חלק מן הכתוב לקוח מן הערכים תיאורית קשר בויקיפדיה (הן בעברית והן באנגלית)

מונחים חשובים להבנה, אם טכניים ואם עקרוניים מובאים בסוף, מטעמי נוחות.



במהלך הכתוב אתייחס למונח הרווח "תיאורית קשר" כ-קונספירציה בעיקר כדי להימנע מבלבול בין תיאורית קשר לתיאוריות מדעיות.





§ בעיות וכשלים לוגיים



1. כשל לוגי רטרודוקטיבי

זו אחת הבעיות הגדולות של תיאורית הקונספירציה.

רב הקונספירציות מבוססות על טיעונים רטרודוקטיביים, כלומר, טיעונים המסבירים משהו באמצעות מספר תצפיות במקביל, או הצלבה של תצפיות.

בגלל סיבה זו, לתוצאה מסוימת יכולות להיות מגוון רב של תצפיות, שעלולות להוביל למסקנות לא נכונות.



לדוגמא:

כל הצמחונים אוכלים תפוחים (זהו הכלל, איזו סדירות ידועה)

אני אוכל תפוח (תוצאה – נצפיתי כאשר אני נוגס בתפוח)

לכן, אני צמחוני (העובדה שאני צמחוני יכולה להסביר את אכילת התפוח)



זו אחת הסיבות לכך, שעבור מקרה בודד, יכולות להיות מספר קונספירציות המסבירות באופן שונה את המתרחש.



דוגמא נוספת לכשל לוגי כזה היא הקוד התנ"כי למשל, המבוסס על מציאת מילים בקפיצות קבועות מראש. הכשל הלוגי הוא שקובעים את המלים לחיפוש מראש ומציגים בפני הקהל רק אותם חיפושים שהעלו תוצאות ניתנות להבנה.



השערה מנוגדת לעובדות – עוד נקודה קריטית. התייחסות בקונספירציות ל-What If היא בעייתית עד מאוד, טיעון מבוסס על ההנחה שמצב עניינים כלשהו יכול לנבוע רק מסיבה אחת, כאשר תיתכנה סיבות נוספות (כלומר, הרצף הסיבתי אינו ברור מראש(.

כמעט בכל המקרים, בגלל ששינוי באירוע היה פותח את הדלת למספר כמעט אינסופי של התרחשויות נוספות אין אפשרות לדעת מה היה קורה באמת אילו היה מתרחש ב', ולא א'.



סיבה מורכבת – זהו כשל לוגי בו הסיבה שזוהתה לאירוע היא רק חלק ממכלול הסיבות והגורמים לאירוע.

למשל "התאונה נגרמה משום שהשיח נמצא במיקום גרוע" (נכון, אך התאונה לא הייתהמתרחשת כלל לולא היה הנהג שיכור ולולא פסע על המדרכה הולך רגל(



סיבתיות לא משמעותית – קשור באופן ישיר לסעיף הקודם, זהו כשל בו הסיבה הקשורה לאירוע היא נכונה, אבל זניחה בהקשר של סיבות אחרות

למשל "העישון גורם לזיהום אוויר קשה בחיפה", הסיבה נכונה אך מזערית ביחס לזיהום הנגרם לאוויר ממפעלים כימיים, למשל.







2. שגיאות דיווחיות

בכשלי רטרודוקציה אלו ההנחה המשנית (כלומר התוצאה, ההכרזה על עובדה נצפיתכלשהי) כוזבת, אם בגלל תצפית לא מדויקת ואם בגלל פירוש שגוי שלה. השגיאות הללו נחלקות לשני סעיפים :



דיווח יתר של העובדות - בכשל זה, מוצע הסבר ל'עובדה' שאינה קיימת, או שקיומה מפוקפק. הטוען מקבל באופן בלתיביקורתי התרחשות אירועים אגדתיים או מיתולוגיים, שמועות או הפרזות ומידעשלא ניתן לאמת ולשחזר.

למשל, הסברים של תופעות שונות למתרחש בתנ"ך. כאן מקבלים את הטענה שהמאורע נכון, כיוון שנצפה, ומחפשים הסבר אחר, לא דתי למאורע. (למרות שאין הוכחה שאירוע זה קרה).



דיווח חסר של העובדות – בכשל זה, מוצע הסבר תמוה לעובדה מפתיעה או מסתורית רק משום שלא כל העובדותהנלוות דווחו. העובדות הנוספות מצביעות על הסבר רגיל לחלוטין לעובדה.



זהו כשל נפוץ מאוד בקונספירציות, והוא בעיקר נפוץ בתיאוריות פסיאודו-מדעיות.

למשל, היעלמות מספר רב של סירות במשולש ברמודה מעידה על התרחשות בלתי טבעית באזור. הדיווח חסר מכיוון שאיזור זה למשל, הוא איזור שייט עמוס מאוד, והמספר הגדול נובע ממספר רב של סירות השטות באזור.





3. כשלי ערפול

כשלים אלו נובעים מהסיבה שפירוש הטיעון באופן אחד יוביל להנחה ראשית שגויה, ואילו פירוש באופן אחריוביל להנחה משנית שגויה, ואם מנסים לפרש את שתי ההנחות כנכונות, הטיעוןבכללו אינו תקף מבחינה פורמאלית

למשל: " גלגלי המכונית מסתובבים במהירות, לכן המכונית כולה תסתובב במהירות"

דוגמא נוספת לכשל ערפול היא הנחה שמה שנכון ביחס לחברים בקבוצה נכון ביחס לקבוצה, ולהיפך

למשל:

• אני אוהב נשים
• רינה היא אישה

מכאן נובע, שאני אוהב את רינה.



4. כשלי מעגליות

זוהי קבוצה של כשלים לוגיים בהם ישנו טיעון מעגלי שגוי

בורות בלתי מנוצחת – כשל לוגי בו מגנים על עמדה באמצעות סירוב להכיר בכוחם של הטיעונים התומכים בעמדה האחרת.
למשל : "הארץ שטוחה. כל העדויות לכך שהיא כדור מוכרחות להיות זיופים"



מעגל קסמים – כשל לוגי בו טיעון המניח מראש את מה שהוא בא להוכיח

למשל :

• נניח שאני לא משקר
• כל מי שאינו משקר מספר את האמת
• לכן, אני דובר אמת

מבחינה לוגית, המסקנה אכן נובעת מההנחות, אך יש כאן הנחה סמויה, שאני לא משקר.



הסתמכות על המסתורין– כאן ההסבר המוצע לתופעה או עובדה הוא שתופעה זו אינה ניתנת להסבר; גםטיעון המסתמך על העדר הסבר לוקה באותו כשל, אם אינו מראה שהסבר כזה אינוקיים.



למשל "אם יש אלוהים, כיצד ייתכן שצדיק ורע לו, רשע וטוב לו?"

כאן התופעה נטולת ההסבר, לפיה האל מאפשר צדיק ורע לו, מתיימרת להראות שההנחהבדבר קיום האל מביאה לסתירה. הכשל הוא בכך שלא נשללו הסברים לתופעההמתיישבים עם קיום האל



הסבר ריק- כאן מוצע הסבר, אך מנגנון הפעולה שלו אינו בעל משמעות ברורה לבד מהיותו מה שמסביר את התופעה, למשל "ישנם מינים שנכחדו משום שלא הצליחו לשרוד"



השערות מבטלות – זהו כשל מעגלי בו מגנים על השערה אחת באמצעות העלאת השערה שנייה שתסביר מדוע האירועים שחוזה ההשערה הראשונה אינם מתרחשים.

רוב תיאוריות הקשר משתמשות בכשל מעגלי זה, בו מוצע הסבר אחד (שלו אין ממצאים תומכים), והסבר שני מסביר את העדרהממצאים באמצעות הטענה שמישהו נקט אמצעים כדי לטשטש עקבות או לסלק אתהממצאים. כמובן שייתכן בהחלט מצב שאכן מישהו נקט אמצעים כדי לטשטש עקבותפעולתו, אך לכל הפחות יש להצביע על ממצאים ברורים לקיום פעולה זו ואיןלהסתפק ב"חשדות" או צירופי מקרים בעלמא.





עד כאן כשלים לוגיים.

לקריאה נוספת:

· http://www.hofesh.org.il/articles/l...-fallacies.html

· http://www.don-lindsay-archive.org/.../arguments.html

· http://c2.com/cgi/wiki?FallaciousArgument

· http://www.nizkor.org/features/fallacies/





· מאפייני תיאורית קשר

1. אישור ההשערה מראש

ברוב הקונספירציות, יש בלבול בין המונחים השערה והוכחה, וברוב הפעמים ההנחה היא שההשערה היא עובדה, שאינה צריכה הוכחה בפני עצמה. דבר זה מוביל בעיקר לכשלים מעגליים.

במקרה זה אין פתרון ריאלי, כיוון שרוב השערות אילו לא ניתנות להוכחה.



2. קבלת ממצאים תומכים בלבד

זוהי תופעה בעייתית ומוכרת לפיה כל מקור, לא משנה כמה בעייתי הוא, קביל כל עוד הוא תומך בממצאים.

דבר זה הוא בלתי נסבל לוגית. לא יכול להיות שמקור שאינו אמין יוכרז כטיעון לגיטימי.

חשוב לשים לב שבשל תופעה זו נוצר ריבוי זיופים או הפניות לאותם מסמכים או מקורות.



3. תופעת הממסד

רוב הקונספירציות מבוססות על קיומו של "ממסד" כלשהו ומאפיינות את הממסד בכמה אופנים. חשוב לשים לב שלעיתים קרובות יש סתירה בהגדרת הממסד:

ממסד סימבולי ואחיד – זו הנחה לפיה חברי הממסד פועלים באופן שיטתי ואחיד לקידום מטרה מסוימת. הנחה זו מאפשרת לטוענים הדיפה של כל טיעון נגד בתואנה שהטיעון מגיע מאנשי הממסד או מאנשי דברם. גם זה פתח לכשלים מעגליים, בעיקר להשערות מבטלות.



ממסד יכול כל – כאן ההנחה היא שהממסד הוא כל יכול או בדומה לכך ופעולתו מאופיינת ביעילות גבוהה מאוד ובתיאום מושלם בין מערכותיו. זהו הסבר ריק קלאסי, לטענה בה אין עדויות או הוכחות לסברה מסוימת.



ממסד נטול מצפון – הנחה זו גורסת כי הממסד פועל בלי שיקולים מוסריים וערכיים כלשהם ומטרתו מוגדרת להיות המנוגדת למטרתו של הקונספירטור. הנחה זו היא המשכית להנחת האחידות והיא מתייחסת למתווה הפעולה של אותו ממסד. הנחה זו שוללת לחלוטין כל טענות נגד או מנסה להסביר את קיומם של שיקולים סותרים בממסד.



בניגוד למאפיינים אלו ישנם כמה מאפיינים נוספים, אשר עומדים בסתירה לוגית, לקיום הראשונים:



אנשים משוחררים – בסתירה להנחה כי הממסד אחיד ויכול כל, מונח כי ישנם אנשים שבזכות תכונה לא מוגדרת הצליחו להשתחרר מהצו המוסדי ולספק עדות 'מבפנים' על מערכת ההסתרה וההשתקה שביסוד הקנוניה.עדותם של אנשים אלו אינה מוטלת בספק, והיא מתקבלת כאמת מוחלטת שאין עליה עוררין.

מיותר לציין, שכאן יש כשלים לוגים רבים. עצם קיומם של אנשים כאלו עומד בסתירה להנחות הממסדיות. נוסף על כך, עצם ההשערות שהם מעלים לעולם לא נטולי הוכחה ומובילים לעיתים קרובות למעגל קסמים.



טמטום ממסדי – במקביל להנחות אחידות והאומניפוטנטיות (יכולת-כל) של הממסד, הקונספירטור מניח כי הממסד רשלני ולא מתואם ולכן נכשל במשימות פשוטות יחסית.

הנחה זו, המנוגדת להנחות הממסדיות מובילה לפרדוקס. לא ייתכן כי מצד אחד הממסד הוא יכול כל, ומצד שני הוא נכשל במשימות פשוטות.





4. ערפול

קונספירציות רבות מערבבות סוגים שונים של לוגיקה ובכך יוצרות פרדוקסים וערפולים רבים.

נוסף על כך, ישנו שימוש רב בדיווחי יתר או בדיווחים חסרים בקרב הקונספירציות, דבר המאפשר ריבוי קונספירציות כמעט אינסופי בתחום מסוים.

נוסף על כך, הרבה פעמים ישנו צנזור יתר של חומר הכולל השמטת הקישור למקור, חוסר התייחסות לכותב המקור והשכלתו.



5. פסיאודו-מדע

חלק גדול מהקונספירציות עושות שימוש נרחב בפסיאודו מדע תוך כדי התייחסות לנושא כעובדה.

הדבר, מעבר להיותו פרדוקס, הדבר מוביל לרוב לכשלים מעגליים, בעיקר כאשר רותמים את הפיזיקה לנסות ולהסביר כיצד מתרחשים תהליכים אלו.



· ביסוס תיאורית קשר

על מנת שיהיה אפשר להתדיין בצורה מסודרת ומכובדת בנושא, חשוב לשים לב לכמה עקרונות:

1. Occam's razor – האם הקונספירציה מציעה הסבר טוב יותר מן ההסבר המקורי, או לחלופין, ההסבר מסובך יותר ולכן פחות טוב מן ההסבר הרווח

2. לוגיקה – האם יש לוגיקה של ממש בטענות או שהן כשלים לוגיים.

3. מתודולוגיה – האם העקרונות, שיטות הפעולה, החוקים וההנחות מוגדרות היטב? האם יש הסכמה ברורה באשר האם ניתן להוכיח או להפריך את התיאוריה?

4. Whistleblowers – כמה חושפי-שחיתויות ומאיזה סוג (שייכות ארגונית, השכלה) נדרשים כדי לתמוך בתיאוריה.

5. יכולת הפרכה – האם ניתן להראות שטענות מסוימות ניתנות להפרכה או שכל הטענות הן בגדר לא ניתנות להפרכה.





· הגדרות חשובות



לוגיקה : לוגיקה היא תורת ההיגיון והיא פועלת לפי חוקים מתמטיים ברורים.

הלוגיקה הקלאסית מושתת על שני עקרונות:

כלל הסתירה – ביטוי הטוען טענה והיפוכה הוא בהכרח שקרי

כלל השלישי מן הנמנע – כל טענה היא בהכרח או אמיתית או שקרית ואין אפשרות שלישית.



לוגיקה עמומה:

זוהי תורה הקשורה לתחומים בהם הלוגיקה הקלאסית לא נותנת פתרון, למשל, רמות חום וקור הם אינן 0 או 1, ויש קשת של תחומים ביניהם. לכן, דבר מסוים יכול להיות שאינו קר ושאינו חם (פושר למשל)



פסיאודו מדע :

• טענה או תיאוריה שלא נעשה ניסיון להפריכה תחילה בניסויים.
• טענה או תיאוריה שלא ניתן לאמתה או להפריכה
• טענה שאינה נתמכת בממצאים ניסויים (ניסויי הפרכה שלא צלחו).
• טענה הסותרת תוצאות ניסויים מוכרות.
• טענה לתוצאות שלא ניתן לחזור עליהן או לשחזרן בניסוי.
• תוצאות שאינן נמסרות לביקורת עמיתיםלפני פרסומן
• הפרת כללתערו של אוקאם, העיקרון ההיוריסטי של בחירת ההסבר הדורש את המספר הקטן ביותר של הנחותנוספות כאשר ישנו מספר רב של הסברים אפשריים/
• העדר התקדמות והבאת ממצאים נוספים לחיזוק הטענות.

Occam's razor

תערו של אוקאם הוא עיקרון פילוסופי המהווה כלל מנחה בעת מציאת הסבר לתופעות בתחומים שונים. על פי כלל זה, המנוסח לרוב בעזרת המשפטאין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך, כאשר קיימים הסברים שונים לאותה תופעה יש לבחור את הפשוט ביותר, אשר מערב את המספר המועט ביותר של מושגים




---------------------------------------------------


זהו חלק א'.
נראה אם תהיה היענות, וכוח רצון נוסף מצידי, אמשיך ואכתוב את החלק השני

דיון לוגי בנושא תאוריות קשר יוכל להעלות את התאוריות המבוססות והלוגיות למעמד שיתקבלו על ידי הסביבה ובאותו הזמן להפיל את כל אותן תאוריות שלא עונות לכללים לוגים.
אולם, אני רוצה לסייג ולומר שגם שיפוט לפי כללים לוגיים חייב להיות גמיש. העקרון הכי פחות אמין, שיכול לשמש רק כ"חותם סופי" הוא התער של אוקאם- עם התאוריות והטענות המדעיות כיום אנחנו יכולים לקבוע שאין זה מחייב שדווקא ההצעה הפשוטה יותר היא הנכונה יותר. יש צורך לשים לב לדברים כאלה בשביל שלא להיכשל בעצם הניסיון להיות לוגיים.
ועוד דבר הוא שכדאי להבא לקחת טענות קונספרטיביות ממשיות ולנתח אותם לוגית. אני באופן אישי מבין הרבה יותר טוב נושאים תיאורטים כאלה כשמציגים לפני יישום שלהם.

מעניין מאוד.

כמו שאמרת באשכול אחר, זה לא רק מסמך שמתייחס לתאוריות קונספירציה, זה שיעור קצר בלוגיקה (ועוד בחינם).

מחכה להמשך המסמך.

(כרגע אין לי מה להוסיף לדיון, אני מעדיף לקרוא הכל ואז להתייחס)

הגלריה שלי בפליקר

עוד משהוא.
אני העלתי כמה תאוריות מקוריות פה, האם אני מאמין להם ב100% - לא, י

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן. על למה קסמים פועלים - זה פשוט כי אין לשותף מהקהל מה להפסיד, כשאני כותב פה אני אנונימי ולא מניח את כבודי לשפיטה, אם הייתה שואל אותי "האם אתה מוכן לשים מיליון שקל כערבות לנכונות התאוריה שהעלתה? הייתי עונה שלא.
אבל בתור אנונימי שאין לו מה להפסיד אני יכול להתווכח בלי שום בעיה, להביא הוכחות שאולי אין להם ביסוס לוגי, ולמרות זאת ישנו סיכוי קטן שהרעיון שהבאתי נכון ב10% ולכן אני מוכן להגן עליו, וגם לנהל שיח בפורום שמעביר לי את הזמן ומיצר לי מקור לבידור כל שהוא.

בקרתי במקרה בפורום הזה ומצאתי את מקבץ ההגדרות שהבאתץ
ראשית - מאלף.
מציע בכלל שכל הנושא הזה יהיה פתיח לכל הפורומים מכיוון ששופך אור על כל סגנון הכתיבה שלנו ועל דרך החשיבה. זאת ועוד מאפשר וויכוח על סמך עקרונות קבועים ולא שימוש במונחים ותיאוריות מצוצות מהאצבע.
ממתין להמשך אם יש כזה.

כמו כולם אני מחכה לחלק השני.
הכי אהבתי את הכשל הלוגי של מעגל הקסמים