20-03-2009, 10:14
|
|
|
חבר מתאריך: 13.12.01
הודעות: 8,479
|
|
ברור שמצד אחד על טעם ועל ריח וכל אחד וההעדפות שלו.
החל מאחד ששותה קפה ללא סוכר והשני שאם ירמו אותו וישימו רק 2 כפיות סוכר יגיד שלא טעים וישים את השלישית. ההעדפות ברורות וכל אחד שיאכל וישתה איך שהוא אוהב.
מצד שני יש כן סולם דרוג ואיכות וחוקיות בהכנת אוכל.
מסעדנים ושפים יוצאים מכליהם על מנת לזכות בדרוג גבוה ולשפר אותו.
כלומר יש אמות מידה כלשהן למדידת איכות (מבחינת איכות המנה כמובן) האוכל שרב בני האדם מקבלים.
על פי אמות מידה אלה לא שורפים סטייק. לא ממליחים יותר מדי. לא מבשלים ביצה עד שהופכת לכדור טניס, ועוד דוגמאות.
העדפות אישיות הן אישיות, וחוקי הקולינריה הם כלליים ועל פיהם הדירוג ברור. סטייק עושים למידת מדיום. וול דאן מוגדר פגיעה באיכות המנה הקרויה סטייק.
במקרה ההעדפות שלי מתאימות לדירוג הזה, אז קל לי לבקר.
אני מחזיר סטייקים עשויים מדי למטבח ומבקש חדשים, ומסעדה שתגיד שככה היא עושה סטייקים, לא תזכה לראות את כרטיס האשראי שלי שנית, כלומר תעשיית האוכל מתיישרת לפי החוקים הכללים האלה.
ל DZZ, הויכוח איננו על מאכלי נישה אלא על צורת הכנה של מאכליים חוצי מגזרים/מגדרים/מטבחים.
אם תגיד שצפון אפריקאים שמים כפית סוכר ופולנים שמים 6 כפיות סוכר בגפילטע פיש זה יהיה ויכוח דומה למידת ההכנה של סטייק.
את אותו נתח אנטריקוט (גם פה יש ויכוח מה איכותי יותר פילה או אנטריקוט, ואנטריקוט להערכתי מוביל) מכין רומני, רוסי, מרוקאי ועירקי ועל כולם חל אותו חוק של איכות המנה. סטייק שרוף פחות איכותי מסטייק מדיום.
_____________________________________
אלו העקרונות שלי, ואם אתה לא אוהב אותם, ובכן, יש לי אחרים.
Groucho Marx
'In the End We Are All Alone, and No One is Coming to Save You''
john reese
|