העיקרי בקורותיו של מוסטפה כּמאל אתאתורכּ |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
