בשירות המילואים שלי אני מוצב ביחידה שבזמן מלחמה תמלא תפקיד תומך לחימה, בקו השני. לפני שלוש שנים השתתפתי באימון מילואים, שבמהלכו נפגשנו עם הקמצ"ר-דאז תא"ל רוני בני - לאחר שהרצה לנו על חשיבות האימון וההשתתפות בו, תפסתי אותו לשיחה קצרה שבה אמר לי בין היתר (בעקבות תלונה מצידי) ש"מאחר וכמות ימי המילואים הזמינים קטנה, הוחלט לוותר על תכנים כמו ירי ותרגילי חי"ר בסיסיים ולהתמקד בתכנים מקצועיים בלבד".

בראייתי האישית, החלטה זו הינה מתכון בטוח לאסון. אם יבוא היום שבו נמצא את עצמנו במלחמה כוללת, תתקיים בעיה רצינית כאשר חיילי מיל' שמוצבים בקרבת שטחי הלחימה יהיו חסרי יכולת רצינית להגיב במקרה של קרב. נכון, הסיכוי שהקומנדו הסורי או המצרי יצליח להסתנן מאחורי הקווים אינו גדול אך הוא עדיין קיים ושלילה מוחלטת של אימונים בתכני חיילות הבסיסיים ביותר תעמיד לא מעט חיילי מיל' במצב קרוב ל"ברווזים במטווח". אישית, אני מתקשה לזכור מתי בפעם האחרונה עברתי אימון ירי רציני במהלך מילואים.

מאחר ואניח מעוניין בדעת הגולשים, האשכול יתפרסם בפורום צו"ב ופורום מילואים במקביל.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אתה מדבר על מצב שבו מסירים תכנים שהיו אבל אני אשאל שאלה אחרת:
אני חימושניק שבשירות הסדיר שירתתי בסדנה ולא יצא לי להיות בשטח(חוץ מחוליות חוץ), במילואים אני שייך לתותחנים, אני משוחרר שנתיים והאמת עד עכשיו אין לי מושג מה אני בדיוק אמור לעשות בזמן חירום, כל המילואים שעשיתי עד עכשיו היו להמשיך לעבוד בסדנה.

הנק' שאני מנסה להעביר היא לא רקע לשירות "המפואר" שלי אלא שבתור מילואימניק שאמור להיות בשטח בעת חירום, אני בהחלט ארגיש כמו ברווז במטווח (בגלל חוסר ידע בסיסי במתארי לחימה, ולא, לעניות דעתי התוכן הנרכש בטירונות 02 לא נחשב כידע להתמצאות וחיילות בסביבת לחימה), וחמור מכך שאם חס וחלילה מצב חירום זה יתרחש בעתיד הקרוב, כנראה שאני אפגוש את החברה שאני אמור להיות איתם בפעם הראשונה וכמו כן רק אז אלמד מה התפקיד שלי במערך של התומכי לחימה ביחידה.
אומנם הידע הצבאי הכללי שיש לי הוא די מועט אבל עדיין אני יכול להסיק מסקנה שמצב זה לא בריא תרתי משמע.

אני מסיק מדבריך, שהיחידה שלך לא מבצעת תעסוקות - כי אז אפשר לנצל את הזמן (באל"ל ובקו) לאימון רובאות בסיסי.
אין לי ספק שאתה צודק - בצה"ל שכחו (מזמן) שחייל הוא קודם כל נושא נשק. ביחידה שלי, אני מקפיד על אימון רובאי בסיסי לכל חייל שעשוי למצוא את עצמו מפעיל נשק, תוך התמקדות על תכנים רלוונטיים (עדיף לי שחימושניק יתרגל פריקה מרכב ולא תרגיל חוליה, למשל).

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

בקשר ליחידה.... אני ממש לא יודע.
וזאת הנק' שרציתי לחדד בנוסף למה שסירפד רשם, שמעבר למחסור באימונים, יש בעיה יותר רצינית, שאני בתור מילואימניק ביחידה מסויימת, אני לא מכיר את היחידה שלי, לא מכיר את הייעוד שלה, לא מה אנחנו אמורים לעשות בעת חירום, ולא את הצוות שאיתו אני אמור לעבוד ולתפקד בעת מלחמה (שכולנו נקווה שלא תגיע).
לא עשיתי מחקר בקשר לנושא הזה אבל אני לא אתפלא אם זה המצב עם עוד הרבה חימושניקים שעושים מילואים והדבר שבעיני הוא הכי עצוב שאין בעיה עם מצב שכזה כל עוד אין מלחמה כוללת אבל לכשזה יקרה..

תקלה חמורה.
אני ממליץ שתפנה ללשכת קמל"ר: לא ייתכן מצב שבו יחידה קיימת "על הנייר" בלבד ושחייליה אינם יודעים מה מצופה מהם.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

ממה שידוע לי היחידה מבצעת תעסוקה, לגבי אופיה אין לי שום מידע, הנק' שרציתי לחדד כהמשך למה שסירפד אמר היא שאנשי חימוש ובעלי תפקידים אחרים (לא לוחמים) נדחקים הצידה בכל מה שקשור לאימונים, ואלו הם אנשים שעל פי הגדרת תפקידם יכולים בסבירות מאוד גבוה למצוא את עצמם בחזית.

לגבי להעביר את זה הלאה, אולי אני אשמע קנטרני משהו אבל אחרי שרדפתי אחרי משרד הקישור של היחידה בכל מהלך מלחמת לבנון 2 (וזאת לא הגזמה, ניסיתי להשיג את הטלפון שלהם במשך שבועות) על מנת בסך הכל לעדכן כתובת מגורים על כל מקרה שלא יהיה הבטחתי לעצמי שאני לא אכנס שוה למרה שחורה הזו.

בשבוע שעבר השתתפתי בתרגיל אוגדתי גדול כנהג מסופח - בשונה מכל האימונים והתעסוקות שבעבר, בפעם הראשונה קיבלתי מקוצר במקום ארוך, ובפעם הראשונה אפילו לא עשיתי מטווח כסת"ח (חתמנו על מחסנית אחת, ללא כדורים). אין מילים.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל