 |
05-03-2009, 10:57
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
|
מדוע אתה כל כך מתון?
ציטוט:
|
במקור נכתב על ידי קגנס
מסתבר שאדון עבאס לא אוהב גזענים ויהודים....
כלומר, הוא מאשים את "היהודים" (קרי-כ-ל היהודים) בגזענות (ובעוד כמה דברים). צריך להרחיב על האירוניה שבעניין?
ובהמשך לדמגוגיה וההתנשאות הכלליים, העם היהודי כבר לא עם הספר (כאילו שיש יהודים רק בישראל, כאילו נתוני הקריאה ופירסום הספרים בישראל אינם מהגבוהים בעולם, וכמובן, כאילו שהערבים בתוך ישראל ומחוצה לה מסוגלים להתחרות עם היהודים בהישגים המדעיים המוכחים).
ושיא הדמגוגיה-"היהודים" דורשים מהערבים בישראל שירות צבאי ובלה בלה בלה. האדון עבאס מתעלם במכוון (שהרי לא נאשימו בפיגור שיכלי עמוק) מכך שרוב הציבור היהודי איננו מדבר על שירות צבאי חובה לערבים (בניגוד לדבריו של עבאס, ערבים כן יכולים לשרת בצבא בהתנדבות) אלא על שירות לאומי אזרחי. אבל זה כמובן לא מתאים מספיק לתיזת הפשיזים.
בקיצור, מסמך מעוות שמוטב היה לכולם שלא היה בא לעולם. טוב, בעצם אנחנו מגלים בזכותו שיש באמת יהודים שלא מסוגלים לנתח טקסט ולכן ממהרים להסכים עם התוכן של מאמר אווילי שכזה.
|
זהו מאמר אנטישמי מובהק – או "נאו אנטישמי" אם לדייק.
בעוד שהאנטישמיות הקלאסית החילונית נשענת על ההנחה כי היהודים הם נוכלים פיקחים ומניפולטיביים ולכן (ולמרות חוכמתם) הם אינם לגיטימיים, הרי שהטענה הנאו אנטישמית כבר הולכת על ריבוע מעגל הדיסוננס שנוצר בין הדימוי הקלאסי של היהודי האופורטוניסט והנהנתן, ובין קיומה של מדינה יהודית שתושביה "מוכנים" אשכרה לשלם את מלוא המחיר הלאומי תמורת החיים בפיסת האדמה הלא מאוד "פרדייסיט", ואפילו בלי שכוחות שרים נלחמים בשבילם...
לפי הטענה הזו (שכותב המאמרון הזה נסמך עליה כאן, כמו גם במאמריו הקודמים) מאחר ומדעית הוכח שהיהודים אינם עוד עם הספר/חלשים ופציפיסטיים/שוכני סלאמס עירוני (מחק את המיותר) אלא מקיימים מדינה לאומית די נורמאלית (כולל "רד נקס", בורגנים ויאפים ציניים, עניים מרודים נתמכי סעד, גנבים, זונות, שמאלנים יפי נפש ואנשי ימין קיצוני גזעני – בקיצר: כל התערובת הקיימת במדינה "רגילה" וחופשית), הרי שמאחר והם נורמאליים, אין להם עוד זכות קיום לאומית... ליהודים הרי קיום (לאומי) רק כפזורה עצומה של "אנשי ספר" המזינים את התרבויות בקרבן הם חיים "כמו זבל אורגאני המפוזר ברחבי תבל" על משקל אמרה של יהודי מפורסם וציני.
כמובן שההוכחה ה"מדעית" הזו אינה כלל מדעית, אבל לא כאן הויכוח: שהרי לא מדובר על מאמר מנומק, אלא על כתב פלסתר קנטרני ודמגוגי – ולא מן הסוג הרהוט יותר (שהרי גם לדמגוגיה וקנטרנות יכול להיות יופי רטורי). בסופו של יום צריך להוכיח קודם שהיהודים "של היום" הנם באמת בורים, וסלח לי אבל גרירת הטיעון של עצלני המחשבה והלוזרים אודות "כיכר הטוקבקיסטים" לדיון כזה היא בזויה. בסופו של יום הטוקבקיזם הוא לא יותר מאשר שיקוף של "כיכר השוק" את תוך השיח האינטרנטי: לטוקבקיסטים אין יותר מדי השפעה, אבל נראה שאנשי האתמול – החרדים למעמדם הבלעדי על הבעת דעה רחבת תפוצה – עושים הרבה גוועלד תוך שימוש בשם "הטוקבקיסטים" לשלל מטרות שונות ומשונות. אני עוד לא נתקלתי במקום שבו טוקבקיסטים שינו משהו: בסופו של יום בדיוק כפי שאיש לא מכריח אותך ללכת ל"שבתרבות" עם יוסי שריד, אריה אלדד, עמוס עוז ורם אורן, כך גם לא מכריחים אותך לקרוא את מה שתחת הקרדיט של המאמר. במיוחד כאשר ידוע מי הם האנשים שמביעים דעתם שם.
סבא שלי היה סנדלר שגמר כתה ד', וסבתא שלי עקרת בית שגמרה בדיוק כתה ב', ואפילו היידיש שלה הייתה די עממית: הם בוודאי לא היו מוצרים מובחרים של אנשי ספר, וכך גם לא שלל יהודים אחרים במאה ה-20: למען האמת? במקרה של שניהם אני לא בטוח שהיו שורדים את ארבע השנים (מינוס חודשיים-שלושה) של גיהינום 1941-5 לו היו "אנשי ספר" מובהקים. סבתא שלי לא הייתה מוכנה לזרוק מראה לזבל, או להשאיל ביצה לשכנה וכשאמא שלי הייתה בהריון, היא התעקשה לעבור מדרכה כאשר הלך ממול אדם מפגר או נכה מלידה. יש במפחתי עוד הרבה מאוד אנשים שבאו מאותה שכבה לא משכילה, ואני יודע שהיו עוד המונים כאלה. "עם הספר", אם כן, הוא מונח שממילא לא היה רלוונטי בעיני מעולם, ועם כל הכבוד לטריקים של מפא"י שיצרו כיתות פיקטיביות של תלמידים אשכנזים מצטיינים בכדי שישראל תראה כמובילה עולמית בהישגים במתמטיקה (בשנות ה-60), העם היהודי שהקים את מדינת ישראל בא לכאן לשם הקמת אומה "רגילה", ולא מודל הזוי מן הסוג שכותב המאמר טוען שהיינו איננו עוד.
ואם כבר עולה הוכחה כלשהי ממאמרו, ומאמרם של עוד כמה וכמה ערבים (פרט אולי לזוהיר אנדראס), הרי זו מאמתת את הטיעון הרחב יותר מבין הטיעונים השליליים אודות הערבים בקרב הציבור היהודי: לא טיעונים גזעניים מן הסוג הצפוי בין שכנים שונים (טיעונים שמתחדדים, דרך הטבע, בעת מלחמה, וזו הגדרה מדעית), אלא טיעון שעולה ומתחזק מיום ליום:
החברה הערבית הנה חברה חולה: חברה שאין בה שום עיסוק רציני בעצמה אלא רק ברכילות כפייתית והרסנית. הערבים נעים כמוכי רדיפה אחר רכילות המתחילה ב "מה שיש לאחותם בין הרגליים" (הגדרה של ערביסט, לא ימני בעליל, שאמר אותה לאחרונה, משולבת בביקורת נוקבת על מדיניות ישראל) ועד לעיסוק אובססיבי באחר. מי שקורא טורים כמו הנ"ל אינו יכול להמלט ממסקנה זו: בסופו של דבר אולי היהודים יודעים רק חצי אמת על הערבים, אבל חצי זה די הרבה! ואולי אני לא יודע כלום על ההתקדמות בשוויון בין המינים באום אל פאחם, אבל אני כן יודע שתושב אום אל פאחם יכול לצעוד באופן חופשי בעירי, וגם אם אשתו הרעולה וטפיו נשרכים מאחור, ואיש לא יטריד אותו. ולא, אני לא רוצה תודה על זה. ולא אני לא רואה בכל שום דבר מיוחד. אבל כן, אם אנשי רוח שמוצאם כמו מוצאו של אב המשפחה האלמוני אין להם דבר להגיד, בשעה שהם באים לכתוב משהו בשפה שאינה שפת אמם, מלבד "היהודי, היהודים, היהדות", אז יסלחו לי כולם, אני לא ממש מעוניין לשמוע על "החצי השני". אם המשכילים שלהם כותבים כמו הטוקבקיסטים שלי, אז אנחנו אולי כבר לא עם הספר, אבל מצבינו (והכל יחסי בחיים...) פשוט מעולה.
_____________________________________
.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
