07-03-2009, 18:17
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
צר לי, אבל יהודי פולני (גם כזה שמשפחתו גרה שם 1000 שנה) אינו פולני
יש לכך המוני סיבות, שהראשונה בהן היא שגם הוא וגם סביבתו לא ראו אותו כפולני. הדבר נכון גם לגבי
יהודים מארצות ערב.
יהודים בפולין היו הראשונים לחטוף בכל פעם שהיה רע בפולין, בכל פעם שהייתה מצוקה
כלכלית/בטחונית/אחרת.
יהודים בפולין דיברו שפה שונה מסביבתם, ניהלו קהילה נפרדת מסביבתם, וגם כאשר החלו החומות
להשבר בסוף המאה ה19 ותחילת המאה ה20 - עדיין הם וסביבתם ידעו טוב-טוב שהם לא אותו עם.
ההבדל בין זה לבין הערבים מהמדינות השונות הוא עצום. חלק גדול ממדינות ערב הן ישויות מלאכותיות
(סעודיה, ירדן, עראק, עומאן, איחוד האמירויות, הן רק דוגמא) והלאומיות המקומית שלהן היא יותר אינטרס
של שלטונות מאשר לאומיות אמיתית שיכולה להיות קיימת בסוריה, מצרים, מרוקו, תימן ושאר מדינות
ערביות שבאמת היה להן זמן לבסס לאומיות מקומית (מה שנקרא בערבית "וטניה") נפרדת.
הלאומיות הפן-ערבית (מה שנקרא בשם "קומיה") היא דבר אמיתי, ואין טעם לבטל זאת. הערבים של א"י
לא מדברים ניב מדובר שונה מזה של אחיהם בירדן, סוריה או לבנון.
לי אין בעייה לקבל את זה שנוצרה לאומיות מקומית של ערבים שחיים כאן, שמכנה עצמה בשם
"פלסטינים", ממש כשם שאין לי בעייה להגיד שזכותם לריבונות כאן אבדה ברגע שניסו להשמיד את
העם השני שחי כאן, ולא הצליחו. נכון שהעם השני נהג אחרת מהם, ולא ביצע נגדם מלחמת שמד
אחרי שניצח, אבל זה לא מבטל את זכותו של העם השני לממש את ריבונותו על הארץ הזו, שזכותו
עליה עולה לאין שיעור על זו של הפלסטינים.
|