ההורים שלי משתגעים בחוסר מעש, אמא ממש לפני פנסיה ואבא מנסה להעסיק את עצמו בכל מיני דברים, אבא הוא הבעיה העיקרית כי העיסוקים האלה גוררים הוצאות ענקיות ומיותרות ומרוב שהוא רגיל כל החיים להיות "מסביב לשעון" הוא חייב שהכל יהיה עכשיו,דחוף ומהר , הוא חייב להיות עסוק , הוא לא יכול לקום בבוקר בשעה נורמלית ולהיות בבית כל היום, הוא חייב לזוז ולעבוד, מיותר לציין שאין עבודה, בטח שלא לגילאי 55+ ושהוא ממש לא אדם של חוגים ומפגשים חברתיים ולדבר איתו על כך גם ברוגע לא עוזר, הוא מקשיב רק לעצמו.

כל הזמן הבית מנוהל תחת פרוייקטים מיותרים ,חדשים ומלחיצים שחייבים להיות ולהסתיים כמה שיותר מהר (פרוייקטים שבעיניו יותר חשובים מכל דבר אחר כמו הלימודים/ עבודה / מחוייבויות שלנו) , הבית מנוהל בעצבים, חצי מהדברים בבית נזרקו, דברים חדשים נקנו (למרות שהקודמים היו בסדר גמור ולא ישנים כלל), כל החדרים שונו ועוד.

כל החיים אנחנו גדלים ומתפתחים, לומדים בבה"ס כדי להוציא תעודת בגרות טובה, משקיעים עוד 3-4 שנים בתואר ורצים לעולם העבודה כדי לעבוד ולנהל משק בית שיחזיק משפחה בכבוד, אבל מה קורה כשהילדים כבר גדולים? מה קורה כשאין יותר לאן ללכת במהירות בבוקר ולהשאיר חצי כוס קפה קרה על השולחן מהלחץ? פתאום הזמן הפנוי הזה והחוסר מעש מפחידים, אין מה לעשות!! אחרי 55+ שנים של עשייה, לחץ והתקדמות, הכל נעצר, זה לא גיל מבוגר.

מה עושים במצב הזה? יש כאן אנשים שנמצאים במצב הזה ויכולים לשפוך אור על מה שעובר עליהם? איך אפשר להקל עליהם חוץ מלשים גבולות כשזה מחמיר (כמו להתעקש ללמוד למבחן במקום לחפש איזה מוצר באינטרנט במשך שעות) ולזרום איתם עם הפרוייקטים כשצריך עזרה?

אשמח לתגובות, הערות והארות.

מה לגבי איזושהי התנדבות בפרוייקט מסויים? זה יכול לתת תעסוקה נפלאה. יכול להיות במשא"ז, עם ילדים, עמותות כאלה ואחרות. גם מציאת תחביב שדורש יציאה מהבית יכול להועיל. צילום, דייג, טיפוח הגינה וכו'... גם לעבוד בעבודה מסויימת בהתנדבות יכול להיות רעיון לא רע.... אני בספק אם במצב כזה יסרבו להעסיק אותו.

לשים גבולות זה הכרחי. ללמד את ההורים להתמצא במחשב בעצמם ולמצוא דברים בעצמם זו גם אופציה לא רעה. זו אחת הדרכים בהן סבא שלי מעביר את ימי הפנסיה שלו

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

וואי, עוד שנה אני בגיל שלו..
שיצטרף אלי, אעשה ממנו בן אדם
בעצם שלא יצטרף, הבן אדם תקוע באובססיה ועסוק בעצמו..לא, לא מתאים לי.
את גרה עדיין עם ההורים?

looopy

הוא לא אדם של התנדבויות, בטח שלא עם ילדים ולעבוד בהתנדבות זה כמו להגיד שאין לו מה לעשות, כשהוא רוצה לתרום זה בד"כ בכסף ולא בעבודת כפיים.

הוא אדם מכובד שכל חייו ניהל עסקים מאוד גדולים.

איני גרה בבית, אף אחד מהילדים לא גר כבר בבית, זה רק ההורים יחד.

הוא יודע להשתמש באינטרנט ואוהב לגלוש מידי פעם, לראות מה חדש (ולערוך עוד קניות).

ציטוט:

שיצטרף אלי, אעשה ממנו בן אדם בעצם שלא יצטרף, הבן אדם תקוע באובססיה ועסוק בעצמו..לא, לא מתאים לי.

לא במקום, עוד שנה אתה במצב שלו אז תתנהג בהתאם, למרות שאיני רואה איך אדם כמוך בכלל יכול להיות בר השוואה לאבי שבחייו עשה כ"כ הרבה והשיג כ"כ הרבה, אינך מגיע לקרסוליו, והתגובה שלך מעידה על כך.

מה לגבי להתנדב לעבוד במקום כלשהו? אשכרה כמו עבודה, רק בלי משכורת. יש אנשים שזקוקים לסיפוק של העשייה....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

הוא איש עסקים, להיות מנהל ואיש עסקים זה משהו בדם, באופי, הוא לא יתנדב בשום דבר, בטח שלא יעבוד בחינם, הוא לא אדם של התנדבויות, חוגים ומפגשים חברתיים מסוג זה או אחר, נטו עסקים.

תודה על העצה אבל הרעיון לא בא בחשבון.

אולי שיפתח עסק כלשהו. שיעבוד מהבית.....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

הוא עשה זאת קצת מלפני המיתון האחרון, המשק מת, שום דבר לא זז ורוב החברות הגדולות כקטנות נופלות כמו דומינו במהירות..
הייתי בטוחה שיש עוד הרבה אנשים במצב הזה.

שלחי אותו להישרדות.

looopy

אני קצת יותר מבוגר ממנו ,(אני עדיין עובד פול טיים ומעלה)ואני חושב שיש לי מה לומר בענין.

1) למה את חושבת שאת צריכה/ יכולה /אמורה לשנות אותו.
אדם בגילו ובמעמדו לא משתנה כ"כ מהר (אם בכלל). לכן נסי לקבל אותו כמו שהוא וזה כולל את שאר בני המשפחה. יש לו את האופי שלו שעוצב משך שנים רבות . את ושאר בני המשפחה שמחו מאד לקבל אותו כשהיה פעיל ופירנס אתכם בכבוד. למה אתם חושבים/ות שאתם יכולים להתחיל להכתיב לו מה ואיך לעשות?

2)אחרי שהפנמתם את האפשרות לקבל אותו כמות שהוא אפשר להתחיל לדבר איתו ולשאול אותו כבדרך אגב מה הוא עצמו חושב שנכון לו לעשות ואיך הוא רואה את שנותיו הבאות במסגרת המשפחתית והתעסוקתית.
אם כיום אין לו עבודה -יהיה קשה לו מאד למצוא אא"כ יש לו חברים שיכולים לקבלו כדי להפיק ממנו את המיטב שהוא עדיין יכול (והוא יכול אא"כ אינו בקו הבריאות). ואם הוא יסתובב מס' חדשים בלי למצוא תעסוקה רווחית או שתפיק ממנו משהו מספק הוא עצמו יעזוב ויחפש דרך אחרת.

כלל הברזל הוא: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך ועוד יותר לא לאביך / אמך.

אין לך אדם שאין לו שעה.

כן, אבל הגברת מבקשת עצה.
מהנתונים שכתבה, מסתבר שמדובר באב לחוץ (כמו הרבה אנשים..) שנקלע בגיל צעיר יחסית לחוסר מעש (כנראה שאין לו הובי כלשהו) ומחפש "עבודות דחק" במסגרת הבית ע"מ להעסיק עצמו ו"משגע" עקב כך את סביבתו הקרובה.
היא מציינת, כי אינו ממש איש חוגים וחברה, כך שאפילו להדריך ילדי רחוב לא יוכל..
מתוך דבריה (כפסיכולוג בגרוש) אני מבין שאביה לא יקבל עצות שאולי יטיבו עם מצבו הנפשי החדש ממשפחתו ויתכן כי גם אתה צודק שאין להכתיב לו מה לעשות לאחר כל כך הרבה שנים.
נדמה לי שהפתרון נמצא ברשת האינטרנט, שם יוכל להתבטא, להשיא עצות בתחום פועלו, להרחיב אופקים ואף לעבוד דרך הבית. יתכן שלו ידע, יכול היה אף למכור את תכולת ביתו דרך הרשת אפילו בעזרת אתר ה-"ebay"..
אני ממליץ לאדון הנכבד לקחת קורס זעיר למחשבים ולצאת לדרך חדשה, מאחר ויש סיכוי יותר מסביר שאם יתחבר לנושא, יפתח לו עולם ומלואו.

looopy

לא שולל את מה שאתה מציע (קורס במחשבים ויציאה לאינטרנט) ,אבל הכלל הבסיסי בעיני שכל עוד
אדם הוא בר דעת ואחראי למעשיו - הדברים צריכים לבוא ממנו.
אפשר להציע לו ,רצוי מאד בעדינות , אפשר לנסות להראות לו בדרך אגב איך הענין עובד.
אבל ההצעה לתחום המחשבים לא תמיד תופסת כי יש הרבה אנשים שנרתעים מהתחום.
למה? לא יודע . אבל יש כאלה.
יש קורסים לשחמט ויש לשירה ולציור ,יש ריקודי עם ויש קרמיקה. ויש התנדבות בכל מיני תחומים .
הכל אבל צריך לבוא ממנו .בד"כ אנשים עצמאים הם סוג של מנהיגים שאוהבים שאחרים נשמעים להם ועושים את רצונם ולא להיפך.
נדמה למישהו שאדם יכול להשתנות בחודשיים?
זה אופיו של האדם וצריך לקבלו כמו שהוא. ולנסות בתוך מסגרת האופי הקיימת ולא לשנותה כי לדעתי זה לא ילך.

אין לך אדם שאין לו שעה.

לאן נעלמה הגברת?

looopy

לא נראה לי שהוא יקשיב לעצות של אחרים, ומתוך תחושה שלי-
כאחד שיש לו "קוצים בתחת", אחרי תקופת הסתגלות מסויימת, הוא "יתאפס על עצמו", ומהר מאוד ימצא (או ליתר דיוק- ימציא) לעצמו את תחום העיסוק המועדף עליו.
לתחושתי- המצב שבו אתם נמצאים עכשיו- הוא רק תקופת מעבר (לא נעימה אמנם) שתחלוף לה.

בהצלחה.

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

אני חושבת שיש עבודה לכל מי שרוצה למצוא לעצמו עבודה.
גם אם חלקית, גם אם בפחות כסף. כבר ראיתי לא אחת מקומות ששמחו לקבל אדם בעל ידע בניהול לחצי מישרה ובכסף יחסית קטן.
אני ממש לא מבינה מה הבעיה.
אז ירוויח קצת פחות כסף או שייקח יותר זמן למצוא עבודה, אז מה?

בכלל יש משהו מוזר בתקיעות הזאת של "הוא לא יסכים לעבוד בלי כסף" וגם "הוא לא ייתנדב בחיים" וגם "הוא רק מבזבז כסף" וגם "אין לו סבלנות לכלום".

סורי, לי לא נשמע כמו מישהו שרוצים בכלל לראות אותו או לעזור לו.

שלום
אני בגיל 57 ובשלבי התפטרות מיעבודתי הנוכחית,כי עקב המשבר מקוצצים שעות ותנאים,למרות הגיל למרות המשבר למרות שמקום העבודה מעוניין שאשאר,אני עוזב ללא פחד ובטוח שאמצע ,אני יודע ומודע למיגבלות,אך למזלי אני גר במדינת ת"א ולא בפריפריה,ויש הרבה הזדמנויות,

אך בחיים האלו במצבנו התודעתי ,אין מצב שהורה ישמע לעצות ילדיו בנוגע לתיסכוליו ,לכן לא לך לנסות לתת כיוון לאביך