שלום אני דנה אני עוד מעט בת 16 יש לי בעיה בזה שאני לא עושה מה שהלב שלי אומר לי לעשות אני לא הולכת לפי הרגשות שלי אני מקשיבה למוח לחינוך שקיבלתי אני יודעת שאם אני אלך בעקבות הלב זה יהיה הרבה יותר טוב בישבילי ובשביל הסובבים אותי כתוצאה מזה שאני מקשיבה למוח למרות שאני רוצה ללכת בעקבות הלב אני לא עושה דברים שבאמת אני רוצה לעשות אני לא משוחררת ואני לא זורמת ואלה הדברים שאני רוצה לעשות אני רוצה להיות משוחררת אני רוצה ללכת בעקבות הלב בעקבות הרגשות שלי ואני לא יודע איך אני יכולה להיתגבר על המוח שהוא תמיד מתגבר על הלב כמעט בכל מצב וזה בגלל החינוך המסיבי שקיבלתי מההורים שלי אז בבקשה עם אתם יכולים לעזור לי במשהו קטן לראות דרך שונה איכשהו אז בבקשה תנסו להבין את זה תנסו להבין אותי תגיבו לזה תודה רבה אני אוהבת אתכם .דנה.

תתחילי בדברים הקטנים, תנסי, חינוך מהבית זה דבר טוב (שלא תתחילי להבריז מבה"ס פתאום), אבל אל תשכחי את עצמך בדרך.. יעזור אם תפרטי קצת..

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

תתחילי עם דברים שלא הכי משפיעים עלייך לטובה או לרעה
למשל תלכי ברחוב ואז תחליטי שבא לך לקנות חוטיני עם יהלום באמצע! ואז תכנסי לאיזה חנות ותקני :]

זה מתבטא בזה נגיד שחבר שלי שאנחנו שנה ו7 חודשים ביחד הוא בן 18 הוא רוצה ללכת איתי לצימר ואני בהתחלה אמרתי כן בטח יהיה כיף והכל אבל אז ההמוח השתלט לי על הלב הלב שלי הרגיש שהוא רוצה ללכת מאוד שאני יהנה והכל אבל אז המוח התגבר על הלב ואז כאילו אמרתי לו שאני לא מוכנה והכל כי אני מרגגישה שאני עדיין קטנה בשביל ללכת לדבר כזה כי זה רק מבוגרים הולכים והכל וכל זה נובע מהחינוך שקבילתי וזה מתבטא גם בזה שאני רוצה לשכב איתו הלב שלי יודע שאני אוהבת אותו ואני רוצה שהוא יהיה הראשון אבל המוח שלי אומר שאני קטנה וההורים שלי יכעסו עליי אם הם ידעו והכל וזה ממש מתסכל..

כל עוד אין לך מוח הוא לא יכול להשטלט עליך - משפט שלי, (אבל הוא לא כל כך מתאים לפה)...
אמממ תראי... יכול להיות שבאמת את קטנה מידי בשביל זה... את אמורה ללכת בעקבות הרגשות שלך... והלב.. אבל הוא בשורה התחתונה... טוב לא כל כך...
יכול שטוב עשית שאמרת לו שאת לא רוצה ללכת...
תלכי לפי הרגשות.. ולתלמדי לאט לאט ללכת בעקבות הלב..