בחודש עבר יצא מכתב של דיקן המשתלמים המודיע על קיצוץ מיידי של 4% ממלגת המחייה החודשית.
לטובת מי-מכם שלא עוסק במדעים - תארים מתקדמים במקצועות אלה דורשים עבודה יומיומית במחקר, ולא מאפשרים עבודה במקביל, לרוב, ולכן מקבלים מלגת מחייה.
כתגובה לאותו מכתב הייתה ביום חמישי בצהריים אסיפה של ארגון הסטודנטים לתארים גבוהים.
זה מה שיצא ממנו:
אל: נשיא הטכניון, פרופ' יצחק אפלויג
הנדון: מעמד הסגל הזוטר בטכניון
אנו, מלגאי המחקר בטכניון, מוחים על הכרסום המתמשך במעמדו של הסגל הזוטר במוסד.
-לטכניון מדיניות מכוונת של הגדלת מספר המלגאים ללא כל התחשבות ביכולותיו התקציביות והאקדמיות לקלוט אותם – ובלי פרופורציה למספר תקני חברי הסגל הבכיר. כך מייצר הטכניון יחס גבוה ביותר של חברי סגל זוטר לכל מנחה.
-הטכניון נוקט בגישה סותרת לגבי היחס בין המחקר להוראה: מחד, מזלזל בחשיבות ההוראה במוסד לעומת המחקר, ומאידך, לוחץ וכופה על רבים מאיתנו ללמד בניגוד לרצוננו על חשבון המחקר.
-הטכניון מתנער מן ההכרה בנו כחברים זוטרים בסגל האקדמי, וכך ממדר אותנו ומדיר אותנו ממידע, מדיונים, ומקבלת החלטות.
אך אין דבר המסמל יותר את הפגיעה בנו והיחס המשפיל כלפינו מאשר שיטת המלגות. בעבר היינו מועסקים באופן נורמטיבי במחקר (ובהוראה), אך בשנת 1985 שלל מאיתנו הטכניון בהחלטה חד-צדדית את מעמדנו, למרות מחאה ציבורית חריפה. מאז:
-התבססה אפליה חריפה בין יחידות אקדמיות: פקולטות 'חלשות פוליטית', וללא שפע מקורות תקציב, מעסיקות סגל זוטר במחקר תמורת פחות מנות מלגה. זאת להבדיל משכר הסגל האקדמי, אשר בצדק נשמר ברמה שווה בכל הפקולטות ובכל האוניברסיטאות, ללא דיפרנציאציה בין 'נעלים' ל'נחותים'.
-נוצר לחץ לסיים את המחקר מהר מדי, באמצעות הגבלה שרירותית של משך המלגה. ההשלכה העיקרית הינה רידוד המחקר המתבצע, איבוד מן העומק שלו – ירידה באיכותו. ההגבלה גם מצרה את אופקינו המחקריים בתחומים נוספים על התחום המסויים של התזה שלנו – ובכך פוגעת בהתפתחותנו כאקדמאים.
-מערכת חלוקת המלגות היא בירוקרטיה ביזנטית; אופן פעולתה, שיקוליה, והתקציבים העוברים דרכה, הינם בלתי-שקופים באופן קיצוני ומכעיס.
-השרירותיות, הנזילות וחוסר-השקיפות של מערכת המלגות, להבדיל משכר עבודה, יצרו יד קלה על הדק הקיצוצים; כך קטנו המלגות באופן ניכר ברבות השנים. אנו מתפרנסים כיום בדוחק: בעבר, חברות בסגל הזוטר הקנתה הן מעמד הן תגמול נאות – כיום זהו מין קורבן אשר מקריבים 'המשוגעים לדבר'.
והנה מודיע לנו החודש הטכניון (באמצעות דברי דיקן ביה"ס ללימודי מוסמכים פרופ' שפיטלני בצירוף דברי המנכ"ל פרופ' כוכבי) כי על-ידי קיצוץ של 4% בגובה המלגה ושחיקתה המדדית ב-4.5% ממומנת תוספת של 1,000 מנות מלגה חדשות. האם זהו פשר קריאתכם "לתרום את חלקנו מתוך תחושה של שותפות ואחריות"?
תחושת השותפות והאחריות שלנו, הנשיא, מביאתנו לדרוש ממך ומהנהלת המוסד כי:
1.תנאי תשלום המלגות יעוגנו בהסכם בין הטכניון לארגון הסטודנטים לתארים גבוהים, אשר יגדיר מדיניות אחידה לתשלום מלגות בטכניון – על-פני כל הפקולטות, וכל הזכאים למלגות, לכל מהלך השתלמותם.
2.ההסכם יקבע את גובה המלגה כאחוז מסויים מתוך שכר חבר סגל אקדמי, וכך יהיה גובה המלגה צמוד אוטומטית לשכר זה.
3.ההסכם יפקיע את הטיפול במלגות מן היחידות האקדמיות ומבית-הספר ללימודי מוסמכים ומן המנחים, לטובת הפעלה מרכזית של המדיניות האחידה.
4.ייחתם גם בטכניון ההסכם הקיבוצי הארצי בין האוניברסיטאות לארגוני הסגל האקדמי הזוטר והארעי בעניין תנאי ההעסקה בהוראה, ובכך יוסדר חלקית אופן העסקת המורים בטכניון.
5.תופעל שקיפות מלאה מול חברי הסגל הזוטר בכל הנוגע למלגות ומקורותיהן התקציביים.
6.היחס בין מספר המלגאים למספר חברי הסגל הבכיר יצוצמם צמצום ניכר (וכך גם היחס בין מספר המשתלמים לתואר גבוה למספר חברי הסגל הבכיר); זאת באמצעות ביטול הקיצוצים במספר תקני חברי הסגל הבכיר, במידת האפשר, אך בעיקר באמצעות צמצום ניכר במספר המשתלמים שייקלטו בטכניון בשנים הקרובות, והקלה בצמצום עם ההגעה ליחס מתאים.
אנו קוראים לכל חברי הסגל האקדמי, ובפרט לנושאי תפקיד במוסדות הטכניון, לסייע במימוש דרישותינו אלה.
הסטודנטים התבקשו לחתום על עצומה.
ראשי
צ'אט
05-04-2009, 15:10
מצב כלאיים
