|
מטיס ועד חובלים וכל מה שבדרך.
טוב אז ככה..
במאמר זה אני כותב את דרכי כמלשב, את המיונים שהשתתפתי בהם, גיבושים שהייתי וכל מה שצריך לעשות במיונים.
אתם לא חייבים לקרוא הכל רק מה שחשוב לכם, יום סיירות,גיבוש טיס, גיבוש חובלים, אולי רק ירפא א' או ירפא ב', תחליטו אתם, כמובן שאני אשמח עם תיקראו הכל אבל זאת החלטה שלכם.
אני מאמין שאת הדרך הזאת עברו או עוברים ילדים רבים ואני החלטתי לכתוב מכיוון שקראתי מאמרים אחרים שעזרו לי מאוד להצליח.
זה התחיל שבועיים אחרי הצו הראשון, קיבלתי מכתב שאני מוזמן למיונים לקורס טיס, השלב הראשון צוות אויר.
קיבלתי יחד עם המיונים לטיס מיונים למודיעין כמו פרוייקט גאמא,אופק, תלפיות, שחקים, אך לא הלכתי אליהם כי מי צריך יותר מטיס! כך חשבתי לפחות.
צוות אויר:
מגיעים ללשכת הגיוס עושים מבחני צורה, מחשבה, קורדינציה, הבנת מכונה שבה אתם צריכים לפרק מכונה ולהרכיבה בזמן מסויים. 90% ממי שניגש למיון עובר אותו, ולכן אין הרבה מה לפרט על המיון.
אחרי שעברתי כל כך שמחתי, אבל לפי מה שחברים אמרו לי אני לפני השלב הכי קשה שיש במיונים לטיס, ירפא א'!
כמו כן אחרי כמה זמן נישלח אלי מיכתב של ירפא א' שזהו השלב השני במיונים.!
בתאריך שאמרו לי הגעתי לתל השומר בשמונה בבוקר, חיכינו כמה זמן למאבחנות והתחלנו בירפא א'.
אני חייב לציין שיש שם סנוויצ'ים הכי טעימים בעולם! תאכלו תאכלו זה טעים וטוב! אתם עוד תתגעגעו!
ירפא א:
אז המבחן הראשון שם זה הסימולטור, אתם רואים מטוס על המחשב וצריכים לעשות את המשימות שאומרים לכם.
מבחן קשה ומטיש אבל לא להתיאש ולעשות הכל אפילו שאתם לא מצליחים!
אחרי הסימולטור יש מבחנים של מתמטיקה שזה דיי קל ומבחן הקובייה שבוא אתם צריכים לעשות את המשימה המותלת עלייכם כאשר לפניכם יש קוביה תלת מימדית! קשה אבל כיף!
אחר כך יש מבחן הציור של המטוס, עוד משימה כיפית! אתם כבר תיראו!
אחרי שמסיימים את המבחנים האלא מחכים קצת לניפוי הראשון, 60% בערך נופלים בחלק זה של המיונים, אולי אפילו יותר.
הודיעו לי שעברתי לחלק השני, שמחתי מאוד אבל נישארתי עיירני.בחלק השני זה יותר מבחן אישיות, תענו על השאלות בלי לשקר ובלי לרמות, תיהיה עצמכם אפילו עם אתם האנשים הכי רעים בעולם!
אחרי החלק הזה יוצאים מתל השומר בערך ב 4 בצהריים בידיעה שהתשובות יהיו עוד הרבה זמן, הודיעו לי בטלפון שאני עברתי! הייתי הכי שמח בעולם כי עברתי את השלב שאמור להיות הכי קשה במיונים!!
ירפא ב':
מגיעים לתל השומר עם הרגשה שכבר עברת את החלק הקשה וכמו שהחברים מספרים ירפא ב' זה צחוק מעבודה, כולה לדבר עם פסיכולוג ווזהו!
ישבתי בחדר ההמתנה וכל כמה דקות קראו למישהו אחר לפסיכולוג, לתדהמתי רוב מי שיצא מהפסיכולוג אמר ביי חבר'ה לא עברתי! כל כך הופתעתי, לא ידעתי מה לעשות ועם צריך לעשות משהו, עוד 40% מהילדים בערך הלכו הביתה, זה לא קל כמו שחושבים,צריכים להיות מרוכזים וחדורי מוטיבציה.
היה איזה ילד אחד שדיבר כל הזמן בחדר המתנה שהוא עומד להגיד לפסיכולוג מה שהפסיכולוג רוצה לשמוע, בסוף כמו שהיה צריך לקרות הוא לא עבר והבנתי שאני צריך להיות עצמי!
תיזכרו את מה שכתבתם בירפא א', הפסיכולוג ישאל אותכם על זה.
בכל מיקרה הודיעו לי שעברתי את הפסיכולוג והלכתי לבדיקות הרפואיות שאין צורך לפרט, בדיקת עיניים, שמיעה, ראייה, וכו.
היעד הבא: יום סיירות, היום הכי קשה בחיי!
בערך באותה תקופה שלחו לי זימון ליום סיירות שלפי מה ששמעתי ממיין ליחידות שייטת 13, סיירת מטכל וחובלים, אבל בבדיקה יותר מקיפה גיליתי שגם ממינים ליחידות השקופות, מי שלא מקבל כלום ביום סיירות אבל מסיים ויש לו נתונים גבוהים מקבל זימון אחרי שבוע ליחידות השקופות, יחידות מודיעיניות מבצעיות שאין לנקות בשמן כאן!
בכל מיקרה יש להדגיש שלסיים יום סיירות זה יתרון גם לכל סיירת שיש בצבא אפילו עם היא לא קשורה לשייטת מטכל או חובלים. לסיים יום סיירות זה נקודת זכות ענקית גם לסיירות כמו סיירת גולני, גבעתי וכל מה שתירצו. מי שלא מסיים יום סיירות צריך לעבוד הרבה יותר קשה כדי להתקבל למשו, זה בדוק!
בכל מיקרה הגענו אני ועוד 4 חברים לויינגייט ב8 בבוקר להתחיל ביום סיירות. תביאו חולצה לבנה כדי לכתוב את המיספר שלכם ביום סיירות, עושים בר אור,:בטן, מרפכים וריצת 2000. ההתחלה לא הלכה טוב עשיתי לי טוב בטן, לא טוב מרפכים ובינוני את ה2000, הגעתי 32 מתוך 60, באתי בגישה שלא משנה איך אני יוצא מכאן אני מסיים, אפילו עם אני לא יקבל כלום, הרי יש לי גיבוש טיס מי צריך יותר!! אחר כך מילינו דפים עם עדיפיות, אני אישית מיליתי:ראשון חובלים,שני מטכל ואז שייטת, אחרון.
בכל מיקרה אחרי הבר אור התחלקנו לקבוצות ליום סיירות, לקחנו את הציוד, שקים, עטי חפירה, אלונקות, ג'ריקנים ולא זוכר יותר.
היינו 17 בקבוצה, עלינו לדיונות המפקדים מצאו מקום שקט.
3 מפקדים על 17 חבר'ה ומתחילים לרוץ,המפקדים אומרים שזה חימום אבל אל תאמינו להם כי חימום עשיתם כבר, תסיימו ראשונים, הם כותבים מהריצה הראשונה.
הכל מיקרה היום סיירות התחיל, משימה ראשונה "סדרי הגעה", יורדים את הדיונה עולים אותה ומסתדרים בסדר הגעה מהראשון לאחרון, המפקדים רושמים את הראשונים ואת האחרונים ויוצאים שוב! קשה קשה מאוד בהתחלה אבל לא להשבר, ההתחלה הכי קשה,אם תעברו את השעה וחצי הראשונים אז וזהו אתם מסיימים.
משימה שניה, אלונקה סוציומטרית,כמו המשימה הקודמת רק הפעם רושמים רק את ה4 הראשונים שמגיעים לאלונקה,ומי שמגיעה לאלונקה יש לו פרס, לעשות סיבוב עם האלונקה ועליה שקים. פרס הא? רבאק זה היה קשה. כל משימה עושים 25 פעמים,מתוכם תגיעו לפחות 10 פעמים לרביעיה הראשונה ואם יש לכם כוח תמיד כדי יותר. אני הגעתי בכל מישחק 15 פעמים לרביעיה, גיבור לא?
הייתה לי טכניקה, ריצה מנוחה,ריצה הכל,ריצה מנוחה,ריצה הכל,ריצה הכל, רק אל תגיעו אחרונים בריצה מנוחה.
הייתה משימה עם שקים, פשוט לעשות סיבובים עם השקים, זה כבר סימן שהחלק הקשה עבר, יש עוד משימה עם חפירת בורות אבל לי לא היה אותה למזלי, גם יש זחילות אבל גם את זה לא היה לי.
מסיימים את היום, כ4 שעות ריצה, משהו כזה, נחים קצת על הדשא ואז ניגש המפקד ואומר, המספרים שאני מקריא עכשיו הם לגיבוש סיירת מטכל, לא הקריאו אותי אבל את 3 מהחברים שלי הקריאו, שמחתי מאוד בישבילם וחיכיתי לתוצאות הבאות עם החבר היחיד שנישאר. שייטת: לא ממש היה איכפת לי הרי אני רוצה חובלים. פיתאום קוראים את המספר שלי, אני לא מבין מה קורה אבל הולך לאן שאומרים לי, את החבר האחרון לא קראו גם בשייטת אבל הייתי בטוח שהוא מקבל חובלים כי הוא תותח על!
זהו ניגמר היום סיירות, ארבעתינו יצאנו מוינגייט עם סיפורים וחוויות, אני שייטת, 3 מטכל, והחבר האחרון? כלום,אבל אל תדאגו, אחרי שבוע שלחו לו זימון ליחידות השקופות.. רואים מזה.
יום מיון שייטת, חובלים:
הלכתי ליום מיון שייטת שביכלל לא רציתי, וביקשתי חובלים, בודקים כמה נתונים ועונים לכם בחיוב, מחליפים את המבחנים במחשב וזהו כאילו שקיבלתי חובלים.
עכשיו שאני חושב על זה עשיתי טעות כי בכל מיקרה מי שעושה גיבוש שייטת מקבל גם גיבוש חובלים, אבל לא הבנתי אז כל כך הרבה, תעשו כמה שיותר גיבושים זה נקודות זכות בכל המיון שלכם לצבא. עשיתי את המבחנים לחובלים/צוללות, הרגשתי שזה קלי קלות כי עברתי כבר ירפא א', קטן עלי, היום מיון הזה הוא כאילו ירפא א' של חיל הים, מ 8 בבוקר עד 4 בצהריים והוא גם מתקיים בתל השומר,יש שם מבחן שאתם יעני רב החובל שאתם צריכים לנווט את הספינה לאן שאומרים לכם,בהתחשבות ברוח בגלים וכו'. כל מני במבחנים פסיכוטכנים כמו הצו הראשון, לא לזלזל בזה אפילו עם עברתם כבר מבחנים קשים יותר במודיעין או במקומות אחרים,למרות שזה עוזר לביטחון. עברתי את זה, בסוף היום מודיעים לי שיש לי גיבוש חובלים אחרי גיבוש טיס,חבר שלי שהיה איתי הזה צריך לעבור פסיכולוג לפני שהוא קיבל קיבל זימון לגיבוש חובלים, אבל אל תדאגו זה לא אומר כלום, כי הוא עבר את הגיבוש.
גיבוש טיס:
היום הראשון:
זהו הגיעה היום הגיעה השעה, ב8 בבוקר אני בתל השומר לגיבוש טיס, יש עוד המון ילדים איתך ואז אתה מרגיש שאתה לא מיוחד כמו שהרגשת לפני הרגע הזה, באתי עם עוד 4 מהחברים שלי. אנחנו היחידים שהיה להם גיבוש טיס ובכל השיכבה, לפי מה שאמרו לי זה לא גיבוש פיזי, זה מנטלי, בולשיט!!!! החזירו את הגיבוש למתכונת הקודם, זיחילות, ריצות בלאגנים כל לילה.
הקטע המנטלי יותר קשה זה נכון, הקפצות כל לילה, כל לילה זה כל לילה! המפקדים עם משקפי שמש כל הגיבוש, לא רואים את העיניים שלהם, זה מחרפן, אתה לא יודע את השעה כי הם משנים לך אותה, יש מפקדים שמדברים איתך ממטר עם מגפון! מחרפן.
בכל מיקרה מתל השומר נסענו לחצרים, לגיבעת הגיבושים, קיבלנו ציוד, תדל, מימיות חגור , חגורה, מדים, וכל מה שצריך לגיבוש, אני ממליץ לכם לברר איך ניקראים כל הדברים המוזרים האלא כי לי לא היה מושג והסתבכתי כל הגיבוש לגלות איך קוראים לכל דבר.
התחלקנו למחלקות, לכל מחלקה יש שני מפקדים, עם כובעים אדומים שהם אלא שבוכנים אותך, מפקדים עם כובעים סגולים, סמלים, אחראים על הטירטורים, ומ"מ, כובע ירוק,מ"פ כובע כחול.
הראו לנו את המקום, כמובן שבריצות וצעקות, לקחו אותנו לאוהלים,טירטורים קצת עד הצהריים ואז המשימה הראשונה, יש כמה צורות וצריך להרכיב מהם את הצורה שהמפקדים אומרים, אני ניסיתי לחשוב מתוחכם, אבל זה לא הלך לי, הפיתרון רגיל לגמרה. בכל הגיבוש אל תחפשו יותר מידי תיחכומים, זה מה שהפיל אותי, כל הזמן חיפשתי איך לתחכם את המישמה ולפעמים טעיתי.
הולכים לארוחת ערב, שהיא ממש טעימה, תהנו מכל רגע.אחר כך ריצות, סידרי הגעה, זחילות, ואז יש עוד משימה, לבנות דגם של מטוס על הריצפה מכל מה שיש בטבע,כולם משתלטים על המשימה,תנסו למצוא את מקומכם.
מחלקים לכם דפים ללמוד, תלמדו כל זמן פנוי שיש לכם זה חשוב,ועוד דף על הרמה נכונה של שקים, שימו לב לזה, זה הפיל אותי(בהמשך).
הולכים לישון, לא יודע תשעה,הקפצה אחרי שעה, לא לשכוח נשק, ותיזכרו לשים כובע על הראש אפילו שזה נגד כל הגיון לשים כובע בלילה, אתם יוצאים החוצה אורות עליכם,סירנה חזקה קודחת במוח, המפקדים צועקים. קר קר קר! ריצות, סידרי הגעה,חוזרים לישון לעוד 5 שעות בידיוק. קמים בבוקר בחושך באותו נוהל של ההקפצה, אוכלים משו ומתחילים את היום. ככה מתנהל כל יום וכל בוקר.
עכשיו הייתי רוצה לפרט טיפה על המשימות שאני זוכר, לא יותר מידי שלא ימחקו את המאמר מהאתר.
משימות:
יש את המשימה עם השקים שהפילה אותי,אומרים לכם לעשות איזה משימה עם שקים, אני התנדבתי אבל שכחתי שצריך להרים את השקים בנוהל מסויים,באסה המפקדים רושמים ושואלים אותי למה לא הרמתי באותו נוהל, אני עונה שהמשימה לא איפשרה והם שואלים אז למה התנדבת, יצאתי דפוק, תיזכרו את זה !!! חשוב ביותר!
יש משימה שלוקחים אותכם בלילה לשטח ואמרים לכם שיש גדר חשמלית ואתם צריכים לחפור מלמטה, יש עוד כמה חוקים אבל לא התרכזתי במה שאמרו למרות שזה המפתח של המשימה! תקשיבו לחוקים, במישמה הזאת בודקים עם אתם מרמים או לא, זה כל מה שחשוב להם!
יש משימה שאומרים לכם לעשות ההר אבנים הכי גבוה שלכם, יש כאלה שבונים כמו רגיל ויש כאלה כמוני ששמים שני אבנים על מקום גבוה וסוגרים סיפור!
בפעם השנייה אומרים לכם לפנות הר רגיל בלי שטויות, אז תבנו כמו שצריך.
יש הרבה משימות שדורשות לבנות אוהל סיירים, אל תשכחו לבנות אותו למזרח מפני הגנה מהשמש.
בדיונים תיהיו אתם ותשתתפו, אל תדברו סתם, רק עם יש לכם משהו להגיד,
יש המון מתקנים שצריך לעשות איתם משימות כמו למשל, להעביר את כל חברי הצוות מבעד לחלון קטן או משימות אחרות שלא אוכל לפרט עליהם.
המשימה הכי קשה שהייתה לדעתי זאת משימה שניראת פיזית אך היא מנטלית נטו. כל חברי הצוות תלויים על מתח, מי שנופל ראשון באסה לו, ומי שנופל אחרון הצליח לעמוד במשימה, תזמזמו לכם איזה שיר נחמד להעביר איתו את המשימה, אני סיימתי מקום חמישי שזה מכובד מאוד.
הקיצור הגיבוש הולך במתכונת הזאת כמו שהסברתי, הקפצות, עייפות, סירנות, משימות, זחילות, מפקדים שמדברים איתך עם מגפונים שהם מטר ממך. המטרה להטיש אותך וליאש אותך, לא לוותר להמשיך, שיהיה לכם עמוק בראש שביום חמישי בצהריים הגיבוש ניגמר.
יש גם שני מסעות, לא קשים, בהליכה,3-4 קילומטר, לא משהו שקשה לעבור, תתנדבו להכל והכי חשוב אל תשקרו, אמינות לעל הכל.
ביום החמישי באות אליכם בוחנות שמביאות לכם דפים שזה בעצם הסוציומטרי, אתם מדרגים את כל חבריי הקבוצה, דרוג בתור לוחם ודרוג בכל טייס.
וזהו הגיבוש ניגמר, יש ארוחה טובה בסוף, ואז כל קבוצה יושבת במעגל עם המפקדים, קצת שבירת דיסטנסט, מדברים קצת, ואז התוצאות, קוראים שם ואחריו עבר או לא עבר, קוראים את שמי,................ לא עבר.
גיבוש חובלים: היום הראשון
לאחר שנפלתי מהמיון לקורס טייס המטרה הבאה שלי הייתה קורס חובלים, בגדול זאת הייתה המטרה הראשונה שלי אבל גיבוש טייס היה לפני.
גיבוש חובלים הוא שונה מגיבוש טייס אך יש דברים דומים. לי היה ניסיון רב מהגיבוש הקודם וזה עזר לי מאוד.
8 בבוקר, תחנת בת גלים בחיפה,הולכים ברגל לבהד חיל הים, מעבירים את הזמן עד שכולם מגיעים,עושים בדיקות רפואיות ומקבלים מדים וציוד שנחוץ לגיבוש.
עד הערב מבזבזים את הזמן ובסביבות השעה 5 קורה משהו מפתיעה שאף אחד לא ציפה לו, בר אור. בכל המאמרים שקראתי לא היה בר אור באף גיבוש חובלים, ברגע זה הבנתי שהגיבוש הוא במתכונת חדשה לגמרה, שינו אותו! עשיתי את הבר אור שכולל, בטן, ידיים, וריצת 2000. אני הייתי ממוצא בשלושת התחומים אבל זה לא משנה כי לא בוחנים אותכם על זה.
אחרי הבר אור אוכלים אחרות ערב ומכירים את המפקדים המילואימניקים, שהם אלא שיחליטו עם עברתם או לא.
בגיבוש יש שתי סוגים של מפקדים, הצוערים שהם אלא שמתזזים אותכם וצוחקים עליכם ומתישים אותכם, ויש את אלא שבוכנים אותכם,המילואימניקים.
אחרי שפוגשים את ההמפקדים הבכירים עושים ראיון אישי קצת, מקבלים דפים ללמוד ורוצים שנעשה הרצאה על חלק מהדפים שהם חילקו, אחר כך עושים משימת מחשבה, 10 דק פיתרון אישי ו10 דק פיתרון קבוצתי, מיהו הרוצח, הקבוצה שלי הייתה חלוקת דעות מאוד לכן אינני יודע את התשובה ולא רוצה להטעות אף אחד,מצטער.
היום השני:
היום השני היה בסימן שאלה גדול, ידעתי לפי המאמרים שזה הולך להיות יום ים, אבל לא נכנסנו לים, לכן זה לא יום ים. שינו את הגיבוש לגמרה, מה קורה פה, התבלבל לי הראש אבל זרמתי עם הגיבוש. מתעוררים בבוקר לבוקר של מסע, מסע לא קל בערך 6 קילומטר עם אלונקה סגורה וג'ריקן על הגב, מי שלא סוחב כלום יסחוב שקי חול.
אחרי שמסיימים את המסע אוכלים ארוחת בוקר ויש משימות קבוצתיות שכל משימה מישהו מחבריי הצוות מפקד עליה. אפילו שזאת לא משימה שלכם תיתנו את הנשמה בישביל חבר הצוות שלכם, תירצו להצליח,מצויינות.
המישמה שלי ביום יבשה הייתה לבנות אוהל גדול עם כל מיני אביזרים,לא הצלחתי לרוע מזלי אך הרגשתי שניהלתי את הצוות קשורה. כמובן שבמשימות של חבריי לצוות הצעתי רעיונות בתיקווה שמפקד המשימה יקבל את הרעיון שלי, ולפעמים גם הצלחתי. אחרי שעוברים את כל המשימות וכולם מעבירים הרצאה ועושים משימת פיקוד, יש מבחנים בנושאים שלמדתם,ומשימת מחשבה קצרה.
המשימות מחשבה הם חשובות מאוד מאוד מאוד מכיוון שאין הרבה כאלה בגיבוש וצריך להתבלט בכולם.
הולכים לישון מוקדם יחסית אחרי ארוחת הערב, משהו פה לא מריח טוב... הלכנו לישון ב8 וחצי ולפי החישוב שלי אנחנו אמורים לכולם ב 2 וחצי בלילה, לא טוב ביכלל. ואכן קמנו ב 2 וחצי בלילה, לילה של מסע. לא סתם מסע, מסע על חוף הים.נוסעים לחוף פותחים אלונקות, ג'ריקנים באויר ומתחילים ללכת, 3-4 קילומטר וחוזרים לאוטובוסים.
מגיעים שוב לבהד אוכלים ארוחת בוקר ויורדים לים.
היום השלישי: יום ים.
יורדים לים מורידים את הסירות גומי המפקד המילואימניק מלמד אותנו לחתור, חותרים רחוק מהחוף, מורידים את העוגן ועושים משימות פיקוד, כל אחד ומהשימה שלו, המשימה שלי הייתה לבנות הגנה מפני השמש בתור הסירה, השתמשתי במשוטים ובבגדים של חבריי הצוות, אני חייב לציין שהגיבוש היה בתקופת חורף וקפאנו מקור, היה פשוט קפוא.
המשימות עובדות על אותה מתכונת, כל אחד מקבל משימה ומפקד עליה, שוב תעזרו ותציעו רעיונות טובים.
באיזה שהוא שלב עולים לסירת גומי גדולה וסגורה, שירת ההקאות, בתחילת הגיבוש אמרתי לעצמי שאני לא אקיא בחיים, אבל כשניכנסתי לסירה היה ריח כל כך חזק שהתחלתי להקיא בצרורות, ספרתי 10 הקאות, נורא לא? מחכים עם הגב לפסיכולוג בערך 20 דק, יותר ממה שקראתי במאמרים ואז עושים משימת חשיבה, מטוס נוחת במידבר ויש רשימה של דברים וכולם עושים דיון, מה צריך יותר ומה פחות צריך. יוצאים מסירת ההקאות, עושים עוד כמה משימות פיקוד ויורדים חוף, זהו לא תיראו את המילואימניקים עד סוף הגיבוש, דרך אגב שכחתי לציין שעושים עוד מבחנים ביום השלישי.
קצת תיזוזים, סוציומטרי, רעיונות אישיים למגמות או לפסיכולוג. לי היה רעיון גם למגמה וגם לפסיכולוג, לא ידעתי מזה אומר כי יש חילוקי דעות בנוגע לזה.
זה נימשך עד הערב, ובערב יש רעיונות אישיים עם המפקדים המילואימניקים,כן זה הפעם האחרונה שתיראו אותם, עוברים את הראיונות ואת כל הסידורים ויש שבירת דיסטנס עם המפקדים הצוערים, צחוקים ברמות על! מריצים קצת פלברות והולכים לישון על מי מנוחות. קמים בבוקר בשקט, כולם הולכים לרחבת המיסדרים ומתחילים להקריא מספרים.
אומרים לכל מי שהקריאו אותו ללכת ולעבוד בצד שמאל בשלשות, מקריאים ומקריאים ולא מקריאים אותי, שמתי לב בשלב מסויים ששאנשים שמצטברים בצד שמאל יותר מידי והבנתי שהם לא עברו, ממשיכים להקריא, התפללתי שלא יקריאו אותי, ובסוף לא הקריאו אותי! יש יש יש! עברתי? לא סגור לגמרה.
יש וועדות. בוועדות מדברים על כל אחד אנשים בכירים מאוד בחיל הים, בנתיים שקובעים עם עברתי או לא הלכנו להפלגה כל החבר'ה שעברו.... אנשים מדהימים אחד אחד, ממש התחברתי עם כל אחד, במיוחד עם אלא שהיו איתי בצוות.
בקיצור חוזרים לבהד,ומסתדרים בשורה, ניכנסים אחד אחד .אני ניכנסתי בין האחרונים. טוב אז ככה הם אומרים. אתה רוצה להיות חובל,? כן. אתה מתגייס לקורס חובלים. אמרתי תודה לכולם רצתי החוצה, קיבלתי את הכפות מהצוערים חיבקתי את החברים וחזרתי הביתה שמח עד לשמיים.
היה איזה ילד אחד בגיבוש שנפל מקורס טיס, וקיבל גיבוש חובלים, מתלהב ברמות על. הייתי בטוח שהוא עובר כי הוא עבר גיבוש טיס, אבל הוא לא עבר בסוף, זאת הייתה ניקמתי המתוקה ביותר לטיס.
קצת מספרים:
התחלנו 97
עברו לוועדות 27
עברו לקורס 23
קורס חובלים אני בא!
למנהלי האתר אני מבקש שלא תמחקו את הכתבה, מאוד השקעתי, ולא גיליתי פה סודות מדינה, תודה.
|
ראשי
צ'אט
08-03-2009, 15:26
), אבל עד כמה שאני ראיתי, רק שלושה אצלנו עברו. אצלנו היה חנת"ר סיירת שולמית, פינווין... ואני, אני הייתי החנת"ר הכללי חלק גדול מהגיבוש והיה לי כובע מחזיר אור.
מצב כלאיים
